שמוליק לוי
_%D7%9C%D7%95%D7%99.jpg) | |
| שמוליק לוי על סט צילומי הסדרה "גאליס" | |
| לידה |
4 בדצמבר 1962 (בן 61) יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1979 |
| עיסוק |
תסריטאי שחקן |
| מקום לימודים |
סטודיו למשחק ניסן נתיב |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שמואל (שמוליק) לוי (נולד ב-4 בדצמבר 1962) הוא קומיקאי, שחקן, תסריטאי, מחזאי, במאי, מתרגם ויוצר טלוויזיה ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוי גדל ביפו עד גיל חמש, אז עבר עם משפחתו לבת-ים. למד בחוג לדרמה של ראדו מירון במרכז ביכורי העיתים בתל אביב. בצה"ל שירת כשחקן בלהקה צבאית. בחופשות מהצבא כתב וביים עם חברים סרטים קצרים במצלמת סופר 8. לאחר שחרורו מצה"ל הופיע עם נתן סלומון ורויטל לזר בהרכב "חתולים בבוקר" שהיה ערב של מערכונים ושירים שהם כתבו.
בין השנים 1984–1987 למד 3 שנות לימוד משחק במחזור כ"ב בסטודיו למשחק ניסן נתיב לצד שולי רנד, מיכאל מורים ויובל זמיר. במהלך הלימודים התפרנס מכתיבת תשדירי שירות (לא היו אז פרסומות) ללשכת הפרסום הממשלתית, בזק, חברת החשמל ועוד. בחלק גדול מהם אף הופיע.
ב-1989 השתתף לצד דבי ונולי במופע "שפריץ" שביים נסים אלוני והפיקו טדי הפקות בשיתוף עם תיקי הפקות. לאחר עשר הופעות, הצגת המופע הופסקה.
במהלך צילומי הסרט "רשימת שינדלר", נסע להולנד והתאהב בבת המקום. לאחר סיום צילומי הסרט עבר להולנד בעקבות האהבה, וחי שם במשך כשנה. באותה עת, עיבד לתסריט את ספרו של שלמה גיורא שוהם "אוהל המצורעים".
משחק בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1987 גילם את ערב האורג (בעל מלאכה שהופך לחמור) בהצגה "חלום ליל קיץ" מאת שייקספיר שביים מיכאל גורביץ'.
ב-1990 כתב ויצר לצד דודו בן זאב את ההצגה "שד" אותה ביים, שעלתה בפסטיבל עכו וזכתה לציון לשבח.
בתיאטרון הקאמרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1988 גילם את שפליצקה בהצגה "נכנע ומנוצח" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1989 גילם את השומר השיכור ב"מקבת'" מאת שייקספיר שביים מיכאל גורביץ'. ב-1990 גילם את וירשיניק בהצגה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב שביים אהרון אלמוג.
בתיאטרון הבימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1991 גילם את ד"ר איינשטיין בהצגה "רעל ותחרה" מאת ג'וזף קסרלינג שביים רוני פינקוביץ' בתיאטרון הבימה. ב-1992 גילם את לודוביקו בהצגה "אותלו" מאת שייקספיר שביים גדליה בסר. באותה שנה גילם את בובנוב בהצגה "בשפל" מאת מקסים גורקי שביימה אופירה הניג, ואת ברנארד, בן השכן (אברהם מור) בהצגה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר שביים לאסלו מרטון. ב-2004 גילם (לצד שירה גפן) את צייד הפרפרים בהצגה "הכלה וצייד הפרפרים" מאת נסים אלוני שביימה סיגל אבין.
בתיאטרון העברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 2018 משחק בהצגה "ברית מילה".
משחק בטלוויזיה ובקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1980 שיחק בסרט "פצעי בגרות 80" שכתב וביים זאב רווח. ב-1993 גילם את וילק חילוביץ' בסרט רשימת שינדלר שביים סטיבן ספילברג. ב-1995 שיחק בסרט הטלוויזיה "שבעה" שכתבה (לצד מירב בן-גוריון) וביימה דינה צבי ריקליס. בין השנים 1996–1997 שיחק בתוכנית הבידור "הערב עם אלי יצפאן" ששודרה בערב שבת בערוץ 2 (טלעד) וכללה אירוחים ומערכונים של יצפאן יחד עם חנן גולדבלט, רמי ורד ועוד. בתוכנית זו גילם בין היתר את מר כץ לצד אלי יצפאן במערכוני "אבנר הנודניק". ב-1998 שיחק קטעי קישור ב"פסטיגל חלומות" שביים חנוך רוזן.
