שאלה מעניינת. אני מודע לדיכוטומיה הזאת אצלנו כבר זמן רב. היות שהעדָפָתי האישית היא הכתיב ב-כ', "אורתודוכסיה", לא הצעתי עד כה לשנות "אורתודוכסיה" ל"אורתודוקסיה". מצד שני, ידוע לי שהכתיב ב-ק' נפוץ בהרבה, וכמו כן האקדמיה ממליצה לתעתק X בתור "קס" ולא בתור "כס" - החריג היחיד הוא אלכסנדר, אלכס. בכל היתר הכתיב המומלץ הוא קס: קסילופון, קסנטיפה, פרדוקס, אקספרס, אקספרסיוניזם וכו'. אלדד • שיחה12:01, 7 במרץ 2008 (IST)תגובה
כשהייתי ילד, תמיד שעשע אותי שמו של הכפר הערבי בית איכסא. עם השנים גיליתי שהוא קרוי על שמו של הלגיון העשירי (אבל אני עדיין משועשע). דניאל צבי • שיחה 13:51, ל' באדר א' ה'תשס"ח (7.03.08)
ניסיתי להבין מדוע אני מעדיף "אורתודוכסי", "אורתודוכסיה". אולי, באופן תת-הכרתי, המילה "דוכס" היא שמשפיעה על העדפתי. המילה "אורתודוקסי" מוצאה מ"אורתו-" ישר, נכון, ו"דוקסה" - דֵעה. אלדד • שיחה13:32, 7 במרץ 2008 (IST)תגובה
אם אני לא טועה, בכלליות, לפני שהאקדמיה קיבלה את ההחלטה שלה לגבי תיעתוק X, התיעתוק הנפוץ היה דווקא "כס". בחלק מהדברים החידוש של האקדמיה התקבל כמובן מאיליו, אבל יכול להיות שכאן ננקטת גישה יותר אורתודוכסית. דניאל צבי • שיחה 13:51, ל' באדר א' ה'תשס"ח (7.03.08)
אני לא הבן-אדם הנכון לשאול אותו. ברוב המקרים שאני נתקל במילה, מדובר במקורות בני כמה עשרות שנים לפחות, בעוד השאלה כאן היא מה הכתיב הנהוג כיום. דניאל צבי • שיחה 13:57, ל' באדר א' ה'תשס"ח (7.03.08)
איתן, כתבת כאן משפט תמוה במקצת: אתה לא מכיר אורתודוכסיה? כלומר, אף פעם לא נתקלת בכתיב הזה? (אני נתקלתי בו בלי סוף). היה באמת הרבה יותר פשוט אילו הכתיב "אורתודוכסיה" לא היה קיים, ואפשר היה להחליט חד-משמעית על המעבר לכתיב "אורתודוקסיה". אלדד • שיחה00:34, 8 במרץ 2008 (IST)תגובה
כדאי שאוסיף, כפי שכבר כתבתי לעיל, שהמלצת האקדמיה היא לכתוב "אורתודוקסיה" (אם אינני טועה), וממילא זהו גם הכתיב הרווח, כך שאפשר להחליט על הכתיב הזה (אלא אם כן יש רוב המצדדים בכתיב "אורתודוכסיה", כפי שהיה מקובל עליי עד כה). אלדד • שיחה00:40, 8 במרץ 2008 (IST)תגובה
אני קורא הרבה, ובאורתודוכסיה/אורתודוכסי לא נתקלתי, לפחות לא בשנים האחרונות. מכסיקו עדיין מופיע פה ושם, ואלכסנדריה נשאר כך, אבל רוב המלים אכן עברו לאיקס איתן • שיחה00:45, 8 במרץ 2008 (IST)תגובה
האמת היא ששתי הצורות נראות לי קצת מוזרות. בגוגל יש רוב ל"אורתודוקסי", ומאחר שזו גם המלצת האקדמיה, נראה לי שעדיף לבחור בכתיב זה. אלדד, האם תוכל להעביר את הדיון אל שיחה:נצרות אורתודוכסית, אולי שם תישמענה דעות נוספות? תודה, odedee • שיחה08:44, 9 במרץ 2008 (IST)תגובה
סוף סוף מישהוא מתנדב לכתוב ערך על polyominoes, (יצורים חמודים, שתיאור שלהם כבר כתבתי כאן), אבל הוא לא אוהב את האופן שבו תרגמתי את המושג לעברית. אתה יכול לחוות את דעתך, כאן? טוקיוני13:38, 12 במרץ 2008 (IST)תגובה
מסתבר שרוב המופעים ברשת הם ללא א'. לי דווקא מתאים "קאבוט", ואני הייתי מוסיף א'. מתאים לי א' גם משום ההטעמה הנופלת בראש המילה, וה-א' אכן מציינת זאת, בדרך כלל. אבל כדאי לשמוע עוד חברים המשתתפים בדף השיחה. אלדד • שיחה23:08, 12 במרץ 2008 (IST)תגובה
הם בכלל היו ונציאנים וקראו להם קבוטו, עם הטעמה מלעילית. ההגייה כיום באנגלית ממילא אינה קַבּוט, כך שנראה לי עדיף בלי א'. בכל מקרה ראוי להאחיד את שם הבן עם שם אביו. אמנון שביט • שיחה00:38, 13 במרץ 2008 (IST)תגובה
מאידך גיסא, ייתכן שיש מספר ערכים שעדיף שיהיו בצורת הסמיכות עם שמם, ואז אין ליידע אותם. נניח, בית כנסת של מישהו, אם היה דבר כזה (אני לא בטוח ברגע זה, אני מעלה זאת כתהייה). אולי במקרה של "הרמ"א" שם בית הכנסת צריך להיות: בית כנסת הרמ"א, ולא כפי שכתבתי לעיל. אלדד • שיחה08:42, 13 במרץ 2008 (IST)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: ואם אנחנו כבר בנושא - הצצתי שוב בדף וראיתי שיש שימוש בגרש, בגרשיים ובכלום. יש רעיונות לאיזה כיוון האחידות צריכה ללכת (יכול להיות שאת השאלה הזו הייתי צריך לשאול בדף הקטגוריה). דניאל צבי • שיחה 08:45, ו' באדר ב' ה'תשס"ח (13.03.08)
תוקן לעיל. דניאל צבי • שיחה 08:49, ו' באדר ב' ה'תשס"ח (13.03.08)
דניאל, שמות בתי הכנסת, לעניות דעתי, צריכים להופיע בגרשיים, כפי שהם מופיעים במקצת הדוגמאות שהבאתי לעיל (מקווה שעניתי על שאלתך לעיל - אם לא, אנא הסבר). כמובן, אפשר וצריך ליצור קישור מכל שם גם ללא מרכאות. אלדד • שיחה09:06, 13 במרץ 2008 (IST)תגובה
אני מצטרף לדעתו של יהודה מלאכי, ומצפה להתגשמות ברכותיו. ייתכן שניתן לבצע את ההחלפה ע"י בוט, כשההגדרה תהיה בית כנסת "X" --> בית הכנסת "X". בברכה - ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ו' באדר ב' ה'תשס"ח • 13:46, 13 במרץ 2008 (IST)תגובה
היי אלדד, ראה נא שיחה:אנרי לה שטליה. הערך הועבר בזמנו לצורה "שטלייה", ואני החזרתי אותו לפני כשנה וחצי לאחר שלא הובא הסבר לעניין. מאז ראיתי אצלנו שימוש בשתי י' במקרים דומים, ואני חושב כעת שכך כדאי גם כאן. אשמח אם תתייחס שם. תודה, odedee • שיחה20:38, 13 במרץ 2008 (IST)תגובה
ויקיפדיה זה לא איש אחד. ויקיפדיה זה מאות אנשים, שיש להם בדר"כ אלפי דעות על כל נושא... בכל אופן גם בגוגל היחס בין שתי יו"דים ליו"ד אחת הוא בערך 6:1. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ז' באדר ב' ה'תשס"ח • 20:49, 13 במרץ 2008 (IST)תגובה
הראיה מתוך ויקיפדיה היא ממקרים שבהם - בחלקם, לפחות - עסקו בתעתיק ויקיפדים שעוסקים בתעתיק בוויקיפדיה, ביניהם אביעד, אני ואחרים. נכון למקרה הנוכחי, נראה לי שגם כאן התעתיק "שטלייה" יתאים, וברי"א ציטט כמה מקרים דומים. הן הסיומת ier- והן סיומת דומה, ieux- מתועתקות לעברית (לפחות כפי שאביעד ואני נוהגים, וכנראה גם לפי ויקיפדים אחרים - וגם כותבים מחוץ לוויקיפדיה) בסיומת -ייה, לדוגמה: מונפלייה, פייר בורדייה, מונטסקייה, הקרדינל רישלייה ואחרים. אני בעד התעתיק "אנרי לה שטלייה". אלדד • שיחה21:55, 13 במרץ 2008 (IST)תגובה
"מימד" ← "ממד". לפי מספר המופעים, אני חושב שהבוט לא מחליף את המילה. אני יודע שאני נראה נודניק לאללה, אבל הדבר הזה לא נותן לי לישון טוב בלילות. עם מספר כשלונות שאחרי ההצעה הזאת יגיע ל-10, אני חייב למצוא משהו שמתאים. דעתך? אלירן d שיחה23:04, 13 במרץ 2008 (IST)תגובה
