לדלג לתוכן

סקסטוס יוליוס פרונטינוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקסטוס יוליוס פרונטינוס
Sextus Iulius Frontinus
לידה 30?
גאליה נארבוננסיס, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 103 (בגיל 73 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות De aquaeductu, סטראטגמאטה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים daughter of Sextus Julia Frontina עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סקסטוס יוליוס פרונטינוס (לטינית: Sextus Iulius Frontinus;‏ 40 לספירה לערך – 104 לספירה[1]) היה איש צבא, מדינאי, מהנדס אזרחי וסופר רומי.

הוא נולד בגאליה נרבוננסיס ופעל בשירות המדינה תחת חמישה קיסרים רומים: אספסיאנוס (79-69), טיטוס (81-79), דומיטיאנוס (96-81), נרווה (98-96) וטריינוס (117-98).

שרידי אמת המים "קלודיה"

פרונטינוס החל את פעילותו בצבא. בשנת 70 נבחר לפרייטור אורבנוס, ובתפקיד זה פתח את ישיבת הסנט הראשונה (כי הקונסולים של אותה שנה לא היו ברומא באחד בינואר). נבחר לקונסול בפעם הראשונה ב-73, ובאותה השנה הוטל עליו לנהל ניהול צבאי ואזרחי את הפרובינקיה של בריטניה. שימש קונסול גם בשנים 98 ו-100 יחד עם הקיסר טריינוס.

בשנים 77-73 לספירה היה נציב בריטניה ופיקד בה על ארבעה לגיונות וחיל עזר. בתפקיד זה הכניע את הסילורים בווילס. ייתכן שליווה את הקיסר דומיטיאנוס בשנת 82-83 במסעותיו הצבאיים בגרמניה. הוא שימש פרוקונסול (פקיד גבוה של המנהל האזרחי בפרובינקיות) באסיה בשנת 86. בשנת 97 מונה פרונטינוס על ידי הקיסר נרווה להיות נציב המים (curator aquarum) של רומא. לכאורה ירידה בתפקיד (פיקוד על מאות אחדות של עובדים, לאחר פיקוד על עשרות אלפי חיילים בבריטניה), אך ודאי בהתאם להערכה הגדולה שהעריכו הרומאים את אספקת המים שלהם.

הוא כתב חיבור תאורטי על מדע הצבא, שאבד. חיבורו ששרד על עניינים צבאיים, ה"סטראטגמאטה", הוא אוסף דוגמאות של תכסיסים צבאיים מההיסטוריה היוונית והרומאית, לשימושם של גנרלים. הוא מתבסס על ניסיונו שלו כגנרל בגרמניה תחת דומיטיאנוס, אולם נקודות הדמיון בין האנקדוטות אותן הוא מספר לבין גרסאות מאת סופרים רומיים אחרים, כמו ולריוס מקסימוס וליוויוס, מצביעות על כך שהוא התבסס בעיקר על מקורות ספרותיים.

הוא גם כתב בין היתר על תורת המדידה. חשיבות רבה ביותר יש לספרו "על אודות אמות המים של רומא" (אנ') (De aquis urbis Romae). הספר הוא מקור חשוב לידיעותינו על בנייה ותחזוקה של אמות מים בכלל ואמות המים של רומא (שנבנו עד ימיו) בפרט. יש בו פרטים על חוקי המים, על גנבת מים, ועל המינהל הרומי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, LXXXI. Frontinus, p. 509
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.