בין השנים 2003–2004 גילם את צדוק בסדרת הטלוויזיה "אסתי המכוערת" שיצר וביים אבי כהן[1]. בחמש השנים שלאחר מכן, שיחק בסדרת המערכונים "קצרים". ב-2007 השתתף בתוכנית הטלוויזיה "של מי השורה הזאת?" שהנחה עידן אלתרמן ושודרה בערוץ 10[2].
בשנים 2009–2011 גילם מנהל בית ספר בסדרת הטלוויזיה "אחרי הצלצול" שביים שבתאי קמינר. בין השנים 2011–2016 גילם את נחום בסדרת הטלוויזיה "בנות הזהב" שכתבו אריק שגב ולי גילת וביימה שירילי דשא. בשנת 2012 החל לשחק בתפקיד אבא של נועה בסדרה "משפחה לא בוחרים".
בין השנים 2012–2013 גילם את איקרה, בעלה של זרדה המלך הטיפש של גאליסיה, שמעריץ את אשתו זרדה בסדרת הטלוויזיה "גאליס" שביים עודד רז. ב-2013 גילם את אפרים הקסטר בסדרת הטלוויזיה "אניגמה" שביים מרקו כרמל.
ב-2014 הופיע כדמות הראשית בסדרה "70 מיליון סיבות לעושר" שאותה כתב ויצר, ובסדרה שיחק לצד נתי קלוגר, דב נבון ואחרים[3].
לוי השתתף גם בסרט הילדים הישראלי "האוצר מעבר לנהר", בתפקיד ברונו. מחודש יולי 2007 ועד אפריל 2014 הופיע בפרסומות של חברת "מימון ישיר" בתור "ג'ק רובינזון". ב-2017 שיחק בסרט הקולנוע "מסע הטבעת" ובסדרת הדרמה "פולמון" בהוט בידור ישראלי בתפקיד משני. ב-2018 התארח בסדרה פמת"א בתפקיד השופט אלעזר. ב-2019–2020 שיחק בעונה הראשונה והשנייה "שב"ס" בכאן 11 ובסדרה "שנות השמונים" ברשת 13.
כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב עשרות תשדירי שירות עבור לשכת הפרסום הממשלתית, ובעיקר עבור בזק וחברת החשמל. עיבד לקולנוע את ספרו של גיורא שוהם: "אוהל המצורעים". יחד עם אולפני מימד, יצר וכתב את תוכנית הבובות "החצר של פוקס" ששודרה בטלוויזיה החינוכית. כתב לתוכניות "זהו זה!" (בין היתר כתב את פינת "הפולניות") ולתוכנית "הערב עם אלי יצפאן". כתב מערכונים רבים לסדרת המערכונים "קצרים" שבה גם כיכב.
כתב את הסרט הקצר "ההתערבות" ששודר בטלוויזיה ב"קשת" בכיכובם של משה איבגי ויסמין קדר. כתב ביים והפיק את הפינה "הפולניות – בתחרות מלכת היופי" בתוכנית הבידור "זהו זה!".
יוצר הסדרה "70 מיליון סיבות לעושר", אותה כתב יחד עם דורון צור ושודרה בערוץ 2 בשידורי קשת.
תרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1999 תרגם לעברית את המחזה "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון שהועלה על במות תיאטרון בית ליסין ב-1999[4], וב-2008 בתיאטרון הבימה[5]. על תרגום זה, זכה בפרס התיאטרון הישראלי למתרגם השנה.
ב-2000 תרגם את המחזה "ארוחה עם חברים" מאת דונלד מרגוליס, שביים אהד אשכנזי[6].
ב-2001 תרגם את המחזה "ההוכחה" מאת דייוויד אוברון שביים איל גולדברג בתיאטרון באר שבע.
