Dreams
 | |
| עטיפת האלבום Rumours, בו מופיע הסינגל | |
| סינגל בביצוע פליטווד מק | |
| מתוך האלבום Rumours | |
| יצא לאור | 24 במרץ 1977 |
|---|---|
| תאריך הקלטה | 1976 |
| מקום הקלטה | Record Plant (Sausalito). Wally Heider's Studio 3 (Hollywood) |
| סוגה | רוק |
| שפה | אנגלית |
| בי-סייד | "Songbird" |
| אורך | 4:18 |
| חברת תקליטים | Warner Bros |
| כתיבה | סטיבי ניקס |
| לחן |
סטיבי ניקס  |
| הפקה | Fleetwood Mac, Ken Caillat, Richard Dashut |
  | |
"Dreams" (בעברית: "חלומות") הוא שיר של להקת הרוק הבריטית-אמריקאית פליטוד מק, שנכתב על ידי הזמרת סטיבי ניקס עבור אלבום האולפן האחד-עשר של הלהקה, Rumors (1977).[1] לאורך השנים, השיר נכנס מספר פעמים למצעדי מוזיקה ברחבי העולם. בסוף 2020, השיר חווה עלייה נרחבת בפופולריות כתוצאה מסרטון ויראלי שהעלה משתמש בשם נתן אפודקה לטיקטוק. לאחר מכן, השיר נכנס מחדש למצעדי המוזיקה הלאומיים, וכן למצעדי ספוטיפיי ואפל מיוזיק במדינות מסוימות.[2] השיר דורג במקום התשיעי ברשימת "500 השירים הגדולים בכל הזמנים" של המגזין רולינג סטון לשנת 2021.
רקע וקומפוזיציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי פליטווד מק חוו תהפוכות רגשיות רבות בזמן הקלטת האלבום Rumours. מיק פליטווד עבר גירושים, כריסטין מקווי וג'ון מקווי נפרדו, בעוד לינדזי בקינגהאם וסטיבי ניקס סיימו את מערכת היחסים שלהם לאחר שמונה שנים. בראיון למגזין בלנדר, הסביר בקינגהאם: "היינו צריכים לעבור את התרגיל הזה של ההכחשה. לשמור את הרגשות האישיים שלנו בפינה אחת של החדר, תוך כדי ניסיון להיות מקצועי בפינה השנייה".[3]
סטיבי ניקס כתבה את השיר בתחילת 1976 באולפן Record Plant בסאוסליטו, קליפורניה. בראיון למגזין בלנדר היא אמרה: "יום אחד, כשלא נדרשתי באולפן הראשי, לקחתי פסנתר של פנדר רודס ונכנסתי לאולפן אחר שנאמר שהוא שייך לזמר סלי סטון, וללהקה סליי ומשפחת סטון. זה היה חדר שחור-אדום, עם בור שקוע באמצע שבו היה פסנתר, ומיטה גדולה מקטיפה שחורה עם וילונות ויקטוריאניים.[3] התיישבתי על המיטה עם הקלידים שלי מולי, מצאתי תבנית תופים, הפעלתי את נגן הקסטות הקטן שלי, וכתבתי את השיר תוך 10 דקות בערך. מיד אהבתי את העובדה שאני עושה משהו במקצב של ריקוד, כי זה הפך את זה לקצת יוצא דופן עבורי".[3]
כשהיא השמיעה את השיר לשאר חברי הקבוצה, "הם לא השתגעו מזה... אבל אמרתי: 'בבקשה! בבקשה תקליטו את השיר הזה, לפחות תנסו אותו'. כי לפעמים הדרך בה אני מנגנת בשירים... צריך באמת לשמוע." הלהקה נענתה לבקשה והקליטה את השיר למחרת. הם הקליטו באולפן בסאוסליטו גרסה בסיסית, כשניקס מנגנת בפסנתר רודס ושרה. עוזר ההקלטה, קריס מוריס, אמר מאוחר יותר כי מההקלטה הראשונה הם שמרו רק את הקטעים של התופים ושל השירה. את הגיטרות והבס הוסיפו מאוחר יותר, בלוס אנג'לס.[3]