שלום אלדד :) כשנוי יסיים עם השערת רימן שהוא כותב, אני והוא נתחיל לעבוד על ערך שקשור בשפות, בתקווה שהעבודה עליו תסתיים בהמלצה. בעודי מחפש מקורות מהם יהיה אפשר לקחת מידע לערך, נתקלתי בשאלה, שדי מציקה לי. תשובה ברורה לא מצאתי לה באינטרנט הגדול שלנו. לפני שאצא במסע ארוך בחיפוש אחר בלשן גדול שיענה לי עליה, החלטתי לשאול אותך, בתור מוצא אחרון. אוקי, היא די פשוטה: מהי המילה הארוכה ביותר בשפה העברית? אשמח אם תאמר לי מהי המילה הארוכה ביותר גם מבחינה טכנית, למשל; המילה הארוכה ביותר היא ודאי לא "אנציקלופדיה", אבל אם מטים אותה אפשר לקבל: "וכשבאנציקלופדיותיכם". (דוגמא בתוך משפט: "וכשבאנציקלופדיותיכם האינטרנטיות יהיו מספיק ערכים בנושא שפות, אשמח לקרוא"); ואם תאמר לי מהי המילה הארוכה ביותר "נטו", בלי ההטיה. אני חושב שהמילה "וכשבאנציקלופדיותיכם" היא הארוכה ביותר בשפה העברית. העניין שאנציקלופדיה היא מילה ארוכה במיוחד רווחה מאוד בציבור, אני חושב שמהסיבה הזאת. אבל מצד שני, מספר אותיות דומה אפשר למצוא במילה "וכשבאוניברסיטאותיהן". אני לא יודע מה לעשות. ותשובה ברורה באינטרנט, אין, לפחות לא לפי גוגל. שים לב שאני מחפש מילה בעברית (לא לדוגמה, "אינקוויזיציה"). במהלך השבוע הבא אנסה להגיע לבעל ידע בעניין, אבל בתור אחד כזה בעצמך, אשמח לתשובה שלך, או אם סתם תחווה את דעתך. כמובן שכל קוראי דף השיחה הרבים של אלדד מוזמנים להגיב גם כן, אני מקווה שאני פותח כאן דיון בעל דעות רבות ומגוונות. נ"ב: אני שמח שאתה גאה בי אל תדאג, יבוא היום בו המתלמד שלך יעלה הצעה טובה לבוט ואז כולם יגידו "המתלמד המפגר של אלדד העלה הצעה טובה לבוט, איזה יופי". שיהיה לנו יום מקסים! אלירן d שיחה05:19, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה
בינתיים, עד למילה הארוכה ביותר, האם אתה יודע מהי המילה הארוכה ביותר בעברית שיש בה אות אחת בלבד (החוזרת מספר פעמים)? אלדד • שיחה12:02, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה
זה ידוע, אבל אשאיר את זה לאלירן, בינתיים: המילה הקצרה בעברית מופיעה בתנ"ך: "ה" (דברים, לב, ו). דניאל צבי • שיחה 12:05, ז' באדר ב' ה'תשס"ח (14.03.08)
השאלה, כמובן, האם שמות מדעיים יכולים להיחשב כחלק מהשפה (הפורטוגזית במקרה זה). האם שמותיהם של עשרות אלפי מינים של חיות שאין להם שמות בעברית הם מילים בעברית? ומה לגבי שמות כל המחלות? הגבול שם די מטושטש. ברור ש"אסתמה" היא מילה בעברית, וכך גם "אלצהיימר", אבל מה לגבי טאכיקרדיה או אנגינה פקטוריס או אקנה וולגריס? בהערת אגב, בגרמנית שמות כל המספרים נכתבים תמיד כמילה אחת (נניח, ארבעמאותשלושימושבע), כך שתיאורטית יש בגרמנית גם מילים שאורכן אינסופי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל14:11, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה
גם מנקודות אלה שמנית, נשאלת השאלה. אם מחר אכתוב את הערך, עפ"י אילו כללים אקבע שם בעברית עבור הערך? פנאומוטראמיקרוסקופיקוסיליקווולקניונוזי? מרקו • שיחה14:49, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה
טוב, יכולת לקרוא לזה תיאורטית "מחלת ריאות כתוצאה משאיפת אבק סיליקה וולקנית", אלא שהמילה הזו לא משמשת באמת כשמה של המחלה, אלא היא מילה שנטבעה במכוון כדי להיות "המילה הארוכה באנגלית", ואין לה שימוש אחר. לכן אפשר היה גם לקרוא לערך פנאומו-אולטרה-מיקרוסקופיקוס-סיליקו-וולקנו-קוניוזָה, או משהו בדומה.
כתבתי לפני התנגשות עריכה: שלום חברים, מעניין שנקבע כאן ללא תגובה שאנציקלופדיה ואוניברסיטה הן מילים יותר עבריות מאינקוויזיציה, שלושתן הן אינטרנציונל. המילים הארוכות ביותר בעברית המורכבות מאות אחת הן: וְוַוֹ(והוו שלו), שֶׁשָׂשׂ (ששמח בלשון עבר והווה) ובאופן מליצי מִמֶמַם (מהאות מם שלהם ותוך כדי כתיבה אני חושב על מִמ"ם-מ"םם - ממפקד המחלקה שלהם), כל השאר הן: גג, דד, וו, זז, כך, צץ, שש. וצר לי אם משתמשי שועל האש לא יקראו את המילים המנוקדות ברור, אתם בחברה טובה, גם אני לא מצליח! - שבת שלום ומבורך. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש!וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • ז' באדר ב' ה'תשס"ח • 14:58, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה
חיפוש קצר שערכתי כאן לפני כמה דקות העלה שיש לנו כאן כ-4,337,878 ערכים שבשמם מופיע השם "סמית" או "סמית'". מה שאומר שקודם כל צריך להחליט אחת ולתמיד אם זה עם או בלי גרש, להעלות את זה לבוט או למזנון, ואחר כך לשבת בחירוק שיניים ולהכין דף פירושונים ענק. לגבי שאלת הכתיב, אני נוהג לכתוב עם גרש. מה דעתו של מר? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל23:49, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה
אין לי העדפה חזקה לכאן או לכאן. אני נוהג לכתוב עם, אבל הכתיב בלי לא מפריע לי לעין. השאלה היותר בעייתית היא מה יקרה כשנחליט על כתיב X ונגיע לערך על סופר, נניח, שבתרגום העברי של ספריו מופיע דווקא הכתיב Y. אבל דומני שבמקרה הזה עדיפה האחידות על פני חוסר-הנאמנות הקטן הזה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל23:54, 14 במרץ 2008 (IST)תגובה
הרציונל הוא בעיקר ההימנעות מגרש בשמות שנקלטו בעברית, בעיקר בשמות המכילים ת' המתעתקת th. לדוגמה, אנחנו כותבים "אליזבת", אז כבר אין צורך ב"אליזבת'". חשבתי שגם סמית יכול להיות מתאים, בתור שם שהתאזרח בעברית. לעומתו, "אדוארד הית'" עדיין לא "התאזרח" [הייתי בטוח שהוא כבר קיים אצלנו בוויקי העברית; כוונתי ל-Edward Heath] - שמו מבוטא גם בעברית ב-ת' הבריטי, ולכן הגרש אחרי ה-ת' חייב להישאר. הוא הדין בהית' לדג'ר, בנמל התעופה הית'רו (שגם בעברית אנחנו מבטאים "הית'רו" ולא "היתרו", וכו'. אלדד • שיחה18:28, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: - כאילו צפיתי את תגובתך: "מרגרט תאצ'ר", לדוגמה, נכתבת כבר ללא הגרש על ה-ת', כי שמה "התאזרח" בעברית בהגיית ת' רגילה. חשבתי שאפשר להתייחס אל "סמית" באותה צורה, כשם שכבר התאזרח בכתיב עברי. אלדד • שיחה18:35, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
אלדד, מה דעתך צריך להיות התרגום של Anti-king. הכוונה למי שמתיימר להיות מלך כתוצאה ממחלוקת על ירושה או פשוט כאופוזיציה פוליטית, ומכריז על עצמו כמלך אופוזיציוני למלך השליט. אני קראתי לזה בערך ממלכת קאחתי - מלך לעומתי. אולי אנטי-מלך עדיף? או משהו אחר? Geagea - שיחה14:00, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
כיצד עדיף לתרגם את שמו של מבצע החינוך הקובני: "Campaña Nacional de Alfabetización en Cuba"? האם מוטב לדבוק בתרגום קרוב ככל שניתן למקום: "המבצע הלאומי לידיעת קרוא וכתוב בקובה" או שמא מוטב להשתמש בשם "עברי" יותר, כגון "המבצע הלאומי לביעור הבערות בקובה"? זה העברי יהיה אינטואיטיבי יותר למי שמחפש את הערך (כמובן שניתן לפתור זאת באמצעות הפניות) והוא פחות מאולץ, ומצד שני זה איננו שם המבצע, והשם העברי בנוי על דרך השלילה ולא על דרך החיוב. ואולי יש לך הצעה נוספת?
