לדלג לתוכן

שיחת משתמש:עזר/ארכיון 2

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 14 שנים מאת חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד בנושא תבנית בעבודה
אני בחופשת ויקי
 עקב כי "מה שהלב חושק - הפנאי עושק"[1].

אני נאלץ להיפרד מויקיפדיה

[עריכת קוד מקור]

עקב דרישות החיים שמחוץ לויקיפדיה - אשתי ("הַבַּעַל עֲנֵנוּ... וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב"[2]), עבודה ("וְהַנּוֹגְשִׂים אָצִים לֵאמוֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ"[3]), שבעה ילדים כן ירבו, שבזמן האחרון ראו שאבא מצא לו תעסוקה מעניינת יותר מהם (?!! "וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן... אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדוֹנְךָ וְאֵת רוֹעַ לְבָבֶךָ"[4]), וכהנה וכהנה - אני נוטש לחצי שנה לפחות, ומקווה לקפוץ לביקורים בימי שישי (מי שממש מתגעגע - מוזמן לקרוא בינתיים את הערכים שכתבתי. או שזה יוציא לו את הגעגועים, או שזה יעסיק אותו במשך הזמן המדובר). אם תראו אותי בימים אחרים - נא לחסום אותי לאלתר! עזר - שיחה 02:07, 15 בינואר 2010 (IST)תגובה

זה מחייב אותך לימי שישי איכותיים ביותר, בהצלחה בכל מעשיך. ברכות אריאל פ. שיחה 08:07, 15 בינואר 2010 (IST)תגובה
אנו יתגעגעו אליך עזר יקר, ידידותך ותרומותיך ניכרת לעין כל.--פרץ הכהןשיחה • ז' בשבט ה'תש"ע • 19:11, 21 בינואר 2010 (IST)תגובה
גם אני מיצר על כך. כל הכבוד על ההחלטה. גוונא + שיחה + פורטל הלכה מתחיל להתבשל! 20:00, 21 בינואר 2010 (IST)תגובה
תחזיק מעמד ותחזור בכוחות מחודשים Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 22:44, 21 בינואר 2010 (IST)תגובה
תודה ובהצלחה לכולכם. עזר - שיחה 07:34, 22 בינואר 2010 (IST)תגובה
תיהנה בחיים האמתיים ותחזור אלינו! שבת שלום, אוֹר גוטמןשיחההאם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? • ז' בשבט ה'תש"ע • 12:42, 22 בינואר 2010 (IST)תגובה
מקווה לראותך כאן יותר, אבל.... באופן שזה לא יתנגש עם משפחתך, עבודתך, וכל שאר "הבלי העולם הזה" קריצה. ככל שתרבה, הרי זה משובח! :) אלדדשיחה 19:41, 13 בפברואר 2010 (IST)תגובה

בית המקדש מומלץ!

[עריכת קוד מקור]

שלום עזר,
ברכותי - הערך מומלץ כעת! התוכל לכתוב עבורו תקציר לעת יופיע בעמוד הראשי (כאן)? • עודד (Damzow)שיחההאם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה?

תודה. איפה יש דוגמאות לתקצירים כאלה, כדי שאראה את הפורמט המקובל? עזר - שיחה 08:50, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
מזל טוב, אחת הלידות הקשות בויקיפדיה , אבל, סוף טוב הכל טוב Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 08:54, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
יש לך מניות בעסק הזה! עזר - שיחה 09:09, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
חן חן, לגבי שאלתך איך כותבים תקציר, אני מציעה שתיכנס לערכים מומלצים אחרים ותראה את התקציר שלהם Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 09:11, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
נראה לי סמלי ביותר שעם חגיגות ה- 100,000 זוכה ויקיפדיה העברית בערך מומלץ על נושא כה חשוב. ברכותיי לכל הנושאים בעול. ומיוחד למשתמש עזר, שהוכיח רצינות, עקביות, נחישות ודבקות במטרה, כל זאת מבלי לאבד שמץ מרגישותו לדעתם של ויקיפדים עמיתים.
אם אתה צריך עזרה בנושא התקציר, אתה מוזמן להתקשר. ברכות אריאל פ. שיחה 09:18, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
אני שמח להצטרף למברכים, ואני גם חותם על כל מילה מהשבחים למעלה! בנילה - שיחה 10:00, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה

אירכוב

[עריכת קוד מקור]

שלום עזר, הגיע הזמן לארכב את דף השיחה. ברכות אריאל פ. שיחה 09:23, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה

בוצע. אם לא עשיתי זאת כמקובל - אודה אם תסביר לי. עזר - שיחה 09:39, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
תראה מה עשיתי, אגב, ה"תבנית לא לחיפוש", מונעת מהארכיון לעלות בחיפושים בגוגל. ברכות אריאל פ. שיחה 09:45, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
מספר הארכיונים שהיצבת מלמד על אופטימיות. ברכותי! עזר - שיחה 09:47, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
קריצה האמת הערכים שלך מלאים בכמות ובאיכות, אבל לא פחות דפי השיחה, הכנתי עתודה. ברכות אריאל פ. שיחה 09:51, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה

תקציר הערך

[עריכת קוד מקור]

בית המקדש היה מרכז רוחני ודתי של עם ישראל במשך כאלף שנה (מאה עשירית לפה"ס - 70 לספירה). על פי המקרא, בית המקדש הראשון הוקם על ידי שלמה המלך, ונחרב על ידי הבבלים (586 לפה"ס). בעקבות הצהרת כורש נבנה בית המקדש השני, שנחרב על ידי הרומאים, בשנת 70 לספירה. אין שרידים ארכאולוגיים מבית המקדש הראשון, ומן הבית השני נמצאו שרידי חומות הר הבית ושעריו וממצאים נוספים הקשורים למקדש.

עיקרו של המקדש הוא קודש הקודשים, בו היה, על פי המקרא, ארון הברית ובו לוחות הברית. בחלקיו החיצוניים יותר קיימים כלי פולחן שונים: מנורה, מזבח לקטורת, ושולחן ללחם הפנים. בחצר המקדש עומד מזבח העולה, המשמש להקרבת הקורבנות. מבנה זה נשמר בשני בתי המקדש, ואף בגלגולו המוקדם יותר, המשכן שנדד עם בני ישראל במדבר סיני ובמקומות שונים בארץ.

העובדים במקדש הם כהנים ולויים. בכל יום הוקרבו בו קורבנות הציבור: קורבן התמיד בתחילת היום ובסופו, הדלקת המנורה, הקטרת הקטורת, ועוד, וקורבנות נוספים בימי שבת ומועד. מלבד קורבנות הציבור הביא כל אדם את קורבנו, על פי נדבת ליבו או לכפרה על חטא. בשלושת הרגלים היה המקדש מוקד לעלייה לרגל. המקדש מיועד גם לתפילה ולהוראת התורה, מפי כוהנים וחכמי הסנהדרין.

לאחר החורבן נקבעו צומות ומנהגים שונים לזכר המקדש, שמבטאים את אמונת ישראל לפיה בית המקדש השלישי עתיד לעמוד על מכונו ביום מן הימים, כמרכז רוחני לאנושות כולה. בעת החדשה, ובפרט מאז מלחמת ששת הימים, קמו התארגנויות לשיקום המקדש, בצל מחלוקת הלכתית בנושא. מן ההיבט המדיני, הר הבית נחשב כיום לסלע מחלוקת מרכזי בסכסוך הישראלי-ערבי, ולנושא בעל רגישות רבה.

