לדלג לתוכן

Screamadelica

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Screamadelica
אלבום אולפן מאת פריימל סקרים
יצא לאור 23 בספטמבר 1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי, דאנס-רוק, אסיד האוס, אלקטרוניקה, דאנס אלטרנטיבי, נאו-פסיכדליה, רוק פסיכדלי, מוזיקת האוס, אינדי פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 64:48 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קריאיישן רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ימי מילר, הוגו ניקולסון, אנדרו וות'רול, The Orb עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית אלבומים של פריימל סקרים
Primal Scream Screamadelica
(1991) 		Give Out But Don't Give Up
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Screamadelica ("סקרימדליקה") הוא אלבום האולפן השלישי של להקת הרוק האלטרנטיבי הסקוטית פריימל סקרים. הוא יצא לאור לראשונה ב-23 בספטמבר 1991 בבריטניה בלייבל "Creation Records" וב-8 באוקטובר 1991 בארצות הברית ב-Sire Records. האלבום סימן שינוי כיוון משמעותי מצליל האינדי רוק המוקדם של הלהקה. חלק ניכר מהפקת האלבום נעשה על ידי אנדרו וות'רול וטכנאי ההקלטות הוגו ניקולסון, שעשו רמיקסים להקלטות הלהקה בהשפעת סגנון האסיד האוס.

סקרימדליקה, היה האלבום הראשון של הלהקה שזכה להצלחה מסחרית, והגיע לשיא במקום השמיני במצעד האלבומים הבריטי עם יציאתו.[1] הוא זכה לשבחים רבים מהמבקרים, וזכה לא פעם בתואר אחד האלבומים הטובים של שנות ה-90 בסקרים שונים. הוא זכה בפרס מרקורי למוזיקה הראשון בשנת 1992,[2] ונמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים ברחבי העולם.

רקע, מוזיקה, השפעות והקלטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנשאל מה היו ההשפעות על "Screamadelica", הזמר בובי גילספי (אנ') אמר שפריימל סקרים היו כמו להקת רוקנ'רול שיש לה טעם מגוון למדי. ז'אנרים רבים עניינו אותם כמו ג'אז חופשי, פאנק, סול, קאנטרי, בלוז, מוזיקה אלקטרונית, פוסט-פאנק, מוזיקת אמביינט ומוזיקה פסיכדלית משנות ה-60.[3] לגבי להקות הפוסט-פאנק שהאזין להן בשנותיו המכוננות אמר: "הרבה מהרעיונות האלה מושרשים בפריימל סקרים, ואולי להקות הרוק הגדולות האחרונות היו סוזי והבנשיז, הבאזקוקס וג'וי דיוויז'ן . [. . . ] הרעיונות במוזיקה והמילים של שלוש הלהקות הללו השפיעו לחלוטין על פריימל סקרים".[3] "סקרימדליקה" הושפע גם מהאלבום Pet Sounds של הביץ' בויז (1966). גילספי אומר שאחרי שגילו את האלבום, השירים שלהם נעשו הרבה יותר רכים.[4] גילספי גם ציין את אלבומה של ניקו "The Marble Index" כבעל השפעה גדולה עליו בזמן הקלטת "סקרימדליקה" ואמר שהוא "האזין לו כל הזמן".[5] חברי הלהקה היו גם "מעריצים גדולים של הרגאיי והדאב של שנות ה-70."[3]

בהשראת סצנת האסיד האוס,[3] שפרחה באותה תקופה, גייסה הלהקה לתפקיד המפיק את התקליטן אנדרו וות'רול. הלהקה אהבה את העובדה שוות'רל היה דיג'יי שמעולם לא היה מפיק ראשי באולפן לפני כן.[3] לדברי גילספי היה לוות'רול: "הכישרון הטבעי ליצור את המוזיקה והמבנה ולעבד מוזיקה בצורה שמעולם לא שמענו קודם". וות'רול בחר את החלקים והכלים מההקלטות של הלהקה שהוא אהב ויצר מהם עיבוד מוזיקלי חדש: "הוא היה ממש מעולה בלקחת את כל הדברים האלה ולארגן אותם מחדש ולהפוך אותם למוזיקה הפנטסטית הזו".[3]

"Loaded" היה השיר הראשון בו השתתף וות'רול.[3] הוא עשה רמיקס לבלדה "I'm Losing More Than I'll Ever Have", מהאלבום הקודם של הלהקה, שבו פירק את השיר ובנה אותו מחדש עם לופ (אנ') תופים שלקח מגרסת בוטלג איטלקית של השיר "What I Am" של אידי בריקל, איתו שילב סאמפל מהשיר "I Don't Want to Lose Your Love" של להקת "The Emotions" (אנ'), סאמפל של גילספי שר שורה מתוך "Terraplane Blues" של רוברט ג'ונסון, ואת הסאמפל הפותח את השיר מתוך הבי מובי עם פיטר פונדה "The Wild Angels". התוצר הפך ללהיט הגדול הראשון של הלהקה, והגיע למקום ה-16 במצעד הסינגלים הבריטי.[6]