הרבה עבודה לאחרונה, וזה טוב - אבל אני משתדל גם להיכנס לוויקי כמה פעמים ביום.
הצעתך האינטואיטיבית נשמעת לי מצוינת: "המבצע הלאומי לביעור הבערות בקובה". האם יש אפשרות גם לניסוח חופשי יותר, כגון "המפעל הלאומי לביעור הבערות בקובה"? אלדד • שיחה18:18, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
יש אפשרות נוספת, ראה מה דעתך על התרגום הבא שלי: "מפעל האוריינות הלאומי בקובה". הפעם מדובר בתרגום על דרך החיוב, ולא על דרך השלילה. אלדד • שיחה18:24, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
תודה! מדוע "מפעל"? הרי Campaña פירושו campaign, כלומר "מבצע", ואילו "מפעל" פירושו compaña. בסופו של דבר היה מדובר על פרוייקט זמני שאורכו כשנה, וא על "מפעל" מתמשך.
לגבי האוריינות, על אף שרשמית אני סבור שאתה צודק, וזה תרגום טוב יותר ל-Alfabetización, הרי שבצורה סובייקטיבית לגמרי אוריינות נשמעת לי כמו מיומנות כללית יותר של התבטאות וגישה לטקסט, הרבה יותר מאשר הרמה הבסיסית של ידיעת קרוא וכתוב. אבל, כאמור, זו טענה סובייקטיבית לגמרי.
כן, "המבצע הלאומי לאוריינות בקובה". לשאלתך, בעברית יפה, בעצם, בעברית המודרנית, המילה "מפעל" היא מילה נרדפת ל"מבצע", או "מבצע ממלכתי", למשל, "מפעל הנחלת הלשון". כלומר, היא לא מתייחסת רק לחברה או למפעל תעשייתי, אלא גם למבצע לאומי. אלדד • שיחה20:21, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
בשל עומס עבודה לאחרונה (ראה שתי חטיבות לעיל), אני עוסק בימים אלה בעיקר בתיקונים, בהגהה ובעריכה, לא בכתיבה או בעיבוי ערכים קיימים. אם הערך מצריך הגהה או תיקונים - אני מניח שאבקר בו ואתקן חלקים ממנו. אלדד • שיחה18:21, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
או, אתה רואה, "איטלקית", מן הסתם, יהיה בדיוק ערך כלבבי. שפה שאני אוהב, ואם הערך זקוק להגהות ושפצורים - אשמח לעבור עליו בין לבין התרגומים שלי. תודה על "מבצע התעסוקה הוויקיפדי" . אלדד • שיחה18:26, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
נהניתי מאוד, כל הכבוד, דרור. בהחלט ערך מעניין. קיוויתי שעוד כמה יתעניינו בקריאתו, אבל, לצערי, נוספו עוד מתנגדים (בלי נימוקים כלשהם...). טוב, שיהיה. אלדד • שיחה19:29, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
כמובן' מדובר באותו השם. השם הנכון (בעברית) אמור להיות "אֶספהאן", כפי שהוגים אותו בפרסית. בפרסית לא מבטאים כאן את ה-צ', וגם לא הוגים i בתחילת השם, אלא e.
ניסיתי לעדכן את סעיפי 2006 ו-2007 בטבלאות בערך מתוך הטבלאות בערך האנגלי, אך השארתי כמה טבלאות לא מעודכנות מחשש שעתעתק את השמות לא נכון. התוכל לעזור? דניאל ב.16:52, 15 במרץ 2008 (IST)תגובה
לפעמים יש לך ; ולפעמים אני מחליט, על סמך הערכה אד הוק, שיש צורך להעביר אחת מחטיבות השיחה למטה, לטיפול מיידי - לאחר שווידאתי שכל שאר החטיבות נענו בצורה משביעת רצון (במקרה שהחטיבה המדוברת כבר די רחוקה מסוף דף השיחה, ולא תזכה לתשומת לבם של כל חברי הדף). אלדד • שיחה10:48, 16 במרץ 2008 (IST)תגובה
אני אנסה את כוחי, אבל אל תכניס את זה לערך עד שתקבל אישור מהמסטר.
Laure Manaudou (צרפתייה) - לור? (אבל משום מה זכור לי לורן), מנדו [תיקון: לור מנודו -אלדד]
ושאלה משל עצמי - האם תיקנתי נכון את Otylia Jędrzejczak לאוטיליה ידז'ייצ'ק (או אולי נכתוב יג'ייצ'ק?). מה שהיה קודם בטוח לא היה נכון, אבל השאלה היא האם זה כן? eman • שיחה • ♥03:20, 16 במרץ 2008 (IST)תגובה
לדניאל, פרט לתיקון קטן בשם הראשון, נראה לי שכל השמות נכונים. באשר לשמו של הדרום-קוריאני, או טאה או טאי, כפי שכותב אביעד. נראה לי שהצורה "טאי" עדיפה. אלדד • שיחה10:46, 16 במרץ 2008 (IST)תגובה
במקרים רבים (כמעט תמיד) אנחנו מוסיפים נ' כשיש ę. דוגמה נוספת: Księga ("ספר") - קשנגה. במקרה של ą נוסיף גם כן נ', או - לפני b - מ': Gołąb - גולומב. אלדד • שיחה15:08, 16 במרץ 2008 (IST)תגובה
אכן, מדובר ב"קרדי ליונה" (לא, "ליוניי"). אני חושב שבעברית קוראים לו "קרדיט ליונה", למרות שההגייה הנכונה היא "קרדי ליונה". אלדד • שיחה11:10, 17 במרץ 2008 (IST)תגובה
זה מאוד מעניין אותי. מהי הדרך הנכונה? אני נוהג להביט בתנ"ך, ולא צריך להביט שם כדי לדעת שכל פסוק חמישי מתחיל ב"ויאמר". ויש לכתוב "נאמר" (לדוגמא; "בוא נאמר ש...", ולא "בוא נומר ש..."). אבל מצד שני, הוורד לא מקבל "לאמר". וראיתי "לומר" בהמון כתוביות של סדרות. מקור המילה הוא במילה "אמירה", עם אל"ף. אבל אולי עניין האל"ף לא קשור. בקיצור, אני בהתלבטות גדולה. ואשמח לשמוע דעת חכמים :) אלירן d שיחה02:21, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
לפי אבן-שושן, וגם לפי ידיעתי, יש שתי צורות נכונות: לומר או לאמור (אני חושבת שהאחת היא לשון חכמים והשנייה מן התנ"ך. ה-א' נשמרת, אם כן, אבל מקבלת ו' אחריה.שלומית קדם - שיחה07:17, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
כאשר אתה רוצה להגיד בעברית המודרנית "to say", הצורה הנכונה היום היא "לומר". "לאמור" התייחדה למשהו שווה ערך ל"כלומר", "דהיינו", "רוצה לומר". זאת - על פי תחושתי הלשונית (לא בדקתי כרגע במקורות נוספים). בהמשך היום אשתדל לבדוק גם במקורות נוספים וברשת. מעבר לכך, אני סמוך ובטוח שכפי ששלומית כתבה כאן את דעתה, נוכל לשמוע גם מה חושבים שאר החברים. אלדד • שיחה09:04, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
ומה עם "לאמר"? במחשבה שנייה "נאמר" היא לא דוגמה טובה. יש גם "נאהב", "נאכל" (עם חולם חסר (מצטער שאני לא מנקד. אני שונא את הניקוד במקלדת)). אבל אם בתנ"ך כתוב "ויאמר" ולא "ויומר"... לדעתי הדרך הנכונה היא "לאמר". או שלאמר הוא עיוות של "לאמור" כפי שהעלתה שלומית. למרות שאני חשבתי ש"לאמור" היא טעות הגהתית. אלירן d שיחה09:34, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
אז "לאמר" היא הצורה הנכונה? הייתי חושב על להעלות את זה לבוט אבל לפי הסטטיסטיקה שלי בעניין, אני מפחד לשאול אם זה מתאים אלירן d שיחה10:11, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
צפרא טבא :) "לומר" היא הצורה הנכונה (בדרך כלל, בערכים שלנו), וגם "לאמר" או "לאמור" נכונות, אבל בהקשרים שונים. לכן אין כאן עניין לבוט. אלדד • שיחה10:53, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
זמן רב שלא שוחחנו, וחבל. בימים אלה, הדור לא ידע את יוסף וכולם נוהרים אליך, ובצדק, לייעוץ בנושא תעתיקי שמות. כדי שלא תוליך חלילה שולל את הפונים, אנא ראה התוספת שלי מהיום לויקיפדיה:כללים לתעתיק מגרמנית בנושא חשוב שאף הוצאות לאור מכובדות בארץ נפלו בו. Harel • שיחה21:25, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
חן חן, הראל.
