לדלג לתוכן

תצורת מואנקופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תצורת מואנקופי
שכבות הסלע של תצורת מואנקופי בפארק הלאומי ציון ביוטה
שכבות הסלע של תצורת מואנקופי בפארק הלאומי ציון ביוטה
שכבות הסלע של תצורת מואנקופי בפארק הלאומי ציון ביוטה
תכונות
סוג תצורה
גיל טריאס תחתוןטריאס תיכון
245–240 מיליון שנה לפני זמננו
ליתולוגיה אבן בוץ, אבן טין, אבן חול, פצלים, אבן גיר וגבס
קרויה על שם נחל האכזב מואנקופי באריזונה
השם נקבע על ידי לסטר פרנק וורד ב-1901
מיקום
אזור רמת קולורדו
מדינה ארצות הברית
תת-יחידות פרט עלי באבא, פרט אבן חול הולברוק, פרט הוסקיניני, פרט מוקווי, פרט פריוט, פרט קונגלומרט רוק קניון, פרט אבן גיר סינבד, פרט סיומאפ, פרט, שנאבקאיב, פרט טנדרפוט, פרט טימפוויפ, פרט טורי, פרט וירג'ין ופרט וופטקי
יחידת סלע מתחת אבן גיר קאיבאב
יחידת סלע מעל תצורת צ'ינלה
עובי משתנה באזורים שונים, עד 600 מטרים במחוז וושינגטון ביוטה

תצורת מוֹאֶנְקוֹפִּיאנגלית: Moenkopi Formation) היא תצורה[1] גאולוגית של סלעי משקע בגוון אדמדם מהטריאס התחתון עד ככל הנראה חלק מהטריאס התיכון (לפני 240–245 מיליון שנים), שהורבדה בים רדוד. התצורה נחשפת בשש ממדינות ארצות הברית: בנבדה, בצפון אריזונה, בדרום מזרח קליפורניה, במערב קולורדו, בניו מקסיקו ובמזרח יוטה, כחלק מהאזורים הפיזיוגרפיים של רמת קולורדו ופרובינציית אגן ורכס בארצות הברית. יחידת סלע זו מוגדרת באריזונה כחבורה.[2]

היסטוריה של המחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל מואנקופי, מחוז קוקונינו, אריזונה, 2006

אין מיקום מייצג לתצורת מואנקופי. היא קרויה על שם שפך נחל האכזב מואנקופי (Moencopie Wash, הטעות במקור), יובל של הקולורדו הקטן באזור הגרנד קניון במחוז קוקונינו באריזונה. מקור שם העמק בשפת ההופי ופירושו "מקום של מים זורמים"[3] את השם טבע הבוטנאי והפלאונטולוג האמריקני פרנק לסטר וורד (Lester Frank Ward‏; 1913-1841) במאמר "גאולוגיה של עמק הקולורדו הקטן" (Geology of the Little Colorado Valley) שיצא לאור בכתב העת American Journal of Science ב-1901. ב-1917 הציע הגאולוג האמריקני הרברט גרגורי (Herbert Ernest Gregory‏; 1952-1869) מיקום מייצג חליפי בקיר קניון הקולורדו הקטן, כ-8 קילומטרים במורד הזרם מגשר Tanner Crossing (המקום בו חוצה כביש 89 את הקולורדו הקטן).

ב-1921 אפיינו הגאולוגים הארווי בסלר (Harvey Bassler‏; 1950-1883) וג'ון ריסייד (John Bernard Reeside‏; 1958-1889) את התצורה באזור האגן הגדול ביוטה, שם עוביה נע בין 550 ל-600 מטרים, וזיהו בה שלושה פרטים אותם כינו: קונגלומרט רוק קניון (Rock Canyon Conglomerate), אבן גיר וירג'ין (Virgin Limestone), ופצלי שנאבקאיב (Shnabkaib Shale). ב-1922 זיהה הגאולוג דורסי האגר (Dorsey Hager) באגן בלאק מסה (Black Mesa basin) את הפרטים אותם כינה: סולט קריק (Salt Creek, הופרדו אחר-כך לפרטים וופטקי - Wupatki ומוקווי - Moqui) והולברוק (Holbrook). ב-1928 זיהו הגאולוגים ג'יימס גילולי (James Gilluly‏; 1980-1896) וג'ון ריסייד באגן פרדוקס (Paradox Basin) ביוטה את הפרט אותו כינו אבן גיר סינבד (Sinbad Limestone).

