לדלג לתוכן

תסמונת מעבר דם בין עוברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תסמונת מעבר דם בין עוברים
Twin-to-twin transfusion syndrome
תאומים שסבלו מתסמונת מעבר דם בין עוברים. התורם (מימין) והמקבל (משמאל) שרדו.
תאומים שסבלו מתסמונת מעבר דם בין עוברים. התורם (מימין) והמקבל (משמאל) שרדו.
תחום רפואת ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/271752 
DiseasesDB 32064
MeSH D005330
סיווגים
ICD-10 O43.0, P02.3, P50.3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תסמונת מעבר דם בין עוברים (Twin-to-twin transfusion syndrome, בר"ת: TTTS) היא תסמונת היריונית בה מתקיימת העברת דם בין תאומים זהים בהיותם ברחם.

כתוצאה מהעברת דם זו בין העוברים, עלול עובר אחד לסבול מאנמיה והשני מבצקת. TTTS מוגדרת בארבע רמות חומרה; TTTS ברמה 4, אשר מאובחן לפני השבוע ה-26 של ההיריון, מסתיים בדרך כלל במות העוברים (בסבירות של 60-100 אחוזים).

אין מחקרים מדויקים על התסמונת, אך מאמינים כי שכיחותה היא כ-20 אחוזים מכלל הריונות התאומים הזהים. מכיוון ששכיחות היריון של תאומים זהים היא 3:1,000, הרי ששכיחות ה-TTTS היא כ 3:5,000.

לא ידועים הגורמים ל-TTTS. עם זאת, על מנת שהתסמונת תתרחש, חייבים להיות לפחות זוג תאומים, אשר חולקים את אותה שליה. בדרך כלל כל תאום נמצא בשק היריון נפרד (מצב שמוגדר מונוכוריאלים, ביאמניוטים). בהיריון תקין, העובר מחובר עם כלי דם, העוברים בחבל הטבור, לשליה של האם. במקרה של TTTS, מכיוון שכלי הדם של שני העוברים חולקים את אותה שליה, נוצר מעבר של דם מעובר אחד, המכונה "תורם", לעובר השני, המכונה "מקבל". חומרת התסמונת היא נגזרת של מהות וצורת החיבור.

בהתאם לרמת החומרה וסוג החיבור של כלי הדם, עלולות להיווצר תסמונות שונות, המאפיינות TTTS.

  • ריבוי מי שפיר. בדרך כלל נוצרים מי שפיר רבים מאוד, כאשר העובר ה"מקבל" מוקף בעודף מי שפיר, בעוד ה"תורם" סובל ממיעוט מי שפיר.
  • אנמיה ובצקת. העובר ה"תורם" יסבול בדרך כלל מאנמיה, עקב איבוד הדם לטובת ה"מקבל". העובר ה"מקבל" יסבול מבצקת עקב עודף דם.
  • חוסר בתנועות עוברים. שני העוברים יסבלו, כל אחד מכיוון אחר, אך שניהם יגיבו במיעוט תנועות עובר.
  • קריסת הלב אצל ה"מקבל". עקב עודף הדם ייווצר עומס על הלב של ה"מקבל", והלב עלול לקרוס ולהפסיק לתפקד.

כאשר התסמונת מאובחנת בשלב מתקדם יחסית של ההיריון (לאחר שבוע 29), והיא איננה ברמה גבוהה (כלומר, עד רמה 3), הטיפול המקובל הוא מנוחה מוחלטת של האם (שמירת היריון) ודיאטה עשירה בחלבונים. במקרה של רמה גבוהה יותר, או בשלבים מתקדמים עוד יותר של ההיריון, תבוצע בדרך כלל לידה בניתוח קיסרי. במקרים כאלה סיכויי השרידה של העוברים טובים.

במקרה של TTTS חמור או בגיל היריון צעיר, יש שני טיפולים עיקריים:

  • הטיפול המסורתי והשכיח ביותר הוא דיקור מי שפיר. אחת התוצאות של TTTS היא ריבוי מי שפיר אצל ה"מקבל". מאמינים כי דיקור והוצאת מי שפיר מהחלק של העובר הזה, מפחיתה את הלחץ על העובר, ומאפשרת את המשך ההיריון. בדרך כלל יש לחזור על הדיקור פעם בשבוע. מכיוון שבדיקור עצמו יש סיכון להיריון, מקובל לבצע יילוד בניתוח קיסרי מוקדם ככל האפשר, במקרה של טיפול באמצעות דיקור מי שפיר.
  • טיפול חדשני יותר הוא ניתוח לייזר פטוסקופי. במקומות מעטים בעולם מבוצע ניתוח לייזר בצורה פטוסקופית, כאשר באמצעות חיתוך קטן מוחדרים מכשיר לייזר ומצלמה לרחם, ומבוצעת צריבה של כלי הדם המשותפים לשני העוברים. מקובל להעריך את סיכויי החיות של עובר אחד לפחות לאחר טיפול לייזר בכ-75 אחוזים. סיכויי החיות של שני העוברים מוערכים בכ-50-60 אחוזים.

טיפול הלייזר מבוצע כיום רק במספר מרכזים רפואיים ברחבי העולם. אחד הידועים שבהם הוא בבית החולים לובן שבבלגיה[1], על ידי פרופ' דה-פרסט. בארץ מבוצע טיפול במקרים מסוימים על ידי פרופ' ליפיץ[2] מבית החולים שיבא בתל השומר. וכן על ידי דר' יובל גיאלצ'ינסקי, מנהל המרכז לרפואת העובר במרכז הרפואי רבין.[3]

מכיוון שטיפול הלייזר מבוסס על צריבת כלי הדם המשותפים, קיימים בו שני סיכונים: ייתכן שלא כל כלי הדם ייצרבו בהצלחה. במקרה זה, תהיה בדרך כלל הפחתה ברמת החומרה של התסמונת, ויהיה ניתן להמשיך את ההריון עד לסופו, תוך סבירות גבוהה להצלת חייו של לפחות עובר אחד. עם זאת, מכיוון שעדיין ייתכנו חיבורים בין העוברים, מוות של אחד מהם עלול לגרור מוות גם של השני בתוך דקות ספורות. סכנה נוספת היא צריבה "עודפת", והשארת אחד העוברים עם פחות מדי כלי דם המחוברים לשליה. במצב זה הוא עלול למות או לסבול מפגיעות חמורות שונות. מכיוון שכך, לאחר טיפול לייזר מקובל להשאיר את האשה בהשגחה צמודה, עד כדי אשפוז ומעקב [4]מוניטור או אולטראסאונד מספר פעמים ביום.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.