לאריאל - חווה דעתך על התוכן, ואמור לי לאן שולחים את זה? עזר - שיחה 18:59, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה
עזר שלום! עליך לחשוב שהתקציר הוא מברק, שכל מילה בו כרוכה בתשלום יקר, ובהתאם לכך מחק את המיותר.
לדוגמה - בית המקדש היה מרכז רוחני ודתי של עם ישראל במשך כאלף שנה, מהמאה העשירית לפה"ס ועד המאה הראשונה לספירה.
בנוסף עליך לתת ביטוי בתקציר לנושא הארכאולוגי (הנפיץ). דאג לעשות קישורים (כחולים) כמו בערך עצמו.
את התקציר העתק הדבק לכאן. ברכות אריאל פ. שיחה 19:07, 11 בינואר 2010 (IST)תגובה


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור]
  1. ^ כל הזכויות על הביטוי שמורות לרב עובדיה יוסף
  2. ^ מלכים א פרק יח, כו-כט
  3. ^ שמות פרק ה, יג
  4. ^ שמואל א פרק יז, כח

תודה

[עריכת קוד מקור]

הי עזר, תודה על התגובה המהירה לעיצוב שעשה אמיר. ותודה שהצבעת בעד למרות שהיתה לך בעיה ברזולוציה. ותודה שעשית זאת באמצע השבוע ולא ביום שישי. אני שולחת אליך פרח בשבילך תודה Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 09:23, 2 בפברואר 2010 (IST)תגובה

חנה, יופי של פרח, ואני רואה אותו לראשונה בויקיפדיה. את תחושותייך על ההצבעה בעד ונגד מוטב שתשמרי לסיום ההצבעה, ודי לחכימא. עזר - שיחה 09:34, 2 בפברואר 2010 (IST)תגובה
הפרח הוכן רק אתמול על יד רוליג. אז לא פלא שאתה רואה אותו בפעם הראשונה Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 09:44, 2 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אתה לגמרי יכול לשנות בעצמך בדפי המשנה. תודה על השת"פ! גוונא + שיחה + בואו ללמוד! 01:13, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אני רואה שיש לי עוד הערות, ומכיוון שזהו מבוא לכל הפורטל - שווה להשקיע בניסוח מדוקדק של הדברים. אני מקווה להגיש לך מחר בדף השיחה של הפורטל הצעת ניסוח חלופית לכמה קטעים עם הסבר על השינויים, ולא להגיש לך מין "עסקת חבילה" שתצטרך לנבור בתוכה ולהבין מה עשיתי. עזר - שיחה 01:20, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה
הכי טוב.
רק שים לב, שבינתיים רוב-ככל הפסקאות בדף הפורטל נכתבו מקופיא כדי להעמיד את הפורטל על תילו. אף אחת מהן לא סופית. גוונא + שיחה + בואו ללמוד! 01:23, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אוצרות בית המקדש

[עריכת קוד מקור]

התחילו לכתוב ערך בשם אוצרות בית המקדש, אבל הוא נזנח. האם תוכל להוסיף, לגרוע, להעיר? מוטי - שיחה 02:09, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אין לי ידע מיוחד על מקומם של אוצרות בית המקדש. מה שאוכל להוסיף הוא קצת מידע שחסר בו על ביזת המקדש בחורבן בית שני, כמה עדויות מימי התנאים בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא על פריטים מבית המקדש שראו ברומא: המנורה הפרוכת והציץ, והדיון בחז"ל על מקום המצאו של ארון הברית. את אלה אין לי בעיה להוסיף.
הבעיה המרכזית בערך היא שהוא "נוגע" בנושאים רבים בקצרה, ומשאיר אותם פתוחים, ואותם איני יודע להשלים.
נוסף על כך, הוא מאורגן באופן לקוי מאד: צריך לשנות את המיקום של כמה פסקאות, וגם נכנסו בו משפטים לא קשורים לחיפוש אוצרות המקדש העתיקים, כמו ההתייחסות למכון המקדש שבונה כלים חדשים ולא עוסק בחיפוש העתיקים. אין לי הרבה זמן לטפל בו (וגם לא חשק, בגלל אופיו הספקולטיבי), ואני לא אוהב לעשות שינויים דרסטיים בערך בלי לקחת אחריות על הגימור הסופי. אם לדעתך כדאי שאטפל גם באירגונו מחדש במסגרת זמן של חצי שעה-שעה - אעשה גם זאת. עזר - שיחה 10:07, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה
שמח לראותך כאן.
בשבוע שעבר התקיים: "וְאַבִּיט וְאֵין עזר, וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ" (ישעיהו, ס"ג, ה') ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 10:28, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה

דילוגים

[עריכת קוד מקור]

אפשר לינק לתוכנה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:41, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אני רכשתי את התוכנה של פרויקט השו"ת אלי למחשב (בסביבות 2000 ש"ח, כמובן לא רק בשביל הדילוגים... יש בה עושר של טקסטים יהודיים מכל התקופות ואפשרויות חיפוש מגוונות פלוס שמירה והעתקה). יש גם גירסה מקוונת, שאינני מכיר את הדרישות מן המשתמש בה. הנה לינק אליה: [1] עזר - שיחה 19:09, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה

לבקשתך

[עריכת קוד מקור]

שלום עזר,

לבקשתך, חסמתי אותך לשבוע. ככל הידוע לי, אין אפשרות לחסימה שבועית אוטומטית, לכן נחסמת לשבוע הקרוב בלבד.

במידה ותתחרט, כתוב נא בדף זה ובקש שחרור, רצוי עם תקציר עריכה מתאים (שיביא לכאן את מנטרי דף השינויים האחרונים).

שבת שלום, ינבושד • כ"א בשבט ה'תש"ע.

עזר, כתבת בבקשת החסימה שאתה רוצה לכתוב רק במרחב הערכים. אני יכול לסדר את זה במסנן ההשחתות אם תרצה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:46, 5 בפברואר 2010 (IST)תגובה
לא, תודה. חשובה לי הגבלת הזמן, ולא הגבלת המרחב. עזר - שיחה 10:19, 5 בפברואר 2010 (IST)תגובה

מכל מלמדי השכלתי

[עריכת קוד מקור]

הי עזר, גיליתי שאין ערך על פתגם ידוע זה. אולי בא לך לכתוב עליו ערך? Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 17:54, 9 בפברואר 2010 (IST)תגובה

