שכונת למד
שכונת למד; בקדמת התמונה גן ז'ילבר | |
מידע | |
---|---|
עיר | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
שטח | 837 דונם |
אוכלוסייה | 10,000 (2022) |
קואורדינטות | 32°06′29″N 34°47′25″E / 32.10796944°N 34.79013889°E |
שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
תוכנית ל' או שכונת ל' היא שכונה בצפון-מערב תל אביב-יפו, הגובלת בשדה דב ממערב, ברמת אביב החדשה מצפון, בשכונת נופי ים מצפון מערב, בשכונת כוכב הצפון מדרום וברמת אביב א' ממזרח. כמו כן, השכונה שוכנת בין רחוב 2050[דרוש מקור] במערב ודרך נמיר במזרח, ובין רחוב ש"י עגנון בדרום לרחוב איינשטיין בצפון.
השכונה מאופיינת בעיקר בבנייני מגורים בני שש עד שמונה קומות.
על פי סקר אתרי "מדלן" ו"וואלה" שפורסם בפברואר 2016, השכונה דורגה כשכונה האהובה ביותר בישראל.
בשכונה מתגוררים/התגוררו: גדעון סער, אהוד מנור, יצחק נבון, ציפי שביט, יוסי שריד, נטלי מרכוס ואברהם שוחט.
שם השכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות כמה גרסאות באשר למקור שם השכונה. על פי גרסה אחת, שמה של השכונה נגזר משמה של תוכנית בניין עיר לאזור עבר הירקון שנהגתה עוד בתקופת המנדט הבריטי ונקראה Plan L וכיסתה שטח של כ־4,400 דונם (השטח כלל בין השאר את האזורים בהם הוקמו לימים שאר שכונות עבר הירקון). דעה אחרת גורסת כי מקור השם הוא במבנה רחובות השכונה היוצר את האות ל', או L באנגלית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1964 החליט מינהל מקרקעי ישראל למכור 1,600 דונם באזור לשותפות של הממשלה, עיריית תל אביב ושלושת הבנקים הגדולים. על תכנון השכונה עמל האדריכל יצחק פרלשטיין. ב־24 ביוני 1969 נערך טקס הנחת אבן הפינה לשכונה בנוכחות פנחס ספיר[1].
השכונה הוקמה בתחילת שנות ה־70 של המאה ה־20, שאז נבנו רוב בנייניה. במהלך השנים נבנו בשכונה מתחמי בתים נוספים, שהעיקריים בהם הם ל' הירוקה ובנייני נווה, שבנתה חברת הבנייה "נווה" במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20.
הלוחמים שהשתתפו במבצע אביב נעורים התאמנו בפשיטה מן הים על השכונה, משום שהיה דמיון בינה לבין היעד במערב ביירות.
בימי מלחמת המפרץ הראשונה, שנת 1991, הוצבה בקרבת השכונה אחת מתוך כמה סוללות הפטריוט שהובאו אז בחופזה לארץ מגרמניה.
בשנת 1998 הודיע ראש עיריית תל אביב אז, רוני מילוא בעקבות פניית ועד השכונה, על שינוי השם שהיה שיכון ל' לשכונת ל'.
שינויים בגבולות השכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמת השכונה בשנות השבעים של המאה ה-20, היא כללה גם את רחוב ש"י עגנון עם הבניינים הראשונים שנבנו בו. לאחר הקמת שכונת כוכב הצפון מדרום לרחוב ש"י עגנון החל בשנות התשעים, הופרד כל הצד הדרומי של ש"י עגנון משכונת למד וצורף לשכונת כוכב הצפון. בשנת 2015, לאחר שהחלה הבנייה באזור שנקרא "הגוש הגדול", החלק שנבנה מדרום לרחוב איינשטיין וממערב ללוי אשכול, המכונה "למד החדשה", צורף לשכונת ל', מה שהפך את הקטע ברחוב לוי אשכול שבין ש"י עגנון לרחוב איינשטיין לרחוב פנים-שכונתי.
רחובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמותיהם של הרחובות הראשיים הם יהודה בורלא ולוי אשכול, ולאורכם שוכנים שני אתרים: גן ז'ילבר ברחוב בורלא, על שם שגריר צרפת בישראל לשעבר פייר ז'ילבר, ואנדרטת כ"ג יורדי הסירה. שדה דב, שהיה שדה תעופה מקומי שפעל בסמיכות לשכונה, שכן לאורך רחוב לוי אשכול. הוא נסגר ב־1 ביולי 2019, הרחובות הקטנים יותר הם יצחק בראלי ויעקב אפטר, ולאורכם שוכנים שני מרכזי קניות קטנים, גן ילדים עירוני ובית הכנסת האשכנזי על שם ווהאל, יש גם את רחוב דב האוזנר, בו עוד מרכז קניות קטן. בצידה המערבי והחדש של השכונה הרחובות העיקריים הם יובל נאמן, אייזיק שטרן ויהודה עמיחי.
מקומות בשכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבט "אופק" של תנועת הצופים הפועל בשכונה משנת 1976.