כריסטין מקווי תיארה את השיר כ-״בעל רק שלושה אקורדים, ותו אחד ביד שמאל", ו"משעמם", לאחר שניקס ניגנה גרסה שונה של השיר על פסנתר. מקווי שינתה את דעתה לאחר שבקינגהאם "יצר שלושה קטעים מאקורדים זהים, וגרם לכל קטע להישמע שונה לחלוטין. הוא יצר את הרושם שיש חוט שזור בכל הדבר הזה".[3]
הקלטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפיק קן קיילט יצר לולאת תופים (לופ) של שמונה תיבות, בשביל התיפוף של פליטווד, כדי ליצור "אפקט היפנוטי עמוק". הוא אמר על הלופ כי "זה מצחיק, אבל כשאנשים מדברים על העניין של הקצב הקלאסי של מיק פליטווד וג'ון מקווי והם מצביעים על השיר האחד הזה, אני תמיד משועשע שהם בעצם מדברים על לופ תופים".[4] הצליל של הגיטרות החשמליות עבר בהקלטה באמצעות ארבעה אותות שונים: אות ישיר, אות miked, אות הפועל מהמוצא של ראש המגבר, ואות ישיר נוסף מדוושת ווליום. האותות הללו הועברו לאחר מכן בשני ערוצים בסטריאו, ולהערכתו של המפיק ריצ'רד דאשוט, הם אפשרו לגיטרות לנוע על פני הערוצים השמאלי והימני "בצורה מלכותית מאוד".[5]
עבור השירה, קיילט הכין סדרה של שמונה מיקרופונים, וביקש מניקס לשיר בכל אחד מהם בכדי שתחליט איזה מהם היא מעדיפה. ניקס בחרה בסופו של דבר במיקרופון מדגם סנהייזר 441, שלפי קיילט היה מיקרופון זול יחסית. "כשהיא הגיעה למיקרופון הספציפי הזה ושרה לתוכו, היא אמרה, "אוי אלוהים, אני אוהבת את המיקרופון הזה! נשמע נהדר!" והעבודה שלי בוצעה."[6] קיילט הניח שמשה קדמית במרחק של חצי אינץ' מהמיקרופון וביקש מניקס לשיר נגדה, כדי שהתדרים הנמוכים יותר של קולה ייקלטו.[7]
קבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במגזין קאש בוקס נכתב ש-"זמזום בס עדין מגבה את השירה הקסומה של סטיבי ניקס... לתקליט הזה יש עוצמה מעודנת משלו".[8] במגזין Record World נכתב כי "הקול של סטיבי ניקס הופך את החלומות האלה למציאות מלודית". מבקר הניו יורק טיימס ג'ון רוקוול, כינה את הסינגל "שיא קלאסי", והתייחס למשיכה שעורר "קול הסופרן המוזר, המאונפף והצרוד" של סטיבי ניקס, ול"התיפוף הפריך והמדויק להפליא" של מיק פליטווד.[9] הגרדיאן והמגזין הדיגיטלי Paste דירגו את השיר במקום הראשון והרביעי, בהתאמה, ברשימת 30 השירים הגדולים ביותר של הלהקה.[10][11]
פופולריות והישגים במצעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארצות הברית, השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 ב-18 ביוני 1977, ונשאר בו למשך שבוע אחד. במצעד הסינגלים הבריטי הוא הגיע למקום ה-24, ונשאר בין ה-40 הראשונים ברשימה במשך שמונה שבועות.
מאז יציאתו, השיר נכנס מחדש למצעדים בהזדמנויות שונות. בשנת 2011, לאחר שידור הפרק Glee - Rumours, השיר נכנס לשבועיים למצעד הבריטי. בשנת 2018 הוא חזר שוב למצעדים כשהגיע למקום ה-14 במצעד שירי הרוק של בילבורד לאחר שזכה לפופולריות מחודשת על ידי ציוץ ויראלי.[12] השיר גם חזר למצעד בניו זילנד, למשך שבוע אחד בשנת 2019, למקום ה-40. לאחר מכן, ב-5 באוקטובר 2020, השיר נכנס מחדש למצעד בניו זילנד למקום ה-28, ונשאר במשך 71 שבועות רצופים ב-40 הראשונים.