ב-1948 זיהה גרגורי באזור הפיזיוגרפי המכונה "פרובינציית רמת סלעי המשקע" (Plateau sedimentary province) במחוז קיין ביוטה את הפרט התחתון בתצורה בעובי כ-50 מטרים אותו כינה טימפוֹויפ (Timpoweap). ב-1951 זיהה הגאולוג אדווין מקיי (Edwin Dinwiddie McKee‏; 1984-1908) לראשונה את פרט וופטקי (Wupatki Member) באזור הקולורדו הקטן וכן עדכן את המידע על הפרטים וינסלאו (Winslow) והולברוק. באזור אותו חקר הייתה תצורת מואנקופי מונחת תוך אי התאמה על אבן גיר קאיבאב ותוך אי התאמה מתחת לקונגלומרט שינארמפ, שנחשב אז לפרט התחתון של תצורת צ'ינלה. מקיי תיארך את תצורת מואנקופי לטריאס תחתון ואולי תיכון. ב-1956 הרחיב הגאולוג והכלכלן ריימונד ק. רובק (Raymond C. Robeck) את תצורת צ'ינלה כשזיהה באזור קמר סן רפאל (San Rafael Swell) - אזור ביוטה שהתרומם כתוצאה מהאורוגנזה הלרמידית – את הפרט התחתון ביותר בתצורה אותו כינה "פרט טמפל מאונטיין" (Temple Mountain member).[4] שהיה מונח תוך אי התאמה על תצורת מואנקופי.

ב-1958 זיהה קולי (Cooley) באגן בלק מסה פרט חדש בתצורת צ'ינלה, מסה רדונדו (Mesa Redondo) שהיה מונח תוך אי התאמה על פרט הולברוק מתצורת מואנקופי. ב-1959 זיהה הגאולוג ואיש הסקר הגאולוגי של ארצות הברית ג'ון סטיוארט (John H. Stewart ‏; 2013-1928) את הפרט התחתון של תצורת מואנקופי באזור אגן בלק מסה אותו כינה פרט הוסקיניני (Hoskinnini member), לשעבר לשון הוסקיניני בתצורת קטלר. באותה שנה זיהו הגאולוגים ויליאם ניומן (William Louis Newman‏; 2000-1923) ויוג'ין שומקר (Eugene Merle Shoemaker‏; 1997-1928) באגן יואינטה (Uinta Basin) ארבעה פרטים חדשים בתצורת צ'ינלה אותם כינו: טנדרפוט (Tenderfoot), עלי באבא (Ali Baba), סיומאפ (Sewemup) ופריוט (Pariott). ב-1966 שינו של (Schell) ואליס יוצ'לסון (Ellis Leon Yochelson‏; 2006-1929) את הגדרת השכבה ששויכה לתצורת מואנקופי בהרי יואינטה והעבירו אותה לתצורת פארק סיטי (Park City Formation).

ב-1974 זיהה בלייקי (Blakey) שלושה פרטים חדשים באגן פרדוקס ובפרובינציית סלעי המשקע וכינה אותם: בלק דרגון (Black Dragon), טורי (Torrey) ומודי קניון (Moody Canyon). ב-1979 גילו ולש (Welsh) ואחרים באזור קמר סן רפאל שפרט בלק דרגון שוכב תוך אי התאמה על פרט אותו כינו דולומיט בלק בוקס (Black Box Dolomite), שלא שייך לתצורת אבן גיר קאיבאב, התצורה עליה שוכבת תצורת מואנקופי במקומות אחרים. תוך שימוש בתיארוך ביוסטרטיגרפי קבע קנת קיצקה (Kenneth K. Kietzke) ב-1988 את תאריך התצורה לתקופה שבין הטריאס התחתון לטריאס התיכון. ב-1989 זיהו לוקאס (Lucas) והנט (Hunt) פרט חדש באגן פאלו דורו (Palo Duro), אותו כינו אנטון צ'יקו (Anton Chico). ב-1991 קבעו לוקאס (Lucas) והיידן (Hayden) את גבולות התצורה. סקירות מקיפות הוכנו על ידי לוקאס ב-1991, ספרינקל (Sprinkel) ב-1994, הינצה (Hintze) ואקסן (Axen) ב-1995 ומאוחר יותר הונטון (Huntoon) ואחרים.[5]