שלום, חנה. מקור הפתגם אינו זקוק למחקר, כי הוא ידוע - זהו פסוק בספר תהלים (קיט,צט). יש מקום להרחיב על פירושו המדויק של הפסוק, ששנוי במחלוקת פרשנית, ובמובן של הפתגם המקובל הוא מופיע במשנה במסכת אבות (פרק ד משנה א): "איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: מכל מלמדי השכלתי". הראי לי בבקשה שתי דוגמאות מוצלחות לערכים על פתגמים שמקורם ידוע, כדי לראות איך עושים ערך טוב על פתגם, ושלא יטענו אחר כך שהערך סתמי וחסר חשיבות. עזר - שיחה 19:34, 9 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אני יודעת שהמקור ידוע, האזכור היחיד שלו בויקיפדיה נמצא בערך בן זומא. יש ערכים כאלה בויקיפדיה כי כבר נתקלתי בהם. אני צריכה להיזכר. לא חייב להיות ערך ארוך. אבל הסבר על מקורו, על משמעותו, שימושים שונים שנעשו בו תוך ציטוט מהמקורות. כל זה נראה לי מספיק לערך כזה. אולי ייכנסו אחרים שקוראים את דף השיחה שלך ויתנו דוגמאות Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 19:39, 9 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תוכלו לראות דוגמאות בקטגוריה:ניבים וביטויים עבריים. ממליץ לקרוא את הדיון האחרון אאל"ט במזנון שנערך בנושא. Kulystabשיחההאם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? • כ"ו בשבט ה'תש"ע • 19:57, 9 בפברואר 2010 (IST)תגובה
וגם קטגוריה:אמרות כנף וקטגוריה:אמרות תנ"כיות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:03, 9 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תודה רבה, ידעתי שרווח והצלה יגיעו :) Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 20:15, 9 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תודה לכם, ולאור הדיון שאליו הפניתם אבדוק אם אפשר לעשות משהו שלא יעורר דיוני חשיבות. עזר - שיחה 20:18, 9 בפברואר 2010 (IST)תגובה
למיטב ידיעתי במקור (תהילים) הכוונה היא הפוכה לגמרי מהמובן בו משתמשים בביטוי מאז מסכת אבות. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 09:14, 10 בפברואר 2010 (IST)תגובה
שלום אריאל. אכן לדעת אבן עזרא הפירוש הפוך, שהמ' של "מכל" היא מ' היתרון - השכלתי יותר מכל מלמדי - אבל הדבר שנוי במחלוקת (עיין רד"ק). אגב, יש קשר מובהק בין פירוש אבן עזרא לבין הביוגרפיה האישית שלו כאוטודידקט, והראיה לכך שאין זה פירוש אקראי היא העובדה שהוא חוזר על פירוש זה בכמה מקומות, כולל בספרו "יסוד מורא" (פרק שמיני). הערך במצב מתקדם, ואני מקווה להעלותו במוצ"ש הבעל"ט. בברכה, עזר - שיחה 19:24, 10 בפברואר 2010 (IST)תגובה
לאחר שקראתי את השיחה בין אריאל ועזר, אני בטוחה שהפתגם הזה זכאי לערך. רק מדיון זה כבר למדתי משהו חדש Hanay שיחה ראית את פורטל הארכאולוגיה? 23:05, 10 בפברואר 2010 (IST)תגובה
שכויח על הערך, עזר! אלדדשיחה 19:39, 13 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תודה, עזר - שיחה 00:28, 14 בפברואר 2010 (IST)תגובה

בדיקת עריכות מרובות

[עריכת קוד מקור]

עזר, באמצעות לחיצה על לשונית גרסאות קודמות ניתן לראות את השינויים בין כל שתי גירסאות ולא בהכרח בין שתיים עוקבות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 06:44, 14 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אני מבין שאתה כותב זאת בעקבות הערתי למשתמש "החץ". תודה. עזר - שיחה 08:15, 14 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אכן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:26, 14 בפברואר 2010 (IST)תגובה

תלמוד

[עריכת קוד מקור]

שלא תסיק שיש איזה זלזול בדבריך, להיפך - אני מאוד מעריך אותך. ואף על פי כן אני לא חושב שיש מספיק 'בשר' לערך עצמאי. זאת ועוד, לדעתי קיום שלושת הערכים מבלבל קוראים זרים. לילה טוב. גוונא + שיחה + בעל רקע הלכתי? יש לי משימות בשבילך! 00:59, 15 בפברואר 2010 (IST)תגובה

גוונא ידידי, אני לא חושב שאתה מזלזל בי, וברמה האישית אני מרגיש ידידות כנה, אלא שלגופו של עניין מיהרת להחליט. יש הגיון בדבריך, ולא "אשב שבעה" אם הערך הזה יימחק, אבל מתינות לא תזיק. זו לא הפעם הראשונה שאני רואה אותך ממהר להגיב, והפעם הקודמת צרמה לי יותר, אחרי שעה שלמה שכתבתי משהו. באמת שאני לא כועס, אבל אם מתעורר רושם של שליפות מהמותן זה עושה את ההשקעה בדיון ואיסוף הראיות ובדיקת דיוק המקורות וכו' לבלתי כדאית. עזר - שיחה 01:07, 15 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אתה מזכיר לי סיפור, על השאגת אריה כמדומני, שבא אליו הגבאי וביקש שכבוד הרב יתפלל קצת יותר לאט, כי זה לא נעים, הציבור חושב שהרב טס ולא מתכוון בתפילה, אז אולי כשכבוד הרב מסיים שמונה עשרה שיחכה עוד דקה ואז יפסע ג' פסיעות אחורה. הרב השיב לו: אני כבר אחרי הדקה הזו... עזר - שיחה 01:12, 15 בפברואר 2010 (IST)תגובה
עזר, זה עניין של גישה; הרושם שלי הוא שדיונים ארוכים לרוב לא עוזרים למהות הוויכוח, כי שורש הוויכוח מבוסס יותר על הנחות יסוד ופחות על חוסר ידע של מובאה זו או אחרת. דווקא הדוגמה שהבאת מהשיחה על עדות נשים מדגימה יופי ויכוח שמבוסס על הנחות יסוד והשקפת עולם (אנאכרוניסטית, במקרה שלך ) ולא על מובאה כזאת או אחרת.
אני צעיר ממך בהרבה, כנראה, אבל מניסיוני כאן, הדיונים הבלתי נגמרים לא מובילים לאף מקום. גוונא + שיחה + בעל רקע הלכתי? יש לי משימות בשבילך! 15:52, 15 בפברואר 2010 (IST)תגובה

מוקצה

[עריכת קוד מקור]

שלום עזר. אנא עיין במוקצה. ניסיתי להתחיל בשיכתוב, כך שיהיה מובן לקורא החילוני, והבחנתי בכפילות עם הערך המומלץ ארבע רשויות השבת. לשיקול דעתך כיצד לנהוג שם. בברכה, דני. ‏Danny-w22:40, 15 בפברואר 2010 (IST)תגובה

דני, מוקצה וארבע רשויות שבת הם שני נושאים נפרדים; באיסור מוקצה יש חפצים מוגדרים שאסור לטלטלם כלל ועיקר, ואיסור הרשויות עוסק בעצם ההעברה מרשות לרשות - לא משנה איזה חפץ. גוונא + שיחה + בעל רקע הלכתי? יש לי משימות בשבילך! 22:44, 15 בפברואר 2010 (IST)תגובה
גוונא צודק כמובן, אבל דני לא אשם: המושג "טילטול" המשותף לשני הנושאים מבלבל, וצריך להבהיר זאת בפתיח לערכים. עזר - שיחה 23:03, 15 בפברואר 2010 (IST)תגובה

מתייוונים

[עריכת קוד מקור]

היי עזר,

פניתי לברי"א והוא הפנה אותי אליך. האם תרצה לכתוב פרק על המתייוונים בערך מרד החשמונאים? ההיקף הנדרש הוא 3-4 פסקאות מלאות. גילגמש שיחה ראו את מיזם ההמשך! 05:59, 19 בפברואר 2010 (IST)תגובה

לא. יש לי נגישות לכמה מקורות ראשוניים - ספר חשמונאים, מגילת תענית, וכדומה - אבל אינני בקי בחקר הנושא, בפרט בהקשר של הפרק החסר בערך - אומדן יחסי הכוחות בין החשמונאים למתיוונים. עזר - שיחה 10:55, 19 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תודה על תשובתך. האם אתה מכיר משתמש אחר שבקיא בנושא? גילגמש שיחה ראו את מיזם ההמשך! 00:21, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אולי משתמש: ד"ר א. עזר - שיחה 00:45, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

תלמיד חכם שסרח

[עריכת קוד מקור]

ערך מעניין. השכלתי. תודה. ‏Danny-w00:29, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

