שרה בן דוד

שרה בן דוד

שרה בן דוד
לידה	31 ביולי 1939 תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	31 באוגוסט 2024 (בגיל 85)
ענף מדעי	קרימינולוגיה
מקום מגורים	ישראל
מוסדות	אוניברסיטת אריאל בשומרון
הערות	ממקימי המרכז לטיפול בעברייני מין.
תרומות עיקריות
חקר הפשיעה והאלימות במשפחה.

שרה בן דוד (31 ביולי 1939 – 31 באוגוסט 2024) הייתה פרופסור לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל בשומרון.

תולדותיה

בן דוד נולדה בתל אביב ב-1939. משפחתה הייתה מהמעמד הבינוני הנמוך. הוריה טובה ורפאל צימט, לא היו משכילים, ואמה אף לא סיימה בית ספר עממי. עם זאת אמה הקנתה לה סקרנות לדעת, וטפחה את הרצון שלה ללימודים. בן דוד שרתה בצה"ל בחיל האוויר, ועם השחרור החלה לעבוד כפקידה בבנק, ובערב למדה בסמינר למורים למלאכה. מספר שנים שימשה מורה למלאכה לבנים, ולימדה מקצועות המתכת והעץ. לאחר הולדת ביתה הבכורה התחילה ללמוד לתואר ראשון בסוציולוגיה וכלכלה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה אותו סיימה בשנת 1967, כשאמה ונעמי אחותה סייעו לה בטיפול בביתה התינוקת. את התואר השני בחינוך במגמת מחקר סיימה בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב בשנת 1971, ואת לימודי הדוקטורט סיימה באוניברסיטת בר-אילן בשנת 1983. לאחר סיום לימודי התואר השני ריכזה את המחקרים במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובמרכז לבריאות הנפש בכלא איילון. התמחתה ורכשה ניסיון בטיפול בעבריינים.

פעילותיה

פעילותה המדעית והציבורית של בן דוד התמקדה בעיקר בוויקטימולוגיה ובקרימינולוגיה ובמשיקים בין שני תחומים אלו. בשנים האחרונות בן דוד פעלה בעידוד המחקר והפעילות בתחום ההטרדות המיניות של גברים ונשים, ולגבי ההדדיות באלימות בזוגיות ובמשפחה. פרסומיה ופעילותיה המדעיות בתחום הקנו לה הכרה בין-לאומית, דבר שבא לידי ביטוי בפרס שהוענק לה באוגוסט 2009 על תרומתה לוויקטימולוגיה על ידי האגודה העולמית לויקטימולוגיה (WSV), ובפרס שהוענק לה במאי 2009 מטעם Inter-University Center Dubrovnik על תרומתה להוראה הוויקטימולוגיה. נוסף על כך שימשה כחברת הנהלה של האגודה העולמית לוויקטימולוגיה (WSV) משנת 1979, וכיהנה כ־12 שנים כסגנית נשיא באגודה זו החל משנת 1997. לפני מספר שנים הוזמנה לפרסם מאמר לספר שהופק על ידי המשרד לענייני קורבנות של האו"ם. מומחיותה בתחום הטיפול בעברייני מין אף היא זכתה להכרה והיא מונתה כמעריכת מסוכנות רשמית על ידי הוועדה של משרד הבריאות. מספר שנים שימשה כיו"ר המועצה המייעצת לשר המשפטים ולשר לביטחון פנים, וכחברה בוועדת ההיגוי ויו"ר הוועדה המקצועית של מרכז היום לטיפול בעברייני מין בקהילה. שימשה מספר שנים כראש המחלקה לקרימונלוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שם גם יזמה והקימה את המגמה החברתית שיקומית בתואר השני, מגמה שמעמידה בוגרים רבים שפעילים בשטח ובאקדמיה. הקימה ועמדה בראש שלוש עמותות

• שעל – שרותי עזרה לקורבן, עמותה שהוקמה בשנת 1979 והיוותה חלוץ בקידום תחום הטיפול בקורבן.
• אלעם – אגודה למניעת עבריינות מין, עמותה שקדמה את מקצוע הטיפול בעברייני מין, וקדמה את החקיקה בנושא.
• קלת – קרימינולוגים לשרותי תקון (correction) במסגרת פעילותה בעמותת קלת הקימה יחד עם חברותיה את המרכז הראשון לטיפול בעברייני מין בקהילה.

במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון הייתה בן דוד בין המקימים של המחלקה לקרימינולוגיה ושימשה כראשת המחלקה מיום הקמתה. המחלקה מונה כיום כ-300 תלמידים. במסגרת המחלקה מתקיימים ימי עיון ועורכים ספר בנושא עבריינות נשים ואלימות במשפחה.

בן דוד הקדישה תשומת לב רבה להדרכת סטודנטים לתארים מתקדמים, מנחה תלמידים לתואר השלישי, ולתואר השני ומשמשת כחברת מערכת בכתבי עת (Journal of Ethnicity in Criminal Justice; Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology) כמעריכה (reviewer) של מאמרים במספר כתבי עת, כשופטת של עבודות תיזה ודוקטורט.

כנסים ופרסומים בתחום האלימות במשפחה

מאז 2010 החלה מחלקת הקרימינולוגיה בראשות פרופ' בן-דוד לערוך סדרה של כנסים ("פשיעה בוורוד" ב-30 במאי 2011, "פנים שונות לאלימות במשפחה" ב-21 בנובמבר 2011, וכנס בין-תחומי ובין-לאומי בנושא: "אלימות, עימותים ואחדות במשפחה: בחינה מחודשת של הדוקטרינות הטיפוליות והשיפוטיות") בכנסים אלה הועלה הנושא של ההדדיות באלימות במשפחה, קורבנות גברים, הטיה של נתונים מחקריים בתחום האלימות במשפחה, ופגיעה בגברים במסגרת הליכי גירושין, תלונות שווא על אלימות ועבירות מין ועוד. שותפים לדרך ולארגון הכנסים – ד"ר שרון אהרוני-גולדברג – ממכללת נתניה, ד"ר יואב מזא"ה מהקריה האקדמית אונו, ד"ר יעל אביעד, ד"ר חגית בוני-נוח וד"ר אינה לוי מאוניברסיטת אריאל, והעיתונאי גיל רונן, יו"ר "שדולת המשפחה".

כמו כן פרסמה מאמר תחת הכותרת "הפמיניזציה של האלימות במשפחה" במידעון של אגודת הקרימינולוגים "קרימובלוג" (ינואר 2012) בו טענה כי: "אלימות נשית בזוגיות לא נתפסת כעובדה קיימת ולכן כמעט שלא מוכרת ולא מטופלת על ידי רשויות החוק והסוכנויות החברתיות השונות."

במסגרת המחלקה לקרימינולוגיה, בשיתוף עם ד"ר יואב מזא"ה מהקריה האקדמית אונו, בן-דוד אף שקדה על ספר שייקרא "אלימות אילמת" כשד"ר יעל אביעד היא העורכת הראשית, ויעסוק באלימות של נשים נגד גברים במסגרת זוגיות. בריאיון בתוכנית "עושים סדר חדש" עם גל גבאי בטלוויזיה החינוכית (19 בנובמבר 2012) אף סיפרה כי קיימת תופעה של השתקת מחקרים הסותרים את הטענה כי רק גברים הם אלימים בזוגיות, וכי קיבלה איומים לפני כנס "פשיעה בוורוד": "קיבלנו איומים שאם אנחנו נקיים את הכנס יפוצצו לנו את הכנס, יארגנו מחאות וכו'".

מרכז יום לטיפול בעברייני מין בקהילה

בן דוד עבדה רבות בתחום הטיפול בעבריינים במחקר ובעיבוד חומר מדעי כדי להשיג חסות ותמיכה בהקמת מרכז יום לטיפול ולמחקר של עברייני מין. המרכז פועל כיום תחת משרד הרווחה, כששרות המבחן, הרשום לשיקום האסיר ועמותת קלת חברים בוועדת ההיגוי.