התוספת שלך היא בעניין ow-:
הסיומת ow בסוף של שמות משפחה היא ממקור סורבי או מזרח-אירופאי ונהגית בגרמנית על פי רוב בתנועת חולם בלבד (לדוגמה פנקו, גוסטב פלאטו) ולעתים בדיפתונג -אאו כחלק משינוי פנימי בשפה הגרמנית (כך למשל Spandow נקראת כיום Spandau ונהגית שפנדאו). בכל מקרה בסיומת כזו אין שומעים עיצור ו"ו או בי"ת בסוף המילה. ראו עוד בde:-ow.
אז אולי זה בשורוק בכל המקרים מהסוג הזה בגרמנית? ואיך הסיומות האלה מתיישבות עם סיומוב בסגנון "אקירוב", "מולוטוב" וכו' שדווקא כן נהגות בעברית (ובשפות מזרח אירופאיות, יש להניח) עם ו"ו נשמעת? Harel • שיחה22:08, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
כאן מדובר, לטעמי, בסיומות רוסיות (אם אינני טועה, הסיומת הזאת נקראת patronymic, כלומר, גוזרת את שם האב, או נגזרת משם האב). בכל אופן, ברוסית הסיומת היא ov, לא אוּב (כמו בפולנית). אלדד • שיחה22:28, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
התנגשתי אתך :) - רציתי להזכיר, בהזדמנות זאת, לכל באי דף השיחה שאתה סמכות בענייני גרמנית, וכדאי לפנות אליך בענייני תעתיקים, תרגומים וכו' בגרמנית. אלדד • שיחה21:47, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
הכל יחסי. גם אני טועה לפעמים, ורק בשיתוף פעולה הדוק עם המומחים הכבדים אביעד המקורי, האנס פון קסטורפ ואתה עצמך אנחנו מצליחים לפתור (כמעט) כל סוגייה גרמנופונית. Harel • שיחה21:51, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
ראוי לציין שסידרת יפה את העובדות, כך שייראו מוזרות משהו. "כתבה" היא משהו כתוב, ולא בהכרח מוקראת על ידי קריין. גם אתה ואני יכולים לקרוא כתבה, "בלב" :) מצד שני, אני מסכים ש"מאמר" בדרך כלל נקרא אף הוא, הן בלב והן בקול. אין לי הסבר לשורש של האמירה. מצד שני, הוא הדין במילה "מַקָאל" בערבית, או "מקאלה", שפירושה "מאמר" גם היא, והיא מושתתת על השורש "קול", שקשור לדיבור, קול, אמירה. אלדד • שיחה22:31, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
אם התכוונת אלי - ממש לא התכוונתי :) עניתי לך לתומי שהן פובליציסטיקה והן הגות נקראות לעתים "כתבה" ולעתים "מאמר". אבל אולי התכוונת למישהו אחר, או לדף אחר, ואז אני באמת מסוקרן. בכל מקרה, מקווה שהשבתי. אלדד • שיחה23:31, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
זו היתה אירוניה עצמית, על כך שאני כתבתי לך "נקראים" במקום נקראות, ואתה ענית כיאות כי הן עשויות וכו'. בכל מקרה, השבת לשאלתי, אם כי אני עדיין תוהה מדוע השתרש כך בעברית היומיומית. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • י"ב באדר ב' ה'תשס"ח • 00:25, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
בקשר לכתבה, דווקא נפוץ מאוד השימוש במילה זו בעיתונות הכתובה - למשל, בעיתון הארץ יש מדור "כתבות", שהן ארוכות יותר מהאייטמים החדשותיים השוטפים, ואילו השם מאמרים שמור אצלם לטורים האישיים המביעים את דעת הכותב. בעניין "מאמרים", אני יודע שבאנגלית נהוג לקרוא paper לא רק לעבודה אקדמית, אלא גם להרצאה המציגה אותה - למשל, In the last congress prof Levi gave (or read) his latest paper about Western Thought. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל15:10, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
עד כמה שאני יודעת, "כתבה" הוא התרגום ל"רפורטז'ה", כלומר דיווח עיתונאי הכולל ראיונות וצילומים, להבדיל מ"מאמר", המביא את דעותיו והשקפותיו של הכותב, לאו דווקא עיתונאי. לא חשבתי על כך קודם, אבל נראה לי, שכתבה משודרת אמורה לכלול ראיון ואם בטלוויזיה עסקינן, גם תמונות מהשטח, שמביא הכתב עצמו, בניגוד לדיווח חדשותי שקורא הקריין או מגיש החדשות.שלומית קדם - שיחה15:56, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
אהלן נטע, אני מעריך שההגייה של השם היא "נייֶגאטו". בינתיים עוד אין לי אישוש לכך בכתובים (התבססתי על הגייה אפשרית של השם בפורטוגזית ברזילאית). אלדד • שיחה14:48, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
צריך לבדוק מה חושבים בעניין זה עוד כמה ויקיפדים, למשל: אביעד, אורי (ר.), דרורK, אמיר וכו'. אני מכיר רק קצת את שפות טופי, ואף פעם לא התעמקתי בהן יתר על המידה. אלדד • שיחה17:15, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
עדכון: אלה הערכים שבעטיים נזקקתי למונחים מתחום הספורט : [1] (עם משהו חדש שלמדתי בעניין בעניין הגרמנית. מי אמר שהיא "שפה פונטית"?), [2] (על שחצנות של צעירים), ו-[3] (ומשהו טוב על הספורטאים הצרפתים, שבניגוד לאחרים לא עברו לסדר היום). קריאה מהנה . דני. Danny-w 19:00, 23 במרץ 2008 (IST)תגובה
"להירגע" - שם הפועל של "נרגע" - נכתב עם י' בכתיב חסר ניקוד, נכון? הייתי אומר שכן, אבל אחרי שדיברנו על זה לפני כמה ימים, אני כבר לא כל כך בטוח. נדמה לי שזה מתאים לכלל הזה של האקדמיה: "אבל יו"ד תיכתב במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק". האם אני לא מתבלבל שוב? --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • י"ב באדר ב' ה'תשס"ח • 15:56, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
והערה בעניין הכתיב החסר: בפועל זה כשהוא מנוקד, יש דגש חזק הנתמך על ידי חיריק. לדוגמה: "לְהִבָּלָע", "לְהִכָּנָע", "לְהִמָּנָע". אלא שבמקרה זה - הרי"ש אינה סובלת את הדגש החזק, והחיריק הופך לצֵרה. כלומר "לְהֵרָגָע". מבחינת הכתיב המלא - אין הבדל משמעותי בכתיבה. הוספת יוֹ"ד מקובלת בכתיב המלא - גם במקרים של חיריק חסר, וגם במקרים של צֵרה. לכן כותבים "להיכנע" וגם "להירגע". אך עדיין מבטאים את המילים אחרת, כמובן. דני. Danny-w 17:48, 19 במרץ 2008 (IST)תגובה
כאמרתנו - אין יוד בהתחלה, ובוודאי ובוודאי שאין יו"ד בסוף (יו"ד בסוף תהיה רק במילים הגזורות ברבים: אמרותינו, רבותינו, מעשינו וכיוצא באלה מילים); כדאי לציין בהקשר זה שהביטוי "משה רבינו" שגוי, ואמור להיות "משה רבנו"; אבל הכתיב ביו"ד השתגר בקרב חוגים דתיים וקנה לו אחיזה גם בקרב הציבור הרחב.