היי, לגמרי מעניין ומקורי. סחתיין.
הערה הסיכוי שאדם יחפש בגוגל 'תלמיד חכם שסרח' כדי למצוא את יחס ההלכה לרבנים שעברו עבירה - קלוש, שווה לראות איך מקשרים לזה ממקומות רלוונטיים נוספים. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 00:46, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
קישרתי מהערך פורום תקנה, ואין לי רעיונות נוספים. עזר - שיחה 00:48, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תודה רבה בעד הערך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 00:51, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
לצערי אינני יכול להגיב כנהוג "בשמחה" או "בכיף". עזר - שיחה 00:55, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
למה? קרה משהו? גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 00:57, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
באת זה עתה מהונולולו, גוונא? אגב, מה פשר התוספת "כמעט"? האם גם אתה שמעת מאחורי הפרגוד "שובו בנים שובבים חוץ מאחר"?! עזר - שיחה 00:59, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אה, הבנתי.
בתחילה הרהרתי בפרעה ובדברים המעכבים את התשובה ברמב"ם. אבל אתה צודק. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 01:05, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
הוספתי קטגוריה, וכן הפנייה מהערך נידוי (הלכה). ‏Danny-w01:04, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
לדני - תוספת מועילה, תודה. לגוונא - הרמב"ם מציין גם לגבי הדברים המעכבים את התשובה שאינם מניעה מוחלטת. עזר - שיחה 01:07, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
ועכשיו אני מתהרהר לי בשלישית: מה עם עמלק? גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 01:09, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אתה יכול גם להרהר ברביעית: ומה עם חייבי מיתות בית דין, שאין התשובה מועילה להם להיפטר מן העונש? אלא שבדיני שמיים לכולם יש תשובה, ואילו בדיני אדם תשובה אינה מועילה לפטור מעונש, וגם כדי לצאת מחזקת רשע, כגון לעניין פסול בעדות או פסול מלהיות שוחט, לא מספיקה תשובה שבלב אלא צריך תשובה הניכרת לעיני בני אדם. וכבר דרשו דורשי רשומות על עמלק: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים", אבל מעל השמים יש לו זכר... עזר - שיחה 01:12, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
לא קונה את זה. כשההלכה מצווה להרוג קטגורית עם שלם, כולל נשיו טפו ולהשמיד את רכושו - זה לא בגלל שזה עונש בדיני אדם על מעשה זה או אחר שהם עשו. כך מה תגיד על עמלקי שלא השתתף במעשיהם הרעים של בני עמו? הציווי להרוג הוא כי יש תפיסה שהם אבודים רוחנית.
אבל בסדר, הנחות היסוד שלנו שונות. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 01:16, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
מסקרן אותי מה אביך חושב על זה (לא שאתה חייב לו משהו מבחינת החשיבה, אבל באמת מעניין אותי לדעת). אולי כטוב לבו ביין בפורים הבעל"ט תשאל אותו ותספר לי. עזר - שיחה 01:22, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
על אחריותי בלבד: הוא מתרשם שהנחת היסוד בהלכה היא שכל אחד יכול לחזור בתשובה, אך אין לו מקור ברור לכך שזה נכון ללא כל סייג לגבי כל אדם בכל סיטואציה (נניח לגבי 'אחר', עמלק וכדו'), כי השיח בעניין הוא מדרשי ולא הלכתי, כך שקשה לקבוע מסמרות. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 01:27, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

ברמב"ם מלכים ו,א ובעיקר שם הלכה ד' מוכח שקוראים לשלום לעמלק לפני שנלחמים איתם, ואם השלימו וקיבלו ז' מצוות בני נח אין הורגים אותם ואין נלחמים איתם. בנילה - שיחה 01:33, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

הוא לשיטתיה באיסו"ב פרק י"ב הלכה י"ז, שעמלק יכולים להתגייר (בניגוד לעממים אחרים). גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 01:34, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
גם ד' עממים יכולים להתגייר, רק אסורים לבוא בקהל. בנילה - שיחה 01:38, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אוי נכון, טעיתי וערבבתי. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 01:41, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
בכל זאת אני זוכר שיש שיטה בהלכה, אולי בגמרא\משנה ולא נפסקה להלכה, שעמלק לא יכול להתגייר. לא זוכר עכשיו איפה. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 01:42, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
א. גם הראב"ד בהל' מלכים שם כרמב"ם, אלא שהוא הבין שלפי הרמב"ם די בהשלמה וא"צ קבלת ז' מצוות, והוא מצריך גם קבלת ז' מצוות. ב. גם אני זוכר שיש דעה כזו, כמדומני במכילתא, אך רק שלכתחילה לא מקבלים גרים מעמלק. בדיעבד - "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" בנילה - שיחה 01:45, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
הנה: "רבי אליעזר אומר:נשבע המקום בכיסא הכבוד שלו, שאם יבוא עמלקי להתגייר, שלא יקבלו אותו." גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 01:47, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
שו"ר ברפרוף שיש סוברים שגם בדיעבד אין מקבלים גרים מעמלק, ומסבירים בני בניו של המן באופן אחר. איך שלא יהיה גם לדעה שלא מקבל גרים, לא בהכרח שלא מקבלים אותם להיות גרים תושבים.בנילה - שיחה 01:50, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
מצטער שנטשתי את הדיון. הלכתי לעשות "שאלת חלום", אבל שכחתי מה ענו לי... עזר - שיחה 06:59, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

רק רציתי להגיד תודה על ערך חשוב, מחכים, נהיר וברור. Ranbar - שיחה 11:43, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

שלום עזר, ראה שניסחתי מחדש את הפתיחה לערך והוספתי כמה משפטים.
אלדד דיבר איתי היום, והסב את תשומת ליבי לכך שלעיתים ערכים תורניים נותרים עמומים מעט לציבור הרחב. אני חושב שהפתיחה הנוכחית מנגישה יותר את הערך לקורא זר לתחום. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 20:22, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה

התוספת מקובלת עלי, ושיפצתי מעט. אני מודע לצורך בהבהרת ערכים תורניים ומשתדל לעמוד במשימה, ראה גם תגובת רנבר מעליך (אגב, כל פעם שאני נתקל ברנבר אני נזכר בראשי תיבות של ר' ניסים בן ראובן, הר"ן, שהוא אולי הבהיר ביותר בסגנונו מבין הראשונים), ואשמח על כל תוספת הבהרה. עזר - שיחה 20:37, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אני מבקש! נא לא לפגוע ברש"י! מקומו שמור לו. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 20:55, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
כמה מחלוקות ראית על "מה הפשט ברש"י" וכמה על "מה הפשט בר"ן"? לקיצור יש מחיר! עזר - שיחה 20:59, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תלוי איפה... היום יותר אופנתי בישיבות להתווכח על הר"ן, רש"י כבר לא 'אין'... גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 21:02, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
מסכים עם עזר, כיוצב"ש אני הרבה יותר מתגעגע לנדרים מאשר לעירובין למשל. קריצה Rex - שיחה 21:07, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אומרים בשם ר' ברוך בער, שכשיגיע לעולם הבא ויישאל איזה תענוגות הוא מבקש לעצמו יאמר: נדרים עם ר"ן וכוס תה. עזר - שיחה 21:15, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
זה שטייט מפוירעש ב'שימושה של תורה' על מרן הרב שך - אם אני זוכר נכון מסדרי מוסר. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 21:18, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
והחסידים מצידם ניכסו זאת גם לאחת מהדמויות "שלהם"... אין זאת אלא ללמד על פופוליאריותו של הר"ן אפילו בקבוצות כה מנוגדות, כידוע. Rex - שיחה 21:46, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אתרא קדישא

[עריכת קוד מקור]

