סיגל אבין
.jpg) | |
| לידה |
7 באוקטובר 1973 (בת 51) מיאמי, פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סיגל אבין (נולדה ב-7 באוקטובר 1973) היא יוצרת טלוויזיה, תסריטאית, מחזאית, ובמאית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון ישראלית-אמריקאית. בין עבודותיה הבולטות נמנות הסדרות "לאבד את אליס" שנרכשה על ידי Apple TV+ ושודרה בכל העולם, סדרת הרשת "זה מטריד" והקומדיה "בלתי הפיך".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבין נולדה במיאמי, פלורידה, להורים ישראלים שעברו להתגורר בארצות הברית מיד לאחר נישואיהם. אביה עסק במלונאות ואמה הייתה מורה ליהדות. כשהייתה בת 10 חזרה המשפחה לישראל, רק אז החלה אבין ללמוד את השפה העברית. בגיל 16, כאשר הוריה חזרו לארצות הברית, הפעם ללוס אנג'לס, שם ניהל אביה את מלון ה"מונדריאן" המפורסם על רחוב סנסט, בחרה אבין להישאר בישראל. היא סיימה את לימודיה התיכוניים והתגייסה לצה"ל, שם שירתה בשייטת 13 כסמב"צית במעמד של חיילת בודדה.
לאחר שחרורה מהצבא התגוררה באילת במשך שנה, עבדה כמדריכה בריף הדולפינים ושידרה ברדיו המקומי "קול הים האדום". ב-1995 עברה לתל אביב ולמדה משחק בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין[1].
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2000 לאחר סיום לימודי המשחק שלה, כתבה וביימה את ההצגה "איך להכין בן" בכיכובם של יעל הדר וזבולון מושיאשווילי, שזכתה בציון לשבח בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים ונוער בחיפה בתקופת ניהולו של רוני פינקוביץ'. ההצגה, שסיפרה את סיפורן של שלוש חברות המנסות ליצור את בן הזוג המושלם מתוך ספר כשפים, נרכשה על ידי תיאטרון אורנה פורת. באותה השנה ביימה גם את המחזה "עורלה" מאת רשף לוי בפסטיבל התיאטרון הקצר בצוותא. המחזה סיפר את סיפורו של רב במאה ה-14 שיום אחד צומחת עורלתו מחדש.
ב-2001 כתבה וביימה את "שמוליק חבר חדש" בכיכובו של יובל סמו, שזכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר ובפרס המחזה בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים ונוער בחיפה. המחזה מספר על שלושה ילדים בודדים שמחליטים לחטוף סבתא כי אין להם. ההצגה נרכשה על ידי התיאטרון של סמי לוי.
ב-2002 כתבה וביימה את "עם חיוך ואקדח", המתוארת כקומדיה עצובה על אנשים קטנים עם חלומות קטנים. המחזה נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל התיאטרון באוסטרליה מטעם משרד החוץ ונחשב לאחד המחזות המבוקשים במגמות תיאטרון בכיתות י"ב. כמו כן, כתבה וביימה את "חני בעלך אוהב אותך" לפסטיבל התיאטרון הקצר בצוותא. מחזה בחמישה חלקים שהולך מהסוף להתחלה, על אישה שאוכלת את בעלה בזמן שהיא חולמת על הצלחה בברזיל.
ב-2003 כתבה וביימה את "הפריקס", הצגה ללא מילים בהשראת סרטו של טוד בראונינג. ההצגה זכתה להצלחה רבה והוזמנה לפסטיבלים ברחבי העולם.
ב-2005 הצטרפה אבין לצוות תיאטרון הבימה כמנהלת האמנותית של ״צעירי הבימה״, שם ביימה מספר הצגות בהן "הכלה וצייד הפרפרים" של ניסים אלוני, "טקסי" שיצרה עם הקבוצה, "המחלוקת" של מאריבו ו"אגדת אטליז".
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים עסקה אבין בכתיבה טלוויזיונית. בשנת 2001 כתבה כתסריטאית משנה, תחת התסריטאי הראשי גל פרידמן את הטלנובלה "לגעת באושר" ששודרה בערוץ ויוה.
בשנת 2002 כתבה כתסריטאית, תחת התסריטאי הראשי גל פרידמן דיאלוגים בטלנובלה "לחיי האהבה" בערוץ 3. "לחיי האהבה", בכיכובם של סופי צדקה וגיל פרנק, נחלה הצלחה רבה[2].
בשנת 2003 אבין יצרה והייתה התסריטאית הראשית של "משחק החיים" אשר שודר ב HOT, בכיכובם של גיא אריאלי, ניר לוי ולירון וייסמן, עקבה אחר יצירת הצגה מודרנית של "רומיאו ויוליה", סביב עולם אהבות, בגידות, חברויות ושקרים בין אנשי התיאטרון וסובביהם. הסדרה, שהתמקדה בעולם התיאטרון דרך משפחה המנהלת את תיאטרון הכוכב, זכתה להצלחה גדולה למרות חששות ראשוניים של הערוץ[3].
