תחנת הכוח רדינג
מידע כללי | |
---|---|
סוג | תחנת כוח מופעלת בגז |
על שם | רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג |
כתובת | שפך הירקון |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
בעלים | חברת החשמל לישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1937 (רדינג א') – ספטמבר 1938 (רדינג א') |
תאריך פתיחה רשמי | 1938 |
מידע טכני | |
כושר ייצור חשמל | 428 מגה-ואט |
קואורדינטות | 32°06′10″N 34°46′44″E / 32.10277778°N 34.77888889°E |
רֵדִינְג (במקרים רבים נכתב ומבוטא בטעות: רִידִינג) היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בצפון תל אביב, בצמוד לשפך הירקון. התחנה נקראת על שמו של הלורד רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג, שהיה יו"ר דירקטוריון חברת החשמל בשנות ה־20 וה־30.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנת הכוח הראשונה של תל אביב הוקמה ב־1923 בשכונת רמת השרון בתל אביב, והספקה היה 0.3 מגה-ואט. בשנים הבאות נבנו תחנת נהריים בעמק הירדן, ותחנת חיפה (בהספק כולל של כ־47 מגה-ואט), ונפרס קו מתח גבוה שהוביל חשמל מתחנות אלו לתל אביב. בעקבות ההתפתחות המהירה של תל אביב בשנות ה־30, נוצר צורך להקמת תחנה נוספת באזור תל אביב, בשל הביקוש המתגבר והפסדי ההולכה בעת העברת הזרם מתחנות כוח מרוחקות. לכך הצטרף נימוק ביטחוני, פגיעה חוזרת ונשנית בקווי חשמל במרד הערבי הגדול שפגעו ברציפות ואמינות זרם החשמל, וחייבו בניית תחנת כוח בסמוך ככל האפשר לתל אביב. להקמת התחנה נבחר שטח שומם מצפון לירקון.[1]
תחנת הכוח רדינג החלה להיבנות בסוף שנת 1937, והושלמה בספטמבר 1938. הספק התחנה בזמן פתיחתה היה 24 מגה ואט, כשליש מיכולת הייצור הכללית של חברת החשמל בשנה זו. הייצור בתחנה נעשה באמצעות מזוט כחומר דלק, שהפעיל יחידת ייצור קיטורית. בנוסף לייצור החשמל, בשטח התחנה פעלו גם סדנאות ייצור נשק בלתי לגאלי עבור ההגנה בניצוחו של המהנדס עובד התחנה, חיים סלבין. התחנה הייתה מטרת תקיפה במלחמת העולם השנייה (על ידי חיל האוויר האיטלקי), ובמלחמת העצמאות (על ידי חיל האוויר המצרי), אך לא נגרם לה נזק משמעותי בתקיפות אלו. באוגוסט 1948 נחנכה בתחנה יחידה ייצור נוספת בעלת יכולת ייצור של 12 מגה-ואט, שמילאה את חסרונה של תחנת נהריים (18 מגה-ואט) שהושבתה לאחר כיבושה על ידי הלגיון הירדני. החל מתקופה זו ועד להקמת תחנת הכוח באשדוד ייצרה תחנת רדינג כמחצית מכמות החשמל הארצית. יחידות ייצור אלו כונו בדיעבד בשם רדינג א', ופעלו עד 1970. בחוף הים, בסמוך לתחנה, הוקם מעגן לקליטת מיכליות מזוט, כתחליף להובלה יבשתית מנמל תל אביב[2].
באמצע שנות ה-50 הוקמה באתר תחנת רדינג ב', בעלת שתי יחידות בהספק כולל של כ-100 מגה ואט (פעלה עד 2004). תחנת רדינג ג' הוקמה בשנת 1956 (ערב מבצע קדש) כתחנת גיבוי סודית לשעת חירום (בה צפו פגיעה אפשרית בתחנת רדינג) בבונקר עמוק סמוך למוזיאון ארץ ישראל, ובה פעלו 2 יחידות ייצור בהספק כולל של 40 מגה-ואט. יחידות אלו פעלו[דרוש מקור] עד שנת 1983. תכנון אתר רדינג ג' נעשה על ידי AEG כאשר המימון היה מכספי השילומים (הפרויקט כונה 'פרויקט 326'), והבנייה בפועל בוצעה על ידי סולל בונה. הטורבינות להפעלת התחנה נרכשו מחברת ג'נרל אלקטריק, לאחר שסחר עם פולין, שעבורה יועדו הטורבינות במקור, נאסר מתוקף אמברגו אמריקאי שאסר סחר עם מדינות הגוש המזרחי.
