חלב נוכרי
חלב נוכרי (או חלב עכו"ם[1]) הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה. חלב זה אסרו חכמים באכילה מכיוון שיש חשד שהנוכרי עירב בו חלב מבעל-חיים שאינו כשר (כמו חזירה או נאקה).
מקור האיסור וטעמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל אסרו חלב נוכרי מפני החשש שהגוי יערב בו חלב בהמה שאיננה כשרה. האיסור מופיע לראשונה במשנה:
ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורים ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו נוכרי (גוי) ואין ישראל רואהו
בתלמוד[2] מוסבר שהחשש אינו שהגוי החליף את כל החלב ורצה להציגו כחלב כשר, אלא שמא עירב בחלב הקיים חלב של חיה טמאה. טעם נוסף מובא בתלמוד ירושלמי,[3] והוא שהנוכרים אינם מקפידים על דין "גילוי", כלומר לכסות תמיד את הכלי, שמא יטיל נחש ארס לכלי. מאחר שהגויים אינם מקפידים על דין זה, ויכול השותה לבלוע ארס ולמות, אסור לאכול מחלב זה.
גדר האיסור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהלכה נקבע שאם יהודי עומד ורואה שהנוכרי אינו מערבב חלב אחר בתוך החלב שנחלב, החלב אינו אסור משום חלב נוכרי. יתרה מזאת, די בכך שיהודי עומד בפתח המחלבה, או שהוא נכנס למחלבה לפרקים, מתוך הנחה שהנוכרי פוחד לערב חלב אחר מחשש שיפסיד. היו שפסקו שגם קיום מצלמות שמתעדות את תהליך החליבה מספיק כדי שהחלב לא ייחשב חלב נוכרי, כך פסקו הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל הלוי ואזנר.
הפוסקים האחרונים נחלקו בשאלה אם חלב נוכרי אסור אפילו כאשר אין לנוכרי אף בהמה טמאה בעדרו והיא נוגעת לשאלה מה היה היקף ותוקף הגזרה שגזרו חז"ל. בעוד שדעת הרדב"ז[4] ובעקבותיו הפרי חדש[5] להתיר, משום שגזירה זו איננה נחשבת כגזירה שנאסרה בכל אופן (נאסרה במנין), וכל הגזירה רק מחשש עירוב, דעת החתם סופר[6] כי איסור חלב נוכרי הוא גזירה כללית, ואי לכך אין היתר לשתות, אף כשיש פיקוח כל עוד לא נעשה הפיקוח על ידי יהודי שעומד על גביו. לשיטתו מצטרפים הבית מאיר והשדי חמד, אם מצד שסוברים שלא שייך שלא יהיה בנמצא דבר טמא, או מטעם שנהגו כבר להחמיר כדעת הסוברים שחלב זה אסור משום גזירה.
מוצרי חלב
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבינת נוכרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל גזרו שלא לאכול גבינת נוכרי. בתלמוד[7] הובאו כמה טעמים לאיסור.
- חששו שמא יישאר בגבינה לאחר הגיבון מעט חלב טמא (צחצוחי חלב).
- מחמת חשש גילוי החלב והטלת ארס נחש בו.
- חששו שמא העמידו את הגבינה בעור קיבת נבלה.
- חששו שמא עירב הנוכרי בגבינה חומץ שיוצר מחומר שאיננו כשר.
- חששו שהנוכרי מעמיד אותה בשרף ערלה, כלומר שכדי להחמיצה השתמש הנוכרי בחומצת פרי שהוא ערלה.
נושא כשרות הגבינה חמור יותר מדין חלב, כיוון שחלב לדעת רבים מהפוסקים לא נאסר בגזירה, ומבחינה הלכתית דבר שנאסר בגזירה עומד באיסורו אף אם טעמי הגזירה אינם בתוקף עוד. אי לכך, גם המקלים בחלב נוכרי כיום, אוסרים על אכילת גבינת נוכרי. יוצאת דופן היא דעת חכמי נרבונא, הסוברים שבמקום שאין קיימים החששות הנזכרים לעיל, מותרת הגבינה לאכילה.[8]
גזירה זו נפרדת מאיסור חלב נוכרי, ולפי חלק מהאחרונים אפילו היה פיקוח על החלב, אם לא היה פיקוח על הכנת הגבינה, היא אסורה למאכל.[9]
איסור גבינת נוכרי הוא איסור מוחלט, עד כדי כך, שלעניין דינים מסוימים קיימת חומרה בגבינת נוכרי יותר מהגבינה האסורה מדאורייתא שמחמתה גזרו עליה. כך למשל, לדעת פוסקים רבים, חתיכה הראויה להתכבד של גבינת נוכרי איננה בטלה אם נתערבה בחתיכות גבינה כשרות, לעומת חתיכה חשובה של גבינה שהעמידוה בקיבת נבלה או של גבינה שיש בה תערובת חלב בהמה טמאה - שדינן שבטלות ברוב[10].