שלום עזר. היום ערכתי בירור הלכתי מקיף בנושא פינוי הקברים, והוברר לי שאיש אינו מתיר פינוי קברים לצרכים שאינם ציבוריים מובהקים. משום כך, חלק הארי של מאבקי אתרא קדישא הרשומים בערך, אינם נוגעים כלל למחלוקות האחרונים בהגדרת "קבר המזיק את הרבים". גם פסיקתו של הרב מצגר בנושא בית החולים באשקלון נומקה בהיתר של פיקוח נפש, ואילו לדעת החולקים עליו לא ניתן להשתמש בהיתר זה בסיטואציה זו. כך או כך, נושא בית החולים לא הוזכר בערך, ונימוקו של הרב מצגר הוא נקודתי ואינו עקרוני ביחס לכלל מאבקי את"ק. תמהני אפוא, האם וכיצד לשלב בערך את הרקע ההלכתי. ברי"אשיחה • ח' באדר ה'תש"ע • 21:04, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

ברוך הבא בצל קורתי (לראשונה? הכל פה בד"ץ/שארית - מה שתבחר, זה בסדר). עדיין צריך לכתוב פיסקה על חומר העניין של חיטוטי שכבי במקורות, ואפשר להוסיף משפט שאמנם בתנאים מסוימים אלו ואלו הדבר מותר אבל האתרים שעליהם מדובר אינם עומדים בתנאים אלו, פלוס הבהרה על יסוד המחלוקת עם הרב אלישיב. עזר - שיחה 21:17, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
פעם ראשונה? אם כך אתה צריך לברך שהחיינו... בד"ץ? שארית? אתה מזכיר לי את ההוא שנכנס לחנות בבני ברק וביקש את הפולקעס של ר' חיים שאול קרליץ, ענה לו המוכר: איך אתה יכול להשוות אותם לפולקעס של הרב לנדא?![1] קריצה
לענייננו, אחשוב איך ומה לשלב. ברי"אשיחה • ח' באדר ה'תש"ע • 21:31, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה
  1. ^ מיועד למי שהכיר את ההבדלים הפיגורטיביים בין שני האישים הנכבדים...

אשמח אם תבחן את התוספת. ברי"אשיחה • ח' באדר ה'תש"ע • 14:18, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה

יפה מאד! לצורך הערך על אתרא קדישא זה מצוין, ועם עוד קצת השקעה אפשר כבר לעשות מזה ערך נפרד על חילול קברים, שתהיה אליו הפניה מאתרא קדישא כערך מורחב. עזר - שיחה 21:14, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה


חיבור ת"ח נאה להם ונאה..

[עריכת קוד מקור]

אהיה בארץ (במרכז) שבוע הבא למשך שלש שבועות, אם תרצה להיפגש ללבן מה טוב.

התעניינתי בערך על המחבר של הכפתור ופרח שעסקת בו ואשאלך אם יש בידיעתך על מקור התשובה של הראב"ד אודות "המנהג רע" של הנהגת העם בזל"ק בחו"ל שמביאו המחבר.

שמחה ברכה ושלום,משתמש:פרץ הכהןשיחה • י' באדר ה'תש"ע • 18:28, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה

שלום לך רבי פרץ, וברוך בואך לארץ קדשנו. אינני יודע למה אתה קורא "המרכז". בארץ רגילים לקרוא כך לאזור גוש דן, תל אביב ובני ברק וכו', וחזקה עליך שתהיה גם במרכז האמיתי, ירושלים, גם אם לא תשהה פה עד ערב פסח הבעל"ט לאכול מן הזבחים ומן הפסחים. אם אכן תהיה בירושלים - אחפש דרך לשלוח לך את פרטיי בלי להחשף, כדי שאוכל לפגשך.
לגבי הראב"ד, הנוסח הנכון בדברי הכו"פ הוא שדבריו נאמרו על "הר"ז" ולא "הר"ן" כנדפס במהדו' לונץ, ואם כן זוהי אחת מהשגותיו על בעל המאור בחולין, שחסרות בכל כתבי היד שבידינו (ראיתי בספר 'כתוב שם' הנדמ"ח ירושלים תש"ן שבכתה"י שבידינו חסרה מסכת חולין, והשלימו שם בפרק תשיעי קטע אחד, גם הוא מן הכפתור ופרח, ואת הקטע בפרק הזרוע לא השלימו). עזר - שיחה 19:13, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
ברוכים הנמצאים בשם ה' אל עליון המפליא לעשות בארץ.

למרכז כוונתי להמודרנית (ולא האמיתית שהזכרת).

התפלאתי! לאכול מן הזבחים והפסחים ולא לזרוק את דמן? הלא שבח הוא לבני אהרן שהולכין עד ארכובותיהן בדם קדשים בטרם שנותנים ביס טוב מבשר שריחו נדף למרחקין.

לעמוד על קשר בלי לחשוף וכו' אולי שלח נא אימייל אל malbim234@gmail.com, ומזה נעתיד עתידינו בעז"ה.

אודות מילי הראב"ד הובא בכו"פ: "והאי פסקא (למנוע המתנות בחו"ל) לא מיחוורא וכו'..אין ללמוד ממנהג רע של איסור, והרי במתנות קונסין אטמא וגלימא ומשמתין ואפילו בכהן טבח".

הספר איננו תח"י כעת אבל מזכרוני איני יודע איך הזכירו כאן הר"ז והר"ן ומה שייכותם לכאן (וגם לא אמרו כזה ביטוי חריף ממה שראיתי ממיליהם על מסכת חולין). האם יש לכבודו הפניה אל דפוס הכו"פ מהדורת לונץ?

שלום לעם הנושמים אויר המחכים להכיר כבוד ה' משתמש:פרץ הכהןשיחה • כ"ג באדר ה'תש"ע • 12:57, 9 במרץ 2010 (IST)תגובה

שלחתי לך דוא"ל. הרז"ה לא נוקט בלשון זו, אבל הראב"ד הוא שנקט בביטוי החריף, כמובא בתחילת פט"ז בכפתור ופרח. במהדו' לונץ זה בעמוד שעז, העמוד הראשון של חלק ב (המיספור בחלק ב ממשיך מחלק א). עזר - שיחה 19:31, 9 במרץ 2010 (IST)תגובה

תיבת נח

[עריכת קוד מקור]

שלום עזר.

נא עיין בדין ודברים ובלינקים שהבאתי בדף השיחה של הערך תיבת נח, לגבי הטענה לגילוי שרידים, אודה לך על חוות דעתך, לגבי הנוסח המתאים לערך. טיפוסי - שיחה 13:18, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה

אני חלש באנגלית (יום אחרי מבחן הבגרות שכחתי כמעט הכל). בלינק בעברית ובאתרים נוספים ראיתי הרבה מלל ומעט תמונות, ואין לי דעה ברורה איך נכון להציג את הדברים: האם כטענה שיש בה "בשר" אבל טרם נבדקה מדעית, או כטענה חסרת בסיס משמעותי, או כטענה שנבדקה מדעית ונשללה. כך או כך, לדעתי הניסוח בערך כרגע לעגני ולא אנציקלופדי, אבל בהעדר עמדה ברורה על הניסוח הראוי אינני רוצה להתערב. מצטער. עזר - שיחה 21:04, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
המייל שלי פתוח בפניך, אתה יודע. ואם תרצה אארגן לך תרגום של החומר. Rex - שיחה 22:39, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
ניסיתי בעבר מספר פעמים ושוב היום להיכנס לחשבון של הדוא"ל ללא הצלחה, ולא הבנתי איפה טעיתי.עזר - שיחה 23:25, 25 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אם אתה רוצה לשלוח מייל למשתמש, יש את הקישור שנתתי. אם אתה רוצה לפתוח את האפשרות שתוכל לקבל מיילים, ראה עזרה:העדפות#דואר אלקטרוני Rex - שיחה 15:37, 26 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תיכנס ל"העדפות שלי" בראש כל דף בויקיפדיה. תיכנס ללשונית הראשונה מימין פרטי המשתמש ורד למטה, ניתן להגדירשם פרטים לגבי כתובת הדוא"ל. סמן בתיבה הנכונה שמור ואנשים יוכלו לשלוח אליך דוא"ל Hanay שיחה אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 10:54, 28 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תודה רבה לכם, וגם לאריאל פ. על סיועו הטלפוני. ישראל, אני ממתין לתרגומך! עזר - שיחה 20:50, 3 במרץ 2010 (IST)תגובה

