תומאס סטון
 | |
| לידה |
1743 מחוז צ'ארלס, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית .svg){kind=small}  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1787 (בגיל 44 בערך) אלכסנדריה, וירג'יניה, ארצות הברית  |
| מדינה |
ארצות הברית, ממלכת בריטניה הגדולה |
| מקום קבורה |
מרילנד |
| בן או בת זוג |
Margaret Brown Stone |
  | |
תומאס סטון (באנגלית: Thomas Stone; 1743 – 5 באוקטובר 1787) היה אב מייסד, בעל מטעים, פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי, שחתם על הכרזת העצמאות של ארצות הברית כנציג מטעם מרילנד. מאוחר יותר הוא פעל בוועדה שיצרה את תקנון הקונפדרציה ב-1777. הוא שימש כנשיא הקונגרס לזמן קצר בשנת 1784. [1] סטון היה חבר בסנאט של מרילנד מ-1777 עד 1780 ושוב מ-1781 עד 1787. [2]
ראשית חייו וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטון נולד ב-1743 למשפחה בולטת באחוזת פוינטון במחוז צ'ארלס, פרובינציית מרילנד. הוא היה הבן השני במשפחה הגדולה של דייוויד (1709–1773) ואליזבת ג'ניפר סטון. אחיו, מייקל ג'ניפר סטון וג'ון הוסקינס סטון, גם התבלטו בפוליטיקה. דודו היה דניאל מסנט תומאס ג'ניפר. תומאס למד משפטים במשרדו של תומאס ג'ונסון באנאפוליס, התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1764, ופתח משרד בפרדריק, מרילנד.[3][4] משפחת ג'ניפר הייתה ממוצא שוודי. [5] [6] [7]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהמהפכה האמריקאית התקרבה, סטון הצטרף לוועדת ההתכתבות של מחוז צ'ארלס. מ-1774 עד 1776, הוא היה חבר בוועידת אנאפוליס של מרילנד. בשנת 1775, הוועידה שלחה את סטון כציר לקונגרס הקונטיננטלי. הוא נבחר מחדש והשתתף בקביעות במשך כמה שנים. ב-15 במאי 1776 הוא הצביע בעד ניסוח הכרזת עצמאות, למרות ההגבלות של ועידת מרילנד שמנעו מנציגיהם לתמוך בה. ביוני בוטלה ההגבלה, כך שנציגיה של מרילנד היו חופשיים להצביע בעד עצמאות. בעבר, סטון היה בעד פתיחת יחסים דיפלומטיים עם בריטניה הגדולה ולא לצאת למלחמה, מכיוון שהוא לא היה רק פציפיסט אלא שמרן שנרתע מלהתחיל במלחמה איומה.[3]
באותה שנה הוצב סטון בוועדה שניסחה את תקנון הקונפדרציה, והוא נתקף בטרגדיה אישית. אשתו מרגרט ביקרה אותו בפילדלפיה, שהייתה בעיצומה של מגפת אבעבועות שחורות. היא חוסנה למחלה, אך תגובה שלילית לטיפול גרמה לה לחלות. בריאותה המשיכה להדרדר עד סוף חייה.[3] לאחר שסטון חתם על הכרזת העצמאות, הוא לקח את אשתו הביתה ודחה מינוי עתידי לקונגרס, למעט חלק משנת 1784, כאשר הפגישות היו באנאפוליס.[3][4]
סטון קיבל את הבחירה לסנאט של מרילנד מ-1779 עד 1785, בתחילה על מנת לקדם את תקנון הקונפדרציה, שמרילנד הייתה המדינה האחרונה שאישרה. אבל הוא ויתר על עריכת הדין כדי לטפל באשתו ובילדיו. כשבריאותה המשיכה להדרדר, הוא נסוג בהדרגה מהחיים הציבוריים. כאשר מרגרט מתה ב-1787, הוא נכנס לדיכאון ומת פחות מארבעה חודשים לאחר מכן באלכסנדריה, וירג'יניה, על פי הדיווחים מ"לב שבור".[3]
סטון נקבר בבית המטע שלו, שעדיין עומד על כנו. לאחר מותו, המטע נשאר במשפחה במשך חמישה דורות עד לשנת 1936, אז נמכר באופן פרטי. בשנת 1977 המבנה הראשי ניזוק קשות בשריפה. שירות הפארקים הלאומיים רכש את הנכס והחזיר אותו לתוכניותיו המקוריות. Habredeventure כיום הוא החלק המרכזי של האתר ההיסטורי הלאומי של תומאס סטון ומופעל כמוזיאון על ידי שירות הפארקים הלאומיים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1768 נשא סטון לאישה את מרגרט בראון (1751–1787), אחותו הצעירה של גוסטבוס ר. בראון, הנחשב לאדם העשיר ביותר במחוז. זמן קצר לאחר מכן, סטון רכש את 400 האקרים הראשונים שלו (1.6 קמ"ר) והחל בבניית אחוזתו בשם Habre de Venture. המשפחה קבעה את ביתה שם, ונולדו להם שלושה ילדים: מרגרט (1771–1809), מילדרד (1773–1837) ופרדריק (1774–1793). משרד עריכת הדין של סטון הרחיקה אותו מהבית, אז הוא הביא את אחיו הצעיר מייקל כדי לנהל את פיתוח המטע,[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומאס סטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Signers of the Declaration (Thomas Stone)". National Park Service. 2004-07-04. נבדק ב-2008-04-24.
- ^ "Thomas Stone, MSA SC 3520-1202". msa.maryland.gov. נבדק ב-2021-03-07.
- ^ 1 2 3 4 5 6 "Signers of the Declaration of Independence". US History.org.
- ^ 1 2 "Thomas Stone". Colonial Hall.
- ^ Knorr, Lawrence; Farley, Joe; Farrell, Joe (2018-12-05). Graves of Our Founders: Their Lives, Contributions, and Burial Sites (באנגלית). Sunbury Press, Inc. ISBN 978-1-62006-176-3.
- ^ Congress, United States (1959). Congressional Record: Proceedings and Debates of the ... Congress (באנגלית). U.S. Government Printing Office.
- ^ Shellhorn, Richard Carl (2018-06-12). A Guide to the Formation of the Constitution (באנגלית). Christian Faith Publishing, Inc. ISBN 978-1-64191-703-2.