הסינגל השני מהאלבום, "Come Together" יצא לאור באוגוסט 1990 והגיע למקום ה-26.[7] גרסת הסינגל של השיר, במיקס של טרי פארלי, שונה בתכלית מגרסת האלבום שהופקה על ידי אנדרו וות'רל. בעוד שלמיקס של פארלי יש מבנה של שיר פופ סטנדרטי, גרסת האלבום המורחבת של וות'רול מושפעת יותר ממוזיקת האוס ודאב, מכילה סאמפל מנאום של ג'סי ג'קסון, ואין בה את השירה של בובי גילספי בכלל. הגרסה הקצרה של השיר מופיעה באלבום השני של פסקול הסרט טריינספוטינג.

שני סינגלים נוספים יצאו לאור בהמשך, "Don't Fight It, Feel It" בו שרה הזמרת דניס ג'ונסון, שהייתה פעילה בסצנת המוזיקה של מדצ'סטר, ו-"Higher Than The Sun" שהופק על ידי The Orb. הלהקה כתבה גם שיר בשם "Screamadelica", אך הוא לא מופיע באלבום. שיר זה, בן עשר הדקות, הופק גם הוא על ידי וות'רול ושרה בו דניס ג'ונסון. הוא מופיע ב-EP "‏Dixie-Narco" שיצא ב-1992, וגם בפתיחה של קלטת הווידאו הנדירה "Screamadelica".

עטיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום של "Screamadelica" צוירה על ידי האמן הבית של "Creation Records", פול קאנל.[8] קאנל קיבל השראה מכתם רטיבות שראה על תקרת משרדי חברת התקליטים לאחר שנטל LSD.[9]

האלבום היה בין עשר עטיפות אלבומים שנבחרו על ידי הדואר המלכותי לסט של בולי דואר "Classic Album Cover" שהונפקו בינואר 2010.[10]

הצלחת האלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Screamadelica" יצא לאור ב-23 בספטמבר 1991 בבריטניה. הוא הגיע למקום ה-8 במצעד האלבומים הבריטי,[11] ולאחר מכן זכה למעמד פלטינה על ידי איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי.[12] האלבום מכר 715,000 עותקים נכון לספטמבר 2020.[13] הסינגל "Movin' on Up" היה הלהיט הפורץ של הלהקה בארצות הברית: הוא הושמע רבות תחנות רדיו של רוק אלטרנטיבי, והגיע למקום השני במצעד הבילבורד "Modern Rock Tracks". הוא גם הגיע למקום ה-28 במצעד "Mainstream Rock Tracks" היות שהושמע גם בתחנות רדיו רוק.

ביקורת ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic
Encyclopedia of Popular Music
Entertainment Weekly +B
לוס אנג'לס טיימס
Mojo
NME 10/10
פיצ'פורק 9.0/10
The Rolling Stone Album Guide 3.5
Select 10/10
Uncut

"Screamadelica" התקבל היטב בקרב המבקרים. בביקורת למגזין "Spin" (אנ'), נכתב שהתקליט "מעיף את המוח לחלוטין" וששיריו הטובים ביותר היו "כמעט בלתי ניתנים לסיווג".[14] ב-AllMusic, נכתב שה"אלבום מתעלה על הזמן וההשפעה שלו". AllMusic רואה באלבום כטוב ביותר של הלהקה. פיצ'פורק שיבחו את האלבום ברשימת "100 האלבומים המובילים של שנות ה-90" לשנת 2003, ואמרו: "ההכלאה מלאת הדמיון של האווירה ב-"Screamadelica" של עבר, הווה ועתיד תפסה את הרגע בצבעים ובהדר, והוא עדיין מקרין עם זוהר קליידוסקופי."[15] רוברט כריסטגאו מ-The Village Voice, לעומת זאת, הקצה לו דירוג "לא זה ולא זה", המעיד על אלבום שאינו מצדיק האזנה חוזרת אך אינו נפל מוחלט.[16]

האלבום היה אלבום השנה של מלודי מייקר בשנת 1991[17] כמו גם של המגזין "Select"[18] בעוד NME מיקמו אותו במקום השלישי.[19] האלבום זכה בפרס מרקיורי, בפעם הראשונה שהוענק, ב-1992. בשנת 1996, "Select" בחר בו כאלבום מספר 1 של שנות ה-90. בשנת 2000, מגזין Q מיקם את האלבום במקום ה-18 ברשימת "100 האלבומים הבריטיים הגדולים". בשנת 2001, בסקר של מגזין Q מוקם האלבום במקום ה-81 ברשימת "100 האלבומים המובילים בכל הזמנים".[20] בשנת 2003, NME דרגו אותו במקום 23 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר אי פעם".[21] ב-2003, פיצ'פורק מיקם אותו במקום ה-77 ברשימת "100 האלבומים המובילים של שנות ה-90".[15] הוא הופיע ברשימת "100 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" של ערוץ 4.[22] בביקורת משנת 2009, ה-BBC הכתיר את האלבום כ"קלאסיקה מזהב מוצק".[23] NME גם כינה אותו ב-2011 "האלבום הכי מסומם אי פעם". לפי Acclaimed Music, אתר שמשתמש בסטטיסטיקה כדי לייצג באופן מספרי קבלת ביקורת, "Screamadelica" הוא האלבום ה-107 המוערך ביותר בכל הזמנים, וה-16 המוערך ביותר בשנות התשעים.[24] הוא דורג במקום ה-437 במהדורת 2020 של רשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של הרולינג סטון.[25]

