Walk of Ideas

Walk of Ideas
	הפסל "הדפוס המודרני", שהוצב במסגרת תערוכת "Walk of Ideas". הפסל הוצב בכיכר בבל, בה התקיימה בשנת 1933 שריפת הספרים בגרמניה הנאצית. גובהו של הפסל היה 12 מטר ומשקלו 35 טון.
מידע כללי
תאריך יצירה	2006
טכניקה וחומרים	פלסטיק
נתונים על היצירה
מיקום	ברלין

Walk of Ideas היא תערוכה של שישה פסלים שהוצבו בברלין במרץ 2006 לתקופה של כשבעה חודשים. הפסלים תוכננו כחלק מההכנות למשחקי גביע העולם בכדורגל לשנת 2006 אותם אירחה גרמניה, והם היו חלק מרכזי באירועי Welcome To Germany - Land of Ideas ("ברוכים הבאים לגרמניה, ארץ הרעיונות"), כאשר טקסי הסרת הלוט מעליהם סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת הבינלאומיים.^[1]

מטרת התערוכה הייתה להציג בפני התיירים שהגיעו לגרמניה לרגל משחקי גביע העולם בכדורגל באותה שנה את נכסי התרבות ההיסטוריים של גרמניה, ואת החדשנות והמקוריות ברעיונות של האנשים שחיו בה. מרבית הפסלים מוקמו לאורך אונטר דן לינדן, שדרה ששימשה בעבר כמרכזה ההיסטורי של ברלין; ובין היתר בכיכר בבל (בֶּבֶּל-פלאץ), בה שרפו הנאצים בשנת 1933 יצירות של סופרים 'מנוונים', בהם יהודים, קומוניסטים והומוסקסואלים, ובסמוך לשער ברנדנבורג המהווה את אחד מסמליה החשובים ביותר של ברלין.

רקע והכנות

נשיא גרמניה הורסט קלר הגה את פרויקט "Land of Ideas" ודחף לקיומו. את תערוכת הפסלים מימנה וארגנה הממשלה הגרמנית, בשותפות עם מספר חברות תעשייה ותקשורת גרמניות, שיוצגו על ידי ארגון התעשייה הגרמני.^[2]

בתערוכה מוצגים פסלים של רעיונות שנהגו בגרמניה. הפסלים יוצרו מחומר פלסטי חדשני שפיתחה חברת BASF ("באסף") הגרמנית, קונצרן כימיקלים מהגדולים בעולם, תחת השם המסחרי "Neopor" ("נאופור").^[3] כמאה איש עבדו על תכנון והרכבת הפסלים, תחת הדרכתה של החברה הגרמנית EDAG Engineering + Design AG ("אדאג") המתמחה במתן פתרונות הנדסיים. עלות כל פסל הייתה בין 300,000 - 350,000 אירו.^[4]

המכון הטכנולוגי להנדסת מערכות תוכנה על שם הסו פלטנר שבאוניברסיטת פוטסדאם, גרמניה, פיתח תוכנה בשם LandXplorer כדי לאפשר צפייה וירטואלית ממבט טיסה באתרים שבהם ממוקמים הפסלים.^[5]

סוכנות הפרסום הגרמנית "Scholz & Friends" ("שולץ וחברים") נטלה חלק בעיצוב שלושה מן הפסלים בתערוכה, והייתה אחראית על עיצוב הסמלילים, וניהול מסע הפרסום של כל פרויקט "Land of Ideas" בתקשורת. מסע הפרסום זכה בפרס "Politikaward" לשנת 2006.^[6]

הפסלים

שם בעברית	שם רשמי	מיקום	תאריך חשיפה
נעלי הכדורגל החדשניות	Der moderne Fußballschuh	פארק שפרבוגן (Spreebogenpark)	10 במרץ 2006
אבני דרך ברפואה	Meilensteine der Medizin	כיכר פרידריך אברט (Friedrich-Ebert-Platz)	27 במרץ 2006
הרכב	Das Automobil	שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor)	6 באפריל 2006
הדפוס המודרני	Der moderne Buchdruck	כיכר בבל (Bebelplatz)	21 באפריל 2006
יצירות מופת של המוזיקה	Meisterwerke der Musik	ז'נדארמנמארקט (Gendarmenmarkt)	5 במאי 2006
תורת היחסות	Relativitätstheorie	לוסטגארטן (Lustgarten)	19 במאי 2006