בסוף שנות ה-60 נבנתה באתר תחנת רדינג ד'. רדינג ד' הכילה שתי יחידות ייצור, בהספק כללי של 428 מגה-ואט.[3]. התחנה החלה לפעול בשנת 1970, ובה בעת נסגרה תחנת רדינג א'. תחנה זו היא בעלת ארובה גבוהה (כ-150 מטרים), הבולטת בקו הרקיע של תל אביב. לצורך הקמת הארובה נחקק בשנת 1967 חוק מיוחד שעקף את חוק התכנון והבנייה (זכה לכינוי "חוק רדינג ד'"), זאת למרות התנגדות תושבי השכונות הסמוכות[4]. עמותת מלר"ז לקחה חלק במאבק שהגיע לבית המשפט העליון נגד הקמתה של התחנה בשל זיהומה בחלקיקי פיח ועשן את תל אביב וגוש דן ובין היתר החתימה 154 אלף איש על עצומה שהוגשה לרשויות מטעם העמותה[5].
בשנת 1993 דרש המשרד להגנת הסביבה שחברת החשמל תתקין בתחנה משקעים אלקטרוסטטיים להקטנת זיהום אוויר. אולם, בשנת 1995 הוחלט על מעבר לגז טבעי ועל כן הדרישה למשקעים אלקטרוסטטיים נזנחה[6]. המעבר לגז אמור היה להתבצע על ידי יבוא גז מארצות ערב (כגון קטאר ועומאן) במסגרת תהליך השלום והסכמי אוסלו (באותן שנים עדיין לא התגלו מרבצי הגז הטבעי בים התיכון, לא אלו השייכים לישראל, וגם לא אלו השייכים למצרים - ממנה ייבאה ישראל גז בעבר). בשל עיכובים בביצוע המעבר, החליט המשרד לסגור את התחנה ל-3 חודשים בשנת 2006, בעקבות דרישת ארגוני איכות הסביבה ותושבי שיכון למד הסמוכה.
בשנים 2002–2007 במתחם התקיימו אירועי פסטיבל "אמנות הארץ".
בשנת 2006 עברה תחנת רדינג ד' לשימוש בגז טבעי, כתחליף למזוט ששימש להפעלת תחנה זו מאז הקמתה. לצורך ביצוע ההסבה נבנה קו צינורות תת-ימי להובלת הגז מנקודת הקליטה באשדוד, לתחנת רדינג. מאוחר יותר, נערכה הסבה חוזרת להפעלת התחנה באמצעות מזוט בשימוש משני (בעת חוסר בגז טבעי).
ב-2007 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי התחנה תפנה 550 מתוך 800 דונם אותם היא תופסת לטובת שטח ציבורי פתוח[7].
ב-2010 חנכה עיריית תל אביב טיילת המחברת את חוף תל ברוך עם גשר ווקופ. הטיילת שנבנתה על שטח של רדינג שפינתה חברת החשמל, כוללת גשר מעל המעגן[8].
כיום[דרושה הבהרה] מייצרת תחנת רדינג כ-5% בלבד מתפוקת החשמל בישראל, אך היא פועלת במלוא כושר הייצור רק כשצריכת החשמל מתקרבת למלוא כושר ייצור החשמל הארצי[דרוש מקור]. עם זאת, לתחנה חשיבות בשל מיקומה בגוש דן, עובדה שהיא בעלת חשיבות בעת תקלות ברשת ההולכה הארצית.
בניין תחנת רדינג א', בניינה של התחנה המקורית שוקם ושוחזר, ואף הוכרז כמבנה לשימור[דרוש מקור]. ארובת תחנת רדינג ד' נצבעה בשנות התשעים ועוצבה כאלמנט סביבתי.
על פי טיוטת המלצות ועדת היגוי משנת 2014, תחנת רדינג ד' הייתה מיועדת לגריטה עד סוף 2021[9].
ב-21 ביוני 2014, התהפכה סירה ליד תחנת הכוח בה אב ובתו בת ה-7 והם נסחפו למערכת קירור המים. במשך כשעה ניסו צוללנים לחלצם ולאחר שהופסקה השאיבה במקום הם נמשו ללא רוח חיים.
ב-16 בפברואר 2020 פורסם באמצעי התקשורת כי המשרד להגנת הסביבה הורה להשבית את הפעילות בתחנת הכוח "רדינג" מסוף ינואר 2020 בעקבות מפגעי אסבסט שהתגלו בה. חברת החשמל מסרה בתגובה כי "במהלך הסערה בסוף חודש ינואר, התעופף גג פח שחשף אסבסט"[10] על השבתת התחנה בעקבות מפגע האסבסט לא הודיעו לציבור. בחברת חשמל מסרו כי אין כל חובה להודיע על ההשבתה, אלא רק לחברה שמנהלת את מערך ייצור החשמל במדינה[11].
ביולי 2021 פורסם כי תחנת הכוח צפויה להיהרס בתוך 6 שנים ובמקומה ייבנו כ-2,400 יחידות דיור. ארובת תחנת הכוח צפויה לעבור תהליכי שימור[12].
