על אודות האדריכלות

המהדורה האנגלית הראשונה

המהדורה העברית

"על אודות האדריכלות", בשמו המקורי בלטינית "De Architectura", הוא ספר עיון שכתב האדריכל הרומי ויטרוביוס במאה ה-1 לפנה"ס. ספר זה כולל מחקר מעמיק בנושא האדריכלות, שהיווה את הבסיס התאורטי הכתוב הראשון של התחום. הספר הוקדש לפטרונו של ויטרוביוס, אוגוסטוס קיסר.

הספר, המבוסס בעיקרו על מחקריו של ויטרוביוס על האדריכלות היוונית ועל הניסיון המצטבר של הבנאים הרומיים, היווה במשך שנים רבות מדריך מעשי לתכנון ובנייה, ודורות רבים של אדריכלים התחנכו עליו. הוא הניח את עקרונות הבסיס של תחום האדריכלות אשר כלל בתקופה ההיא גם תחומים רבים השייכים כיום לתחום ההנדסה האזרחית, הנדסת מכונות ותחומים טכנולוגיים ועיצוביים נוספים. הספר, המופץ ונמכר עד ימינו, הוא גם מסמך חשוב של ההיסטוריה של אדריכלות המערב.

תיארוך הספר

בחיבור מצויות מספר נקודות אחיזה כרונולוגיות לתיארוך זמן כתיבתו. מן ההקדמה לספר הראשון עולה כי ויטרוביוס פעל בימי שלטונם של יוליוס קיסר ושל אוגוסטוס, כלומר במחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס. בספר השלישי (פרק ב' 5) נזכר הסטיו של מטלוס (Porticus Metteli מבנה שהוחלף בשנת 33 לפנה"ס על ידי אוגוסטוס בסטיו אחר שנקרא על שם אחותו אוקטביה ((Porticus Octaviae. בהמשך (פרק ג' 5), נזכר מקדשה של האלה קרס, שידוע כי חרב בשרפה בשנת 31 לפסה"נ. מנתונים אלה ניתן להסיק שהספר השלישי של החיבור נכתב לפני שנה זו.

תוכן

הספר "על אודות האדריכלות" איננו ספר הוראות בנייה כלליות, או הוראות בנייה לבניין מסוים. לא נמצא עד היום בניין עתיק שכל פרטיו נבנו לפי המלצותיו של ויטרוביוס. ההוראות הן יותר בבחינת המלצות. בדרך כלל אין הספר מביא מידות אלא רק ערכים ליחסים הפרופורציוניים שבין אבריהם של מבנים. על-פי הנחיות אלה יכול האדריכל המבקש זאת לבנות מבנה גדול או קטן. עליו לקבוע את הגודל הרצוי, למשל לפי גודל האוכלוסייה העתידה להשתמש במבנה, ולהתאים את המידות לפרופורציות המוצעות לו על ידי המחבר.

ההקדמות

לכל אחד מעשרת הספרים היוצרים את החיבור הוסיף המחבר הקדמה (praefatio). הקדמות אלה לא מכינות את הקורא לספר הבא בעקבותיהן, כי למעט בספר השמיני, אין קשר בין תוכן ההקדמה לתוכן הספר. לעומת זאת קיים קשר בין ההקדמות השונות. ההקדמה לספר הראשון היא ההקדשה של החיבור לקיסר אוגוסטוס. מסתבר שוויטרוביוס ניצל שעת-כושר כאשר אוגוסטוס החל בבנייה ציבורית רחבת היקף ברומא. לא ברור אם ויטרוביוס כתב את הספר מתוך אהדה לקיסר, בכך שרצה להעניק לו, כביכול, את הבסיס התאורטי האדריכלי למפעלי הבנייה שלו. ייתכן גם שעשה זאת מתוך רצון להנציח את עצמו, שהרי לדבריו בנה בחייו רק בניין ציבורי אחד (הבזיליקה בעיר פאנום). בדיעבד, מסתבר ששיקוליו לפרסם ספר היו נכונים והוא אכן הצליח להנציח את עצמו. בהקדמה לספר השלישי דן ויטרוביוס במוניטין שמעניקה ההצטיינות המקצועית, ובדרכים להשיגה. הוא מדגיש כי אין די בכישרון ובהשכלה בדרך לתהילה. האדריכל צריך לשווק את עצמו לקהל הנכון של מזמיני העבודות, והוא זקוק גם למעט מזל. בהקדמה לספר החמישי מתריע ויטרוביוס על כך שהכתיבה האדריכלית רוויה מינוח טכני שקהל הקוראים עלול שלא להבין. ההקדמה לספר השמיני היא ההקדמה היחידה המתאימה לנושאו של הספר. היא מדגישה את היות המים אחד מארבעת היסודות בעולם לפי ההשקפה היוונית. בהקדמה לספר העשירי מדבר המחבר על אחריותו של האדריכל לתקציבו של הבניין שנתון לתכנונו. סוגיה זו חשובה להבנת מעמדו של האדריכל, המצוי בין מזמין העבודה המממן אותה, לבין הקבלן המבצע אותה. אחריות האדריכל היא כזו שאם הוא חורג מן התקציב כדי רבע נוסף, אזי התוספת נלקחת מרכושו.