לאחר הצלחתה האדירה של "משחק החיים", יצרה אבין בשנת 2004 יחד עם גל זייד, והייתה התסריטאית הראשית של "מיכאלה", טלנובלה יומית העוסקת בסיפורי התככים של עולם ההיי טק, בכיכובם של נתי רביץ ואפרת כהן[4].
ב-2005 יצרה יחד עם גל זייד ודרור נובלמן, וכתבה עם נובלמן את הטלנובלה המצליחה "טלנובלה בע"מ", סדרה המתארת את הקלעים של יצירת טלנובלה. הסדרה התבססה על חוויותיה של אבין מיצירת סדרות קודמות, כולל אירועים אמיתיים כמו ניסיונותיה ליצור דמות ערבית שנדחתה על ידי הנהלת הערוץ[5].
ב-2007 יצרה, כתבה וביימה את "האקס המיתולוגי" עבור קשת[6]. הסדרה נמכרה ל-CBS האמריקאית תחת השם "האקס ליסט" והייתה הסדרה הישראלית הראשונה שנמכרה לרשת שידור אמריקאית מרכזית[7]. ב-2008 שודרה הגרסה האמריקאית בכיכובה של אליזבת ריזר, וב-2018 שודרה גרסה מקסיקנית בשם "מי ליסטה דה אקסז" בערוץ Televisa. ב-2025 מתוכנן רימייק גרמני עבור ערוץ ZDF.
בשנים 2013–2015: יצרה, כתבה וביימה 2 עונות של הקומדיה "בלתי הפיך" בשיתוף עם רענן שקד. הסדרה בכיכובם של עדי אשכנזי ומולי שולמן הייתה הקומדיה המצליחה של השנה. הסדרה נמכרה ל-ABC האמריקאית, עם דייוויד שווימר בתפקיד הראשי. ב-2023/4 שודר רימייק הולנדי של הסדרה בשם "Tropenjaren"[8].
ב-2020 יצרה, כתבה וביימה את "לאבד את אליס" בכיכובם של איילת זורר, ליהי קורנובסקי וגל תורן. הסדרה שודרה תחילה בהוט 3 ולאחר מכן ב-Apple TV+ ברחבי העולם, זכתה להצלחה בינלאומית ונכללה ברשימת הסדרות הטובות של המאה ה-21 של IndieWire[9].
ב-2020 כתבה וביימה את הסרט הקצר "מאחורי הדלת" כחלק מפרויקט "במרחק 100 מטר" של HOT, המתאר סיפורים מתחילת מגפת הקורונה[10].
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 סרטה הקצר "לא תדעו עוד צער", בכיכובם של ליאור אשכנזי, תום אבני וגל זייד, זכה במקום הראשון בתחרות פרויקט סרטים של 48 שעות[11].
ב-2022 הוכרז כי אבין תביים את המותחן הפסיכולוגי "The Perfect Marriage" של חברת ההפקה Picture Perfect.
ב-2023 שימשה כעורכת תסריט בסרט "קרוב אלי" של תום נשר, שזכה בפרס אופיר לשנת 2024[12].
אקטיביזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף 2016, לפני פרוץ ה־Me Too, יצרה את סדרת הרשת "זה מטריד" מתוך תחושת זעם ותסכול על המושג "הטרדה מינית". חמשת הסרטונים, המבוססים על מקרים אמיתיים, הפכו לוויראליים תוך שעות וצברו מעל מיליון צפיות. בין השחקנים: ליאור אשכנזי, נעה קולר, יעל שרוני, שני קליין ומולי שולמן[13].
ב-2017 יצרה את הגרסה האמריקאית של "זה מטריד" בשם "#that's harassment" בהפקת דייוויד שווימר ומזדק ראזי[14]. הסדרה כללה שחקנים כמו דייוויד שווימר, סינת'יה ניקסון, מייקל קלי, אמי רוסום ובובי קנאבלי. הסרטונים הופצו ברשת, וב-2018, לאחר פרוץ ה־Me Too, זכו להפצה מחודשת ושודרו ב- אמזון, הולו, שואוטיים, סטארז- וגם במוניות הצהובות של ניו-יורק במשך כל 2019.
בעקבות סדרת הסרטונים "זה מטריד" העוסקת בהטרדות מיניות, העבירה הרצאות בארץ ובעולם במסגרת תנועת MeToo סרטוני "זה מטריד" עוררו הד ציבורי והובילו לשיח נרחב בנושא הטרדות מיניות ברשתות החברתיות.
השתתפה באופן קבוע במחאות בלפור ובגין. בשנת 2023 לקחה חלק במחאות נגד הרפורמה המשפטית, והמשיכה בפעילות מחאה למען החזרת החטופים לאחר טבח שבעה באוקטובר.