הגדרת התצורה וחלוקתה לפרטים טרם נקבעה סופית. במאמר מ-2007 הגדירו לוקאס ואחרים את התצורה כחבורה, את הפרטים שבה כתצורות, ושינו את השיוך של הפרטים סינבד, וירג'ין ושנאבקאיב לתצורות שהן חלק מחבורת תאינס (Thaynes Group) שנוצרה בסביבה ימית באותה תקופה שבה נוצרה תצורת מואנקופי ומשתלבת עם תצורת מואנקופי בדרום מערב יוטה.[6]

סביבת היווצרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
העתקים בתצורת מואנקופי, קניון מואב ביוטה

סביבת ההיווצרות של תצורת מואנקופי הייתה אזור נרחב מאוד של אגן השקעה, המשתרע מצפון לדרום מוויומינג, מונטנה ואיידהו דרך קולורדו ויוטה לנבדה, אריזונה וניו מקסיקו. הייתה זו רמה בעל שיפוע כלפי צפון מערב. אורכה 650 קילומטרים ורוחבה בין 160 ל-500 קילומטרים. ים פנימי חדר לתוכה ובשיאו הוא השתרע מקולומביה הבריטית ועד דרום יוטה. האגן היה חסום ממזרח על ידי רמת אנקומפהגרה (Uncompahgre Plateau) והתרוממות דפייאנס (Defiance Uplift) בדרום על ידי שולי מגיון (Mogollon Rim) באריזונה ובמערב על ידי מחסום טקטוני במערב נבדה. לתוך האגן זרמו נחלים שהשקיעו משקעים סיליקלסטיים (המכילים סיליקה, ואינם מכילים קרבונטים).

קיימת אי התאמה בין התצורה לבין השכבות שמעליה ומתחתיה מהפלאוזואיקון. בצפון מזרח אריזונה היא שוכבת על תצורת אבן חול קוקונינו, בגרנד קניון על תצורת אבן גיר קאיבאב ובפארק הלאומי קניונלנדס על תצורת קטלר. התצורה מסתיימת באי התאמה כתוצאה מסחיפה מתחת לפרט קונגלומרט שינארמפ מתצורת צ'ינלה. עובייה של התצורה משתנה בצורה ניכרת. במזרח היא דקה יחסית (כ-100 מטרים), אבל היא הולכת ומתרחבת כלפי מערב ובקצה המערבי והצפון מערבי שלה היא מגיעה ל-700 מטרים. גם הפאצייס של התצורה משתנה במקביל לשינוי בעובי. במזרח ההשקעה של הסלעים בוצעה בסביבה פלוביאלית (כלומר בנהרות), במרכז בסביבת של גאות ושפל ובחלקה המערבי ההשקעה בוצעה כולה בסביבה ימית. הוכחה לכך היא הימצאות מאובנים של סילוניות, ובאזור זה היא מתמזגת עם חבורת תאינס (Thaynes Group).[6]

באזורים שונים מתחלקת תצורת מואנקופי לפרטים שונים. להלן החלוקה לפרטים באזורים שונים:

