אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית

עטיפת כרך ט' של האנציקלופדיה המקראית
מידע כללי
שפת המקור	עברית
סוגה	אנציקלופדיה
הוצאה
הוצאה	מוסד ביאליק
עורך	משה דוד קאסוטו, נפתלי הרץ טור-סיני, שמואל ייבין, בנימין מזר
סדרה
ספרי ספין אוף	ספריית האינצקלופדיה המקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני. את האנציקלופדיה יזמו קבוצת חוקרים מן האוניברסיטה העברית, שייצגו בעיקר את האסכולה הירושלמית (השמרנית יחסית) בחקר המקרא. המערכת המייסדת של האנציקלופדיה מנתה את הפרופסורים אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו. הכרך הראשון יצא לאור עוד בחייהם של המייסדים, בשנת 1950, ומלאכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה נמשכה עד 1982.

את האנציקלופדיה הוציאה לאור הוצאת מוסד ביאליק.

כותבי הערכים

הערכים נכתבו בדרך כלל על ידי טובי המומחים שעסקו בחקר המקרא החל משנות החמישים של המאה העשרים ועד שנות השמונים. בסיומם של הערכים מופיעות ראשי תיבות של שמו ושם משפחתו של הכותב, וראשי תיבות אלה מפוענחים בתחילתו של כל כרך (למשל: ב"מ = בנימין מזר). ישנם ערכים שנכתבו על ידי המערכת, ואלו מסומנים באות מ. או ללא סימון.

מטרת האנציקלופדיה

האנציקלופדיה באה לענות על צורך מוחשי של מחסור בידע מקיף, מסודר ומובנה בעברית שיסכם את מכלול הידיעות שהצטברו בעת החדשה על התנ"ך, ויהווה בסיס לכל מחקר עתידי. במובן זה, הצליחה האנציקלופדיה המקראית במטרתה, ועד היום היא מהווה מקור חשוב מאד, סמכותי ומקיף בתחומי מחקר המקרא בעברית.

היסטוריה של עריכת האנציקלופדיה

בשני הכרכים הראשונים (1950, 1954) היה סוקניק היו"ר וקאסוטו העורך הראשי, וסייעו בידו נפתלי הרץ טור-סיני, שמואל ייבין ובנימין מזר. בכרך השלישי (1958), שנערך לאחר פטירת סוקניק וקאסוטו, היו העורכים טור-סיני, יבין ומזר. בכרך הרביעי (1962) כבר מונה בנימין מזר ליו"ר, והצטרף לעריכה חיים רבין. בכרך החמישי (1968) הצטרפו יעקב ליוור ושמואל אפרים ליונשטם. בכרך השישי (1972) הצטרף חיים תדמור כ"עורך-מרכז", ונוסף גם יעקב שלום ליכט. בכרך השביעי והשמיני (1976, 1982) הפך חיים תדמור לעורך ראשי, ושמואל אחיטוב מונה כ"עורך-מרכז". הכרך התשיעי, כרך המפתחות, יצא לאור שנים אחדות לאחר סיום העבודה (1989). בכתיבת הערכים השתתפו חוקרים נוספים, כגון משה צבי סגל ורבים אחרים.

הערך "פרשנות" יצא לאור כספר נפרד בהוצאת מוסד ביאליק (משה גרינברג [עורך], פרשנות המקרא היהודית – פרקי מבוא, ירושלים תשמ"ג).

ספרים נוספים המבוססים על ערכים מתוך האנציקלופדיה המקראית הם: ח' רבין, שפות שמיות: פרקי מבוא, ירושלים תשנ"א (הדפסה שנייה: תשנ"ג); י' ליכט (עורך), מועדי ישראל, ירושלים תשמ"ח.

ספריית הבת של האנציקלופדיה

לאחר צאתו לאור של כרך המפתחות (ט') הוחלט במוסד ביאליק שלא לעדכן את האנציקלופדיה מדי כמה שנים, אלא להוציא לאור ספרים בנושאים ממוקדים הקשורים לעולם המקרא, או מרחיבים ערכים קיימים באנציקלופדיה. בין הספרים הבולטים שיצאו בסדרה זו,

• "ממגדל סונה" תעודות לתולדות היהודים במצרים בתקופת פרס' מאת פרופ' בצלאל פורטן, המביא מבחר תעודות מהמושבה היהודית בעיר יֵב שעל הנילוס מהמאות ה'-ד' לפסה"נ.
• "בריתות מדיניות במזרח הקדום" ספר זה מציע לקורא תרגום עברי של כל החוזים המדיניים של המזרח הקדום, בין השנים 2900 ל-330 לפסה"נ, הידועים לנו כיום, ואשר נשתמרו בצורה המאפשרת לפחות תרגום משמעותי רציף. אמנון אלטמן.
• "הכתב והמכתב" אסופה של כתובות עבריות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. מאת שמואל אחיטוב.
• "ארמית מקראית" בספר מתוארת הארמית המקראית בצורה שיטתית. לתיאור הלשוני של הארמית נספחו קטעי הארמית שבמקרא בנוסח המסורה. מאת אלישע קימרון.
• "למלך אדוני" הספר הוא תרגום עדכני מלא של כל מכתבי אל-עמארנה, שריד של ארכיון משרד החוץ המצרי במאה י"ד לפסה"נ, כמד, תענך ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ. מאת ציפורה כוכבי-רייני (תרגמה)
• "אסופת כתובות היסטוריות מאשור ומבבל" מאת מרדכי כוגן."תפילת קומראן ושירתה" הספר הוא פרי ניסיון ראשון למחקר מקיף ושיטתי של טקסטים פיוטיים וליטורגיים מקומראן שנתפרסמו עד 1990. מאת בלהה ניצן.
• "שפות שמיות" הספר סוקר את השמות השמיות העתיקות, וכן את אחיותיהן הצעירות וענפים שזיקתם ללשון המקרא מרוחקת יותר. מאת חיים רבין.
• "תרגומי המקרא" ספר זה הוא עיבוד של הערך 'תנ"ך, תרגומים' שנדפס בכרך השמיני של האנציקלופדיה המקראית, הואו סוקר את תרגומי התנ"ך, מאת חיים רבין (עורך).

קישורים חיצוניים

• ספריית האינצקלופדיה המקראית באתר של מוסד ביאליק
• ש"ד גויטיין, האנציקלופדיה המקראית, הארץ, 11 בספטמבר 1950