תשומת ליבך

[עריכת קוד מקור]

כתבת: ”לצערי, רוב הערכים בהלכה נמצאים במצב מביש ומביך, מבחינת ההיקף והדיוק והסגנון (גם אלה שאין עליהם תבנית שכתוב/השלמה), כולל ערכי מבוא...” (משתמש:עזר, שיחת פורטל:הלכה)
בראייתי, הערכים הבוערים כרגע ממש הם:משפט עברי, תקנת חכמים, תלמוד ורוב (הלכה). אז אם משעמם לך... גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 08:59, 7 במרץ 2010 (IST)תגובה

אכן כתבתי את המשפט האמור, מודה בעובדות, אך לא באשמה... כעת אני עסוק בהבאת המשיח. כשהוא יבוא (האיש או הערך, מה שיבוא קודם) אתפנה לתלמוד, שבעניינו יש לי חוב מוסרי, מאחר שתמכתי בהשארתו. המשפט העברי הוא פרויקט אדיר, ויהי רצון שפעם אגיע אליו. עזר - שיחה 20:05, 7 במרץ 2010 (IST)תגובה
אם האיש יבוא קודם תפסיק לכתוב את הערך? למה ומדוע? אדרבה, תמשיך, רק תוסיף תבנית "אקטואלי"! בנילה - שיחה 23:02, 7 במרץ 2010 (IST)תגובה

שם הערך משיח

[עריכת קוד מקור]

ערב טוב, התקיים דיון קצר באשר לשם הערך (ראה בדף השיחה שם), שכרגע המצב עומד על תיקו. אולי כמשכתב הנוכחי של הערך תוסיף את דעתך ונוכל להחליט. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 23:20, 8 במרץ 2010 (IST)תגובה

אשתורי הפרחי

[עריכת קוד מקור]

שלום עזר,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "אשתורי הפרחי" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:13, 9 במרץ 2010 (IST)תגובה

תודה על התזכורת. עבדתי על הערך על בסיס המבוא של לונץ לספר כפתור ופרח של ר' אשתורי הפרחי, וכעת ראיתי שמחקרים חדשים מערערים על רבות מקביעותיו של לונץ, ואני מתעכב עד להשגתם. מקווה להמשיך תוך מספר ימים. עזר - שיחה 19:23, 9 במרץ 2010 (IST)תגובה
מאה אחוז! אני רק מזכיר... . באותה ההזדמנות אנא בדוק גם בבקשה את הערך על קורבן חטאת. המון תודה - Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:01, 10 במרץ 2010 (IST)תגובה
עליו אין לי תירוצים, אבל אני מתכנן להמשיך איתו. עזר - שיחה 08:51, 10 במרץ 2010 (IST)תגובה

איסוף מטבעות של 10 אגורות בהפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון

[עריכת קוד מקור]

לשאלתך כמה כסף נאסף אין לי תשובה, אבל זכור לי מאז שהיו אנשים שהתעקשו לתת מטבעות גדולות יותר ואף שטרות כסף. טיפוסי - שיחה 14:14, 11 במרץ 2010 (IST)תגובה

יפה מצידם, אבל בשביל לדעת את מספר האנשים - זה בעייתי. עזר - שיחה 14:53, 11 במרץ 2010 (IST)תגובה
אבי היה בין האוספים, אאל"ט, אספו בעיקר חצאי שקלים. והיו גם שטרות וכסף גדול, גם ככה לא חושב שהם הגיעו לסכום הרצוי. Rex - שיחה 14:33, 12 במרץ 2010 (IST)תגובה

ראו גם

[עריכת קוד מקור]

עזר, האם אתה מסכים שיש מקום להוסיף את הערך 'הפגנת החרדים נגד ביהמ"ש העליון' ב'ראו גם' של הערכים בית המשפט העליון, ויהדות חרדית. טיפוסי - שיחה 09:46, 12 במרץ 2010 (IST)תגובה

לדעתי יש מקום ולא הכרח, גבולי מדי בשביל לעשות הפגנה חדשה של חצי מליון ויקיפדים חרדים על זה. עזר - שיחה 10:36, 12 במרץ 2010 (IST)תגובה
עזר, אם זה נראה לך מתאים, אז תחזיר. (אני חשבתי לתומי, ועדיין חושב, שזה מובן מאליו שזה אזוטרי. יש קישורים פנימיים בערך, ויש ראו גם לנושאי עניין חופפים) Rex - שיחה 14:31, 12 במרץ 2010 (IST)תגובה
תודה, ישראל. מאחר שאתה מעניק לי את הזכות להיות הקובע (מבחינתך לפחות) - אתה מטיל עלי גם את האחריות לחשוב טוב. אבדוק שוב במוצ"ש. שבת שלום. עזר - שיחה 14:37, 12 במרץ 2010 (IST)תגובה
לקחתי בחשבון גם מקדם "שגיאות אנוש בשיקול דעת"... מצידי שחזר ואחר כך תחשוב (האגו שלי לא ייפגע, לאחר שקיבלתי אישוש לצדקתי) Rex - שיחה 14:49, 12 במרץ 2010 (IST)תגובה

טחינה (מלאכה)

[עריכת קוד מקור]

שבוע טוב, ותודה רבה על ההערות.

את ראשי תיבות וקיצורים פתחתי אולם שינוי הסיגנון דורש יותר עבודה... אתה מוזמן לעזור

אודלן - שיחה 23:01, 13 במרץ 2010 (IST)תגובה

חודש טוב ושנה טובה!

[עריכת קוד מקור]

שלחתי לך דוא"ל, אודה לך אם תוכל להשיבני בהקדם. בנילה - שיחה 13:29, 16 במרץ 2010 (IST)תגובה

עניתי, ואם יש לך מה להוסיף - אנא ספר לי. עזר - שיחה 14:58, 16 במרץ 2010 (IST)תגובה

קטניות בפסח

[עריכת קוד מקור]