הסטרטיגרפיה של רמת קולורדו מדרום מזרח יוטה מהפרם ועד היורה חושפת את מרבית תצורות הסלע הידועות משמורות הטבע דוגמת הפארק הלאומי קפיטול ריף והפארק הלאומי קניונלנדס. מלמעלה למטה: הכיפות השחמחמות המעוגלות של אבן חול נאוואחו, השכבה האדומה של תצורת קיינטה (Kayenta Formation), אבן חול וינגייט (Wingate Sandstone) האדומה יוצרת הצוקים, תצורת צ'ינלה הסגולה יוצרת המדרון, תצורת מואנקופי השכבתית שגונה אדום בהיר, ותצורת קטלר (Cutler Formation), אבן חול לבנה שכבתית. הצילום בוצע באזור הנופש הלאומי קניון גלן שביוטה
עמק המונומנטים. כל הגבעות בנויות מלמעלה למטה: קונגלומרט שינארמפ, תצורת מואנקופי, תצורת אבן חול דה שאי, תצורת אורגן רוק
תצורת מואנקופי מתחת לתצורת צ'ינלה, הפארק הלאומי קפיטול ריף
גלונים בתצורת מואנקופי, הפארק הלאומי קפיטול ריף
גבעה בעמק המונומנטים. מלמעלה למטה: קונגלומרט שינארמפ, תצורת מואנקופי, תצורת אבן חול דה שאי, תצורת אורגן רוק
  • דרום מזרח יוטה (הפארק הלאומי קניונלנדס) – עובי תצורת מואנקופי כ-300 מטרים והיא מתחלקת כדלהלן (מהפרט העתיק ביותר לפרט הצעיר ביותר):
    • פרט הוסקיניני (Hoskinnini Member) - פרט הוסקניני והשכבה של פרט טנדרפוט המקביל לו נחשפים בשטח שכיוונו צפון-צפון מזרח שאורכו 290 קילומטרים ורוחבו 80 קילומטרים החל בעמק המונומנטים בדרום מזרח יוטה וצפון מזרח אריזונה ועד מערב-מרכז קולורדו. עובי הפרט בין 15 ל-40 מטרים והוא בנוי מאבן טין חולית שצבעה אדמדם חיוור עד חום ומאבן חול דקת-גרגיר המכילה גבישי קוורץ הגדלים משתנים.[7] מקור השם ברמת הוסקניני (Hoskinnini Mesa) הקרויה על שם ראש שבט מהנאוואחו.[8]
    • פרט בלק דרגון (Black Dragon Member, מילולית "פרט הדרקון השחור"). בלייקי שכינה פרט זה לראשונה ב-1974,[9] תיאר שכבה יוצרת מדרון של אבן חול ואבן טין בגוונים של אדום אפור מחולקת ללמינות - רבדים דקים רבים בסלע שעוביים נמדד במילימטרים. עובי הפרט במקום גילויו 63 מטרים. הפרט שוכב על תצורת אבן גיר קאיבאב ומתחת לפרט אבן גיר סינבד. גילו טריאס תחתון. ולש ואחרים תיקנו שפרט זה שוכב תוך אי התאמה על תצורה הקרויה דולומיט בלק בוקס.[10] מקור השם בקניון בלק דרגון (Black Dragon Canyon) במרכז דרום יוטה שם נחשף לראשונה. מקור שם הקניון בפיקטוגרף אינדיאני על קיר הקניון שדמה לדרקון מעופף.[11]
    • פרט אבן גיר סינבד (Sinbad Limestone Member) – גילולי וריסייד שכינו פרט זה לראשונה ב-1928 מתארים שכבה של אבני גיר חוליות ואבני חול אפורות שעוביה נע בין 12 מטרים ל-45 מטרים השוכבת כ-21 מטרים מעל בסיס תצורת מונקופי וכ-150 מטרים מתחת לפסגת התצורה. הפרט מכיל מאובנים ימיים כדוגמת הסוג Meekoceras ממחלקת הסילוניות, מה שמוכיח כי הפרט נוצר בסביבה ימית. בלייקי מצא שפרט יוצר צוקים זה שוכב בדרך כלל על פרט בלק דרגון ומתחת לפרט טורי ועוביו נע בין 3 מטרים ל-30 מטרים.[12] כאמור יש המשייכים פרט זה לחבורת תאינס. מקור השם בארץ סינבד (Sinbad Country), אזור במרכז קמר סן רפאל ביוטה שצריחי האבן המיוחדים שלו כאילו נלקחו מסיפורי אלף לילה ולילה.[13]