תוכן עשרת הספרים

ספר ראשון

בראשית הספר הראשון מביא ויטרוביוס את החלוקה של התחום שנקרא אדריכלות בתקופתו וכלל בניית מבנים, הנדסת מכונות, בניית שעוני-שמש. החלוקה הזו נראית מלאכותית למדי. נראה כי זו קביעה שרירותית של ויטרוביוס, משום שהיא התאימה לידיעותיו ולניסיונו הפרטי. הסוגיה המעניינת הנדונה בספר הראשון היא שאלת הכשרתו ותחומי עיסוקו של האדריכל. לא ניתן להעלות על הדעת מקצוע ועיסוק אחרים בתקופה הנדונה שהשכלה, ידע כללי וניסיון בהיקפים גדולים ומגוונים יותר, הרצויים לעוסק בהם. עם זאת דרושה לאדריכל גם מיומנות כפיים, שוודאי נקנתה לעוסק תוך תקופת שוליות לא קצרה, בשירותו של אדריכל אחר.

הספר השני

עיקרו של הספר השני בתיאור ובדיון בחומרי הבנייה, בדרכי הכנתם, בתכונותיהם ובאופן השימוש בהם. הספרים השלישי והרביעי עוסקים בבניין מקדשים שהוא החלק העיקרי והמרכזי בחיבור. חלקו הראשון הוא במיון המקדשים, לסוגיהם, מבחינת תוכניתם, על-פי אמות-מידה אסתטיות, הלא היא תורת הפרופורציות, ובכלל זה מספר העמודים, סידורם בתוכנית, המרווחים ביניהם, והיחסים שבין תוכנית המבנה למרכיבי חזיתו.

ויטרוביוס טוען שעקרונות סימטריים אינם המצאה של האדם. הם מושגים של אידיאל אסתטי הטבוע בטבע. הם באים לידי ביטוי, למשל, במבנה של גוף האדם. מאחר ששלמות מבנה אובחנה בגוף האדם, ראוי שבניינים ייבנו אף הם על-פי מתכונת אידיאלית, ובעיקר מקדשים לאלים בני האלמוות.

הספרים השלישי והרביעי

הספר השלישי עוסק במקדשים בסדר היוני, ואילו הספר הרביעי עוסק במקדשים מן הסדר הדורי ומהסדר הקורינתי. הוא גם דן בנושא החשוב בדבר היות פרטי הבנייה במקדשים חיקוי באבן למקדשים קדומים מעץ.

הספר החמישי

הספר החמישי עצמו עוסק בבנייני ציבור שמרביתם סדורים סביב הפורום, היא כיכר העיר, ובהם הבזיליקה, התיאטרון, בית המרחץ, הפליסטרה. האמפיתיאטרון - הזירה לקרבות גלדיאטורים - שהוא מבנה ציבור רומי מובהק אינו נזכר. למעשה רק בימיו של ויטרוביוס החלו לבנות את האמפיתיטראות הראשונים.

הספר השישי

הספר הששי עוסק בבית המגורים הפרטי. מובאים בעיקר תיאורים של הווילה הרומית, החד-קומתית, רחבת השטח, שבה התגוררו בני המעמד הגבוה ומעמד הביניים. בניינים מטיפוס זה נמצאו במספר גדול בערים פומפיי והרקולנאום שנחרבו בהתפרצות הר הווזוב בשנת 79 לספירה. ברומא נבנו כך הארמונות. לעומת זאת בתי המגורים העירוניים הרב-קומתיים אינם נזכרים. לבסוף מתוארות הווילות הכפריות.

הספר השביעי

הספר השביעי עוסק בעיטור האדריכלי, שהיה תחום באחריותו של האדריכל לבחור את האומנים שיעסקו במלאכה. העיטור האדריכלי תבליטים באפריזים ופסלים בגמלוני המקדשים, ובגומחות עיטוריות של תיאטראות ונימפאונים. שתי טכניקות עיטור אחרות שהתפתחו מאוד בימיו הן כּיוּר (סטוקו) ובתמשיחי-קיר (פרסקו). בזיקה לנושא זה הוא מונה את הצבענים (פיגמנטים) השונים שהיו דרושים לציורי הקיר.

