תחנת הרכבת פתח תקווה – קריית אריה
 | |||||
 | |||||
| חזית אולם הנוסעים | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 3 במאי 2008 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | קריית אריה, פתח תקווה | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| קואורדינטות | 32°05′54″N 34°51′18″E / 32.098442606787°N 34.854944506895°E | ||||
| אתרים סמוכים | דפו קריית אריה, אזור התעשייה קריית אריה, שכונת אם המושבות, מחלף תקווה, אצטדיון שלמה ביטוח, בית עלמין ירקון | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת בני ברק – רמת החייל, תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | הרצליה, רעננה, כפר סבא, הוד השרון, תל אביב, חולון, בת ים, ראשון לציון, יבנה, אשדוד, אשקלון | ||||
| רציפים |
2 | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת הירקון | ||||
|
(למפת גוש דן רגילה)   תחנת הרכבת פתח תקווה – קריית אריה  מצפון: __ רמת השרון, __ הוד השרון מצפון, ממזרח ומדרום: __ מועצה אזורית דרום השרון מדרום: __ מועצה אזורית חבל מודיעין, __ גני תקווה, __ קריית אונו מדרום-מערב: __ רמת גן ממערב: __ בני ברק, __ תל אביב | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת פתח תקווה – קריית אריה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל, הממוקמת בצפון-מערב העיר פתח תקווה, באזור התעשייה קריית אריה, ובסמוך לשכונת אם המושבות ותוכננה על ידי האדריכל שלמה גרטנר. התחנה נמצאת על מסילת הירקון בין תחנת הרכבת בני ברק ותחנת הרכבת פתח תקווה סגולה ומשמשת כתחנת ביניים בקו אשקלון - הרצליה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון להקמת תחנת הרכבת באזור התעשייה קריית אריה עלה לראשונה בשנת 1972, במסגרת תוכנית "המטרו של תל אביב רבתי" שהגישה ועדת ממומחים שמינה שר התחבורה שמעון פרס. על פי התוכנית, תוכנן שמסילות רכבת קיימות ישלבו עם מנהור במרכזי הערים, ליצירת מערכת מטרו למטרופולין תל אביב. מתחנת קריית אריה הייתה אמורה לצאת שלוחה לתחנת רכבת תת-קרקעית נוספת במרכז פתח תקווה (בסמוך לתחנת הרכבת ההיסטורית של פתח תקווה)[1].
ב-1973 הוצגה תוכנית נתיבי איילון לכביש מהיר, רב־נתיבים, שיחצה את האזור המטרופוליטני של תל אביב רבתי מצפון לדרום לאורך נחל איילון, ויחבר את רשתות הכבישים הבין־עירוניים לירושלים, לחיפה ולאשדוד. במסגרת הפרויקט הציגה החברה גם תוכנית לבניית מסילות במקביל לכביש - מסילות שיועדו לקשר את רשת המסילות הצפונית בישראל עם רשת המסילות הדרומית של ישראל. כמו כן תוכננו המסילות לשמש כרכבת פרוורית, מערכת תעבורה להסעת המונים לכל האזור המטרופוליטני של תל אביב עם שלוחות בין-עירוניות[2]. העבודות על מסילת איילון החלו רק ב-1987, עם העתקת תחנת הרכבת תל אביב מרכז ממקומה המקורי אל ערוץ נחל איילון; הקו הראשון שתוכנן היה שירות רכבת פרוורית עד פתח תקווה, בדומה לתוכנית מ-1972 (אך ללא שלוחה תת-קרקעית למרכז פתח תקווה)[3].
קידום התוכנית בפועל החל רק בשנת 1997, במסגרת פרויקט קו הרכבת תל אביב - פתח תקווה - כפר סבא, שהיה מבוסס כולו על שימוש במסילת הירקון הקיימת והמסילה המזרחית ההיסטורית, שהייתה לה שלוחה לכפר סבא שנבנתה כבר ב-1961. במסגרת תוכנית זו תוכננו שבע תחנות (כולל תחנה חדשה בקריית אריה)[4]. העבודות על הפרויקט כללו בשלב הראשון חידוש ושדרוג המסילה והתחנות הקיימות עד תחנת הרכבת ראש העין דרום[5]; השירות בקו זה החל לפעול בשנת 2000[6]. המכרז לבניית תחנת קריית אריה פורסם בסוף שנת 2002, אך הוא בוטל עקב החלטה של הנהלת הרכבת לאחד את העבודות על התחנה עם העבודות להכפלת מסילת הירקון והמשך הקו לתחנת הרכבת כפר סבא. המכרז להקמת התחנה פורסם מחדש ב-2004 והעבודות במקום החלו רק בתחילת 2005[7]. אף על פי שעל פי תנאי המכרז העבודות היו צריכות להסתיים בתוך שנה, פתיחת התחנה נדחתה לשנת 2007, והיא אף הופיעה בלוחות הזמנים שפורסמו בשנה זו. בפועל פתיחת התחנה נדחתה בכל פעם ולבסוף היא נפתחה במוצאי שבת ה-3 במאי 2008[8].
בין תחנת הרכבת לבין תחנת הנוסעים שתפעל בדפו קריית אריה של הקו האדום של הרכבת הקלה מתוכנן מעבר תת-קרקעי שיאפשר מעבר נוסעים בין התחנות. בכך תהיה קריית אריה אחת ממספר נקודות קישור, הפזורות ברחבי גוש דן, בין שתי המערכות[9].