הקמת המרכז נבעה מתוך הבנה כי טיפול בעברייני מין ומניעת עבריינות מין הם צורך חברתי חיוני, וכי על מנת להגן על החברה ולהקנות לעבריינים דפוסי התמודדות חלופיים, יש צורך בפתרון מוסדר בקהילה. המרכז נמצא במרכז הארץ ומיועד לתת מענה לאוכלוסייה של גברים מגיל 18 ומעלה, העומדים בקריטריונים מסוימים, אשר ביצעו עבירות מין או עבירות בעלות אופי של פגיעות מיניות. המרכז פעל החל משנת 2005 והוא מהווה מרכז יחיד מסוגו בארץ שסיפק מענה לאוכלוסיית עברייני המין.

בשנותיה האחרונות עסקה יחד עם עמיתים בתכנון מרכז לשלום המשפחה, מרכז שבו יינתנו קורסים וסמינרים לקהילה הרחבה ולאנשי מקצוע בתחום, טיפול וגישור לזוגות ולילדים במשפחות בהם יש סכסוכים, מחקר והוראה בתחום המשפחה, האלימות הסכסוכים והגישור.

מחקריה

בן דוד הגדירה שני מושגים חדשים בתחום הוויקטימולוגיה – קורבן קריירה ודהומניזציה של הקורבן. פרופ' שניידר הנשיא הראשון של האגודה העולמית לויקטימולוגיה אף ציין את תרומתה לשבח. לפני כעשר שנים פתחה ופרסמה גישה תאורטית חדשה בוויקטימולוגיה – ויקטימולוגיה נורמטיבית או ויקטימולוגיה של הקורבן. גישה זו מהווה את אחת מאבני היסוד של פרספקטיבה חדשה בוויקטימולוגיה – הוויקטימולוגיה החיובית – אותה פיתח נתי רונאל מאוניברסיטת בר-אילן בסיוע, בין היתר, של בן דוד.

הפמיניזציה של האלימות במשפחה

לטענת שרה בן דוד ההתייחסות לתופעת האלימות במשפחה היא מוטה, ועוברת "פמיניזציה". בן דוד מצביעה על ממצאי מחקר רבים המוכיחים כי האלימות הזוגית אינה מצטמצמת לאלימות גברית ולקורבנות נשית, אלא שזוהי תופעה הדדית, בה לעיתים האישה היא האלימה ולעיתים הגבר ובמקרים אחרים שניהם גם קרבנות וגם פוגעים. התפישה לפיה מדובר בתופעה קולקטיבית בה קבוצת הגברים פוגעת בקבוצת הנשים מגבילה את ההתייחסות החוקית והמעשית רק לאלימות זוגית בה הגבר הוא המכה.

בספרות הוויקטומולוגית לא ניתנה עד כה תשומת לב למורכבות התופעה של האלימות בזוגיות, זאת מאחר שהקמת מרכזי סיוע לנשים ופרסומים של פמיניסטיות ביססו את התפישה שנשים הן קורבנות וגברים תוקפים. עם זאת, השאיפה להגדרה נקיה משיפוט ערכי, מקשה על הגדרת הקורבן באלימות זוגית, מאחר שלא תמיד ברור כיצד התחילה האלימות, ולא תמיד זה שנפגע הוא הקורבן (האלימות יכלה להיות תוצאה של ייזום, קינטור או אף תקיפה מצד הקרבן). כך לטענת בן דוד התפיסה החברתית עדיין מקובעת בהנחה שגויה שהאלימות בין בני זוג נובעת מניסיון הגברים להבטיח עליונותם, והאלימות הנשית היא תמיד לצורך הגנה עצמית, ויש התעלמות והשתקה של הממצאים המצביעים על חפיפה בין הקורבן לעבריין.