    • פרט טורי (Torrey Member) – בנוי מאבן חול יוצרת צוקים בגוון חום-צהבהב עד אפור ומאבן טין בגוון חום-אדמדם עד אדום-אפרפר. בפרט זה התגלו עקבות רבות של בעלי חיים[14] ודוגמאות רבות של גלונים.[15] עובייה משתנה, באזור הפארק הלאומי קפיטול ריף היא בעובי שבין 75 מטרים ל-100 מטרים. מקור השם בעיירה טורי (Torrey) ביוטה שדרומית לה זוהה הפרט לראשונה. העיירה קרויה על שם ג'אי טורי (Jay L. Torrey), מבית הנבחרים של ויומינג.
    • פרט קניון מודי (Moody Canyon Member) – פרט בונה מדרון זה בנוי מאבן טין, אבן בוץ, דולומיט, גבס ואבן חול. שני הראשונים מהווים מעל יותר מ-90% מהרכב הפרט. הגוון הבולט הוא הגוון האדום של אבן הבוץ. עובי השכבה המקסימלי משתנה ומגיע עד 130 מטרים. המקום המייצג של הפרט הוא בסמוך להתחלת קניון מודי הקרוי על שמו של ג'ון מודי, חוואי בקר שפעל באזור.[16]
  • צפון יוטה (אגן יואינטה) – תצורת מואנקופי מתחלקת כדלהלן (מהפרט העתיק ביותר לפרט הצעיר ביותר):
    • פרט טנדרפוט (Tenderfoot member) – בנוי משכבת גבס לבנה, ארקוזה ואבן בוץ סגולים, אבן חול מסבית אדומה, אבן בוץ בצבע חום שוקולד ואבן טין עם אבן בוץ נציצית בצבע חום שוקולד. עוביו המקסימלי של הפרט כ-90 מטרים. הוא קרוי על שם המיקום המייצג של הפרט - רמת "טנדרפוט מסה" (Tenderfoot Mesa) בקולורדו.
    • פרט עלי באבא (Ali Baba Member) – בנוי מאבן חול אדומה-חומה עד סגולה שיש בה סימני גלונים רבים, אבן בוץ בצבע חום-שוקולד, אבן טין, ופצלים, וקונגלומרט חום בהיר עד סגול. עוביו המקסימלי 90 מטרים הוא קרוי על שם המיקום המייצג של הפרט – "רכס עלי באבא" (Ali Baba Ridge) בקולורדו.
    • פרט סיומאפ (Sewemup Member) - בנוי מאבן טין או מפצלים בצבע חום שוקולד שבה שלובים שכבות של אבן חול קונגלומרטים חומה, השכבה זרועה עורקים של גבס. שפע של גלונים. עוביו המקסימלי של הפרט כ-140 מטרים.[17] הוא קרוי על שם המיקום המייצג של הפרט – רמת "סיואמפ מסה" (Sewemup Mesa) בקולורדו. שם המקום הוא קיצור של הפעולה שביצעו גנבי בקר שהתחבאו באזור לשנות את סימן השיוך של הבקר הגנוב ("Sew 'em up").[18]
    • פרט פריוט (Pariott Member) - בנוי מאבן חול אדומה-חומה עד סגולה-חומה ופצלים, אבן טין ואבן בוץ בגוונים של אדום, כתום וחום שוקולד. עוביו המקסימלי של הפרט במיקום המייצג כ-42 מטרים.[19] הוא קרוי על שם המיקום המייצג של הפרט – רמת "פריוט מסה" (Pariott Mesa) בקולורדו.