הי עזר. בהמשך למה שכתבת. אמא שלי היתה ממשפחת חסידי סאטמר. מלחמת העולם השניה וכל מה שהיא עברה שם הרחיקה אותה מהעדה במיוחד בגלל שאחיה רצה לעלות לארץ ישראל עוד בשנות ה-30 והרבי אמר לא ואת עצמו הוא מילט. היא אף פעם לא סלחה לו על כך. כאשר עלתה לארץ ישראל ב1947 קיימה בית דתי ברמה של תנועת המזרחי. אבל את המטבח שלה ניהלה בדיוק כמו שאמא שלה ניהלה. ואני תמיד מופתעת וחושבת מה שהיה טוב לחסידי סאטמר למה לא טוב היום. ולמה אני כותבת זאת. כי למשל אצלה לא היה דבר כזה "חסה בהכשר בד"צ". חסה היתה חסה. היא פשוט הפרידה את העלים ושטפה כל עלה ביסודיות כמו שעושה כל מי שעובד במטבח ולא משנה אם הוא דתי או חילוני. כנ"ל עשתה עם הכרובית. הייתי לפני 3 שבועות בחפירות הארכאולוגיות בבקעת פצאל, היו בקבוצה בנות דתיות. ערב אחד התנדבתי לבשל את התוספת לפסטה ופרקתי את הכרובית לפרחים ושטפתי אותה היטב. ואז נגשה אלי אחת הבנות לקחה ממני את הכרובית והכניסה למי מלח ל15 דקות. לי זה הפריע בבישול כי הייתי צריכה להמתין באמצע העבודה. ואני חשבתי לעצמי לאן כבר מגיעים בנושא ההכשר הזה. למה מה שהיה טוב לאבותינו לא טוב היום. כל הזמן ממציאים המצאות חדשות רק בשביל להראות "שמקפידים יותר". ואיך זה קשור לקטניות? אז אם הצליחו להמציא "הכשר בד"צ לחסה" והכשר בד"צ לכרובית" אי אפשר להמציא הכשר בד"צ לקטניות לפסח? או שההכשרים האלה באים רק בשביל להחמיר ולא בשביל להקל? ובכלל מגוחך בעיניי שהיהודים ממוצא ספרדי כן אוכלים קטיניות ואלה ממוצא אשכנזי לא. היום יש בתים מעורבים רבים. אז הגיע הזמן לאחד את עם ישראל ולמצוא פתרון גם לנושא זה. הגיע הזמן שאיסור הקטניות יעלם מהעולם. אבל בשביל זה צריך רבנים עם שאר רוח כמו שהיו פעם שיעזו לחדש גם בכוון הקלה ולא רק בכוון החמרה. וסליחה שהפלתי עליך את כל מה שאני חשה בנושא . שיהיה לך חג פסח כשר ושמח (עם או בלי קטניות) Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 06:35, 18 במרץ 2010 (IST)תגובה

בוקר טוב, חנה. הסיפור שלך מעניין. בימי ילדותי עדיין לא הייתה החסה שגודלה על מצע מנותק וללא תולעים, והיינו עומדים בערב פסח במרפסת ובוחנים כל עלה מול השמש, ומה יש לומר? היו תולעים גם היו, והיינו מוציאים אותם אחת אחת, כך שבאמת קשה לי להבין איך הסתדרו בדורות הקודמים. נסי פעם לקנות חסה שלא גודלה בשיטה מיוחדת, שטפי היטב כהרגלך ואחר כך הסתכלי היטב בשמש, וספרי לי מה את רואה.
לגבי הקטניות זה סיפור אחר: אין ויכוח שהם כשרות ביסודן. כדי לאחד את המנהגים עם קיבוץ הגלויות צריך ליצור גוף רבני מוסכם ומאוחד, והוא יוכל להכריע באופן אחיד בכל הנושאים בהם יש הבדלים בין העדות. זה היה החזון המקורי של הראי"ה קוק לגבי הרבנות הראשית, אבל בינתיים צמחו לצידה כמה "מועצות חכמי" ו"מועצות גדולי" (לתשומת לבך - בין השאר בגלל התחושה שהרבנות הראשית נתונה ללחצים פוליטיים, כדוגמת פרשת האח והאחות - עדיין אין עליה ערך?!).
אמש הפצתי לחברי דף עם הלכות פסח ושמה כתבתי כמה הקלות בנושא הקטניות (שמן קנולה, שמן סויה, מאכלים לתינוקות, מאכלים למתארח אצל בני עדות המזרח וערבבו בהם מעט קטניות, ועוד), אבל אין בכוחו ובסמכותו של רב בודד כזה או אחר לבטל מנהג מושרש, אלא רק במסגרת רחבה ומוסמכת עבור כלל הציבור (רבנים בודדים יכולים לבטל מנהגים רק אם התברר שיסודם בטעות. זה לא המקרה). על זה אנחנו מתפללים יום יום "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה". משום מה, באף אחת מברכות התפילה לא הוזכרו היגון והאנחה, פרט לברכה העוסקת בהנהגה, המדינית והדתית.
אני מאמין שיום יבוא ותקוותיך יתגשמו, אבל בשביל זה צריך סבלנות.
פסח כשר ושמח גם לך, עזר - שיחה 09:06, 18 במרץ 2010 (IST)תגובה
וכי ברבני עסקינן? ואנכי לא ידעתי. אם כן פרוס את חסותך על תלמיד חדש שבא לעיר! Rex - שיחה 15:10, 18 במרץ 2010 (IST)תגובה
אם לא הבנת, לא אני המצאתי את הקולות הנ"ל (מקור מרכזי הוא הרמ"א תנג,א ומשנה ברורה שם סק"ח ובעיקר שו"ת באר יצחק לר' יצחק אלחנן מקובנא או"ח סי' יא, אלא שהציבור לא מודע אליהן. ועוד לא דיברתי על כל קולותיו של הרב דב ליאור, ראה בערכו, שעוד לא מפרט הכל, וחלק מקולותיו פחות בקונצנזוס הרבני). מכל מקום, תודה על ההפניה אל המשתמש צרטוק, שבאמת נהניתי מעיון בעריכותיו וכתבתי לו זאת. עזר - שיחה 16:55, 18 במרץ 2010 (IST)תגובה
עזר, השאלה שלי בעינה נשארה. למה בשביל להחמיר מצליחים למצוא הסכמה רחבה ובשביל להקל לא. ואני חושבת שזה בכוונה. כי האופנה עכשיו היא להחמיר וכל רב רוצה להראות שהוא צדיק יותר מחברו. כאילו שזה יעשה אותו צדיק. רבנים רבים שכחו את המהות ועברו לטכניקה. אז מתי יקום שוב מישהו ברמה של הרב קוק שיחשוב איך מקרבים ולא איך מרחיקים. וטוב שהתרת את שמן הקנולה ושמן הסויה ועוד קצת. ואפשר להקל עוד. Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 23:39, 18 במרץ 2010 (IST)תגובה
ההלכה איננה כחומר ביד היוצר, וצריך להבין את מהותו של פסק הלכה וכיצד הוא נולד. פסק הלכה איננו דעה אישית של רב, אלא הבנה שלו במקורות הקדומים והמחייבים. אם הוא מבין משהו מן הכתובים - הוא מחויב למסקנתו, ירצה או לא. אינני יודע מה האופנה עכשיו (אני רואה בו זמנית אופנות שונות בציבורים דתיים שונים, והתפצלות לזרמים ותת-זרמים), אבל המניעים שאת מייחסת לפסיקת הלכה של רבנים מבטאים, במחילה מכבודך, חוסר הבנה באשר למהותו של פסק הלכה ודרכי יצירתו. אני באופן אישי קורא יום יום פסקי הלכה של רבנים בדורנו, חלקם לחומרא וחלקם לקולא, ורובם ככולם מנומקים באופן שניתן להוכחה או להפרכה, ולאלה מהם שאינם מנומקים כדבעי - אינני מתייחס ברצינות. אני מוכן בשמחה "להקל עוד" בכל פרט שאשתכנע בהצדקתו על פי מקורות ההלכה וכללי הפסיקה המקובלים, וברגע שאתחיל לפסוק פסקים ולהקל הקלות על פי הזמנה של דעת הקהל - פסקי ההלכה הללו יהיו חסרי כל ערך. עזר - שיחה 00:03, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה
מבלי להתייחס לעיקר הדיון, מי שמחמיר בקטניות בפסח, לא ישתמש בשמן קנולה, וכל מוצר אחר המיוצר מקטניות. טיפוסי - שיחה 15:18, 21 במרץ 2010 (IST)תגובה
עיין נא בשו"ת באר יצחק או"ח סי' יא שציינתי, ותראה שלדעתו רוב המוצרים המסומנים היום "לאוכלי קטניות" מותרים לכולם. לגבי שמן קנולה יש סברות נוספות להתיר, מפני שהליפתית אינו ברור כלל כקטניות, וגם אינו נאכל בפני עצמו כדגן אלא רק בתור שמן, וכן הורו כמה רבנים חשובים, כמו הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור שליט"א. הרוצה להחמיר - יש לו על מי שיסמוך, אבל מעיקר הדין ספקא דמנהגא לקולא. עזר - שיחה 12:08, 22 במרץ 2010 (IST)תגובה