חמאת נוכרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שחמאה לא נכללה בגזירת החלב, עדיין נתגלעה מחלוקת בעניינה עוד בזמן הגאונים, כיוון שלמרות שלא נכללה בגזרה עדיין יש חשש שעירב בה חלב טמא, שאינו נקרש אך נשאר בנוזלי החלב שבה (צחצוחי החלב), ולדעת המתירים בחמאה (בניגוד לגבינה) אין חלק נוזלי בו עלול להיוותר החלב הטמא.
בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קטו) נפסק שאין למחות ביד מי שנוהג לאכול חמאת גויים, כיוון שיש מקומות שנהגו בה היתר ויש מקומות שנהגו לאסור, אך אם בישל את החמאה כך שודאי לא נשארו עליה צחצוחי חלב, היא מותרת. ולדעת הרמ"א מותר אף לכתחילה לבשל את החמאה כדי להסיר ממנה את צחצוחי החלב.
בימינו התעוררה בעיה נוספת בחמאת גוי. זאת מחמת שיש המקשים את החמאה על ידי שומן אסור מן-החי, מחמת האיסור על אכילת בשר וחלב יחד. בעיה נוספת התעוררה גם למקילים בחלב נוכרי, זאת עקב האפשרות להכין חמאה גם ממי גבינה שאסורים משום הגזירה.
אבקת חלב נוכרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה השנים האחרונות התפשט השימוש באבקת חלב ליצור מוצרים שונים. הפוסקים דנו האם גזירת חכמים על חלב נוכרי כוללת גם אבקה שהופקה מחלב זה.
הרב צבי פסח פרנק[11] התיר אבקת חלב נוכרי בנימוק שגזירת חז"ל לא הייתה אלא על החלב הניגר, ולא על מוצרים המופקים מחלב כגון אבקת חלב. לשיטתו, ראיה לכך היא שגבינה וחמאה, המופקות מחלב, לא נכללו בגזירת חלב נוכרי כי לפי דברי חז"ל חלב המופק מבהמה טמאה אינו מתגבן. בדומה לכך, התיר גם חלב נוכרי שהפך לאבקה, אם אין בו חשש של עירוב חלב טמא.
מאידך, החזון איש[12] סבר שדין אבקת חלב נוכרי כחלב עצמו. לשיטתו, אבקת חלב אינה כגבינה וכחמאה, לפי שהם לא יכלו להיווצר מחלב טמא, אלא אבקת חלב היא חלב שנתייבש, ואף יש אפשרות להחזירו למתכונתו. לפי דעה זו, דין מוצרים המכילים חלבונים מחלב נוכרי כדין חלב נוכרי בעצמו.
הרב עובדיה יוסף[13] התיר גם הוא צריכת אבקת חלב נוכרי, מהטעם "שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות" (לאור פסיקתו בעניין החלב נוכרי בעצמו,[14] נראה שטעם היתרו קרוב יותר לשיטת הרב פרנק מאשר לזו של החזון איש).
הרבנות הראשית לישראל מכשירה אבקת חלב נוכרי בכשרות רגילה, אך מחייבת פירוט על גבי האריזה - "כשר לאוכלי אבקת חלב נוכרי".[15]
חלב נוכרי בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כהמשך למחלוקת הקדומה אם חלב נוכרי הוא גזירה או איסור רגיל, נחלקו הפוסקים בימינו האם להתיר חלב נוכרי במקום בו יש פיקוח ממשלתי שלא יערבו חלב אחר. בין המתירים המרכזיים ניתן למנות את הפרי חדש, החזון איש[16] והרב משה פיינשטיין. הרב משה פיינשטיין הוסיף כי אף לדעת הסוברים שהאיסור משום גזירה, יש מקום להקל, מאחר שהתירו כאשר ישראל עומד בחוץ ומשגיח שלא יכניס הגוי בהמה אחרת, "יש להתיר גם בישראל יודעין ידיעה ברורה דהוי כראיה."