בשנת 2024 הצטרפה לוועד המנהל בעמותת "קול הנוער", העוסקת בהפעלת תוכניות תיאטרון לילדים ונוער בסיכון מהחברה היהודית והערבית.
הכרה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2014: נבחרה לאחת מעשרה תסריטאים ששווה לשים עליהם בעין במגזין התרבות האמריקאי- Variety[15][16].
- 2020: סדרתה "לאבד את אליס" נבחרה להשתתף בתחרות קאן-סיריס[17].
- 2021: שימשה כשופטת בפסטיבל קאן-סיריס לצד ניקולה קוסטר-וולדו ("משחקי הכס") וסלבטורה אספוסיטו (כוכב "גומורה")[18].
- 2023: נבחרה ל-Inspiration Tour של חברת הקולנוע קאן דה ז'ור[19].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבין חיה עם איש הפרסום עמית משיח ולהם שתי בנות. היא מתגוררת בניו יורק ובתל אביב[20]. בעברה ניהלה מערכת יחסים מתוקשרת עם השחקן ליאור אשכנזי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיגל אבין, ברשת החברתית אינסטגרם- סיגל אבין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
סיגל אבין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סיגל אבין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
סיגל אבין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- סיגל אבין, בארכיון הבימה
- פוריה גל, עושה דרמה מכל דבר, באתר nrg, 4 במרץ 2005
איתי שטרן, ארבע נקודות אור נשיות בים של טלוויזיה גברית. שיחה עם התסריטאיות הכי בולטות על המסך הישראלי, באתר הארץ, 24 במרץ 2016- איתי שטרן, גם גברים מקסימים מטרידים מינית, באתר הארץ, 7 במאי 2017
- גבי בר חיים, גם היא, באתר "ידיעות אחרונות", 24 בינואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מחזור 1998, באתר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין
- ^ סמדר שילוני, באושר ובעיקר בעושר: תולדות הטלנובלה הישראלית, באתר ynet, 22 בדצמבר 2018
- ^ "משחק החיים" - טלנובלה ישראלית חדשה בכבלים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2003
- ^ רענן שקד, תתמכרו חופשי, באתר ynet, 15 במרץ 2004
- ^ דנה נפתלי, עכבר העיר, נובלמן בע"מ: עשור לטלנובלה ששינתה את פני הדרמה היומית, באתר הארץ, 26 במרץ 2015
- ^ דפנה יודוביץ', איכותית, באתר גלובס, 6 ביוני 2007
- ^ רותי זוארץ, סגירת האודישנים של "כוכב נולד" מובילה את הטבלה עם 31.1% רייטינג, באתר גלובס, 10 ביוני 2007
- ^ הסדרה "בלתי הפיך" נמכרה ל-ABC האמריקאית, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2013
- ^ HOT מציגה את הסדרות החדשות של 2020, באתר מאקו, 25 בפברואר 2020
- ^ "במרחק מאה מטר: מאחורי הדלת", במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
- ^ 48 שעות לעשות סרט? צאו לדרך, באתר ynet, 14 באפריל 2011
- ^ נועם כהן, המועמדים לפרס אופיר 2024: תום נשר מובילה, ייצוג נשי חסר תקדים בקטגוריית הבימוי, באתר מאקו, 14 באוגוסט 2024
- ^ לורי שטטמאור, צפו: כך נראית הטרדה מינית נפוצה, באתר ynet, 27 בדצמבר 2016
- ^ בן בירון, זה מטריד גם באנגלית, באתר מאקו, 3 באפריל 2017
- ^ Segahl Avin, Variety’s 10 TV Scribes to Watch
- ^ Periel Aschenbrand, The Chosen Ones: An Interview With Sigal Avin, July 22, 2016
- ^ איתי שטרן, הסדרה "לאבד את אליס" תתחרה בפסטיבל קאן סירייס, באתר הארץ, 26 בפברואר 2020
- ^ Long Form Jury : Photocall - The 4th Canneseries Festival
- ^ Kianna Best, The Inspiration Tour brings international showrunners to Côte d’Azur, Oct 10, 2022.
- ^ משה בנימין, מי אתה עמית משיח? מבריק, אסטרטג, "מתנגד לכיבוש" וממובילי מכתב הסרבנים, באתר אייס, 30 ביוני 2015
| בקרת זהויות |
|
|---|
- במאיות טלוויזיה ישראליות
- במאי טלוויזיה ישראלים
- תסריטאיות טלוויזיה ישראליות
- תסריטאי טלוויזיה ישראלים
- במאיות תיאטרון ישראליות
- במאי תיאטרון ישראלים
- מחזאיות ישראליות
- מחזאים ישראלים
- בוגרות סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
- בוגרי סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
- ישראליות ילידות ארצות הברית
- ישראלים ילידי ארצות הברית
- ישראליות שנולדו ב-1973
- ישראלים שנולדו ב-1973