עזר יקירי

[עריכת קוד מקור]

האמן לי שלא הייתה כוונת מכוון בהשמטת "הרב" משמו של הרב ישראל רוזן (ותודה על התיקון). מאידך, לא נראה לי שיש החולק על העובדה שהסטייפלר, למשל, היה מגדולי הדור. האם המזרוחניקים סבורים שבגלל הבדלי השקפות ומלחמה בציונות לא נחשבו הרב מבריסק והחזו"א לגדולי דורם?! כאחד שרבים ממשפחתו נמנים על משפחות האצולה של הציבור הדתי לאומי ידוע לי שאין זה כך! בכל מקרה, הרשה לי להעיר לך כידיד, שאת מצוות בצדק תשפוט עמיתך יש להפנות גם אל אנשים מהחוג השחור... בברכה - ברי"אשיחה • ד' בניסן ה'תש"ע • 12:17, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה

עזר הוא מיזרוחניק ועזר הוא מיזרוחניק! גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 12:20, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה
אז מה? זה לא אומר בהכרח שהוא לא נורמלי! קריצה (כשהיינו אומרים לראש הישיבה שלי שאת החידוש שאמר בשיעור כללי מצאנו באיזה ספר של אחד האחרונים, היה עונה לנו: "זה עוד לא אומר שמה שאמרתי לא נכון..."). ברי"אשיחה • ד' בניסן ה'תש"ע • 12:25, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה
אומנם לא שאלו אותי, אבל אני מתנגד להצמדת הכינוי 'גדולי הדור' לרבנים של הדורות האחרונים, וזאת מאחר ופשט המושג מציין רב לו הערכה כללית חוצת מגזרים וקבוצות, כדוגמת הבית יוסף. ההגדרה לא מתאימה כמעט לאף רב מהדורות האחרונים, בייחוד לדורנו אנו. בדרך אגב, כידוע: "לעולם ישא אדם בת תלמיד חכם, לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי הדור" (פסחים ק*). נת- ה- - שיחה 12:37, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה
נתנאל, קרא את הערך גדול הדור. חוצמזה, איזה ש"ס יש לך? למיטב זכרוני זה פסחים מט או נ'. אולי כתבת לפי מספור העמוד?... ברי"אשיחה • ד' בניסן ה'תש"ע • 12:46, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה
ראה נא, ברי"א היקר: המושג "גדול הדור" איננו מוגדר, ובמקורו הכוונה בכלל למנהיג ציבור ולא לגדול בתורה, כפי שציין נתי. לדעתי יש הבדל גדול בין לומר על מישהו "גדול הדור", שזהו ביטוי שמעניק בלעדיות ובלתי ראוי, וכן לומר על שניים: "גדולי הדור", לבין לומר על מישהו "מגדולי הדור", שזהו ביטוי שמשאיר מקום גם לאחרים. בפרט הדבר בעייתי כאשר באותו ערך מוזכרים גם רבנים אחרים ללא תואר זה, כמו הרבנים הראשיים הרב גורן והרב ניסים (כדי לקבל מושג מגדלותו של הרב גורן כדאי לך לקרוא בהסכמתו של הרב קוק לספר שפרסם בגיל תשע עשרה. אני לא אוהב את ההשוואות, אבל גם אתה אל תעשה אותם). בשעתו, אאל"ט, שיניתי באתרא קדישא ביחס לגרי"ז מ"גדול הדור" ל"אחד מגדולי הדור", והשארתי זאת גם עכשיו. אני לומד כעת מסכת זבחים, ואני עוסק בתורת הגרי"ז כמעט יום יום, ואינני זקוק להסברים ממך על גדלותו. כאן כעסתי על "גדולי הדור" ביחס לשניים מסוימים, בצירוף השמטת ה"רב" מהרב ישראל רוזן (אני מאמין לך שלא הייתה מכוונת, אבל מסופקני אם זה היה קורה לך לגבי רב מפורסם מחוגך), וברוב כעסי ביטלתי את ההגדרה "גדולי הדור", אם כי היותר מדויק הוא "מגדולי הדור" (לדעתי זה לא ביטוי אנציקלופדי, אבל זה כבר סיפור אחר ועל כך לא אצא למלחמה). האמן לי שאם מורי ורבי הגר"א שפירא לא היה עושה את "טעות חייו" וחובר למזרוחניקים הוא היה אצלך "גדול הדור" לא פחות מהרב שך. עזר - שיחה 13:00, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה
ויכוחים מסוג זה לא ייגמרו, והכינוי "גדול הדור" אינו מודד רק גדלות בתורה, אלא גם האם הוא מקובל או לא. בכל אופן נראה לי שהכתרתם בתואר "מהמנהיגים הבולטים של הציבור החרדי" אמורה לספק את שני ההיבטים. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 14:03, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה

שבת שלום!

[עריכת קוד מקור]

הגבתי בשיחת תבנית:אחרונים. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 17:12, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה

היי עזר, משהו התקדם בעניין? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 17:56, 28 במרץ 2010 (IDT)תגובה

מחיית זכר עמלק

[עריכת קוד מקור]

נא בדוק בדף השיחה של הערך הנ"ל, את הויכוח בפסקת הפתיחה, וחווה את דעתך, שהינה מקובלת גם על בר שיחי שם, תודה. טיפוסי - שיחה 15:05, 22 במרץ 2010 (IST)תגובה

אכן. בנוסף תן איזה הגהה (עדיף הרחבה...) למים שלנו Rex - שיחה 22:45, 22 במרץ 2010 (IST)תגובה
עזר, 30 יום, או שבת שלפני הפסח, התואיל להציץ במכירת חמץ, עניין אותי המתווה היסטורי של תקנה זו, יש שם קישור חיצוני או שתיים המרחיבים בעניין, אבל אם אתה מכיר מאמר בעניין שתוכלל להוסיף ב"לקריאה נוספת" (אין שם פסקה כזו, וחבל), או לבדוק רק שאין בערך שיבושים. תודה. Rex - שיחה 22:50, 27 במרץ 2010 (IDT)תגובה
הוספתי הפניה למאמר תמציתי וקולע של הרב זוין, ועוד קטע קצר. כעת אינני פנוי לבדוק את כל הערך. עזר - שיחה 23:18, 27 במרץ 2010 (IDT)תגובה
נזכרתי מאוחר מידי, טוב מעט מלא כלום, ותודה על ההפנייה למאמר. Rex - שיחה 03:22, 28 במרץ 2010 (IDT)תגובה

מה דעתך על אירכוב?

[עריכת קוד מקור]

ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:35, 28 במרץ 2010 (IDT)תגובה

תבנית בעבודה

[עריכת קוד מקור]

היי. הנחת תבנית בעבודה על הערך משיח ב-25.2. האם ניתן להסירה? חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 21:46, 28 במרץ 2010 (IDT)תגובה