שמעון שרביט

שמעון שרביט
לידה	7 ביולי 1939 (בן 85); תאפילאלת, מרוקו
ענף מדעי	בלשנות
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן; המכללה האקדמית אשקלון ;
מספר צאצאים	3

שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים. פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן. משמש כיום כרקטור במכללה האקדמית אשקלון.

ביוגרפיה

שרביט נולד לאליהו ועליזה שרביט, במחוז תאפילאלת שבמרוקו, ועלה ארצה בראשית שנת תש"ט (1948) עם הוריו ושבעת אחיו ואחיותיו. המשפחה התיישבה בעיר רמלה. הוא למד בבית הספר הממלכתי-דתי "סיני". אביו התייתם בגיל צעיר לא זכה ללימודים סדירים^{[דרושה הבהרה]}, ובכל זאת למד בכוחות עצמו ושימש כשליח ציבור וכקורא בתורה. הוריו של שרביט הועידו אותו להיות 'כלי קודש' (מוהל, שוחט ורב) ודאגו שילמד תלמוד והלכות שחיטה (כבר בהיותו בכיתות ז-ח) אצל רב ממשפחת אבוחצירא. אולם הוא העדיף להיות מורה, ואחרי מאבק ממושך עבר לישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים, בסיועם של מנהל בית הספר וראש מחלקת החינוך בעיריית רמלה, הרב ד"ר מנחם פרנקל, ושל מחנכו, הד"ר שלמה וייסבליט.

עם סיום לימודיו בישיבה נרשם שרביט לסמינר למדריכים ומורים (של הסוכנות היהודית) בבית וגן בירושלים, ולאחר ששימש שלוש שנים בהוראה זכה לתעודת "מורה מוסמך". את שירותו הצבאי עשה שרביט בנח"ל, ובמסגרת השל"ת שימש קומונר סניף "בני עקיבא" בכפר חסידים, ועבד כמורה ומדריך חינוכי בכפר הנוער הדתי שם. מנהל הכפר, המחנך אברהם (אויגן) מיכאליס, עודד אותו לפנות ללימודים אקדמיים. בתקופת עבודתו במוסד נשא שרביט לאשה את חנה אמויאל. הוא המשיך לעסוק בחינוך ובהוראה במוסד וחנה שימשה אם-בית בפנימייה.

שרביט אב לשלושה וסב לשבעה.

קריירה אקדמית

את לימודיו האקדמיים החל שרביט באוניברסיטת בר-אילן בשנת תשכ"ד במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות (מקצוע ראשי) ובמחלקה לתנ"ך (מקצוע משני). מוריו המובהקים היו הפרופסורים יחזקאל קוטשר, גב"ע צרפתי, מ"צ קדרי, אהרן דותן ואוריאל סימון. את לימודיו לתואר השני הוא סיים בציון "מעולה", ואף על הדיסרטציה שלו לתואר השלישי הוא זכה בציון "מעולה".

שרביט זכה למלגת השתלמות מקרן "יד אבי היישוב" (תשכ"ט-תש"ל), שמימנה את יציאתו עם משפחתו להשתלמות באנגליה. הוא למד בלשנות כללית באוניברסיטת לונדון וחקר כתבי-יד וקטעי גניזה רבים בספריות אנגליה: הספרייה האוניברסיטאית של קיימברידג', ספריית הבודליאנה של אוקספורד וספריית המוזיאון הבריטי בלונדון. עם סיום הדוקטורט הוא זכה למענק למשך שלוש שנים (תש"ם- תשמ"ב) מקרן "ברכה" [מטעם המל"ג] למימון התקן שלו באוניברסיטת בר-אילן, ולמימון יציאתו לבתר-דוקטורט בבוסטון. הוא השתלם באוניברסיטת הרווארד בבלשנות שמית ובבלשנות כללית.

בשנת תשנ"ג מונה לפרופסור מן המניין. כעבור קרוב לארבעים שנות הוראה פרש בשנת תשס"ה. שרביט לימד במכללת בית ברל בשנים תשל"ה-תשל"ט ותשמ"ב, ושימש בה ראש החוג ללשון העברית. כמו כן לימד כמרצה אורח באוניברסיטת תל אביב בשנים תשמ"ג-תשמ"ה. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון), במכללה העברית בבוסטון ובקולג' היהודי בלונדון.

מחקריו של שרביט עוסקים בלשון חכמים (הגה, צורות, תחביר וסגנון), מסכת אבות, לשון התפילה, שיטות הניקוד הלא מסורתיות בימה"ב, אמצעים לשוניים וסגנוניים בספרות השו"ת וסוגיות בסוציו-לינגוויסטיקה. שרביט הוא חבר מלא באקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ט, ובשנים האחרונות הוא חבר פעיל בוועדה למינוח במקצועות הביטוח.

עמיתיו ותלמידיו פרסמו לכבודו ספר יובל שכולל מאמרים בלשון חכמים והתחומים הנושקים לו. את הספר ערכו פרופ' אפרים חזן ופרופ' זהר לבנת, והוא יצא בהוצאת משותפת של אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון בשנת תשע"א.

