לדלג לתוכן

SAMSON

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
SAMSON (סמסון)
לוויני SAMSON
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
ארגון הטכניון מכון אשר לחקר החלל
תאריך שיגור 22 מרץ 2021, 06:07:00 UTC[1]
משגר סויוז
אתר שיגור בייקונור
http://asri.technion.ac.il/node/219
משימה
סוג משימה להק ננו-לוויינים לבדיקת טיסות מבנה וגאולוקציה
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
נטייה 98.2
פריאפסיד 550 ק"מ
הקפות 14.5
גרם שמיים כדור הארץ
משך המשימה 1 שנה
מידע טכני
משקל בשיגור 8.5 ק"ג (כל לווין)
אורך 10 ס"מ
רוחב 20 ס"מ
גובה 30 ס"מ

SAMSON (שם מלא: SAMSON - Space Autonomous Mission for Swarming and GeOlocation with Nanosatellites; ידוע גם כ-Adelis-SAMSON[2]) הוא מבנה של שלושה לוויינים זעירים, אשר נועדו לביצוע טיסת מבנה משותפת, לתמרן בחלל עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך ולבצע משימת גאולוקציה (איתור). הפרויקט מבוצע בטכניון בהובלת מכון אשר לחקר החלל, נעשה במימון קרן אדליס, קרן גולדשטיין וסוכנות החלל הישראלית, בשיתוף התעשייה האווירית לישראל, רפאל, אלתא מערכות וגורמים נוספים[3]. הלוויינים שוגרו ב-22 במרץ 2021[1].

תיאור לוויינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויינים הם ננו-לוויינים מבוססי מבנה קיובסאט בגודל 6U, והם תיבות בגודל 10X20X30 ס"מ, יחד עם פאנלים סולאריים נפתחים. מערכת הנעת הלוויינים מבוססת גז קר עם 4 מנועים, בפיתוח רפאל. מערכת בקרת ההכוון כוללת שלושה גלגלי תנופה, שני חיישני שמש, מגנטומטרים ומגנטוטורקרים. מחשב הלוויין בתצורת פלטפורמה לננו-לוויינים של תעשייה אווירית. המטע"ד של הגאולוקציה מפותח על ידי אלתא. ללווין שני מקלטי GPS אבל אנטנת GPS אחת.

שלושת הלוויינים נקראים אלפא, בתא וגאמה - שלוש האותיות הראשונות באלף בית היווני.

משימות הלווין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללהק הלוויינים שתי משימות: משימת טיסת מבנה צמודה ומשימת גאולקציה (איתור).

במשימת טיסת המבנה נדרש להוכיח טיסת מבנה של להק לוויינים למשך זמן ממושך של שנה. האלגוריתמים נכתבים על ידי המעבדה למערכות חלל מבוזרות במכון אשר לחקר החלל בטכניון. האלגוריתמים המפותחים נועדו למזער את השימוש בדלק תוך שמירה על המרחק היחסי של הלוויינים. הלוויינים אמורים להיות במרחק של בין 1 ק"מ ל-250 ק"מ זה מזה[4]. הלוויינים יטוסו בטיסת מקבץ כאשר הם מפוזרים במישור בתצורת string-of-pearls. האלגוריתם הראשי מבוסס תיקונים המבוצעים על ידי מערכת ההנעה. האלגוריתם המשני נועד לבצע טיסת מקבץ בעזרת גרר דיפרנציאלי (differential drag), כאשר כל תיקון יכול להמשך מספר ימים.

במשימת גאולוקציה נדרש לאתר קורן הנמצא בטכניון עד דיוק של כ-1,000 מטר. בעזרת תקשורת בין לוויינים הם יעבירו מידע ביניהם על מנת לשפר את עיבוד גילוי הסיגנל. יבוצע שימוש בשיטות הפרשי זמנים (TDOA, time differential of arrival) והפרשים בתדר (FDOA ,frequency difference of arrival).

מצב הפרויקט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר תיכון ראשוני (PDR) התבצע בקיץ 2013. סקר תכנון קריטי (CDR) התקיים ב-18 ביוני 2014.

הלוויינים יועדו לשיגור באמצע 2017 במשגר וגה יחד עם הלוויינים ונוס (פרויקט מדעי ישראלי-צרפתי) ואופסאט 3000 (לוויין צילום צבאי שנבנה בישראל עבור איטליה), אך לאחר מכן הוחלט לדחות את שיגורם ל-2018 במסגרת שיגור אחר.

הפרויקט והשיגור נתמכים על ידי קרן אדליס (Adelis), קרן גולדשטיין וסוכנות החלל הישראלית, ושמו של הפרויקט שונה ב-2015 ל"Adelis-SAMSON"[2].

בינואר 2018 פורסם כי הלוויינים ישוגרו על גבי משגר PSLV ב-2018[5]. עם זאת, הלוויינים לא שוגרו ב-2018 ותאריך השיגור נדחה מספר פעמים למרץ 2021.

ביוני 2018 נחנכה בטכניון תחנת הקרקע שנועדה לשלוט במערך הלוויינים.

הלוויינים שוגרו ב-22 במרץ 2021 על גבי משגר סויוז, יחד עם עוד לוויינים של 37 מדינות נוספות[1].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]