ברבעון השני של 2021 בוצעו עבודות להגבהת המבנה העליון של המסילות בתחנה במטרה לשנות את גובה הרציפים ולהתאימו לשימוש בציוד הנייד החדש - קרונועים חשמליים מדגם Desiro HC. לאחר העבודות גובה רציפי התחנה הוא 76 ס"מ. לפניו היה 96 ס"מ.
ב-25 בדצמבר 2021 החל לפעול בתחנה קו נוסעים חשמלי מהרצליה לאשקלון במקום קו הנוסעים שפעל מהרצליה ועד באר שבע מרכז דרך קו הנגב המערבי[10].
מבנה התחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחנה שני רציפי צד משני צידי המסילה הכפולה, והמעבר ביניהם מתבצע בעזרת מעבר תת-קרקעי. צמוד לאולם הנוסעים נמצא הרציף הדרומי, רציף 1, וממנו יוצאות הרכבות לכיוון תל אביב. מרציף 2 יוצאות הרכבות לכיוון רעננה. מחוץ לתחנת הרכבת יש עמדת חניון הולנדי לאופניים ומשאבה לניפוח גלגלים.
בין אוגוסט 2020 ל-19 בנובמבר 2021 הותקנה בתחנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית[11]. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ ומאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
ב-27 בנובמבר 2022 נחנך מבנה התחנה המשופץ לאחר שנתיים של עבודות הרחבה, שכללו חיבור לתחנה הסמוכה של הרכבת הקלה באמצעות מעבר תת-קרקעי, ושיפורים במבנה התחנה עצמו[12].
שירות הרכבות בתחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחנה זו משמשת כתחנה ביניים בקו אשקלון - הרצליה. בשעות השיא עוצרות בתחנה ארבע רכבות בשעה לכל כיוון; ארבע לכיוון הרצליה, שתיים לאשקלון, אחת לאשדוד עד הלום ואחת לראשון לציון משה דיין. בשעות השפל עוצרות בתחנה שתי רכבות בשעה בכל כיוון.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
דפו ותחנת הרכבת קריית אריה, דצמבר 2022 -
דפו ותחנת הרכבת קריית אריה, דצמבר 2022 -
דפו ותחנת הרכבת קריית אריה, דצמבר 2022
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
שירות רכבות בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעבר יצאו גם 3 רכבות בקו כפר סבא - ת"א - הראשונים, הקו היה יוצא מכפר סבא, עובר דרך תחנות הירקון, בני ברק ותחנות ת"א, והיה עוצר בכפר חב"ד ובלוד, ומשם היה ממשיך כקו ישיר עד לתחנת הראשונים (ללא עצירה בתחנת באר יעקב). שירות הקו עד להוד השרון מצפון הופסק מ-2011, עם החלטה על קיצור הקו מצפון לתחנת ההגנה. בהמשך הזמן הקו שוב קוצר מצפון עד לתחנת לוד ב-2018, עם פתיחת קו ת"א- י"ם החדש.
קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרא סימנים:
- ♿ - אוטובוס נגיש
- ⬅️ - קו חד כיווני
הקו האדום של הרכבת הקלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- R3 - קריית אריה - גשר אם המושבות - אהרונוביץ - בן-גוריון - ביאליק - אבא הלל - ארלוזורוב - שאול המלך - יהודית - קרליבך - אלנבי - אליפלט
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הרכבת פתח תקווה – קריית אריה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יאיר שטרן, "מתכנני "המטרו" של תל־אביב רבתי בשנת 2000 מחכים ל"אור ירוק, מעריב, 28 במאי 1972
- ^ י אבנון, נתיבי איילון פרויקט התחבורתי הגדול בישראל, דבר, 1 באוקטובר 1973
- ^ דניאל מולד, חשמלית ושמה תקווה לתל אביב, מעריב, 24 במרץ 1987
זאב אופירי, רכבת הפרברים דוהרת לתל אביב, חדשות, 26 בינואר 1987 - ^ דוד חיון, קטר הנדל"ן יציל את הרכבת, באתר גלובס, 5 במאי 1997
- ^ פזקר: הרכבת שינתה מיכרז ת"א ראש העין משיקולים זרים; נדחתה - בקשתה לצו מניעה, באתר גלובס, 14 ביוני 1999
- ^ מאת דוד חיון, הרכבת: מספר הנוסעים גדל ב-2000 ב-46% - ל-13 מיליון איש, באתר גלובס, 15 בינואר 2001
- ^ ענת ג'ורג'י, קטר זמני בהנהלת הרכבת, באתר הארץ, 12 בינואר 2004
- ^ אבי בר-אלי, נחנכה תחנת רכבת בקרית אריה בפ"ת, באתר TheMarker, 4 במאי 2008
- ^ דליה טל, המינהל מתנגד לשינויים באזה"ת קרית אריה צפון, באתר גלובס, 29 בינואר 2001
- ^ שיפור השירות בתחנות אשדוד, משה דיין, בני ברק, פ, באתר רכבת ישראל
- ^ נסיעת המבחן של הרכבת החשמלית בטבעת השרון, בעמוד הפייסבוק של שבתשתיות, 19 בנובמבר 2021
- ^ מתן דויטש, כמו באירופה: תחנת הרכבת קריית אריה המשודרגת נפתחה לנוסעים, באתר mynet פתח תקוה, 27 בנובמבר 2022
- ^ ימי ראשון בבוקר בלבד