מכון אשר לחקר החלל
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| על שם | נורמן והלן אשר |
| תקופת הפעילות |
1984–הווה (כ־41 שנים)  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°46′26″N 35°01′14″E / 32.773819444444°N 35.020511111111°E |
|
asri | |
|
(למפת חיפה רגילה)   מכון אשר לחקר החלל | |
  | |
מכון אשר לחקר החלל הוא מכון מחקר בטכניון, העוסק במחקרים מתקדמים בתחום הלוויינים הקטנים, טיסות מבנה בחלל ונושאים נוספים.
המכון נוסד ב-1984. סגל המכון מורכב מחוקרים (רובם פרופסורים) החברים במספר תחומי פעילות של הטכניון: פיזיקה, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל ומדעי המחשב. בנוסף למחקרי המכון משתתף הסגל בהנחיית תלמידי מחקר של הטכניון ובעבודות הקשורות להנדסת חלל. ראש המכון הנוכחי (הכל מינואר 2025) הוא פרופסור יואב שכנר.
מבנה המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה מכון אשר לחקר החלל נחנך באופן רשמי ב-12 בפברואר 2009. המבנה ממוקם בין הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל לבין בניין קנדה ללימודי חוץ בטכניון. עד להקמת המבנה, שכן המכון בבניין ליידי דייוויס בטכניון.
המבנה החדש מתפרש על פני ארבע קומות:
- קומה ראשונה: מעבדה להנעה חשמלית, מעבדת ייצור לוויינים ומעבדה לאופטיקה חללית ואופטיקה סגמנטית.
- קומה שנייה: חדר סמינרים, משרדי הנהלת המכון, משרדי חברי סגל בכיר ומשרדי צוות המחקר.
- קומה שלישית: מעבדה לפלסמה במערכות אוויר-חלל, מעבדה למערכות חלל מבוזרות, חדר נקי להכללת לווינים (מעבדת אינטגרציה), מעבדת ניווט לווייני ומעבדת אלקטרוניקה.
- קומה רביעית: תחנת קליטת לוויינים (בתגדי S ו-VHF/UHF) ומרכז בקרת משימה.
מיזם לווייני הטכניון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות ה-90 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר בהסתמך על טכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג ואשר צורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, שרצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל, על גבי לוויין. הרעיון, היוזמה והפיתוח היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר.
עלות הפיתוח של שני הלוויינים עמדה על כ-8 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי במרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הצליח להגיע למסלול. הלוויין טכסאט-2 שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 ופעל במשך 11 שנים, עד 2010[1].
הטכסאט הוא פרי פיתוח של הטכניון, במסגרת המכון לחקר החלל, בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, סוכנות החלל הישראלית, המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ותעשיות חלל שונות בארץ, בראשן התעשייה האווירית לישראל. בתכנון הלוויין ובבניית מערכותיו השתתפו מספר מומחים וסטודנטים מהטכניון. הניסויים היו מהראשונים מסוגם בעולם.
החל מ-2012, קידם המכון מיזם לבניית 3 ננו-לוויינים ניסויים בשם SAMSON, (משקל כל אחד כ-8 ק"ג, בתקן קיובסאט ובגודל של 6U - כתיבות בגודל 10X20X30 ס"מ). מטרת המשימה היתה לבחון את היכולת לטוס במבנה משותף על ידי שימוש בגרר דיפרנציאלי, כמו כן, נבחן תמרון עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך ולבצע משימת גיאולוקציה (איתור). הפרויקט בהובלת המכון, נעשה בשיתוף התעשייה האווירית לישראל, רפא"ל, אלתא וגורמים נוספים[2]. לוויני SAMSON שוגרו בבוקר ה-22 במרץ 2021.[3]
פרויקטי סטודנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגל מכון אשר לחקר החלל מנחה פרויקטי סטודנטים להנדסת תעופה וחלל הלומדים בטכניון. עם פרויקטים אלו נמנים:
- DUSAT - צמד מיקרו-לוויינים לתצפית תלת-ממדית על כדור הארץ
- LUNGRA - LUNar GRAvity Explorer
- OBSERVER - Small Remote Sensing Satellite in Elliptical Orbit Using Hall Thrusters
- OKEV - Constellation of HyperSpectral Remote Sensing Satellites
- TALS - An Air-Launched Version of the Shavit Launcher
- CoolEarth - מדגים טכנולוגי של לווין המסוגל לשמר את מיקומו בנקודת לגראנג 1 (L1) באמצעות מפרש שמש
מחקרי המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכון אשר לחקר החלל עוסק במגוון תחומים של טכנולוגיות חלל מתקדמות, ומדעניו עוסקים במספר תחומים של יישומי חלל, ובהם:
- BLISL - Broadband Laser Inter-Satellite Link
- Integrated Optical Inertial Space Navigation System
- Star Tracker - strapdown stellar sensor
- Diagnostics of Plasma Thrusters in Flight
- טלסקופ חללי סגמנטי להדמאה בהפרדה גבוהה
- טכנולוגיות בקרה וניווט ללוויינים זעירים
- הנעה חשמלית מסוג Hall effect
- הנעה חשמלית בטכנולוגיית Vacuum Arc Thruster
- חיישני חלל מבוזרים
- פיתוח כלים חישוביים ואנליטיים בבעיות אסטרודינמיות
- קונסטלציות לניווט אזורי
- פיתוח טכנולוגיות ניווט על בסיס אותות מזדמנים
- פיתוח גלאי קרינת גאמה עבור תצפיות אסטרונומיות
מדעני המכון, ובראשם פרופסור פיני גורפיל, עוסקים מזה שנים במחקר והדמיות של טיסות מבנה של לוויינים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון אשר לחקר החלל- אתר האינטרנט הרשמי של מכון אשר לחקר החלל (באנגלית)
מכון אשר לחקר החלל, ברשת החברתית פייסבוק
מכון אשר לחקר החלל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרויקט סטודנטים עוקב (2003)
- פרויקט סטודנטים LUNGRA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הודעת הטכניון על הפסקת פעילות הלווין
- ^ SAMSON באתר המכון לחקר חלל
- ^ אבי ביליזובסקי, להק לוויני הטכניון אדליס-סמסון שוגר הבוקר לחלל, באתר "הידען", 22 במרץ 2021
| בקרת זהויות |
|
|---|