  • צפון מזרח אריזונה (בסמוך לעיירה הולברוק) – עובי תצורת מואנקופי בין 100 ל-150 מטרים והיא מתחלקת כדלהלן (מהפרט העתיק ביותר לפרט הצעיר ביותר):
    • פרט וופטקי (Wupatki Member ) - בנוי מחרסית אדומה-חומה, אבן טין אדומה-חומה, אבן חול אדומה, אבן בוץ אדומה חומה עד חומה, קונגלומרט, ושכבות דקות של אבן גיר אפורה. בשכבה נמצאו מאובנים של דגים ודו-חיים. עוביו המקסימלי של הפרט כ-37 מטרים.[20] אין לפרט מיקום מייצג, והוא קרוי קרוב לוודאי על שם המונומנט הלאומי וופטקיהופי "בית גדול") באריזונה. זהה לפרט שנאבקאיב (Shnabkaib Member) בניו מקסיקו.
    • פרט מוקווי (Moqui Member) – בנוי בעיקר מאבן טין חומה-אדמדמה וגבס (כ-10% מהפרט).[21] המקום המייצג של הפרט הוא נחל האכזב מוקווי (Moqui Wash) במחוז קוקונינו באריזונה. מוקווי הוא כינוי לבני שבט ההופי.
    • פרט הולברוק (Holbrook Member) – פרט יוצר צוקים זה בנוי בחלקו התחתון מאבן חול אפורה עם כתמים שחורים וכדורים של אבן בוץ. בהמשך הופך הגוון של אבן החול לאדום. שוכב תוך אי התאמה מתחת לקונגלומרט שינארמפ. עוביו בין 7.5 ל-42 מטרים.[22] הוא קרוי על שם העיירה הולברוק באריזונה הקרויה על שם מהנדס רכבות, שבקרבתה נחשף הפרט. זהה לפרט אנטון צ'יקו (Anton Chico) בניו מקסיקו
  • דרום מערב יוטה (הנהר וירג'ין) – עובי תצורת מואנקופי 700 מטרים והיא מתחלקת כדלהלן (מהפרט העתיק ביותר לפרט הצעיר ביותר):
    • פרט טימפוויפ (Timpoweap member) – בנוי בבסיס מקונגלומרטים וברקציה, שכבות של אבן גיר אפורה המכילה מאובנים, ופצלים המכילים גבס. עוביו המקסימלי של הפרט כ-52 מטרים.[23] קרוי על שם קניון טימפוויפ (Timpoweap Canyon) של הנהר וירג'ין
    • פרט לואר רד (Lower Red member – "שכבה אדומה נמוכה")- אבן חול ואבן טין. עוביו כ-70 מטרים.[24]
    • פרט אבן גיר וירג'ין (Virgin Limestone member) – בנוי משכבות מתחלפות של אבן גיר אפורה ואבן טין אפורה עם נציצים דקי גרגיר, ויש בו מאובנים ימיים. עוביו המקסימלי של הפרט 70 מטרים. אין מיקום מייצג לפרט והוא קרוי על שם היישוב וירג'ין סיטי (Virgin City).[25]
    • פרט מידל רד (Middle Red member – "שכבה אדומה אמצעית")- אבן בוץ ואבן טין חומים-אדומים עם מעט שכבות של גבס. עוביו המקסימלי 112 מטרים.
    • פרט שנאבקאיב (Shnabkaib member) – בנוי משכבות מתחלפות של גבס לבן ואבן טין אדומה. עוביו עד 130 מטרים. מקור השם הוא עיוות של שם גבעה (Shinob Kaib butte) שפירושה בפאיוט "הר האלוהים".[26]
    • פרט אפר רד (Upper Red member – "שכבה אדומה עליונה") – בנוי מבסיס בעובי של 30 מטרים שלך אבן חול חומה-צהבהבה ובהמשך מאבן בוץ, אבן טין ואבן חול חומות-אדמדמות. עובי הפרט עד 120 מטרים.[27]