להלן דברי הרב משה פיינשטיין: "ובדבר החלב של הקאמפאניעס (=החברות) במדינתנו אשר יש פקוח הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה ייענשו וגם יסגירו את העסק שלהם שלכן ודאי מירתתי (=מפחדים) מלערב, יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפרי חדש משום דהעיקר דידיעה ברורה הוא כראיה ממש וכו'."[17]
על פי פסק זה של הרב משה פיינשטיין ובעקבות לשונו, יש רבנים בחו"ל שנמנעים מלכנות בשם "חלב נוכרי" את המוצר, ובמקום זה מכנים אותו "חלב החברות" או "חלב סתם", היות שהוא מותר לכתחילה, ולא חלה עליו גזירה כלל לפי פסיקה זו. עם זאת, גם הרב פיינשטיין הסתייג שמכל מקום "לבעלי נפש ראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא", ובתשובה מאוחרת יותר אף כתב שההיתר "הוא רק בשעת הדחק [...] ולא בשביל יוקר מעט."[18] הרב זאב וייטמן הוסיף טעם נוסף להקל, שחלב בהמה טמאה יקר עשרות מונים מחלב פרה, והסבירות שגוי יערב חלב טמא כמעט אפסית.[19]
למעשה כיום ארגוני הכשרות האורתודוקסיים המקלים בארצות הברית (כגון ה-OU שהוא הגדול מביניהם) סומכים על היתרו של הרב פיינשטיין, אך עבור המחמירים, מסמנים בסימן Cholov Yisroel = חלב ישראל, מוצרי חלב הכשרים גם לדעתם. בישראל הבד"צים אינם נותנים הכשר למוצרים המיוצרים בחלב נוכרי, כיוון שחלב ישראל מצוי ואפילו יותר מחלב נוכרי. גם באירופה אין הבדצי"ם נותנים הכשר למוצרים המכילים חלב נוכרי.[20] כמו כן הרבנות הראשית לישראל אינה מאשרת כשרות של מוצרי יבוא המכילים חלב נוכרי נוזלי, אך מאשרת, תוך סימון, מוצרים המכילים אבקת חלב נוכרי או חמאת נוכרי.[21]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנתיב החלב, הוצאת תנובה, תשרי תשס"ג.
- אנציקלופדיה תלמודית, כרך טו, עמודים קעא - קצב.
- הרב משה פיינשטיין, חלב גוי, יואב שורק, הוצאת כתבים, 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דברי הרב וייטמן - רב תנובה
- הרב רצון ערוסי - פורום מורשת
- דברי הרב משה היינמן מועד הכשרות, סטאר קיי (אנ')
- כשרות החלב ואבקת החלב, הרב מרדכי וולנוב, באתר כושרות
- איסור חלב נוכרי באתר פניני הלכה מהרב אליעזר מלמד ו פרק ל בכללו על כשרות חלב ומוצריו
- מאמרים בנושא חלב עכו"ם, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראשי תיבות של עובדי כוכבים ומזלות – שיבוש נוצרי למונח "נכרי".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ח'
- ^ סימן ע"ה
- ^ סימן קטו ס"ק ו
- ^ שו"ת חלק ב' סימן ק"ז
- ^ תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דפים ל"ד-ל"ה.
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה, עמוד א'
- ^ ש"ך יורה דעה סימן קטו, ס"ק כ.
- ^ נקודות הכסף, השגה על טורי זהב יורה דעה סימן קא סעיף קטן ד. פרי חדש יורה דעה סימן קא.
- ^ צבי פסח פרנק, שו"ת הר צבי, חלק יורה דעה, סימן ק"ג, באתר היברובוקס
- ^ ספר חזון איש, יורה דעה, סימן מ"א, סעיף קטן ד', באתר Hebrewbooks
- ^ יצחק יוסף, ילקוט יוסף, כרך איסור והיתר ב, עמ' צו
- ^ יצחק יוסף, ילקוט יוסף, כרך איסור והיתר ב, עמ' צו
- ^ מדיניות הרבנות בעיתית, שהרי היתר הרב צבי פסח פרנק מבוסס על היתר גבינה, ואילו בגבינה עצמה לא מתירים הרבנות, ראו זאב ויטמן, חלב נכרים בימינו, בתוך תחומין כב, עמ' 459, הערה 18.
- ^ יו"ד מא, ד
- ^ משה פיינשטיין, אגרות משה, חלק יו"ד א סימן מז, תשובה משנת תשי"ד, באתר היברובוקס
- ^ משה פיינשטיין, אגרות משה, חלק יו"ד ד' סימן ה, תשובה משנת תשכ"ח, באתר היברובוקס
- ^ השווה פרי חדש בשו"ע, שם
- ^ אולם, על פי רוב, הצרכנים באירופה משתמשים יותר ברשימות הכשרות של כל מדינה מאשר בבד"צים, ורוב הרשימות האלה כוללות מוצרים שאינם חלב ישראל.
- ^ מתוך נוהלי יבוא
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.