שפשוף - לטעמי, אין שום צורך ביו"ד בהתחלת המילה, ראשית, משום שמשקל המילה אינו מכיל יו"ד (בלבול, קלקול וכו'), ושנית, משום שהמילה מוכרת גם ללא יו"ד, ואין סיבה שיקראו אותה shafshuf, כך שהיו"ד לא רק מיותרת מבחינת המשקל, היא מיותרת גם מבחינת המדריך להגייה נכונה. אלדד • שיחה10:42, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
ואם כבר עניתיך, בדוק רגע שתי חטיבות לעיל, מעל לקטע על צ'ונקין - האם דני כתב נכון את "אתה צודק"? אפשרות אחת שאני רואה היא Вы прав, והשנייה האפשרית: Вы правы. מהי האפשרות שמתאימה כאן? (אם אינני טועה, הראשונה). אלדד • שיחה10:55, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
זאת תאוריה מעניינת, לא חשבתי עליה אף פעם. היא נשמעת הגיונית - ייתכן שיש לה חלק בשיבוש, כמו גם ההסבר שסיפק יהודה בהמשך. אלדד • שיחה00:32, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
האפשרות הנכונה היא Вы правы - יש התאם בין הפועל לבין הכינוי, גם אם פונים לאדם אחד. בדיוק כמו בצרפתית - parlez-vous ולא *parles-vous.
רוב דוברי הרוסית משתמשים ב-вы כשיש ספק הכי קטן שהאדם שפונים אליו יכול להיעלב, אם יאמרו לו ты. אותי די מצחיק כשאומרים לי вы ואני משתדל להבהיר לאנשים בהזמנות הראשונה שאתי אפשר לדבר ב-ты. (ר' גם ru:User:Amire80)
אלדד יקירי וגם ידידי שתהיה לי ברי"א, הטעות לא נולדה ו/או השתרשה דוקא בחוגים דתיים, המקור נובע ככל הנראה מהשימוש בכתיב מלא בו האות יוד מציינת ציירה. הב' כידוע היא צרויה ברבנו ומכאן השימוש והשיבוש. דוגמא ל"אי שיבוש" במזר הדתי והחרדי הוא הכינוי רבנו הנהגה בקרב חוזרים בתשובה (בעיקר חסידי ברסלב) המכנים זה את זה רבנו כשב' נשמעת סגולה. פורים שמח רבנו, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש!וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • י"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 15:21, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
אמיר עמיתי, מאחר וההודעה הקודמת שלי היתה לפני התנגשות עריכה איתך(למרותשלא ציינתי זאת). הבחנתי רק עכשיו בהערתך. ובכן הטרמפיסטים החרדים שלך עושים זאת על מנת לפנות לאדם בגוף שלישי. כשפונים לדמות מוכרת כמו הרב או הדוקטור, יאמרו "לאן הרב/דר' נוסע?" ואילו לאחרים יפנו ישירות בלשון רבים, אכן בהשפעת היידיש שחלק מהטיותהגוףהשלישי בה מגיעות בדומה לרבים. בגרמנית, רוסית והונגרית וככל הנראה בכל השפות האירופאיות וכן באנגלית המיושנת קיימים ביטויים לגוף שלישי. (אבא אבן, נהג להשתמש בביטויים אלו בשיחותיו עם דיפלומטים דוברי אנגלית שהתפעלו מהידע שלו בשפה ולעיתים אף שאלו אותו לפירושם של דברים)): פורים שמח וברכת כל טוב לכבודכם/כבודו/הוד מעלתו (מחקו את המיותר/מסורבל) יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש!וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • י"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 15:48, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
"אתם" זה לא גוף שלישי, אלא גוף שני רבים - כך ברוסית וצרפתית. גוף שלישי יש בספרדית ואיטלקית, שבדומה ל"כבודו" בעברית פונה לתכונה מכובדת של האדם שאליו פונים. בספרדית - usted <= vuestra merced, משהו כמו "הרחמים שלכם" אחרי כמה גלגולים, ובאיטלקית פשוט Lei - "היא", גם כשמדברים לגבר! זה ממש משעשע: מלצר במסעדה באיטליה פונה לגבר סועד - "מה היא תרצה לאכול?" והוא לא שואל את הגבר על מה שבת-זוגו רוצה להזמין, אלא מה הגבר עצמו רוצה; אותה שאלה בדיוק מופנית לבת הזוג. מוסוליני לא אהב את זה וניסה להכריח את האיטלקים להפסיק לדבר ככה, אבל נכשל.
אכן, יהודה, אני מודע לנטייה לכתוב יו"ד לאחר צירה, כמו בצירה מלא. אבל בכל זאת חשבתי שמדובר כאן בשיבוש, או בטעות. ברור מה הסיבה לטעות הזאת (כלומר, הסברך). דוגמה לטעות אחרת, דומה: "דרכינו", כשהכוונה בעצם ל"דרכנו", ביחיד. אלדד • שיחה20:35, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
תודה, אמיר. נהגתי תמיד לומר (ולכתוב) Вы правы, גם כאשר מדובר באדם אחד, עד שמישהו פעם תיקן אותי שכאשר זה Вы והכוונה לגוף שני יחיד, שם התואר יהיה ביחיד. האם ייתכן שיש כאן הבדלי השקפות, או שכל דוברי הרוסית נוהגים בדרך זהה (כלומר, בדרך שבה גם אתה נוהג)? אלדד • שיחה20:38, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
אין לי מושג לאן נעלם ה"ודייק" המיתולוגי שלי - אני זוכר שכבר כאשר אני למדתי ממנו הוא היה ספר מרופט מאוד (למדתי מספר משומש). אכן, לקרוא ערך על "ודייק" יהיה נוסטלגי עבורי בדיוק כמו לקרוא על "חבילה הגיעה" :) אלדד • שיחה00:13, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
ואם כבר בשיבושים של דתיים, ובפניות בגוף שלישי עסקינן - יצא לי כמה פעמים בטירונות למשוע ביני"שים טריים מהישיבה מזכירים למ"כ ש"המפקד אמר", והוא מנסה לנחש באיזה מפקד בדיוק מדובר, בעוד הכוונה אליו עצמו... א פריילכע פורים! דניאל צבי • שיחה 00:03, י"ד באדר ב' ה'תשס"ח (21.03.08)
כן, אבל יש דו-משמעות. מצד אחד ביני"שים (מבוטא כ"ביינישים") זה שם כללי ללומדים בישיבות (וראה את תבנית:משתמש בחור ישיבה), ומצד שני, בעיקר בקצה הקצת פחות ממושמע של בני התיכונים, זוהי תכונת אופי, המקבילה הדוית לחנון (אני לדוגמא, שתמיד חשבתי שהמילה "חנון" היא מחמאה, התייחסתי לעצמי כביני"ש עוד בישיבה התיכונית, אבל זה היה קצת חריג). דניאל צבי • שיחה 09:44, י"ד באדר ב' ה'תשס"ח (21.03.08)
גם אם במציאות פונים לאדם אחד, דקדוקית הכל ברבים. אף פעם לא שמעתי Вы прав - זה לא מופיע בספרות, לא בסרטים, ולא בשפת דיבור שאני מכיר. אבל מצד שני, אולי באיזורים מסוימים או בקבוצות מסוימות התפתח משהו כזה, ואם יש דוגמה, יהיה מעניין מאד לראות.
