מנחם פליקס
![]() | |
לידה |
23 בספטמבר 1946 (בן 78) רומניה ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
השכלה | |
![]() ![]() |
הרב ראובן מנחם צבי פליקס (נולד כ"ו באלול ה'תש"ו, 23 בספטמבר 1946) הוא מבוגרי ישיבת מרכז הרב וישיבת ניר קריית ארבע. תלמיד הרב צבי יהודה קוק ומראשי גוש אמונים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברומניה לאליהו ולאה פליקס, בשנת תש"י בהיותו בן ארבע עלה לישראל.
הקמת קריית ארבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]למד בישיבת מרכז הרב מספר שנים אצל רבותיו הרצי"ה קוק והרב אברהם אלקנה שפירא. באותה העת במקביל ללימודיו החל את דרכו הציבורית בהיותו שותף להתנחלות הראשונה במלון פארק בחברון, שם שהה יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים במשך תקופה, עד שהועברו לבניין הממשל הצבאי שבלב העיר חברון[1]. מאמצי ההתיישבות האזרחית של הקבוצה נשאו לבסוף פרי, כאשר התקבלה החלטת ממשלה לבנות יישוב עירוני בקרבת מקום, וכך הוקמה קריית ארבע[2].
יישוב השומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקמת קריית ארבע, החליט הרב מנחם פליקס יחד עם בני קצובר, לפתוח במאמץ ליישב את אזור השומרון, שהיה ריק מיהודים עד לאותו זמן. בשנת תשל"ג (1973) הם גיבשו גרעין של משפחות להתיישבות בשומרון. מלחמת יום הכיפורים גרמה לעיכוב בתוכניות, אך מיד לאחר שהשתחררו מן השירות הצבאי הממושך, חזרו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחבריהם לנסות להתיישב בשומרון[3].
לאחר שהתייאשו מקבלת אישור ממשלתי להקמת יישוב, ניסו חברי הקבוצה להקים יישוב ללא אישור ליד הכפר רוג'ייב. משפונו משם על ידי חיילי צה"ל, המשיכו בניסיונות התיישבות בסבסטיה. באחד הראיונות שהעניק הרב מנחם פליקס באותה תקופה, אמר כי "אנו יודעים שאנו מטיחים את ראשנו בקיר, אך ראשנו חזק ובסופו של דבר הקיר ישבר"[4]. לאחר הניסיון השמיני, אישרה ממשלת ישראל את הקמת היישוב אלון מורה (אשר לימים שונה שמו לקדומים) בתוך המחנה הצבאי "קדום".
אלון מורה – שכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כמה חודשים בתוך המחנה הצבאי, אושר ליישוב לצאת מהמחנה, וקרוואנים ראשונים של היישוב אלון מורה הוצבו בסמוך לבסיס הצבאי, בהם גר עם משפחתו. עם התפתחות היישוב (כיום קדומים) המשיכו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחלק מחברי הגרעין וניסו להתיישב במקום סמוך יותר לעיר שכם. בתיאום עם גורמי הצבא וממשלת ישראל, הופקעה אדמה ליד הכפר רוג'יב ובה התיישבה הקבוצה. אולם תושבי הכפר הסמוך יחד עם חברי תנועות שמאל ישראליות פנו לבג"ץ בתביעה לפנות את ההתנחלות החדשה, ובג"ץ פסק כי על הממשלה לפנות את אלון מורה מאדמות רוג'יב[5].
בשבט ה'תש"ם (1980) עברו הרב מנחם פליקס ומשפחתו יחד עם חבריהם אל הר כביר שם הוקם מחדש היישוב אלון מורה על ידי משרד השיכון יחד עם ההסתדרות הציונית.
בה' בשבט ה'תשנ"ה (6 בינואר 1995) שכל הרב מנחם פליקס את בתו, עפרה, בפיגוע טרור בעת שחזרה מבית אחותה בבית אל לביתה באלון מורה - יריות נורו אל הרכב בו נהגה, גיסה שנסע לידה נפצע, ושני ילדיו הרכים שנסעו עמם - לא נפגעו. היא הייתה בת 19 וחצי בהירצחה[6]. בעקבות הרצח קיים פליקס שביתת רעב מול הכנסת[7].