הספר השמיני

הספר השמיני עוסק בהנדסת מים. את הניסיון בתחום זה רכש ככל הנראה כאשר בצעירותו שימש מהנדס צבאי, ובהמשך, לפי דברי סקסטוס יוליוס פרונטינוס שימש זמן מה נציב המים של רומא. נדונים כאן אספקטים טכניים שונים הנוגעים להולכת מים באמות מים. חשיבות יש לתיאור מכשיר החורובטס (המתואר רק כאן), שהוא מעין מאזנת לקביעת מפלסים בשטח.

הספר התשיעי

הספר התשיעי עוסק באסטרונומיה ובבניין שעוני שמש. זהו נושא שחורג מאוד מתחום עיסוקיו וכישוריו של אדריכל. ניתן רק לשער שוויטרוביוס הכלילו בחיבור בהתאמה כלשהי ליכולתו האישית להתקין שעוני שמש.

הספר העשירי

הספר העשירי, העוסק בהנדסת מכונות ובכלי מלחמה. מובא תיאור של מכונות אחדות ששימשו להובלת אבנים גדולות ולהנפתן. בפארק הארכאולוגי שליד הר הבית שחזרו החופרים גלגל עץ גדול להעברת גושי אבן גדולים לפי אחת השיטות שמתאר ויטרוביוס. אבן שמשקלה כ-4.5 טון ניתנת שם לגלגול על ידי כעשרה פועלים, כלומר כ-450 ק"ג לאדם, פעולה שאדם הפועל לבדו אינו יכול לעשות. נוסף על כך מופיעים תיאורים של משאבות ומתקנים אחרים המופעלים בלחץ מים או לחץ אוויר, או מד-מרחקים (למרכבות או לספינות) המיכני.

השפעת הספר

"האדם הוויטרובי" (1490)

ספר האדריכלות של ויטרוביוס היווה בסיס תאורטי רב השפעה על האדריכלות הרומית עוד בתקופתו ובכמה מאות השנים שאחריו. לאחר קריסת האימפריה הרומית הוא השתמר בזכות מאמציו של קארל הגדול בתחילת המאה ה-9 לשמר כתבים קלאסיים במסגרת הרנסאנס הקרולינגי.

ב-1414 "התגלה" מחדש הספר על ידי פוג'יו בראצ'וליני במנזר סנט גאלן שבשווייץ ושימש לאחר מכן ללימוד האדריכלות בתקופת הרנסאנס האיטלקי. הספר היה לתורתם של אדריכלי רנסאנס לאונה בטיסטה אלברטי, פיליפו ברונלסקי וניקולו דה ניקולי. במאה ה-16, כתב גם האדריכל אנדראה פלדיו שראה בוויטרוביוס את מורו, סדרת ספרים בשם "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות" (I Quattro Libri dell'Architettura) שהיווה בפועל המשך לכתבים הרומיים. כך גם איניגו ג'ונס האנגלי אימץ את הספר כתורה.

השפעה ידועה נוספת הייתה לפרק העוסק בפרופורציות גוף האדם על לאונרדו דה וינצ'י אשר בעקבותיו יצר את ציור "האדם הוויטרובי", על שמו של ויטרוביוס, וכן על הספר "על הפרופורציה האלוהית" שכתב לוקה פאצ'ולי בליווי איוריו של לאונרדו.

ראו גם

• הבקתה הפרימיטיבית

לקריאה נוספת

• ויטרוביוס, על אודות האדריכלות. תרגם לעברית והוסיף מבוא, הערות, איורים ומפתחות רוני רייך. תל אביב, דביר, 1997.
• מאיר שָׂשׂ, "מיניאטורות היסטוריות ימיות - מד דרך ימי". "תורן - דפים לבית צים", 42, מרץ 1963. [תרגום מלטינית לעברית של פרק 10.9 מן הספר.]
• מאיר שָׂשׂ, "מיניאטורות היסטוריות ימיות - כיצד בונים נמל". "תורן - דפים לבית צים", 45, נובמבר 1963. [תרגום מלטינית לעברית של פרק 5.12 מן הספר.]

קישורים חיצוניים

• Vitruvius, The Ten Books on Architecture. Translated by Morris Hicky Morgan. Cambridge (MA), Harvard University Press, 1914. Digitized copies in Project Gutenberg and archive.org. Facsimile copy in: Academics.triton.edu
• The Architecture of Marcus Vitruvius Pollio. Translated by Joseph Gwilt. London, Priestley and Weale, 1826. Digitized copy in: LacusCurtius.
• Vitruvius, On Architecture. Digitized copy in: Lexundria: A Library of Antiquity. Gewilt translation, 1826, Morgan translation, 1914, Compare editions.