גשר בר-יהודה

גשר בר-יהודה
מידע כללי
סוג	גשר
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°05′47″N 34°47′01″E / 32.0964°N 34.7837°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) גשר בר-יהודה גשר בר-יהודה גשר בר-יהודה מפת צפון __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ רמת השרון, __ הרצליה; ממזרח: __ פתח תקווה, __ בני ברק, __ רמת גן; ממערב: הים התיכון

הגשר מלמטה עם שלט הנצחה לישראל בר-יהודה איש יגור

גשר בר-יהודה הוא גשר על נחל הירקון לאורך רחוב אבן גבירול בתל אביב, הקרוי על שמו של ישראל בר-יהודה, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

היסטוריה

עם הבשלת תוכנית ל', עלתה בתחילת שנות ה-60 תוכנית להארכת רחוב אבן גבירול צפונה, תוך בניית גשר על הירקון^[1]. על פי התוכנית, אורך הגשר אמור היה להגיע ל-200 מטר^[2]. בסוף שנת 1963 פתחה עיריית תל אביב בתחרות אדריכלית לתכנון הגשר ועד המועד האחרון הוגשו 44 הצעות. ביוני 1964 בחר חבר השופטים את תוכניתם של פרופסור דוד יצחקי ומיכאל בורט^[3]. התוכנית התקדמה בעצלתיים ובשנת 1965 הייתה העירייה קרובה להוצאת מכרז להקמת הגשר. באופן זמני נעשה שימוש בגשר אוסישקין הסמוך, שהונח במקומו לקראת מצעד צה"ל בשנת 1965 ונרכש בידי עיריית תל אביב לקראת סוף שנת 1967.

ביולי 1966 הוציאה העירייה מכרז להקמת הגשר^[4] בו זכתה חברת רסקו^[5] ובספטמבר 1967 הונחה אבן פינה לגשר הקבוע^[6]. אורך הגשר המתוכנן היה 172 מטר ורחבו 38 מטר^[7] עבור ארבעה נתיבים לכל כיוון^[8]. אולם בשלב ראשון הוחלט להקים את הגשר ברוחב של 19 מטר בלבד, עם שני נתיבים לכל כיוון ועל כן הגשר נבנה עם סטייה קלה מהקו הישר של רחוב אבן גבירול. בעת בניית הגשר הוא היה הגשר הגדול ביותר בישראל^[9]. הגשר נחנך ב-9 בדצמבר 1970^[10]^[5]. פתיחת הגשר הביאה לעומסי תנועה כבדים ברחוב אבן גבירול^[11] והרעיון להרחיב את הגשר לארבעה מסלולים לכל כיוון נזנח.

ראו גם

גשר אוסישקין

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גשר בר-יהודה בוויקישיתוף

הקמת גשר בר יהודה - מבצע מיוחד במינו של רסקו, דבר, 9 בדצמבר 1970

הערות שוליים

^ צבי אלגת, גשרים חדשים יפתרו בעיות תנועה בת"א, מעריב, 18 ביולי 1961
^ אנטומיה של גשרים בתל אביב, מעריב, 21 במאי 1962
^ כך ייראה הגשר החדש על הירקון, מעריב, 8 ביוני 1964
^ נסתיימה סלילת הקטע הצפוני של המשך אבן גבירול בת"א, מעריב, 2 באוגוסט 1966
^ ¹ ² גשר בר-יהודה נפתח לתנועה, מעריב, 10 בדצמבר 1970
^ נורתה אבן פינה לגשר "אבן גבירול", מעריב, 21 בספטמבר 1967
^ הונחה אבן פינה לגשר הגדול ברחוב אבן גבירול, דבר, 21 בספטמבר 1967
^ הכביש המחבר את הטיילת בת"א עם יפו תושלם בתוך שלושה חודשים, דבר, 14 באפריל 1969
^ בונים הגשר הגדול בארץ, מעריב, 26 בדצמבר 1968
^ גשר בר יהודה בהמשך רחוב אבן גבירול בתל אביב - נפתח לתנועה, דבר, 10 בדצמבר 1970
^ אברהם רותם, גשר הבכייה לדורות, מעריב, 11 בפברואר 1971

**שפך הירקון**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
1. רדינג 3; 2. כיכר פלומר; 3. אולם אוסישקין (נהרס); 4. שבט צופי ים - תל אביב; 5. מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות; 6. מרכז הטניס מכבי; 7. בית זבולון; 8. מגדלור תל אביב; 9. תל כודאדי; 10. תחנת שירותי כיבוי והצלה בתל אביב; 11. גשר בר-יהודה; 12. גשר בן-אליעזר; 13. גשר אוסישקין; 14. גלידה מונטנה; 15. האנגר 11;

[1] צבי אלגת, גשרים חדשים יפתרו בעיות תנועה בת"א, מעריב, 18 ביולי 1961

[2] אנטומיה של גשרים בתל אביב, מעריב, 21 במאי 1962

[3] כך ייראה הגשר החדש על הירקון, מעריב, 8 ביוני 1964

[4] נסתיימה סלילת הקטע הצפוני של המשך אבן גבירול בת"א, מעריב, 2 באוגוסט 1966

[חנוכה-5] ¹ ² גשר בר-יהודה נפתח לתנועה, מעריב, 10 בדצמבר 1970

[6] נורתה אבן פינה לגשר "אבן גבירול", מעריב, 21 בספטמבר 1967

[7] הונחה אבן פינה לגשר הגדול ברחוב אבן גבירול, דבר, 21 בספטמבר 1967

[רוקח-8] הכביש המחבר את הטיילת בת"א עם יפו תושלם בתוך שלושה חודשים, דבר, 14 באפריל 1969

[9] בונים הגשר הגדול בארץ, מעריב, 26 בדצמבר 1968

[10] גשר בר יהודה בהמשך רחוב אבן גבירול בתל אביב - נפתח לתנועה, דבר, 10 בדצמבר 1970

[11] אברהם רותם, גשר הבכייה לדורות, מעריב, 11 בפברואר 1971

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]