באוקטובר 2020 השיר הגיע למקום הראשון במצעד השירים הדיגיטליים של בילבורד - רוק, כתוצאה מסרטון ויראלי שהתפרסם בטיקטוק, של המשתמש נתן אפודקה מבצע ליפ סינק של השיר תוך שהוא גולש על סקייטבורד בכביש מהיר ושותה מיץ חמוציות אושן ספריי.[2] בעקבות הפופולריות של הסרטון, השיר נכנס לרשימת 50 השירים המושמעים ביותר בספוטיפיי ובאפל מיוזיק בארצות הברית, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה וניו זילנד, ונכנס מחדש ל-ARIA באוסטרליה[13] ולמצעד הרשמי של בריטניה.[14] בנוסף, השיר גם נכנס מחדש למצעד הבילבורד Hot 100 למקום ה-21 ב-17 באוקטובר 2020, הדירוג הגבוה ביותר של הלהקה במצעד זה מאז ה-20 בפברואר 1988. בשבוע שלאחר מכן השיר עלה למקום ה-12.[15]
 | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
 עולמי
|
בילבורד גלובל 200 | 10 | |
 אוסטריה
|
Ö3 אוסטריה טופ 40 | 64 | |
 אוסטרליה
|
מצעד הסינגלים האוסטרלי | 4 | |
| קנט מיוזיק רפורט | 19 | ||
 אירלנד
|
מצעד הסינגלים האירי | 23 | |
 ארצות הברית
|
בילבורד הוט 100 | 1 | |
| מצעד השירים העכשוויים למבוגרים | 11 | ||
| מצעד שירי הרוק & האלטרנטיביים | 2 | ||
 גרמניה
|
GfK – טופ 100 | 73 | |
 הולנד
|
מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים | 8 | |
| מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים | 8 | ||
 הממלכה המאוחדת
|
מצעד הסינגלים הבריטי | 24 | |
 ולוניה
|
אולטראטופ 40 | 25 | |
 ניו זילנד
|
המצעד הניו זילנדי הרשמי | 6 | |
 סקוטלנד
|
מצעד הסינגלים הסקוטי | 9 | |
 פורטוגל
|
מצעד הסינגלים הפורטוגזי | 111 | |
 פלנדריה
|
אולטראטופ 50 | 22 | |
 צרפת
|
SNEP | 93 | |
 קנדה
|
קנדה הוט 100 | 9 | |
 שוודיה
|
סוורייטופליסטן | 34 | |
 שווייץ
|
המצעד השווייצרי | 30 | |
מצעדי סוף שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
| |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
| עולמי
|
בילבורד גלובל 200 | 95[16] | |
| ארצות הברית
|
מצעד שירי הסטרימינג – רוק | 7[17] | |
מבצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטיבי ניקס – שירה מובילה, קולות רקע
- כריסטין מקווי – פנדר רודס פסנתר חשמלי, עוגב, ויברפון, קולות רקע
- לינדזי בקינגהאם – גיטרות חשמליות ואקוסטיות, קולות רקע
- מיק פליטווד – תופים, קונגות
- ג'ון מקווי – גיטרת בס
נתוני מכירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אזור | תואר | מכירות |
|---|---|---|
| אוסטרליה (ARIA)[18] | 15× פלטינה | 1,500,000 |
| איטליה (FIMI) | זהב | — |
| ארצות הברית (RIAA) | זהב | 1,000,000 |
| דנמרק (IFPI Denmark) | פלטינה | 100,000 |
| הממלכה המאוחדת (BPI) | 4× פלטינה | 4,000,000 |
| נורווגיה (IFPI Norge) | זהב | 50,000 |
| ניו זילנד (Recorded Music NZ)[19] | 13× פלטינה | — |
| ספרד (PROMUSICAE) | פלטינה | 50,000 |
| סיכום | ||
| בכל העולם | — | 6,700,000 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על היצירה "Dreams" באתר מיוזיק בריינז- גרסאות נוספות ל"Dreams" באתר SecondHandSongs
- מני אבירם, בואי ניפרד: מאחורי הקלעים של "Rumours", אלבום המופת של פליטווד מק, באתר וואלה, 3 בפברואר 2017
- הסרטון של נתן אפודקה, ברשת החברתית טיקטוק.
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hung, Steffen. "Fleetwood Mac - Dreams". Hitparade.ch. נבדק ב-1 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Fleetwood Mac's Dreams breaks streaming records after viral TikTok video". the Guardian (באנגלית). 6 באוקטובר 2020. נבדק ב-6 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 "The Greatest Songs Ever! Dreams" (אורכב 19.10.2006 בארכיון Wayback Machine).