יש אינספור דוגמאות לשימוש ברבים בפניה לאדם אחד. הדוגמה הראשונה שקפצה לי לראש היא השיר הזה:
Ах, Александр Сергеевич, милый,
Ну что же вы нам ничего не сказали
О том, как держали искали любили,
О том, что в последнюю осень вы знали.
שים לב, ש-милый (יקר, חביב), דווקא ביחיד, כי הוא בהתאם עם השם הפרטי, שאיך שלא תסובב אותו יהיה ביחיד; אבל הפעלים שמתייחסים לאלכסנדר סרגייביץ' כולם ברבים. בפניות, למשל בתחילת מכתב או נאום, לאישיות מכובדת כמו מורה, נשיא או מנהל כותבים משהו כמו Уважаемый Алексей Борисович, שזה "מכובד" ביחיד, וממשיכים ברבים. אין לי דוגמה לידי, אבל אני חושב שיצא לי להיתקל גם בפתיחות כאלה שבהם אומרים Уважаемые ברבים, אבל זה נימוס מופלג שהיה קיים רק לפני הקומוניזם והיום יישמע מיושן ומליצי מאד. אולי אפשר למצוא משהו כזה אצל צ'כוב או גוגול, כשהם צוחקים על פקידים זוטרים שמתלקקים לבכירים או צמיתים שנוהגים בכבוד מופלג כלפי הפריץ. אז היו פונים לפעמים אפילו ב-Они, "הם" - גוף שלישי רבים והיה נפוץ גם Ваше Превосходительство, "הוד מעלתכם" - דוגמאות לזה אפשר למצוא בקלות רבה, למשל במותו של פקיד (שם צ'כוב כותב בקיצור ваше-ство, כדי להדגיש עד כמה אותו פקיד מבוהל רגיל לומר את הצירוף הזה). --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • י"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 11:46, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
מעניין מאוד. תודה רבה, אמיר. הכרתי חלק מן הדברים, אבל כל התוספות שציינת, כולל מצ'כוב - מעשיר ומשכיל. ייתכן שבלבלתי עם העובדה שגם אם הפנייה ליחיד היא ברבים, Вы, בכל זאת שם התואר יהיה ביחיד, כפי שכתבת לעיל (Уважаемый, גם למי שאנחנו לא מכירים אותו ואנחנו פונים אליו בצורת הרבים - הצורה המוכרת לי, כמובן). אלדד • שיחה12:23, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
על לא דבר. שכחתי לציין שהשיר שציטטתי הוא שיר רוק מודרני לגמרי, של להקה בשם דדט (שבהחלט מגיע לה ערך אצלנו).
אכן, תודה על ההפניה למאמר. אני מאד מזדהה עם דברי יאיר אור בעניין הסרת צורות "מיושנות" מהמילון ופסילת השימוש בהן, בעיקר כשמנקים אחרי את המילה "נקיון" בשם האחידות. שאלה שהתעוררה אצלי מקריאת המאמר - האם האקדמיה שינתה גם את כללי הניקוד, ובמה?
לתחושתי הלשונית, נראה לי שהמקף במקום, משום שהמילה "מרצון" נסמכת למילה "חליפין", ולא למילה שאחריה, "של". מעוניינים לכתוב כאן מעין ביטוי, "חליפין-מרצון", והיות שביטוי זה לא קיים בפני עצמו, עדיף להשאיר את המקף כדי להראות טוב יותר את החיבור בין שתי המילים. אלדד • שיחה10:44, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
שלום אלדד - תוכל לתעתק לי את המילה בפינה השמאלית-עליונה של התמונה הזו? כתוב שם משהו בסגנון הגיה-פוליס-הירושלימה (הסוף של המילה חסר), אבל אני צריך מישהו שיכול לדייק. דניאל צבי • שיחה 14:28, י"ג באדר ב' ה'תשס"ח (20.03.08)
אני לא בטוח. אני יכול לנסות לתעתק, אבל יש כאן דבר או שניים שאני לא בטוח לגביהם. מדוע אתה לא ניסית לתעתק בעצמך, ולשאול כאן אם התעתיק נכון? (נראה לי שזה לא לגמרי בדיוק התעתיק של "ירושלים"). אלדד • שיחה20:31, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה
טוב, כבר שנים מעירים לי על כך שאני נוטה להניח ידע קיים אצל קהל היעד שלי, ובסוף רק משאיר אותם מבולבלים, והנה עוד דוגמא טריה. אז ככה:
תמונה היא אכן מפת העיר ירושלים, פריט מתוך מפת מידבא, שהיא מפה של ארץ ישראל במאה ה-6.
כפי שכבר הודיתי בעבר, הידע שלי ביוונית מצתמצם לכדי ידיעת האלף-בית (וגם בזה יש לי חורים), ובלטינית אני רק מכיר מספר מילים פה ושם, ולכן לא הייתי חולם על לנסות לתעתק בעצמי.
ועכשיו עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות מלכתחילה, וגיליתי שאני עושה בושות. אין כאן כל לטינית, הכל ביוונית. פתחתי את מילון אוקספורד יוונית קלאסית-אנגלית שלי ומצאתי את המילה "ήγάθεος" (וה-Spiritus asper עונה להערה של איתן לגבי האטא) שתרגומה "most holy". אני מניח שהייתי מצליח למצוא את המילה ל"קדוש" אם הייתי יודע להטות מילים ביוונית, אבל אני פשוט מכיר את המילה "הגיה" משמות כנסיות כגון הגיה סופיה או "הגיה ציון" (שאת יסודותיה ניתן לראות במרתפי הדורמציון). כולנו יודעים מה זה פוליס, ואת תחילת שמה של ירושלים (קטע בפסיפס חסר, וכמובן שזה הקטע שאני צריך, אלא מה?) ניתן לזהות בעזרת השם המודרני שאיתן הביא מעלה.
אז מה שאני באמת רוצה, זה לשתול את התמונה בערך שמות ירושלים, ובמחשבה שניה, באמת אין צורך בתעתיק, אלא רק בתרגום. אז מה לכתוב - "עיר הקודש ירושלים", "העיר ירושלים הקדושה", או משהו אחר? דניאל צבי • שיחה 00:50, י"ד באדר ב' ה'תשס"ח (21.03.08)
אפשר, אבל במקרה הנוכחי בכוונה לא השתמשתי בצורת התרגום הזאת, כי היא אינה מדייקת בתרגום מיוונית. ניסיתי להישאר צמוד לטקסט המקורי. אלדד • שיחה09:15, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
בעברית אני יודע שהמשחק נקרא "רוגבי". מצד שני, באנגלית הוא נקרא rugby ("ראגבי"). במקרה הזה אין לי דעה נחרצת בעניין האחדה לכאן או לכאן. אלדד • שיחה00:38, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
כל הנ"ל נכונים. אם אתה שואל באשר להעדפתי האישית - אנאבוליזם, קטאבוליזם (כמו אנאבפטיזם, וגם כמו אנאלפביתי - אם כי בזה האחרון האטימולוגיה שונה, לא מדובר בקידומת אנא-, כמו בקודמים). אלדד • שיחה01:08, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
מסתבר שהמונח "קטבוליזם" רווח הרבה יותר (הרבה הרבה יותר) מאשר "קטאבוליזם". אם כך, עדיף להשאיר בכתיב זה (כפי שכתבתי לעיל, כל צורות הכתיב הללו נכונות). מצד שני, כרגע יש הפניה מקטאבוליזם למטבוליזם. האם אתה רוצה לשנות את ההפניה הזאת?
