רמת אביב

רמת אביב
מידע
עיר	תל אביב-יפו
קואורדינטות	32°06′51″N 34°47′49″E / 32.11416667°N 34.79694444°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) רמת אביב רמת אביב רמת אביב מפת צפון __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ רמת השרון, __ הרצליה; ממזרח: __ פתח תקווה, __ בני ברק, __ רמת גן; ממערב: הים התיכון

רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

היסטוריה

לפני מלחמת העצמאות שכן בחלקו הדרום-מזרחי של האזור הכפר הערבי שייח' מוניס, אשר תושביו נמלטו במהלך המלחמה.

השכונה נוסדה בשנות ה-50 בעקבות הגירה גדולה של עולים חדשים מארצות מזרח אירופה. במרוצת השנים המשיכה רמת אביב, שנוסדה מצפון לירקון, להתפתח צפונה, ומסביבה בין היתר אוניברסיטת תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, מרכז יצחק רבין, מוזיאון הפלמ"ח, בית התפוצות, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל ואולפני הטלוויזיה החינוכית. סמוך לה התפתחו גם שכונות נוספות, וכן שדה דב, תחנת הכוח רדינג ופארק הירקון.

השכונה נקראה על שם מלון רמת אביב, שנבנה קודם הקמת השכונה מצידו המערבי של כביש החוף על ידי מאוריציו ויטלה, עדה סירני ויהודה ארזי ונפתח ב-1951. גולדה מאיר, שהתגוררה בשכונה, ביקשה ממאוריציו ויטלה לקרוא לשכונה כשם בית המלון, וכך היה מלון רמת אביב ל"מלון שיש לו שכונה"^[1].

שכונות

רמת אביב א'

רמת אביב א' מכונה גם רמת אביב 'הירוקה' או רמת אביב "הישנה". השכונה נוסדה בשנות ה־50 במסגרת "שיכון עממי", סגנון בנייה שהונהג אז ברחבי הארץ. ראש עיריית תל אביב דאז, חיים לבנון, דרש שבמקום ייבנו רק בתים צמודי קרקע, אולם ידה של שרת העבודה, גולדה מאיר, הייתה על העליונה ובמקום נבנו שיכונים^[2]. את השכונה תכנן צוות אדריכלים שבראשו עמדו יצחק פרלשטיין ורוברט בנט. מרבית המבנים (כ־85%) עלו על הקרקע עד סוף שנות ה־60. אופי השכונה הוא של בתים צמודי קרקע לצד בתים משותפים בני ארבע קומות לכל היותר, שטובלים בריאות ירוקות מטופחות.

בשכונה 11 גני ילדים עירוניים, ארבעה בתי ספר: התיכון 'אליאנס' והיסודיים 'אילנות', 'אלונים' ו'אלומות'. בשכונה גם פועל מתנ"ס רמת אביב, שבט הצופים 'אביב' וקן של השומר הצעיר. בשכונה פועלת גם תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו".

נכון לשנת 2018 התגוררו בשכונה 10,170 תושבים^[3].

שטח השכונה הוא 864 דונם, מתוכם 381,751 מ"ר שטחים בנויים^[^{דרוש מקור]}, ובהם 3,468 יחידות דיור. גבולות השכונה הם רחוב איינשטיין מצפון, רחוב חיים לבנון ממזרח ומדרום ודרך נמיר ממערב. בצידה הצפוני של השכונה שוכן קניון רמת אביב ובמרכזה מרכז ברודצקי.

בשכונה שלושה רחובות ראשיים: חיים לבנון, ברודצקי ורדינג.

גולדה מאיר גרה בשכונה זו בשנים 1959–1978. לאחר מותה ניטעה גינה קטנה ליד ביתה ונקראה על שמה.

רמת אביב ב'

ערך מורחב – נווה אביבים

בנייתה של שכונת נווה אביבים, הנמצאת מצפון לרמת אביב הירוקה, החלה בשנות ה־60 והואצה בשנות ה־70. תוכניתה העיקרית של השכונה בנויה מארבעה רחובות ראשיים (יהודה הנשיא, רב אשי, טאגור ואופנהיימר) הסוגרים על מרחב ציבורי רחב ידיים באופן משמעותי. מרחב זה כולל גינה שכונתית גדולה (גן יוסף פוליטי), מרכזים מסחריים, מוסדות חינוך ודת ומרכז ספורט הכולל בריכת שחייה, מדשאות ומגרשי ספורט.

בשכונה שני בתי ספר יסודיים, 'ניצנים' ו'ארזים', בית הספר לחינוך מיוחד 'יחדיו', 'שבט אביב' של הצופים וסניף בני עקיבא 'רמת אביב'. בעבר היה בשכונה בית ספר יסודי נוסף, 'אלונים'. ברחוב טאגור נמצא מרכז קניות והסעדה.

רמת אביב ג'

ערך מורחב – רמת אביב ג'

שכונת רמת אביב ג' החלה להיבנות במהלך שנות ה־70 מצפון לנווה אביבים. היא התפתחה בשנות ה־80 וה־90.

השכונה משתרעת על פני כ־1,100 דונם, והשטח הבנוי בה הוא כ־502 דונם, המחולקים למעט יותר מ־4,500 יחידות דיור. השכונה מונה יותר מ־12,000 איש, מהם כ־7% מעל גיל 65 ויותר מ־24% מתחת לגיל 14 (נתוני שנת 2017).

בשכונה בית הספר היסודי "רמת אביב ג'", המרכזים המסחריים "אלרם" ו"שוסטר". בשכונה פועל שבט "גימל" של תנועת הצופים.

רמת אביב החדשה

ראשיתה של רמת אביב החדשה ב־1996, ותהליך בנייתה ואכלוסה מוצה עד תומו בראשית 2016. השכונה מאופיינת בבתים משותפים ואין בה צמודי קרקע. בשכונה בית ספר יסודי, 'אביב', והיא נשענת על מוסדות הבריאות והרווחה של שכונת למד ושל רמת אביב ג'. עם זאת יש בה שני מרכזי קניות ובהם סופרמרקט, בתי קפה, מספרות ומסעדות.

גבולות השכונה הם דרך נמיר ממזרח, שדרות לוי אשכול ממערב ורחוב איינשטיין מדרום.