אוריאל סימון
 | |
| לידה |
29 ביולי 1929 (בן 95) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה |
פרס ביאליק (2004) |
|
www | |
  | |
אוריאל סימון (נולד ב-29 ביולי 1929) הוא חוקר ופרשן מקרא ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סימון נולד בשנת 1929 בירושלים, בנו של הוגה הדעות עקיבא ארנסט סימון. סיים תואר שני במקרא ובהיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1953 ודוקטורט במקרא בשנת 1961. בהיותו סטודנט זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים[1]. בשנים 1960 - 1962 שימש כמחנך ומורה לספרות עברית ותנ״ך בבית הספר התיכון העירוני -דתי ב׳ ג׳ (צייטלין) בתל אביב.
כיהן כראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וכמנהל "המכון לחקר תולדות המקרא". "סימון הוא חוקר בעל שם עולמי בתנ"ך, בעל הקתדרה לתנ"ך על שם הרב נורוק... פרסם מחקרים רבים. שלושה מהם: שני פירושי ר` אבן עזרא לתרי עשר - כרך א` הושע, יואל, עמוס, ארבע גישות לספר תהילים - מרס"ג עד ראב"ע, ר` אברהם אבן עזרא - יסוד מורא וסוד תורה - יצאו בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן"[2]. חבר בוועדה המייעצת של אתר על התורה[3].
סימון הוא מראשי תנועת מימד, תנועה דתית המשתייכת לשמאל הפוליטי. נמנה עם מייסדי "עוז ושלום - נתיבות שלום"[4]. בספרו "בקש שלום ורדפהו" מציג סימון עמדה דתית הטוענת שרעיונות דו-הקיום, הפיוס והשאיפה לשלום מעוגנים בתנ"ך לא פחות מההשראה לכיבוש, התנחלות ומלחמה על כל פיסת ארץ.
במשך שנים התגורר בשכונת הלל ברמת גן, וכיום מתגורר בירושלים.
לסימון שני ילדים. בנו, איתמר, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטה העברית, נשוי לאריאלה, רופאת ילדים, ולהם חמישה ילדים. בתו של סימון, מיכל נגן, עומדת בראש מכינת צהלי ונשואה לרב ד"ר יעקב נגן, ר"מ בישיבת עתניאל, ולהם שבעה ילדים.
בסוף שנת 2013 יצא לאור ספרו "אזן מלין תבחן" - העוסק לאורך ולרוחב בדרכו הפרשנית של רבי אברהם אבן עזרא - ספר תורני מחקרי שמגלם בתוכו את מפעל חייו של פר' אוריאל סימון, הספר בהוצאת אוני' בר-אילן.
גישתו בפירוש המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]סימון אמון על הגישה הספרותית למקרא ועוסק בעיקר בספרי הנביאים. כמו כן, עוסק סימון בפרשנותו של אבן עזרא. זכה בפרס ביאליק לשנת 2004.
בייצוג פשוטו של מקרא לעומת המדרש, משתדל סימון למזג בין שתי הגישות הפרשניות. הפשט מתאפיין, לדעתו, בכך שהוא פילולוגי – דבק במשמעות המילים, היסטורי – דבק באמת ההיסטורית, רציונלי – ניתן להסבר הגיוני, ספרותי – קוהרנטי בדרך הסיפור, ונשמע אמיתי לקורא. לדבריו, בהיות העם היהודי היום אומה לאומית, עצמאית וריבונית, אין הוא זקוק יותר לדרש וניתן לקבל את הפשט[5].
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארבע גישות לספר תהלים - מר' סעדיה גאון עד ר' אברהם אבן עזרא, אוניברסיטת בר-אילן, 1982
- שני פירושי ר' אברהם אבן עזרא לתרי עשר, כרך א': הושע, יואל, עמוס, מהדורה מדעית מבוארת, אוניברסיטת בר-אילן, 1989
- פירוש לספר יונה, סדרת מקרא לישראל, עם עובד והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1992
- קריאה ספרותית במקרא: סיפורי נביאים, ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ואוניברסיטת בר-אילן, 2001
- בקש שלום ורדפהו, הוצאת ידיעות ספרים, 2002
- "יסוד מורא וסוד תורה" מאת ר' אברהם אבן עזרא (עם יוסף כהן), מהדורה מדעית מבוארת, אוניברסיטת בר-אילן, 2002
- אזן מלין תבחן: מחקרים בדרכו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2013
- דיוקן של פרשן - ר' אברהם אבן עזרא, אוניברסיטת בר-אילן, 2021
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאה מזור, ""פשט קיומי" וסוגיית הקשר בין המקרא לבין שאלות השעה [ביקורת על ספרו של אוריאל סימון: בקש שלום ורודפהו]", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יד (תשס"ד), עמ' 315–336
- יעל שמש, "על הספר בקש שלום ורדפהו – שאלות השעה באור המקרא והמקרא באור שאלות השעה [ביקורת ספרים על ספרו של אוריאל סימון]", מדעי היהדות 42 (תשס"ג–תשס"ד), עמ' 275–288
- חגי חריף, "אני סבור שהמורשת העיקרית של אברהם לבניו היא ברכת הניגודים" - ריאיון עם פרופ' אוריאל סימון, חידושים|מדע ודעת - כתב עת של אוניברסיטת בר-אילן, גיליון מס' 4, ינואר 2009, עמ' 28–35
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אוריאל סימון
אוריאל סימון, סרטונים בערוץ היוטיוב
אוריאל סימון (1929-), דף שער בספרייה הלאומית- רשימת המאמרים של אוריאל סימון באתר רמב"י
- ממאמריו באתר "דעת"
- שיעורי וידאו שלו באתר ישיבת עתניאל (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
- הספרים של אוריאל סימון, באתר "סימניה"
- אוריאל סימון, חוויה מכוננת אחת - על ישמעאל ועקדת יצחק, מגזין ארץ אחרת
- ר'אברהם אבן עזרא, הפירוש הקצר לתורה, הפירוש הארוך לבראשית ושמות וקטעי הפירוש שבעל-פה לבראשית באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- אוריאל סימון, פותחים שבוע תשס"ו, פרשת וירא, באזור פרשת השבוע של מכון ון ליר בירושלים, באתר YouTube
- בין הפּשטות של נחמה לדרשות של ישעיהו לייבוביץ, הרצאה במכון ון-ליר (סרט)
- ראיון שנתן לרוביק רוזנטל, באתר הסתדרות המורים
- חננאל מאק, תריסר שערים לאינסוף, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרס ע"ש ביאליק לסטודנטים מצטיינים, דבר, 12 ביוני 1951
- ^ הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
- ^ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים, באתר על התורה
- ^ ממייסדי "עוז ושלום - נתיבות שלום"
- ^ אוריאל סימון, האם רימה יעקב אבינו את יצחק אביו? (הרצאה מוסרטת), באתר התנ"ך של המכללה האקדמית הרצוג