במקרה הזה אני חושב שעדיף להוסיף יו"ד. נכון שיש דגש ב-ל' ושמקורה של המילה "עילי" במילה "על", אבל מאידך גיסא, על פי הכללים נהוג לסמן תנועת i בתוך מילה (לפחות כשאין אחריה שווא נח) ביו"ד. לכן גם "יחידת עילית", "עילית ה-.." וכו'. יש מילים אחרות שבהן אנחנו נוהגים אחרת: עת - עתים, עז - עזים, אבל נראה לי שבמקרה של עלי, עלית וכו' - יכולות להיגרם שגיאות בהבנה, ולכן עדיף להוסיף את היו"ד. גם הכתיב "עלי" או "עלית" נכון, דרך אגב, כי מקור המילים הללו במילה שאין בה צליל i - אין בה יו"ד (כמו במקרים של עת, עז לעיל). אלדד • שיחה09:17, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
לאָמרו (כמו "לשָמרו", "לאָכלו" וכו'), ובדרך שבה אנחנו נוהגים, "לאומרו". כל הכבוד, אלירן. אישית, אני מעדיף לא להוסיף את ה-ו' (כי מדובר בקמץ קטן, וגם כי הצורה המתקבלת דומה לבינוני הפועל, "שומר", "אומר" וכו' - והרי לא לכך התכוונּו). אלדד • שיחה13:23, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
אגב אלדד. גם לי יש משהו שמציק ואשמח אם תענה עליו. ידוע לך (בטח שידוע לך ) מה ההבדל בין "אלה" ל"אלו"? האם אלה = נקבה ואלו = זכר? אלירן d שיחה22:04, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
אכן כך הוא. אבל הפוך. היה נסיון כזה לשייך אותם - אלה לזכר ואלו לנקבה. הניסיון נכשל וכיום כבר לא כל כך מבדילים ביניהם (לא בין הזכרים לנקבות) איתן • שיחה00:48, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
לא ידעתי על הניסיון לשייך (כלומר, ידוע לי שיש אנשים שניסו לשייך, אבל לא ידוע לי על כלל רשמי שנקבע בעניין). על פי הידוע לי, כל אחת משתי המילים שייכת לתקופה אחרת בלשון, וכיום אין הבדל ביניהן בהוראתן. אישית, אני מעדיף את "אלה" על פני "אלו" (אבל אני מניח שזו העדפה אישית). אלדד • שיחה00:57, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
איתן, בכל זאת סקרנת אותי. תוכל לצטט מראה מקום ששם כתוב ש"אלו" מתייחס לנקבה, ו"אלה" - לזכר? אני לא כל כך מבין את ההיגיון מאחורי הבחירה מה ייצג איזה מין. אלדד • שיחה01:01, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
"בעבר1 נעשה נסיון ליצור בידול משמעות בין אלו ואלה ולקבוע שאלה תשמש ככינוי רומז לזכרים ואלו תשמש ככינוי רומז לנקבות. אבל ההבחנה הזאת לא נתקבלה, ובעברית של ימינו משתמשים בשתי המילים גם לזכר וגם לנקבה – כמו במקורות.
1 יוסף קלוזנר, דקדוק קצר של העברית החדשה, מצפה, תל־אביב תרפ"ה, עמ' 56 איתן • שיחה01:45, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
ייתכן שיש, אבל זה נשמע לי משלב לשוני נמוך. אנחנו כותבים כאן אנציקלופדיה, ועדיף לשמור על משלב תקני וצפונה (כלומר, בעיקר על משלב גבוה). הייתי מתקן מופעים של "מבניהם"/"מביניהם" ל-ביניהם. אלדד • שיחה19:01, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
לגבי הראשון מההצעות, אני לא בטוחה אם זה טוב, כי ייתכן שיהיה כתוב, למשל, "אחד מבניהם היה סופר" ואז זה נשמע לי תקין. אולי להוסיף לשם את "מבינהם" ל-"ביניהם". בברכה, נטע - שיחה19:25, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
נ.ב.
שכחתי להגיד לך חג שמח!
פורים שמח! :) האם לא עדיף, במקום "אחד מביניהם" - "אחד מהם"? שוב, "אחד מביניהם" נשמע לי דיבורי משהו, ולא במשלב גבוה. אלדד • שיחה19:26, 21 במרץ 2008 (IST)תגובה
פורים שמח גם לך P-:
תודה על תיקון הטעות. מהיום אני אזכור איך רושמים פיענוח.
=WOOT
בשמחה, תודה גם לך :) כל תיקון קטן כזה מביא אותי לבדיקה נוספת, ולחיפוש מקרים דומים. ובמקרה זה: שיעבוד, תיעתוק, שיעתוק וכל המילים הדומות. כאשר יש חטף פתח מתחת ל-ע', היו"ד מקבלת לגיטימציה. אלדד • שיחה14:19, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
עיתון KDP בערבית נקרא Al-Taakhi, באיזה מקום כתוב שמשמעות המילה בערבית היא "אחווה". אתה יודע אולי איך כותבים את השם בערבית? חיפשתי באינטרנט במספר וריאציות שיכולתי לחשוב עליהן, עם ע', ט' ו-ת' ולא מצאתי... אליזבט • שיחה17:32, 22 במרץ 2008 (IST)תגובה
אלדד שלום. אני חושב שלגרסה הנוכחית לא אוסיף אינפורמציה בתקופה הקרובה. לכן אשמח אם תוכל לעבור על הערך. הותרתי לפי שעה את תבנית {{בעבודה}} כדי למנוע התנגשויות. שבוע טוב, PRRP ■ שו"ת09:14, 23 במרץ 2008 (IST)תגובה
אלדד שלומות. בערך הנ"ל הוספתי חלק אטימולוגי. אהיה אסיר תודה לך אם תוכל לפשפש בידיעותיך, ולבדוק כיצד כותבים במקור את שתי מילים הבאות: המילה הערבית jubbah, והמילה הרוסית chalat. בברכה, בולס שקמים - שיחה22:00, 23 במרץ 2008 (IST)תגובה
עברתי על סעיף האטימולוגיה, וערכתי אותו מעט. יש בעיה עם ה"בקישע" ועם ה"חלאט". נראה לי שיש טעות בכתיב של "בקישע", ובאשר ל"חלאט" - המושג לא מוכר לי מערבית. אלדד • שיחה22:18, 23 במרץ 2008 (IST)תגובה
זה ברור לי לחלוטין. אבל בעברית עסקינן :) כמי שעוסק בערבית לא מעט, לא נתקלתי בכתיב זה בעברית מעולם. בדקתי בגוגל, דקה לפני שסילקתי את העניין מן הערך, ומה שהתברר היה... מה שקורה לא אחת: הכתיב "אבו זאבי" היה רק מוויקי (ואולי מעוד מאמר שמישהו כתב). חסר לנו שמישהו עוד יחשוב שמדובר באבו זאֵבי :) אלדד • שיחה08:04, 24 במרץ 2008 (IST)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: דרך אגב, ה"בחור" נקרא Ranaf, ונראה לי שמדובר ב"בחורה", רנא. אבל אולי אני טועה.
לא הבנתי, מה הקשר להתיישבות יהודית קדומה? בעברית אנחנו קוראים למקום הזה "אבו דאבי", לא "אבו זאבי". מדוע להוסיף "סירוס" של השם? במקרה של "קצין", לדוגמה, נהוג לומר "דאבט" או "זאבט", אבל במקרה של אבו דאבי עדיין לא נתקלתי בכתיב "אבו זאבי". אלדד • שיחה08:07, 24 במרץ 2008 (IST)תגובה
אני מדבר על אימפריאליזם גילגמשי. נמציא התיישבות יהודית קדומה בשם אב-זאבי ונטען לזכות אבות באדמת האמירות ובבארות הנפט שלה. PRRP ■ שו"ת08:10, 24 במרץ 2008 (IST)תגובה
נראה ערך מעניין מאוד. אני מקווה שאוכל היום, אבל אם לא היום (עקב עומס רב מדי בעבודה), אז מחר. נראה לי שאעבור על כולו. ממבט ראשון - הוא מרתק. אלדד • שיחה10:46, 25 במרץ 2008 (IST)תגובה
הבוט של יוני היה פעיל היום בכמה ערכים שלי, שם שינה מ"תומס" ל-"תומאס". הבעיה היא, שהשינוי הזה מאדים קישורים, שהיו כחולים זה שנים (או לפחות חודשים). אם אינני טועה, היה פעם כיוון הפוך, של ביטול ה-א', וכיום יש ערכים רבים עם תומאס ואחרים עם תומס בשם הערך. השאלה היא, מה לעשות? האם להעביר מתומס טאליס לתומאס טאליס או לשחזר את הבוט (שיחזור מיד על מעלליו - כבר תיקנתי כמה פעמים ולשוא). אם יש החלטה ברורה לכתוב תומאס עם א', אעביר ללא תלונה, אבל אני רוצה לדעת שזה סופי ומוחלט. תודה,שלומית קדם - שיחה12:43, 25 במרץ 2008 (IST)תגובה
מוזר, היה לי נדמה שהוחלט על כיוון הפוך של הבוט, מ"תומאס" ל"תומס". מצד שני, בלי קשר, נראה לי עדיף "תומאס" (זה מתאים גם לארמית, "תומא", שפירושו "תאום", אם אינני טועה). בקיצור, אם זוהי מגמת הבוט, אני מסכים איתה. אלדד • שיחה13:03, 25 במרץ 2008 (IST)תגובה
גם אני מעדיף תומאס באל"ף; אבל בלי קשר, היה צריך לחשוב על זה שהפעלת הבוט תאדים קישורים. בכל מקרה, צריכה להיות הפניה מהכתיב בלי לכתיב עם - מייד אכין אחת כזאת בשביל טאליס, לכל הפחות. ומה נסגר בסוף לגבי סמית(')? וגם ביוהן/יוהאן אין אחידות בשמות הערכים, עד כמה שידוע לי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל13:09, 25 במרץ 2008 (IST)תגובה
הבוט זה לא בנאדם, ואנחנו לא רוצים להעניש אותו, ולך אין סיבה להאניש אותו.