- בית ספר יסודי ממלכתי על שם זלמן ארן ברחוב בורלא, שבו לומדים כ־510 תלמידים בכיתות א'–ו'.
- קאנטרי קלאב קהילתי עירוני קאנטרי ל' ברחוב בורלא.
- שלושה מרכזי קניות קטנים. כמו כן בשכונה פועלים סניפים של קופת חולים כללית ו-קופת חולים מכבי.
- שלושה מתחמי גני ילדים עירוניים, ברחוב בורלא, ברחוב יצחק בראלי וברחוב יהודה עמיחי. כמו כן פועל מעון יום של ויצו לפעוטות ברחוב בראלי, בסמיכות לגן הילדים העירוני. כיתת גן נוספת נמצאת במתחם בית הספר ארן.
- בשכונה פעל סניף של בנק הפועלים ברחוב אפטר, ונסגר ב-2021, כיום במקום יש מרכול.
- בית הכנסת האשכנזי השכונתי על שם ווהאל פועל אף הוא מהשנים הראשונות להקמת השכונה, ברחוב בורלא. בשכונה גם בית הכנסת הספרדי "שער הרחמים" על שם רחמים מזרחי. רב בית הכנסת הוא אליהו שוויכה.
- מרכזת טלפונים של חברת התקשורת בזק.
אתרים סמוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קניון רמת אביב
- אוניברסיטת תל אביב
- שדה דב
- מוזיאון ארץ-ישראל
- פארק הירקון
- חוף הים תל ברוך
- נמל תל אביב
- תחנת הכוח רדינג
נתוני אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפלגות גילאים בשכונה
0–9 | 10–19 | 20–29 | 30–44 | 45–64 | +65 |
---|---|---|---|---|---|
12.2% | 8.9% | 19.6% | 24.8% | 20.3% | 14.2% |
התפלגות רמת השכלה
תעודות אחרות | תואר שני+ | אקדמאי | על תיכוני | בגרות | ללא בגרות |
---|---|---|---|---|---|
14.4% | 18.7%
20.0% |
10.3% | 28.1% | 8.5% |
שדה דב ומאבק התושבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שדה דב ממוקם בסמיכות לשכונה ולשכונות אחרות באזור, כמו כוכב הצפון, רמת אביב החדשה, הגוש הגדול ואזורי חן. תושבי השכונות, ובראשן תושבי שכונת ל', ניהלו במשך שנים מאבק שנסב על הרעש שבקע משדה התעופה. עם זאת, בשנת 2013 הודיע ועד השכונה על התנגדותו לפינוי השדה ולתוכניות הבנייה שהציגה הממשלה בשטח, ומאז היה ועד השכונה חלק ממטה המאבק נגד פינוי השדה[2].
מהשדה פעלו בעיקר טיסות אזרחיות של מטוסי נוסעים שקטים באופן יחסי, שהוגבלו לשעות היום כדי שלא לגרום רעש בשעות המנוחה, לצד טיסות שיצאו מהבסיס הצבאי שמוקם סמוך לבסיס האזרחי. ב־1 ביולי 2019 הופסקה לגמרי פעילותו של שדה התעופה, ומאז תושבי השכונה נאבקים נגד צפיפות הבנייה המתוכננת בשטחו[3].
חגיגות החמישים שנה לשכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2022 ב-31 במרץ חגגו בקאנטרי קהילתי למד חמישים שנים לשכונה במספר דרכים: תערוכות "היסטוריה" בהן הציגו תמונות מחזור ישנות מבית הספר השכונתי ע"ש זלמן ארן ועוד מוצגים הקשורים לשכונה, טקס בו נאם ראש העיר תל אביב רון חולדאי וחולקו פרסי יקירי השכונה לאנשים שתרמו רבות לקהילה השכונתית ולאחר הטקס התקיימה הופעה של הזמר שימי תבורי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערן אלדר, בכוחותיה העצמיים – ההתפתחות האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורי המדינה הראשונים, הוצאת רסלינג, 2013
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- למפת השכונה
- צבי אלגת, אור ירוק לתכנית "ל", מעריב, 29 בינואר 1964
- אברהם רותם, אזור 'ל' מתחיל ל"התרשת", מעריב, 14 ביוני 1966
- מנחם תלמי, דיירים מספרים על תוכנית "ל", מעריב, 4 באוגוסט 1972 המשך – דיירים מספרים על תכנית "ל", מעריב, 4 באוגוסט 1972
- סרטון מתוך הופעתו של שימי תבורי בחגיגות חמישים לשכונה, 31 במרץ 2022
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
-
שכונת למד, מבט מדרום
-
רחוב בורלא, רחובה הראשי של השכונה
-
אנדרטה בשכונה לזכר כ"ג יורדי הסירה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבה, "העולם הזה", גיליון 1691 מ-28 בינואר 1970, עמוד 28
- ^ עינת פז-פרנקל, תושבי שיכון ל' שהתנגדו לשדה דב פועלים כעת נגד סגירתו, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2013
- ^ עדי כהן, "חזירות ורצון להעשיר את קופת בעלי הקרקע": תושבי צפון תל אביב נגד תוכנית שדה דב, באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2019