חרשה (יישוב)
 | |
| חרשה ממעוף הציפור, 2016 | |
| טריטוריה | יהודה ושומרון |
|---|---|
| מחוז | מחוז יהודה ושומרון |
| תאריך ייסוד | 1997 |
| גובה | 767 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב קהילתי | 75 משפחות (2023) |
| קואורדינטות | 31°56′40″N 35°08′58″E / 31.94449722°N 35.14931944°E |
חרשה היא התנחלות בעל צביון של יישוב קהילתי בגוש טלמונים, המשתייכת למועצה אזורית מטה בנימין. באופן רשמי נחשבת חרשה לשכונה של טלמון, אך בפועל מתפקדת כיישוב עצמאי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חרשה ממוקמת במערב הרי בנימין, בסמיכות להתנחלויות טלמון ונריה שבגוש טלמונים. היא שוכנת על פסגת 'הר חרשה' המשקיף על כל שפלת החוף, בגובה 767 מטר מעל פני הים. ההר צופה על השפלה ומישור החוף ממערב, ועל רמאללה ממזרח. במורדות ההר שוכן 'חורש ירון'.
השם חרשה מופיע בספר נחמיה: ”וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדּוֹן וְאִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם.” (פרק ז', פסוק ס"א)
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצד המזרחי של היישוב, בינו ובין עין חרשה, נתגלו מערות קבורה יהודיות. מצד מערב, בדרך העולה אל היישוב, נמצאת גבעת היקבים ובה שרידי יישוב יהודי מתקופת בית ראשון ומתקופת בית שני. באתר נשתמרו רחובות, קירות, בתים, קולומבריום, ומערכת בורות תת-קרקעית הכוללת כ-30 בורות פעמון חצובים בסלע, בתצורת בורות גבעון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 הקימו תלמידים מישיבת מרכז הרב מאחז במקום. ממשלת אהוד ברק סירבה לסייע בפיתוח אולם סגן שר הביטחון אפרים סנה אישר הקמת מקווה. היישוב התבסס בינואר 1999.[1] לאחר הקמת ממשלת שרון הראשונה, סייע שר הביטחון בנימין בן אליעזר לפיתוח המקום בהמלצת סגן הרמטכ"ל, משה יעלון, שראה בו נקודה אסטרטגית וביקש לשמור על נוכחות יהודית, אזרחית או צבאית.
בשנת 2004 הוקמו שני בתי קבע, ובשנת 2005 שישה בתי קבע נוספים. תנועת "שלום עכשיו" עתרה לבג"ץ ב-22 בספטמבר 2005 בדרישה להרוס את המבנים ולמנוע את אכלוסם. הבקשה נדחתה בגלל הצהרת המדינה כי המבנים כבר מאוכלסים, והדיון בעתירה נמשך מעל 4 שנים. במהלך הדיון טענו תושבי חרשה כי אדמות היישוב נמצאות לקראת סיום הפיכתן מאדמות סקר לאדמות מדינה וכל שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון. "שלום עכשיו" טענה מנגד שחלק מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית. בהמשך התקבלה טענת תושבי חרשה, והממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון הכריז על האדמות שבהן נמצאים המבנים שבהן עסקה העתירה כאדמות מדינה. המדינה השיבה לבג"ץ כי בכוונתה להכשיר את המבנים, ובעקבות כך נדחתה העתירה ביחס למבנים בחרשה.[2]
ב-4 באפריל 2019 מסרה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים חוות דעת משפטית שנכתבה על ידי עו"ד כרמית יוליוס, ראש אשכול נדל"ן, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המכשירה את דרך הגישה למאחז. משמעותה של חוות דעת זו הייתה שניתן להסדיר את מעמדו החוקי, וניתן יהיה להגיש לו תב"ע.[3]
בתחילת 2020 אושרה התב"ע הראשונה ביישוב ובתוכנית נכללות 258 יחידות דיור[4]. כיום מתגוררות ביישוב כ-70 משפחות.
במרץ 2025 קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה להעניק לחרשה ול־12 יישובים במעמד דומה מעמד עצמאי.[5]
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחרשה ממוקמת "תצפית גג הארץ" ממנה ניתן להשקיף על מישור החוף מחדרה ועד אשדוד.
מאפייני הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוא יישוב תורני לאומי. רב היישוב הוא הרב יאיר רמר (בנו של הרב אברהם רמר). בחרשה נמצאת ישיבה תיכונית, "ישיבה לצעירים חרשה", בראשות הרב אורי שטטנר.
בשנת 2024 נמצא היישוב חרשה בראש טבלת תורמי הכליה לנפש בישראל[6].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חרשה במבט מהאוויר מכיוון מזרח צופה אל מישור החוף -
תחנת הכוח באשדוד כפי שנראית מחרשה -
תחנת הכוח בחדרה כפי שנראית מחרשה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חרשה באתר המועצה אזורית מטה בנימין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חגי הוברמן, החללים אינם 'חטופים' – הם מחוץ למשא ומתן, באתר מצב הרוח, 26 במרץ 2025
- ^ בג"ץ 9051/05 תנועת "שלום עכשיו" ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־20 באוגוסט 2014.
- ^ עדו בן פורת, הוכשר היישוב חרשה בבנימין, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2018
- ^ אושרו 1936 יחידות דיור חדשות ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 6 בינואר 2020
- ^ חנן גרינווד, "ממשיכים להוביל מהפכה": עשרות יישובים ביהודה ושומרון יוכרו כעצמאיים, באתר ישראל היום, 23 במרץ 2025
- ^ דביר עמר, שיא חדש: חרשה בראש טבלת תורמי הכליה, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2024
| ||||||||||||||||