תקלה כזו, של האדמת קישורים לא צריכה להתרחש ולא משנה מי אשם בה.
בכל מקרה הפנתי את תשומת ליבו של מפעיל הבוט, והוא אומר שאחרי הריצה ייהה אפשר לתקן את זה. ועדיין צריך לברר איך קרתה תקלה חמורה כזו (שאולי לא היו שמים לב אליה, ואז היינו בצרות). eman • שיחה • ♥16:15, 25 במרץ 2008 (IST)תגובה
שלום אלדד, ראשית, אני מבקש להודות לך על כמה וכמה פעמים שבהם השבת לשאלותי. תמיד נעים לבקר בדף שיחתך.
שנית, אם אתה כבר מבקר בקיז, סור נא לקי וסט וראה שם את ההסבר לשמו הספרדי המקורי. לפי מיטב ידיעתי hueso פירושה "עצם" (os בלטינית), ואילו בערך כתוב ש Cayo Hueso פירושו "האי היפה". לפני שאפסול זאת - האם ידוע לך על משמעויות נוספות של המילה? ומלבד זאת, האם "הואסו" הוא התעתיק הטוב ביותר שיש לנו לזה (שהרי ה-H אינה נהגית)? אמנון שביט • שיחה22:41, 25 במרץ 2008 (IST)תגובה
שלום אמנון, תודה על המחמאות.
האי נקרא בספרדית Cayo Hueso, "אי העצם" - כנראה על פי שדה קבורה אינדיאני שהיה שם (עפ"י הערך באנגלית). אני לא מכיר משמעות נוספת למילה, ואני מאמין שאולי הטעות ("האי היפה") נגזרה מבלבול (בערך?) עם המילה הספרדית hermoso. באשר לתעתיק - אולי "קאיו וֶסו", כי ה-h אינה נהגית בספרדית, כפי שהערת, בצדק (עדיף היה "ווסו", אבל אנחנו לא נוהגים לתעתק W ל-וו אם היא בראש המילה, אלא ל-ו' אחת). אלדד • שיחה23:26, 25 במרץ 2008 (IST)תגובה
אשתדל. אשתדל גם, לפני כן, לתרגל את רוב האותיות בגאורגית, כדי שאוכל כבר לקרוא שמות בשפה. יש לך אולי אתר מתאים להפנות אותי ללימוד מהיר של העקרונות הבסיסיים? אלדד • שיחה18:25, 26 במרץ 2008 (IST)תגובה
לכתיבת מילים אני משתמש בזה, זה ממיר מאנגלית לגאורגית (אגב גם מרוסית), ואם תרצה אז יש גם מילון אנגלי-גאורגי (רק שצריך קצת להבין איך להשתמש). אם תרצה אעזור. Geagea - שיחה01:41, 27 במרץ 2008 (IST)תגובה
אבל אני צריך ממך הסבר בסיסי, כללי, על האתר, כי אני רואה שהכול כתוב שם בגאורגית - האם אפשר לשנות את התצוגה לאנגלית? אלדד • שיחה02:05, 27 במרץ 2008 (IST)תגובה
בתחילה חשבתי שעדיף לתעתק ב-א', קאהוקיה, אבל במחשבה שנייה, נראה לי שמבטאים את ה-ק' בסגול ולא בתנועת a, ולכן אולי עדיף לתעתק בלי א': קהוקיה. אלדד • שיחה02:02, 27 במרץ 2008 (IST)תגובה
פנה אליי במייל כותב הערך מרדכי אריאלי-קליין, והסביר לי ששמו של מושא הערך הוא מרדכי אריאלי, אלא שערך זה כבר קיים (אריאלי-קליין היה שמו בשנותי חייו הראשונות בלבד). ברצוני להעביר את הערך לצורה מרדכי אריאלי (---), אך אינני בטוחה מה יהיה בין הסוגרים. הצעתי מחנך או איש חינוך, כותב הערך הציע חינוכאי, ואני אובדת עצות. היש פתרון בידיך? Leia - שיחה17:15, 27 במרץ 2008 (IST)תגובה
צהריים טובים. נתקלתי במילה מעניינת בערך שיר להשכיר,"תלישונים", שנועדה לתאר את הדפים הקטנים בתחתית מודעות רחוב שעליהם בדרך כלל מופיע מספר הטלפון של המפרסם. המילה מאוד מוצאת חן בעיניי, ותהיתי אם היא מילה "רשמית". לי יש תחושה שהיא הומצאה לצורך הערך והמיזם הוא מדבר עליו אבל כיוון שאני לא ממש מבין בנושא לשון, אשמח לשמוע כל הערה שיש לך בנושא, בברכה--יום טוב - שיחה11:59, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה
דרך אגב, בהמשך לשיעור ביידיש שנתן שם יהודה, כדאי להדגיש שמילים עבריות ממשיכות להיכתב כמילים עבריות גם ביידיש. לכן, "שבת" (נהגית: Shabes) ולא "שאבעס". ידוע שבברית המועצות נהגו לכתוב בצורה היידית גם את המילים העבריות, וכך ניסו "לעקור", בצורה מסוימת, את רוח העברית מתוך היידיש. אלדד • שיחה12:22, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה
חבל, אני מאמין שהייתה לי פעם תמונה כזאת, מ"עמעס" - אבל כשעברתי דירה הייתה אתי ג'נקיאדה שלמה, ואני לא זוכר מה שמרתי, מה זרקתי, ואם שמרתי - היכן שמרתי. אלדד • שיחה12:49, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה
תודה על התיקון בכיתוב של התמונות. מפתיע כמה טעויות אפשר להותיר באיות מילים בערך שקוראים פעמים רבות ומנסים לנכות מטעויות. --Yoavd - שיחה14:03, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה
בבקשה. דרך אגב, זו בעיה ידועה. אני, למשל, יודע שערך שעברתי עליו אולי פעמיים או שלוש, אם אמתין כמה ימים ואעבור עליו שוב - אמצא דברים שלא שמתי לב אליהם ושהייתי צריך לתקן באיטרַציות הקודמות. אלדד • שיחה14:22, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה
שירלי, אני מעדיף ששמה ייכתב כפי שהוא נהגה בארה"ב, וכפי שהוא נהגה על ידיה. בארה"ב לא הוגים את השם כמו בגרמנית, פיינשטיין, וגם היא לא הוגה אותו כך. כבר כתבתי את זה בדפים הרלוונטיים. אלדד • שיחה19:27, 28 במרץ 2008 (IDT)תגובה
דניאל צבי • שיחה 13:51, ל' באדר א' ה'תשס"ח (7.03.08)
- כך כתבתי לעיל בתשובתי. אלדד • שיחה 13:52, 13 במרץ 2008 (IST)
אל תדאג, יבוא היום בו המתלמד שלך יעלה הצעה טובה לבוט ואז כולם יגידו "המתלמד המפגר של אלדד העלה הצעה טובה לבוט, איזה יופי". שיהיה לנו יום מקסים! אלירן d שיחה 05:19, 14 במרץ 2008 (IST)