- ^ Bosso, Joe (13 בדצמבר 2022). "Fleetwood Mac's classic album Rumours track-by-track: Songbird". MusicRadar. נבדק ב-10 בדצמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Johnson, Heather (בנובמבר 2007). "First Hand News: Fleetwood Mac Co-Conspirator Richard Dashut Reflects on Recording and Mixing Rumours". 18 (11). Future US, Inc. אורכב מ-המקור ב-6 בדצמבר 2018. נבדק ב-10 בדצמבר 2023.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ Caillat, Ken; Rojas, Hernan (2019). Get Tusked: The Inside Story of Fleetwood Mac's Most Anticipated Album. Guilford, Connecticut: Backbeat Books. p. 57. ISBN 978-1-4930-5983-6.
- ^ Buskin, Richard (באוגוסט 2007). "Classic Tracks: Fleetwood Mac 'Go Your Own Way'". Sound on Sound. נבדק ב-26 בדצמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CashBox Singles Reviews" (PDF). Cash Box. 16 באפריל 1977. p. 20. נבדק ב-2021-12-26.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rockwell, John (17 ביוני 1977). "Top 10 Singles Are All Eclectic". Charlotte Observer. p. 10D. נבדק ב-2022-06-21 – via newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Petridis, Alexis (19 במאי 2022). "Fleetwood Mac's 30 greatest songs – ranked!". The Guardian. נבדק ב-10 באוגוסט 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mitchell, Matt (7 באוגוסט 2023). "The 30 Greatest Fleetwood Mac Songs". Paste. נבדק ב-10 באוגוסט 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Renfro, Kim (5 באפריל 2018). "A 40-year-old rock song is back on the charts after becoming a viral meme". Insider. נבדק ב-27 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "24kGoldn's Mood holds #1 on the ARIA Singles Chart for second week". ARIA charts. 13 באוקטובר 2020. נבדק ב-13 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Crellin, Zac (29 בספטמבר 2020). "Fleetwood Mac Shot Up The Spotify Charts & It's Probs Due To That Dude Vibing On His Skateboard". Pedestrian.TV. נבדק ב-4 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fleetwood Mac's 'Dreams' Charts on Hot 100 For First Time since 1977, Thanks to TikTok Revival". Billboard.com (באנגלית). נבדק ב-13 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Year-end Charts 2024 – Billboard Global 200 Songs, בילבורד, 2024
- ^ Year-end Charts – Rock Streaming Songs, בילבורד, 2024
- ^ ARIA Top 50 Singles Chart, ARIA, 5 באוגוסט 2023 (באנגלית)
- ^ NZ Top 40 Singles Chart, מצעד המוזיקה הרשמי של ניו זילנד, 12 באוגוסט 2024
| פליטווד מק | ||
|---|---|---|
| חברי הלהקה | 1967–1970: פיטר גרין • מיק פליטווד • ג'ון מקווי • ג'רמי ספנסר • דני קירוון | |
| אלבומי אולפן | Fleetwood Mac (1968) • Mr. Wonderful • Then Play On • Kiln House • Future Games • Bare Trees • Penguin • Mystery to Me • Heroes Are Hard to Find • Fleetwood Mac (1975) • Rumours • Tusk • Mirage • Tango in the Night • Behind the Mask • Time • Say You Will | |
| אלבומי הופעה | Live • The Dance | |
| אוספים | Greatest Hits • 25 Years – The Chain • The Very Best of Fleetwood Mac • 50 Years – Don’t Stop | |
| סינגלים | Over My Head • Rhiannon • Landslide • Go Your Own Way • Dreams • Don't Stop • You Make Loving Fun • Songbird • The Chain • Never Going Back Again • Silver Springs • Tusk • Sara • Hold Me • Gypsy • Big Love • Little Lies • Everywhere | |
- שירי 1977
- סינגלים מ-1977
- סינגלים מ-1998
- שירים באנגלית
- שירים על חלומות
- שירים על כאב לב
- סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100
- סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעד הסינגלים של RPM
- סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעד 100 סינגלי הפופ של קאש בוקס
- סינגלים בהוצאת וורנר רקורדס
- סינגלים בהוצאת אטלנטיק רקורדס
- שירי פליטווד מק