נעלי הכדורגל

ב-10 במרץ נחשף הראשון לציבור. פסל זה נקרא בשם נעלי הכדורגל החדשניות (Innovative Football Boots), והוא הוצב בפארק שפרבוגן, מול ברלין האופטבנהוף, תחנת הרכבת הראשית של ברלין. אורכו של הפסל הוא 12 מטר, גובהו המרבי 5 מטר, ומשקלו כ-20 טון. לאחר הסרת הפסל בספטמבר 2006 הוא הועבר לדרום אפריקה שאירחה את אליפות העולם בכדורגל לשנת 2010.^[7]

הפסל מציג את נעלי הכדורגל המהפכניות שתוכננו על ידי אדולף דסלר, מייסד אדידס, בשנת 1953, בהרצוגנאוראך שבבוואריה.^[8] לנעליים הללו הייתה אחיזה מוצקה בקרקע הרכה אף כשהייתה ספוגה בגשם, בשל זיזים מיוחדים שבלטו בסולייה וננעצו בקרקע. נבחרת מערב גרמניה אשר שיחקה עם הנעליים החדשות שפותחו, זכתה לראשונה באליפות העולם בכדורגל בשנת 1954 באופן סנסציוני, ומאורע זה כונה לימים בשם "הנס של ברן".^[9] פריץ ואלטר, קפטן נבחרת מערב-גרמניה בטורניר אמר:^[10]^[11]

אדי יצר עבורנו זוג נעליים שמאפשרות ממש להרגיש את הכדור.

— פריץ ואלטר, קפטן נבחרת מערב-גרמניה 1954

נעליים אלו נחשבות כאבטיפוס של נעלי הכדורגל המודרניות. כ-25 שנה לאחר מכן, בשנת 1979, ייצרה אדידס את הדגם "Copa Mundial" ונעל זו הייתה לנעל הכדורגל הנמכרת ביותר בכול הזמנים. כיום, גרמניה היא אחת מיצרניות נעלי הספורט הגדולות בעולם, ומטרתו של הפסל היא להנציח את מורשתה של גרמניה, בפיתוח מוצרי ספורט ונעלי כדורגל בכלל, ואת אדי דסלר, מייסד אדידס (ואחיו של רודולף דסלר, מייסד פומה), בפרט.^[12]

רפואה

ב-27 במרץ נחשף הפסל השני, הנקרא אבני-דרך ברפואה (Milestones of Medicine). פסל זה הוצב בכיכר פרידריך אברט מול בית מריה אליזבת לידרס על נהר שפרה, ובסמוך לבניין הרייכסטאג. קוטרו של הפסל הוא 10 מטר, ומשקלו 25 טון.

הפסל מציג גלולה בצורת דיסקית של אספירין. את הפסל הגה אמן צעיר מהחברה הגרמנית Bayer, אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, שהייתה הראשונה שהצליחה לסנתז את האספירין ולשווקו כתרופה. בהמשך הצטרפה החברה כשותפה רשמית לפרויקט.^[13]

מטרתו של הפסל היא הנצחת חלקה של גרמניה בקידום ובפיתוח הרפואה העולמית בשני מישורים:^[14]

במישור הרעיוני, הנצחת רעיונות ופיתוחים חדשים שהתרחשו בגרמניה כגון סינתזה של האספירין, גילוי קרני הרנטגן, מחקרים בתחום הקרדיולוגיה על האנגיוגרפיה הקורונרית (צנתור לב), חקירת הליך הדיאליזה, פיתוח הפלסטר המודרני.
במישור האישי, הנצחת החוקרים שפעלו בגרמניה בתחום הרפואה והפיזיולוגיה, ביניהם פליקס הופמן, רוברט קוך, אמיל אדולף פון בהרינג, פאול ארליך, גרהרד דומאק.

חדשנות זו באה לידי ביטוי בכמות הרבה של זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ממוצא גרמני.