שרביט ניהל את היחידה להבעה עברית ואולפן באוניברסיטת בר-אילן, וכן סייע לביסוס התוכנית ללימודי תעודה בעריכה לשונית (פרופ' אמציה פורת עמד בראשה), שנוסדה ביוזמתם של פרופ' אהרן מירסקי ופרופ' יהודה פרידלנדר, מהמחלקה לספרות עברית. בתקופת כתיבת הדיסרטציה שימש שרביט עוזר בכיר לראשי המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות (הפרופסורים מ"צ קדרי וגב"ע צרפתי), ועם קידומו האקדמי הוא עמד בראשה במשך שלוש כהונות. שרביט עבד תקופה ממושכת כחוקר במכון למילונאות, בניהולם של המייסדים, הפרופסורים יחזקאל קוטשר ומ"צ קדרי, ועם פרישת האחרון הפך שרביט למנהלו המדעי של המכון.

תרומה לקהילה ולחברה

שרביט תרם מזמנו במשך שנים רבות לקהילה ולחברה. הוא נשא הרצאות לציבור הרחב במסגרת פעילותם של ארגונים קהילתיים וחוגים חברתיים שונים. הוא מעורב מזה שלושים שנה בקהילת "רמת אילן" בגבעת שמואל, ומרצה בה במועדי ישראל ובשבתות, ומקיים סדרת שיעורים בנושאים כמו המקרא ופרשניו הקלסיים, ספרות האגדה של חז"ל ומקור המנהגים. שרביט היה פעיל זמן מה במסגרת הארגון "ברית יוצאי מרוקו". עד לפרישתו לגמלאות הוא היה פעיל במסגרת "מרכז דהאן" (המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהודי ספרד) שבאוניברסיטת בר-אילן, ובמשך מספר שנים אף עמד בראש הוועדה האקדמית שלו. שרביט שימש חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים מאז שנת תשס"א, ואחר כך נתמנה חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית עד שנת תשע"א.

בשנת תשנ"ה התמנה שרביט מטעם אוניברסיטת בר-אילן לשמש "ראש אקדמי" במכללה האזורית אשקלון, ולפקח על הלימודים בה. בראשית דרכה של המכללה, שרביט, יחד עם מייסד המכללה ד"ר פינחס חליוה, נדרשו לנהל מאמצי שכנוע רבים מול ראשי המחלקות באוניברסיטה, על מנת לקבל את הסכמתם לפתוח לימודי התמחות מלאים במקצועות כמו כלכלה ופסיכולוגיה. במרוצת הזמן הפכה המכללה האזורית למכללה האקדמית. בשנת תשס"ה, עם פרישתו לגמלאות מאוניברסיטת בר-אילן, הוא נבחר לשמש כרקטור המכללה. תחת שרביט המכללה התנתקה מאוניברסיטת בר-אילן, וקיבלה היתר לפתוח שלושה עשר חוגים עצמאיים.

בשנים האחרונות יזם שרביט שיתוף פעולה בין המכללה האקדמית אשקלון ובין מרכז דהאן של אוניברסיטת בר-אילן, בראשות ד"ר שמעון אוחיון. וכך נוסדו שני ערבי עיון משותפים המתקיימים במכללה: ערב העיון השנתי, "מליל הסדר ועד המימונה" (מורשת יהודי מרוקו), וערב העיון הדו-שנתי, "חידושים בחקר יהדות תימן" (מורשת יהודי תימן). בשלוש השנים האחרונות נוצרה שותפות של המכללה עם מרכז דהאן גם בקיום כינוסים בינלאומיים בנושאי חברה ויהדות, וכבר התקיימו שישה כינוסים: באיטליה, בברזיל, במקדוניה, בגיאורגיה, במונטריאול ובקייפטאון.

פרסומיו

ספריו

לשון חכמים [= יחידה 3], פרקים בתולדות הלשון העברית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשס"ב
מסכת אבות לדורותיה: מהדורה מדעית, מבואות ונספחים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד
לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע תשס"ו
פרקי מחקר בלשון חכמים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח
תורת ההגה של לשון חכמים, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשע"ו
לשון וחברה – מבחר סוגיות בעברית הקלאסית והמודרנית [בהכנה]

עבודת עריכה

(עם מ"צ קדרי) מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית (ספר זיכרון למנחם מורשת, רמת גן תש"ם)
(עם מ"צ קדרי) מחקרים בלשון העברית לתולדותיה (ספר יובל לגד בן-עמי צרפתי), רמת גן תשנ"ב
מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה (ספר יובל למ"צ קדרי), רמת גן תשנ"ט
(עם משה בר-אשר ומשה עמאר), קהילת פאס- אלף שנות יצירה, רמת גן תשע"ג
(עם משה בר אשר ואלימלך וסטרייך), מחקרי מערב ומזרח (אסופת מחקרים מוגשת לפרופ' הרב משה עמאר), אשקלון ובר-אילן תשע"ח.

לכבודו

לשון חכמים והתחומים הנושקים לה- מבחר מאמרים לכבוד שמעון שרביט, בעריכת זהר לבנת ואפרים חזן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמעון שרביט בוויקישיתוף

שמעון שרביט (1939-), דף שער בספרייה הלאומית