ב-2002 תרגם את המחזה "אני לא רפופורט" מאת הרב גרדנר ועל עבודה זאת, זכה פעם נוספת בפרס התיאטרון הישראלי למתרגם[7]. באותה שנה, תרגם גם את המחזה "מה עושים עם ג'ני" מאת ד.ר. ווילד שביים רוני פינקוביץ'[8].
ב-2003 תרגם את המחזה "ריקוד בשישה שיעורים" מאת ריצ'רד אלפיירי שביים אלון אופיר[9]. שנה אחר כך, תרגם את המחזה "אהבה ממבט שלישי" מאת סוזן סנדלר שביים אלון אופיר בתיאטרון בית ליסין, ואת המחזה "אבודים ביונקרס" מאת ניל סיימון שביים רוני פינקוביץ'[10]. ב-2005 תרגם את המחזה "החדר הכחול" מאת דייוויד הייר (המבוסס על המחזה "המעגל" מאת ארתור שניצלר). באותה שנה, החלו בתיאטרון הבימה הופעות "מועדון האלמנות העליזות" מאת איון מנצ'ל, שגם כן, תורגם בידי לוי.
ב-2006 תרגם את המחזה "יחפים בפארק" מאת ניל סיימון שביים לסלי לאוטון[11].
בסוף 2015 ובמהלך 2016 עלתה בתיאטרון הבימה ההצגה "מה עושים עם ג'ני?" מאת דונלד ר' ויילד בתרגומו של לוי[12].
בימוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבור תיאטרון חיפה כתב וביים את ההצגה "גבולות". ההצגה הצליחה, והשתתפה בפסטיבל תיאטרון ברומא. ב-2001 ביים את המחזה "כובע מלא גשם" מאת מייקל גאוצ'ו בתיאטרון חיפה. כמו כן, ביים את ההצגה "האישה שיכולתי להיות" שכתבה ושיחקה ענבל לורי בפסטיבל תיאטרונטו 2007[13].
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2002 – פרס התיאטרון הישראלי למתרגם.
- 2005 – פרס עדה בן נחום לתרגום[14].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוי אב לבן.[15]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמוליק לוי, ברשת החברתית פייסבוק- שמוליק לוי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
שמוליק לוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שמוליק לוי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- שמוליק לוי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- שמוליק לוי, בארכיון הבימה
- שמוליק לוי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ענת באלינט, אסתי האחרת, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2004
- ^ מערכת עכבר העיר, של מי השורה הזאת, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2006
- ^ שרון מגנזי, עכבר העיר, מה תעשו עם 70 מיליון שקלים?, באתר הארץ, 30 במאי 2014
- ^ נילי ברקן, שנון, קולח. מצדיק עצמו, באתר גלובס, 7 בנובמבר 1999
- ^ מיכאל הנדלזלץ, המשביר לצרכן, באתר הארץ, 18 בינואר 2009
- ^ נילי ברקן, קצת מתגרה, וקצת משעשע, באתר גלובס, 17 באפריל 2001
- ^ נילי ברקן, הזיקנה היא הבקרוב של כולנו, באתר גלובס, 16 בינואר 2003
- ^ נילי ברקן, עושה טוב לזיקנה, באתר גלובס, 25 ביולי 2002
- ^ מיכאל הנדלזלץ, נחמד מאוד, בלי אבל, באתר הארץ, 4 באפריל 2004
- ^ אורי איילון, לא קשור, באתר גלובס, 31 במאי 2004
- ^ ציפי שוחט, יחפים בפארק, באתר הארץ, 3 באפריל 2006
- ^
מיכאל הנדלזלץ, מה יכול להיות רע כשליא קניג ודבורה קידר חולקות במה? כל השאר, באתר הארץ, 12 ביולי 2016
- ^ מיכל בעדני, עכבר העיר, רווקה בת 30 עם פופיק מושלם, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007
- ^ ציפי שוחט, פרס עדה בן נחום למתרגם שמוליק לוי, באתר הארץ, 1 בפברואר 2005
- ^ שמוליק לוי - הזוכה הלא מאושר, יובל אברמוביץ', ישראל היום, 30 במאי 2014.
| בקרת זהויות |
|
|---|