רכב

ב-6 באפריל נחשף הפסל השלישי, הנקרא בשם הרכב. הפסל הוצב בכיכר שלוס (שלוספלאץ) מול שער ברנדנבורג. ב-25 באוגוסט 2006 הועבר הפסל לנמל התעופה של מינכן, ומשם הוא נלקח ב-19 בספטמבר באותה שנה. נכון ליולי 2009, הפסל מוצב באינגולשטאדט, בה ממוקם המטה הבינלאומי של חברת אאודי. אורכו של הפסל הוא כ-10 מטר, רוחבו כשלושה מטרים, גובהו 4.5 מטר, ומשקלו 10 טון.

גרמניה גייסה ידוענים רבים להשתתף בטקס הסרת הלוט, ונכחו בו בין היתר ראש עיריית ברלין קלאוס ווברייט, ראש ממשלת בוואריה אדמונד שטויבר וסגנו פרנץ מינטפרינג, יו"ר אאודי ומנכ"ל פולקסווגן פרופ' מרטין וינטרקורן, נשיא ארגון התעשייה הגרמני באותה העת יורגן תומאן והנשיא שקדם לו מיכאל רוגובסקי, והכדורגלנים זינדין זידאן, בסטיאן שוויינשטייגר, רונאלדו וקרל היינץ רומניגה. האירוע סוקר בידי יותר ממאה אנשי תקשורת מרחבי העולם.^[15]

הפסל עוצב עבור אאודי, אחת מחברות התעשייה שהצטרפו כשותפות בפרויקט. הוא מציג מכונית ספורט מדגם אאודי TT, כאשר הדגם החדש של הרכב נחשף לראשונה באותו ערב.^[16]

מטרתו של הפסל היא להנציח את חלקה של גרמניה בפיתוח המכונית המודרנית, בפיתוח מערכות טכנולוגיות מתקדמות לרכב, ואת חלקה בפיתוח כלי תחבורה בכלל:^[17]

פיתוח מנוע הדיזל בידי רודולף דיזל, פיתוח מנוע הבנזין בידי ניקולאוס אוטו, ושילובו ברכב הממונע הראשון בידי קרל בנץ, המצאת האופנוע בידי גוטליב דיימלר ווילהלם מייבאך, ופיתוח רכבת הריחוף המגנטי. לטענת האתר הרשמי, גם המצאת סירת המנוע אירעה בגרמניה, אם כי למעשה היא פותחה דווקא על ידי המהנדסים הבריטיים ג'יימס ואט ופרדריק לנצ'סטר, באנגליה.
פיתוח מערכות שליטה ובטיחות לרכב כגון ABS ו-בקרת יציבות בידי יצרניות המכוניות הגרמניות מרצדס, BMW וחברת התעשייה הגרמנית בוש, ופיתוח כריות האוויר הקדמיות כאמצעי משלים לחגורת הבטיחות.

בין יצרניות הרכב הגרמניות המפורסמות ניתן למנות את: אאודי, אופל, BMW, מרצדס, פולקסווגן, ופורשה.

ספרים

הפסל הרביעי נקרא הדפוס המודרני (Modern book printing), והוא נחשף ב-21 באפריל, יומיים לפני יום הספר הבינלאומי של אונסק"ו. הפסל הוצב בכיכר בבל, בה התקיימה שריפת הספרים בגרמניה הנאצית בשנת 1933, מול אוניברסיטת הומבולדט. גובהו של הפסל הוא 12 מטר, אורכו 5 מטר, רוחבו 3 מטר ומשקלו 35 טון.

את הפסל עיצבה סוכנות הפרסום הגרמנית Scholz & Friends Berlin. בפסל מוצגים 17 ספרים המונחים אחד על השני, ועליהם רשומים שמות של סופרים והוגי דעות גרמניים ידועים בדפוס שקע. מכון גתה הצטרף כשותף זוטר לפרויקט "Land of Ideas",^[18] ולקח חלק בתכנון הפסל גם כן.

מטרתו העיקרית של הפסל היא להנציח את המצאת הדפוס בידי יוהאן גוטנברג, במיינץ, באמצע המאה החמש עשרה. המצאת הדפוס נחשבת כאחת מההמצאות הגדולות ביותר באלף השני לספירה.^[19]

בנוסף, מטרת הפסל היא להנציח את הספרות והפילוסופיה הגרמנית לדורותיה, מימי הרפורמציה של מרטין לותר, שרעיונותיו זכו לתפוצה גדולה בזכות מכונת הדפוס. הפסל מתמקד בספרות שלאחר מלחמת העולם השנייה והשפל הגדול בספרות הגרמנית, שהגיע לשיאו בטקסי שריפת הספרים בגרמניה הנאצית.