הרב פליקס כיהן במשך שנים כר"מ בישיבת ההסדר קרני שומרון. תקופה קצרה אף כיהן כראש ישיבת ימית בנווה דקלים.
פליקס הוא חבר המזכירות של תקומה ומפרסם מאמרים מעל במות שונות, ביניהם, מעט מן האור, עלון פרשת שבוע של תקומה[8].
פעילות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1981 הופיע פליקס במקום התשיעי ברשימת התחיה לכנסת העשירית.
בתגובה להסכם אוסלו א', כתב במאמרו בעיתון נקודה בדצמבר 1993: "לשלטון הנוכחי במדינת ישראל אין כל סמכות להמשיך ולשלוט במדינת היהודים. שלטון... המנתק את מדינת ישראל מההיסטוריה של עם ישראל ומן הייעוד שלו, הינו שלטון בלתי לגיטימי".[9]
בשנת 1994 הפגין במשך כמה שבועות מול ביתו של הרב עובדיה יוסף במחאה על שותפות ש"ס בממשלה שאישרה את הסכמי אוסלו, עד שהוכה על ידי בריונים ונזקק לאשפוז בבית החולים[10].
כאשר עלתה ירושלים על שולחן המשא ומתן ביולי 2000, שב פליקס וקיים שביתת שבת מול הכנסת, בגן הוורדים[11]. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים[12].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לטובה (לבית רוז'ה) ומתגורר באלון מורה, להם ארבעה בנים ושלוש בנות. ביניהם:
- הרב יוסף (יוסי) פלאי, עורך כמה מספריו של הרב יצחק גינזבורג, ור"מ בישיבת עוד יוסף חי ובישיבת "ירדן יריחו" בבית חגלה.
- הרב משה פליקס, משמש כראש ישיבת "לב חדש" בשילה.
- נאוה - נשואה לדיין הרב אברהם זרביב (בנו של הרב עמנואל זרביב).
- לאה - נשואה לעמיחי רמר, מנכ"ל מכון פוע"ה (בנו של הרב אברהם רמר).
- עפרה - נרצחה בפיגוע ירי במהלך נסיעה ביהודה ושומרון.
הרב יחזקאל דאום, הרב יעקב רוז'ה והרב חיים פוגל הם גיסיו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל הכתבות על הרב מנחם פליקס, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "כך זה התחיל", הרב משה לוינגר, אתר מועצה מקומית קריית-ארבע חברון
- ^ מפוני קריית ארבע פתחו בשביתה ליד בתי הפלישה, מעריב, 31 בינואר 1972
- ^ עתיד ההתנחלות בשומרון בידי ועדת השרים לענייני התיישבות, מעריב, 5 באוגוסט 1974
- ^ היסטוריה, אתר אלן-מורה שכם
- ^ צביה גרנות, קדומים: חמש שנים וצרור יריות, מעריב, 28 בנובמבר 1980
- ^ רצח עפרה פליקס, באתר elonmoreh.localtimeline.com
- ^ פרוטוקול הישיבה השלוש-מאות-ואחת-עשרה של הכנסת השלוש-עשרה, יום שני, י"ג באדר א' התשנ"ה (13 בפברואר 1995), אתר הכנסת
- ^ לקרוא לשבויים דרור - הרב מנחם פליקס, מעטן מן האור, ה' ניסן תשס"ז, אתר אלמגור
- ^
שאול אריאלי, השיח הדתי־משיחי עוד יהרוג את כולנו, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2023
- ^ [1], [2]
- ^ שיחת השבוע, כ"ה בתמוז התש"ס
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
- פעילי גוש אמונים
- רבני הציונות הדתית בישראל
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- תלמידי הרצי"ה קוק
- בוגרי מדרשית נעם
- מייסדי התנחלויות
- תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא
- רבני ישיבת ההסדר קרני שומרון
- רבני ישיבת ימית
- פעילי מפלגת התחיה
- ישראלים ילידי רומניה
- רבנים שקראו לסרב לפקודת פינוי שטחים
- אלון מורה: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1946
- בוגרי ישיבת ניר קריית ארבע
- אבות שכולים: נפגעי פעולות האיבה