תפיסת שארם א-שייח' במלחמת ששת הימים
מערכה: החזית המצרית במלחמת ששת הימים | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת ששת הימים | ||||||||||||||||||
תאריך | 7 ביוני 1967 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | שארם א-שייח' | |||||||||||||||||
תוצאה | תפיסת שארם א-שייח' בידי ישראל | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
תפיסת שארם א-שייח' במלחמת ששת הימים הייתה פעולה של חיל הים ב-7 ביוני 1967, במסגרת החזית המצרית במלחמת ששת הימים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שארם א-שייח' נכבש לראשונה בידי ישראל במהלך מלחמת סיני ב־1956. בעקבות נסיגת ישראל מחצי האי סיני לאחר המלחמה, התמקם בשארם א-שייח' כוח החירום של האומות המאוחדות.
בין האירועים שגרמו לפריצת מלחמת ששת הימים היה פינוי כוח החירום של האומות המאוחדות מסיני, בין היתר ממוצביו בשארם א-שייח', שהוחזקו בידי חיילים יוגוסלבים ערב המלחמה[1], וההכרזה המצרית על סגירת מצרי טיראן לשיט ישראלי ב-22 במאי.
ב-24 במאי חוזק אזור שארם א-שייח' והוצבו בו ארבעה תותחים 130 מ"מ ואנשי צפרדע של חיל הים המצרי. למצרים הייתה שליטה מלאה באזור אכיפת החסימה, משום שהמעבר במצרי טיראן היה בטווח תותחי החוף של ראס נצרני. במהלך השבועות הבאים הצטרפו למוצב כוחות ממג'מועת הצנחנים ובסך הכל היו בו: 2 גדודי צנחנים, גדוד חי"ר, שתי פלוגות קומנדו ימי ופלוגת טנקים קלים
הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעולה, שתוכננה כמבצע "אורים" ופעולה משולבת של כוחות יבשה, אוויר וים, כשנחתות חיל הים היו אמורות להנחית כוח שריון בנבק, וחיל האוויר היה אמור לתקוף את היעדים מהאוויר, להצניח צנחנים ולהנחית גייסות ממסוקים.
ב-7 ביוני בשעה 07:01 יצא מאילת כוח שכלל 4 נחתות שנשאו 4 טנקים מסוג AMX-13 וג'יפ, בליווי 3 טרפדות משייטת 15 שלצורך הגדלת טווח הפלגתן ולשיפור עמידתן במצבי ים פורקו מטורפדו ונותרו חמושות בתותחים בלבד, סירת ברטרם והגוררת "צאלה" כספינת הפיקוד וכוננות לגרירה. הנחתות היו צפויות בשעה 09:00 דווח למפקד הכוח אברהם בוצר כי כוח צנחנים ישראלי יוצנח בשארם א-שייח' בשעה 12:30.
עקב דיווח על חילופי אש באזור מצרי טיראן יצא בוצר בראש כוח שמנה שתי טרפדות - אח"י אופיר ואח"י תרשיש, כהשטרפדת השלישית, אח"י שבא, נותרה לליווי כוח הנחתות עקב תקלה במנועה.
כאשר הגיע הכוח לטווח התותחים המצרים בראס נצרני, החוסמת את המצר, התברר כי העמדה נטושה. בשעה 11:30 נכנסו הטרפדות למעגן שארם א-שייח', שנמצא נטוש וצוותיהן הניפו את דגל ישראל על בנין בית החולים במקום, לאור תפיסת המעגן על ידי חיל הים בוטלה הצניחה וכוחות הצנחנים הוטסו למקום במסוקים. חלק מכוחות אלה הונחת בא-טור שלחוף מפרץ סואץ באמצעות מסוקים, והתקדם צפונה עד לחבירה עם אוגדה 31 באזור אבו זנימה.
בשעות הצהרים באותו יום, דווח לבוצר כי כוחות קומנדו מצריים נסוגים מהאי טיראן. באזור ראס מוחמד נתקלו הכוחות בשתי ספינות דייגים, והורו להם לעצור. במחסני הקירור שבבטן הספינות נמצאו 33 חיילים מצריים[2].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם בוצר, עזר ויצמן: היום אני שופט-קו, חיל הים הגיע ראשון, בין גלים 157, אפריל 1982, עמ' 13–12
- 07 יוני 1967 - ששת הימים - כיבוש שארם א-שייח', באתר עמותת חיל הים
- 'הקרב על שארם א-שייח, באתר צה"ל, 25 במאי 2017
- מלחמת ששת הימים | רשות הישדור | 3 סיפורי הנחיתה בשארם א-שייך של חייל הים ומילואי צנחנים, באתר ארכיון המדינה
- ראשונים בשארם א-שייח' 1967, באתר משמר המורשת הימית