שמות הסופרים והוגי הדעות המופיעים על הפסל, מלמעלה למטה:

גינטר גראס - סופר, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1999.
חנה ארנדט - פילוסופית מזרם הפנומנולוגיה; יהודיה.
היינריך היינה - משורר רומנטי ופובליציסט; ממוצא יהודי.
מרטין לותר - מייסד הנצרות הפרוטסטנטית.
עמנואל קאנט - פילוסוף מזרם הנאורות, מגדולי הפילוסופים בעת החדשה.
אנה זגרס - סופרת, עסקה במלחמת העולם השנייה; ממוצא יהודי.
גאורג וילהלם פרידריך הגל - פילוסוף, מזרם האידיאליזם, מייסד זרם ההגליאניזם.
האחים גרים - סופרים וחוקרי התרבות והשפה הגרמנית.
קרל מרקס - סוציולוג ופילוסוף, הוגה המרקסיזם; ממוצא יהודי.
היינריך בל - סופר, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1972.
פרידריך שילר - משורר, פילוסוף ומחזאי. נציגה של הקלאסיקה של ויימאר, יחד עם גתה.
גוטהולד אפרים לסינג - מחזאי, משורר, סופר, ופילוסוף בולט מזרם הנאורות.
הרמן הסה - סופר ומשורר, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1946.
תאודור פונטאנה - סופר ומשורר, מהזרם הריאליסטי.
תומאס מאן - סופר, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1929.
ברטולט ברכט - מחזאי ומשורר, פיתח את התיאטרון האפי.
יוהאן וולפגנג פון גתה - איש אשכולות, ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית.

מוזיקה

ב-5 במאי נחשף הפסל החמישי, שנקרא יצירות מופת של המוזיקה (Masterpieces of Music). הפסל הוצב בז'נדארמנמארקט מול בית הקונצרטים של ברלין (קונצרטהאוס), ובקרבת בית האופרה של ברלין הממוקם באונטר דן לינדן. הפסל מורכב משישה תווים, שגובהם 8 מטר, אורכם 5.4 מטר, רוחבם 2 מטר, ומשקלם הכולל הוא כ-17 טון.

הפסל עוצב על ידי סוכנות הפרסום הגרמנית Scholz & Friends Berlin. הוא מורכב משישה תווים שמתוכם שלושה הם רבע תו ( ♩ ) ושלושה נוספים הם שמינית תו ( ♪ ).

מטרתו של הפסל היא להנציח את המורשת של גרמניה ותרומתה למוזיקה, ובעיקר לתחום המוזיקה הקלאסית. ההנצחה מתבטאת בשני מישורים:^[20]

הנצחת היצירות המוזיקליות שנוצרו בגרמניה כגון הפסנתר המושווה (Well-Tempered Clavier) ואמנות הפוגה של באך, הסימפוניה התשיעית של בטהובן, הנחשבות ליצירות מופת ולאבני דרך במוזיקה הקלאסית; והנצחת רעיונות מוזיקליים כגון פיתוח המוזיקה האלקטרונית בידי קרלהיינץ שטוקהאוזן.
הנצחת המוזיקאים שפעלו בגרמניה: המלחינים בעלי השם העולמי, כגון יוהאן סבסטיאן באך מתקופת הבארוק, לודוויג ואן בטהובן מהתקופה הקלאסית, רוברט שומאן, יוהנס ברהמס וריכרד וגנר מהתקופה הרומנטית; הנגנים, כגון הכנרת אן-סופי מוטר; הזמרים כגון זמר הבס-בריטון תומאס קווסטהוף; ההרכבים המוזיקליים כגון קרפטוורק; המנצחים, כגון המנהל המוזיקלי של האופרה של ברלין דניאל בארנבוים, המנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של ברלין סיימון ראטל והמנהל המוזיקלי של האופרה הממלכתית של בוואריה קנט נגאנו.

תורת היחסות

הפסל השישי והאחרון נחשף ב-19 במאי, והוא נקרא תורת היחסות (The Theory of Relativity). הפסל הוצב בפארק לוסטגארטן שבאי המוזיאונים, בסמוך למוזיאון הישן ולקתדרלת ברלין. גובהו של הפסל כארבעה מטר, אורכו כ-12 מטר ומשקלו הכולל הוא 10 טון.