לרגל יום השנה ה-30 לאלבום בשנת 2021, פנדר יצרה מספר מוגבל של פנדר סטראטוקסטר עם עטיפת האלבום על גוף הגיטרה.[26]

לציון יום השנה ה-20 ליציאת האלבום, פריימל סקרים ביצעה את כל האלבום בהופעה חיה בלונדון ב-26 וב-27 בנובמבר 2010. ההופעה כללה מקהלת גוספל מלאה.[27] אחרי הופעות אלו יצאה הלהקה גם לסיבוב הופעות בבריטניה במרץ 2011, שגם בו הלהקה ביצעה את האלבום במלואו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Primal Scream". Official Charts Company. נבדק ב-2011-12-03.
  2. ^ ROCK / The 1992 Mercury Music Prize: Andy Gill looks at the winner of, The Independent, ‏1992-09-09 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Healy, Matty, The 1975's Matty Healy in conversation with Bobby Gillespie, The Face, ‏5th May 2020 (באנגלית בריטית)
  4. ^ Hart, Ron (12 באפריל 2016). "The Beach Boys' Pet Sounds Celebrates its 50th Anniversary: Artists Pay Tribute to the Eternal Teenage Symphony". Pitchfork. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Nur, Yousif (4 במאי 2016). "Howls From The Soul: Bobby Gillespie's Favourite Albums". The Quietus. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Official Singles Chart Top 100 | Official Charts Company, www.officialcharts.com (באנגלית)
  7. ^ Primal Scream | full Official Chart History | Official Charts Company, www.officialcharts.com
  8. ^ Sloan, Billy (10 בינואר 2010). "Primal Scream star Bobby Gillespie hails artist who [was] behind iconic Screamadelica cover after stamp tribute". Daily Record. נבדק ב-9 ביוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Caspar Llewellyn Smith. "Primal Scream: The band who made a rave new world | Music | The Observer". Theguardian.com. נבדק ב-2014-06-09.
  10. ^ Michaels, Sean (8 בינואר 2010). "Coldplay album gets stamp of approval from Royal Mail". The Guardian. London. נבדק ב-2010-01-08. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "UK Albums". Official Charts Company. נבדק ב-2016-08-06.
  12. ^ SCREAMADELICA by PRIMAL SCREAM sales and awards, bestsellingalbums.org
  13. ^ "The best-selling Mercury Prize winning albums revealed". www.officialcharts.com (באנגלית). נבדק ב-2019-09-19.
  14. ^ LLC, SPIN Media (1 בנובמבר 1991). "SPIN". SPIN Media LLC – via Google Books. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Plagenhoef Scott, Top 100 Albums of the 1990s - Page 3, Pitchfork (באנגלית)
  16. ^ Christgau, Robert (2000). "Primal Scream: Screamadelica". Christgau's Consumer Guide: Albums of the '90s. Macmillan Publishers. p. 251. ISBN 0-312-24560-2. נבדק ב-9 באוקטובר 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  17. ^ "Rocklist.net ... Melody Maker End of year Lists – The '90's". Rocklistmusic.co.uk. נבדק ב-2011-12-03.
  18. ^ "Rocklist.net ... Select End Of Year Lists". Rocklistmusic.co.uk. נבדק ב-2011-12-03.
  19. ^ "Rocklist.net ... NME End Of Year Lists 1991". Rocklistmusic.co.uk. 1992-05-09. נבדק ב-2011-12-03.
  20. ^ "Radiohead romp home in Q poll". BBC. 2001-09-13. נבדק ב-2007-02-21.
  21. ^ "Rocklist.net ... NME Writers Lists". Rocklistmusic.co.uk. נבדק ב-2011-12-03.
  22. ^ "Channel4 – 100 Greatest Albums".
  23. ^ Wade, Ian (11 במרץ 2009). "BBC – Music – Review of Primal Scream – Screamadelica". BBC. נבדק ב-9 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Primal Scream". Acclaimed Music.
  25. ^ "The 500 Greatest Albums of All Time". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). 2020-09-22. נבדק ב-2020-10-27.
  26. ^ "30TH ANNIVERSARY SCREAMADELICA STRATOCASTER®". Fender. נבדק ב-21 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Primal Scream to play Screamadelica for 20th anniversary". Metro. 17 בפברואר 2010. נבדק ב-9 ביוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Screamadelica&oldid=39940374"