בדצמבר 2021 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את המשך הפעלה תחנת הכוח עד ינואר 2026, והורתה להכין תוכנית שתאפשר הארכה נוספת עד 2032[13].
מאז אוקטובר 2022 התחנה מושבתת, וזאת עקב הצורך לפנות ממנה מפגעי אזבסט וצפויה לחזור לפעילות בשנת 2026[14].
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתכנון תחנת הכוח רדינג א' (דאז תחנת דרום) כמו גם בתכנון שאר מבני חברת החשמל בארץ ישראל, הושקעו מאמצים ניכרים בתכנון האדריכלי על מנת שיהלום את חשיבות המבנים ויהיה עדכני ביחס לפרויקטים מקבילים בעולם. פנחס רוטנברג לא התפשר בדרישותיו מהאדריכלים איתם נועץ וביקש לראות חלופות בכל שלבי התכנון על מנת להגיע להחלטה נכונה עבור תחנות הכוח שנבנו. רדינג א' תוכנן על ידי האדריכלים רוזנהק ושטרן כשילוב של בנין תחנת הכוח ובנין המשרדים של חברת החשמל בחיפה, שתוכננו על ידי האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרברט, גילברט. בשאיפה למצוינות באדריכלות: מבנים ופרויקטים של מפעל החשמל בארץ ישראל 1921–1942. מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה, הטכניון, חיפה, 2003.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר תחנות הכוח: רדינג (תל אביב)
- נועם דביר, עכבר העיר אונליין, תעשייה וטבע נפגשים בפארק רדינג, באתר הארץ, 8 ביולי 2010
- מיכאל יעקובסון, תל אביב חוברה לה יחדיו: ההצלחה של פארק רדינג, באתר Xnet, 22 בנובמבר 2011
- נעמה ריבה, רדינג 2.0: הצצה לעתיד הארובה של תל אביב, באתר הארץ, 26 ביוני 2016
- מיכאל יעקובסון, המרינה השנייה של תל אביב: 300 יאכטות מול תחנת רדינג ושדה דב, באתר Xnet, 25 בינואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תחנת הכוח "רדינג", באתר lib.ta.cet.ac.il
- ^ נפט ומאזוט הובאו ארצה, למרחב, 27 בנובמבר 1956
- ^ דוד מושיוב, רידינג ד' במירוץ נגד הזמן, דבר, 10 בדצמבר 1969
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1967
- ^ יעל גרינפטר, תל אביב נגד תחנת רדינג, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2014
- ^ אורלי פישמן, ייצור חשמל בגז טבעי בתחנת הכוח "רדינג", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 11 בינואר 2005
- ^ אבי בר-אלי, תחנת הכוח רידינג תהפוך לפארק, באתר וואלה, 7 ביוני 2007
- ^ רועי צ'יקי ארד, מי שלא ידע על החוף הנפלא הזה עד עתה, כבר לא יספיק ליהנות ממנו, באתר הארץ, 31 ביולי 2019
- ^ דוח כספי של חברת החשמל לשנת 2014, פרק ג', עמ' 18
- ^ משה כהן, הפעילות בתחנת הכוח "רידינג" בתל אביב הושבתה בעקבות מפגעי אסבסט, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2020
- ^ אילנה קוריאל, תחנת הכוח רדינג בת"א מושבתת בשל מפגעי אסבסט, באתר ynet, 16 בפברואר 2020
- ^ איתמר מינמר, תחנת הכוח ברידינג תיהרס לטובת בניית אלפי יחידות דיור, באתר מאקו, 27 ביולי 2021
- ^ ענת רואה, תשכחו מסגירת רדינג - תחנת הכוח תמשיך לפעול עוד 10 שנים, באתר כלכליסט, 21 בדצמבר 2021
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, התוכנית לעתיד רדינג: משרד האנרגיה בחר באופציה היקרה לציבור, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2023
1. רדינג 3;
2. כיכר פלומר; |
אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה |
פנחס רוטנברג | ||
---|---|---|
כללי | משק החשמל בישראל • הקמת תשתית החשמל בתל אביב • חברת החשמל לישראל • הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי • הילכו שניים יחדיו | |
אישים | אברהם רוטנברג | |
תחנות כוח שהקים | תחנת הכוח הראשונה של תל אביב • תחנת הכוח בטבריה • תחנת הכוח הראשונה בחיפה • תחנת הכוח הקיטורית בחיפה • תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים • תחנת הכוח רדינג | |
מבנים אחרים שהקים | בית רוטנברג • בניין רוטנברג • סכר דגניה • תל אור • שכונת קריית חשמל | |
מורשת והנצחה | תחנת הכוח רוטנברג • איש החשמל |