הפסל עוצב על ידי סוכנות הפרסום הגרמנית Scholz & Friends Berlin. הוא מציג משוואה ידועה מתחום הפיזיקה התאורטית שהוצגה לראשונה על ידי אלברט איינשטיין במאמרו על תורת היחסות בשנת הפלאות 1905: E=mc² (אנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור בריבוע). מהשלכות הנוסחה משתמע שמסה היא צורה של אנרגיה, ובאופן שימושי היא הובילה לפיתוח פצצת האטום וליישומים נוספים כדוגמת פיתוח מערכת ניווט לוויינית מדויקת.

מטרת הפסל היא הנצחת זכרו של איינשטיין ותגליותיו שהיוו מהפכה רעיונית בעולם הפיזיקה, וכמו כן מטרת הפסל להנציח את הפיתוחים שנשענו על רעיונות אלו, מהפיתוח של מכניקת הקוונטים בידי זוכי פרס נובל ורנר הייזנברג, ארווין שרדינגר ועד לתאודור הנש, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2005.^[21]

בנוסף, מטרת הפסל היא הנצחת גרמניה כמדינה המהווה כר פורה למחקרים מדעיים ומתמטיים באוניברסיטאות, במכללות, בתעשייה, ובמכוני המחקר, כדוגמת מכון פראונהופר לפיזיקה יישומית, ומכון מקס פלאנק העוסק בעיקר במחקר בסיסי במדעי הטבע.

חלקה של גרמניה בתרומה למדע ולפיזיקה מתבטא במציאות במספר זוכי פרס נובל לפיזיקה מתחומה, ובמספר הגדול של המחקרים המדעיים שנערכים בה.^[22]

תגובות

הפרויקט זכה לסיקור תקשורתי נרחב של עיתונאיים, צלמים, וצוותי תקשורת מרחבי העולם.

למרות התגובות החיוביות הרבות לפרויקט והצלחת מסע הפרסום, לא נחסכה ממנו ביקורת, בעיקר על ההתעלמות מהשואה. כך למשל, כתב רשת CNN האמריקאית, כריס ברנס, שסיקר את האירוע ואת נחיצות הפרויקט, אמר על ניסיונה של גרמניה לשפר את תדמיתה:^[23]

רבים רואים בגרמניה של היום כתקועה בסרט מימי מלחמת העולם השנייה - ארץ של רעיונות רעים מאוד, כמו גז הציקלון בי, טיל V-2, שריפת ספרים. מיותר להגיד כי מצבת זיכרון לשואה איננה נמצאת בתערוכת Walk of Ideas.

— כריס ברנס, כתב ה-CNN

גם בארגון העיתונות היהודית האירופאית (European Jewish Press), הושמעה ביקורת על "הבחירה הסלקטיבית של הזכרונות":^[24]

יש בקושי שתי שורות קצרות על לוחית המידע שליד הפסל [פסל הספרים] המזכירות את שריפת הספרים בגרמניה הנאצית שמתוארת כ"סוף זמני ל-500 שנה של תרבות וספרות גרמנית", במקום למשל תיאור הדברים כהקדמה לשריפת בני אדם, כפי שאמר המשורר היינה... ההכללה בניסוח הזה היא גם אי צדק עבור הקרבנות הספציפיים של השריפה, והספרים שנשרפו. למעשה מתוך שבעה עשר הכותבים, רק לחמישה מהם שרפו הנאצים את עבודתם... נראה כאילו הפוליטיקאים הגרמניים ממעיטים ביכולת של אוהד הכדורגל הממוצע לעכל את אי הנעימויות של ההיסטוריה... ברלין עשתה אי צדק עם אזרחיה ואורחיה באופן דומה.

