Nazi Punks Fuck Off
סינגל בביצוע דד קנדיז | ||||||
מתוך האלבום In God We Trust, Inc. | ||||||
יצא לאור | נובמבר 1981 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
תאריך הקלטה | 1981 | |||||
מקום הקלטה | Möbius Music, סן פרנסיסקו | |||||
סוגה | הארדקור פאנק | |||||
שפה | אנגלית | |||||
בי-סייד | Moral Majority | |||||
אורך | 1:03 | |||||
חברת תקליטים | אלטרנטיב טנטקלס | |||||
כתיבה | ג'לו ביאפרה | |||||
לחן | ג'לו ביאפרה | |||||
הפקה | אוליבר דיצ'יקו | |||||
| ||||||
"Nazi Punks Fuck Off" הוא שיר של להקת הפאנק רוק האמריקאית דד קנדיז. הוא יצא לאור בנובמבר 1981 דרך אלטרנטיב טנטקלס כסינגל בגודל 7 אינץ' עם "Moral Majority" כבי-סייד. שניהם מהמיני-אלבום In God We Trust, Inc., למרות שגרסת המיני-אלבום היא הקלטה שונה מגרסת הסינגל. הסינגל כלל סרט זרוע חופשי עם צלב קרס "מחוק". העיצוב אומץ מאוחר יותר כסמל לתנועת הפאנק האנטי-גזענית Anti-Racist Action.
הרכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר הוא כתב אישום בוטה נגד עלייתן של תת-תרבויות פאנק ימניות קיצוניות כמו הפאנק הנאצי או תנועת גלוחי הראש הלבנים, שהחלו להתפרע במופעי פאנק בסוף שנות השבעים. ניכוס האיקונוגרפיה הפשיסטית היה נפוץ בפאנק במשך זמן מה, לעיתים קרובות באופן אירוני, אך האירוניה לא תמיד הייתה ברורה עד כדי כך שהיא החלה למשוך את הימין הקיצוני המאורגן להופעות פאנק.[1] מילותיו של ג'לו ביאפרה מגנות את המריבות הפנימיות בין הפאנקיסטים על החלשת הסיכוי למרד ואחיזתם של תועמלני הימין הקיצוני כי "ברייך רביעי אמיתי, [הם] יהיו הראשונים ללכת".[2]
בפתיחה של גרסת In God We Trust, Inc. של "Nazi Punks Fuck Off", הסולן ג'לו ביאפרה מזכיר את המפיק האנגלי מרטין הנט, שעבד עם ג'וי דיוויז'ן ובאזקוקס, ומאשים אותו, לשון בלחי, ב"הפקת יתר" של ההקלטה.[3] הנט, למעשה, לא עבד עם הדד קנדיז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על היצירה "Nazi Punks Fuck Off" באתר מיוזיק בריינז
- מידע על הסינגל "Nazi Punks Fuck Off" באתר מיוזיק בריינז
- מידע על היצירה "Nazi Punks Fuck Off" באתר Discogs
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Steve Knopper, How Black Flag, Bad Brains, and More Reclaimed Punk from White Supremacists, GQ, 2018-01-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Dead Kennedys – Nazi Punks Fuck Off!, נבדק ב-2024-08-15
- ^ martin hannett, web.archive.org, 2014-06-26