כאמור המחקרים האחרונים משנים את הגדרות התצורה והחלוקה לפרטים שהוגדרו במערב יוטה. כך למשל הפרט טימפוויפ מבוטל ומוחלף בתצורת "קונגלומרט רוק קניון" בחבורת מואנקופי, ובחלקו מוגדר כתצורת סינבד של חבורת תאינס (Thaynes Group), והפרטים אבן גיר וירג'ין ושנאבקאיב הופכים לתצורת וירג'ין, ותצורת שנאבקאיב בהתאמה, חלק מחבורת תאינס.[28]

מקומות שבהם נחשפת תצורת מואנקופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלק התחתון פצלים מתצורת מואנקופי, החלק העליון, תצורת צ'ינלה. הפארק הלאומי קניונלנדס

תצורת מאונקופי נחשפת במקומות הבאים:[2]

תצורת מואנקופי נחשפת בפארקים הבאים (רשימה חלקית):

Eocyclotosaurus
אריזונזאורוס.

בתצורת מואנקופי נתגלו מאובנים של פאונה מגוונת של חסרי חוליות ובעלי חוליות, בייחוד בפרט וופטקי ובפרט הולברוק בצפון אריזונה.

חסרי החוליות הנפוצים כוללים: אמוניטים, ברכיופודים, חלזונות, שיני ים ("חפרנים" Scaphopoda), צדפונאים, קווצי עור, סטרומטוליטים, ירוקיות. כמו כן נתגלו שרידים של צמחים.

בעלי חוליות בסיסיים כוללים דגי ריאות, דמויי כריש, Hybodontidae וסילקנתים של מים מתוקים. דו-חיים פרימיטיביים מהסדרה טמנוספונדילים הם מרכיב נפוץ בפאונה והם כוללים את הסוגים: Eocyclotosaurus‏, Quasicyclotosaurus‏, Vigilius ו-Cosgriffius. גם סוג הרינכוזאורוס (קבוצה של זוחלים השייכים לדיאפסידה) Ammorhynchus נתגלה בתצורה, אבל הוא נדיר. Anisodontosaurus הוא זוחל מסתורי המוכר רק מכמה לסתות בעלות שיניים. האריזונזאורוס ידוע אך ורק משלד אחד שלם יחסית וכמות משמעותית של חלקים נפרדים. עקבות וכמה חלקי גוף מאובנים הם מה שנשאר מקבוצת הדיצינודונטים השייכת לתראפסידה. עקבות של סוג הזוחלים Cheirotherium ו-Rhynchosauroides נפוצים בפרט וופטקי.

בנוסף נתגלו בתצורת מואנקופי עקבות של מאובנים אחרים. סימנים אחרים שהשאירו טופרים של זוחלים על משטחים בוציים, וקופרוליטים (צואה מאובנת).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תצורת מואנקופי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הגאולוגים מקבצים את שכבות הסלעים ליחידות ליתוסטרטיגרפיות (יחידות סלע) הקרויות פרטים (באנגלית members) המוכלות בתוך תצורות (formations) המקובצות לחבורות (groups).
  2. ^ 1 2 Geologic Unit: Moenkopi
  3. ^ Grand Canyon Place Names!!
  4. ^ Robeck, Raymond C., Temple Mountain member, a new member of the Moenkopi formation in the San Rafael Swell, Utah
  5. ^ כל פסקה זו היא סיכום המידע ב-GEOLEX database: Geologic Unit: Moenkopi
  6. ^ 1 2 Lucas, S.G., Goodspeed, T.H. und Estep, J.W. (2007). Ammonoid biostratigraphy of the Lower Triassic Sinbad Formation, east-central Utah. New Mexico Museum of Natural History and Science Bulletin 40
  7. ^ Stratigraphic Relations of Hoskinnini Member (Triassic?) of Moenkopi Formation on Colorado Plateau
  8. ^ Hoskinnini Mesa (north of Bullfrog Marina)
  9. ^ Stratigraphic and depositional analysis of the Moenkopi Formation, southeastern Utah
  10. ^ GEOLEX database: Geologic Unit: Black Dragon
  11. ^ Black Dragon Canyon
  12. ^ GEOLEX database: Geologic Unit: Sinbad
  13. ^ Sinbad Country
  14. ^ Triassic Tracks in the Moenkopi Formation
  15. ^ Triassic Pre-Dinosaurian Communities, National Park’s Land, Utah: The Oldest Megatracksite in North America
  16. ^ Middle Moody Canyon
  17. ^ GEOLEX database Geologic Unit: Sewemup
  18. ^ Sewemup
  19. ^ GEOLEX database Geologic Unit: Pariott
  20. ^ GEOLEX database Geologic Unit: Wupatki
  21. ^ U.S. Geological Survey professional paper, Issues 690-695, pages 24-25
  22. ^ GEOLEX database Geologic Unit: Holbrook
  23. ^ GEOLEX database Geologic Unit: Timpoweap
  24. ^ The Geology of Kane County, Utah: Geology, Mineral Resources, Geologic Hazards, page 34
  25. ^ GEOLEX database: Geologic Unit: Virgin
  26. ^ The Western Edge of the Colorado Plateau
  27. ^ The Geology Of Quail Creek State Park
  28. ^ Spencer g. Lucas, Karl Krainer and Andrew r. C. Milner, The Type Section And Age Of The Timpoweap Member And Stratigraphic Nomenclature Of The Triassic Moenkopi Group In Southwestern Utah