— בנג'מין גוד, סטודנט המשתתף בתוכנית פולברייט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Walk of Ideas בוויקישיתוף

"גרמניה ארץ הרעיונות", Walk of Ideas - האתר הרשמי
אתר מקיף על המחקר בגרמניה בשיתוף עם פרויקט האב "גרמניה - ארץ הרעיונות"
אונטר דן לינדן, מפת ברלין בשנת 2006 באתר World Flicks

הערות שוליים

^ הסבר על התערוכה, האתר הרשמי
^ רשימת החברות המסחריות השותפות בפרויקט, האתר הרשמי
^ על החומר, באתר חברת BASF
^ שאלות נפוצות על הפרויקט, באתר הרשמי
^ ראו עוד באתר הרשמי של מכון-הסו-פלטנר
^ הודעה על זכיית מסע הפרסום של Scholz & Friends ארכיון הודעות לתקשורת, האתר הרשמי
^ הודעה על העברת הפסלים ארכיון הודעות לתקשורת, האתר הרשמי
^ אדי דסלר, ביוגרפיה באתר הרשמי של חברת אדידס
^ עוד על חלקה של אדידס בזכייה, בספר German football: history, culture, society מאת Alan Tomlinson,Christopher Young, עמ' 191.
^ אדידס: הנס של ברן, באתר העיתון הכלכלי הגרמני הנדלסבלאט (Handelsblatt) (בגרמנית).
^ הציטוט במקור: Adi, mach uns mal ein paar Schuhe, in denen man den Ball spürt!
^ על פסל נעלי הכדורגל המודרניות באתר הרשמי
^ הודעה רשמית מטעם החברה על ההצטרפות לפרויקט, באתר Bayer Sport
^ על פסל אבני דרך ברפואה באתר הרשמי
^ עוד על טקס החשיפה, באתר worldcarfans
^ על חשיפת הדגם החדש באתר audiworld
^ על פסל הרכב באתר הרשמי
^ ראו על מכון גתה פסקת שותפים במטרות הפרויקט, האתר הרשמי
^ על פסל הדפוס המודרני באתר הרשמי
^ על פסל יצירות מופת של המוזיקה, באתר הרשמי
^ על פסל תורת היחסות באתר הרשמי
^ אתר מקיף על המחקר בגרמניה בשיתוף עם פרויקט Land of Ideas
^ סיכום כתבות - 5 במאי 2006, אתר CNN (יום חשיפת הפסל החמישי)
^ ברלין זוכרת באופן סלקטיבי, באתר European Jewish Press

[1] הסבר על התערוכה, האתר הרשמי

[2] רשימת החברות המסחריות השותפות בפרויקט, האתר הרשמי

[3] על החומר, באתר חברת BASF

[4] שאלות נפוצות על הפרויקט, באתר הרשמי

[5] ראו עוד באתר הרשמי של מכון-הסו-פלטנר

[6] הודעה על זכיית מסע הפרסום של Scholz & Friends ארכיון הודעות לתקשורת, האתר הרשמי

[7] הודעה על העברת הפסלים ארכיון הודעות לתקשורת, האתר הרשמי

[8] אדי דסלר, ביוגרפיה באתר הרשמי של חברת אדידס

[9] עוד על חלקה של אדידס בזכייה, בספר German football: history, culture, society מאת Alan Tomlinson,Christopher Young, עמ' 191.

[10] אדידס: הנס של ברן, באתר העיתון הכלכלי הגרמני הנדלסבלאט (Handelsblatt) (בגרמנית).

[11] הציטוט במקור: Adi, mach uns mal ein paar Schuhe, in denen man den Ball spürt!

[12] על פסל נעלי הכדורגל המודרניות באתר הרשמי

[13] הודעה רשמית מטעם החברה על ההצטרפות לפרויקט, באתר Bayer Sport

[14] על פסל אבני דרך ברפואה באתר הרשמי

[15] עוד על טקס החשיפה, באתר worldcarfans

[16] על חשיפת הדגם החדש באתר audiworld

[17] על פסל הרכב באתר הרשמי

[18] ראו על מכון גתה פסקת שותפים במטרות הפרויקט, האתר הרשמי

[19] על פסל הדפוס המודרני באתר הרשמי

[20] על פסל יצירות מופת של המוזיקה, באתר הרשמי

[21] על פסל תורת היחסות באתר הרשמי

[22] אתר מקיף על המחקר בגרמניה בשיתוף עם פרויקט Land of Ideas

[23] סיכום כתבות - 5 במאי 2006, אתר CNN (יום חשיפת הפסל החמישי)

[24] ברלין זוכרת באופן סלקטיבי, באתר European Jewish Press

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]