שיחת ויקיפדיה:כתיב

כתיב מלא הלכה למעשה

שאלה מעשית: מידי פעם אני מנסה לברר איך כותבים מילה מסוימת בכתיב מלא. את הקישור לכללי הכתיב חסר הניקוד אני מכירבאתר האקדמיה ללשון העברית. הבעיה שלי היא שלא תמיד אני מצליח ליישם את הכללים הנ"ל.
השאלה: האם יש דרך מעשית יותר כדי לברר / לבדוק איך כותבים נכון מילה בכתיב מלא (על העורך של WORD חשבתי, אבל אני לא מאמין שהוא אמין)
^^ דוד1 04:33, 3 ינו' 2004 (UTC)

אני מסכים שהבעיה אינה פשוטה לפתרון. הדרכים שאני משתמש בהן:

• מילון אבן שושן, שמספק גם איות בכתיב מלא.
• Word, בדרך כלל - אם נרצה או לא, Word קובע את העברית התקנית (למרות שאינו יודע מה זה דפדפן ומי זאת מיקרוסופט). אכן, לא תמיד Word אמין, ולכן יש מצבים שבהם אני מתעלם מהאיות שלו, אבל פעמים רבות אני מסכים אתו.
• המדריך המודפס של האקדמיה ללשון העברית (אפשר להזמין אצלם בדואר, עולה 20 שקל) ושווה כל גרוש. דוד שי 04:52, 3 ינו' 2004 (UTC)

תודה על התשובה המפורטת.
אזמין את המדריך ולו מתוך סקרנות.
בדקתי את המילה סיסמה: ב"אקדמיה" סִסְמָה, במילון אבן שושן וב-WORD: סיסמה (ובמילון אין התייחסות לכתיב מלא למילה זו)
אגב, יש לי מילון ישן למדי "המילון החדש" הדפסת תשל"ה - תן לי בבקשה דוגמא לערך שיש בו גם כתיב מנוקד וגם מלא
^^ דוד1 06:07, 3 ינו' 2004 (UTC)

המאיית העברי החופשי hspell מאיית על פי כללי הכתיב החסר. להבדיל מהמאיית של word, הוא זמין בהרבה:

• באופן מקוון, כאן
• בכל עורכי הטקסט הנפוצים ללינוקס, ובפרט, עורך הטקסט במשולב בדפדפן של KDE 3.2 (בדיקת איות ישירות מחלון הדפדפן)
• בגרסא העברית של OpenOffice.org

בסך הכל, hspell דואג לאכוף היטב את כללי הכתיב המלא, לדוגמא, במילא אמא

-רונן

רונן, תודה על הקישור המעניין (לא ידעתי עליו) אבל ..

1. האם hspell בודק כתיב מלא (חסר ניקוד) או מנוקד ? (ממה שכתבת אני לא מבין)
2. ניסיתי להוריד את התוכנה, אבל זה פורמט TAR (בטח משהו unix-י). איך אני מוריד את התוכנה בwindows (בהנחה שהיא בודקת איות לפי כתיב מלא), כי זה מה ש"הולך" כאן בויקי. ^^ דוד1 19:54, 3 ינו' 2004 (UTC)

תוריד את הגירסה העברית לחלונות מכאן:

http://www.tk-secure.net/download/Windows/OpenOffice-RC5-Windows.exe

הקישור אליו (ולגירסאות חדשות יותר) נמצא כאן:

http://www.openoffice.org.il/

hspell מאיית לפי הכללים של כתיב מלא (לללא ניקוד). הוא יהיה זמין לחלונות בצורה נוחה ברגע שיצא אופן-אופיס בעברית (לפני שבוע, אם להאמין לטענות משרד האוצר.. אני באמת לא יודע מתי) -רונן

כללי איות

תיקנתי (קלילות) את הערך אדם (מקרא), ושיניתי אותו לאדם וחווה, אולם אח"כ גיליתי שקיים הערך אדם וחוה (ו"ו בודדת). נדמה לי שיש למחוק את הערך אדם וחוה. Tal Cohen 18:35, 7 אוג' 2004 (UTC)

לעניות דלעתי הכתיב הנכון הוא "אדם וחוה". מה שכן, הערך הקיים בשם זה (אדם וחוה) כתוב בצורה גרועה מאד, כך שאפשר להעביר את תוכנו של הערך "אדם וחווה" ל"אדם וחוה", ולהפוך את הראשון לדף הפנייה. --אייתלאדאר 05:15, 8 אוג' 2004 (UTC)

האם יש החלטה גורפת בויקי לגבי כללי איות? אישית, אני עובד ע"פ הכללים של הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות"/סדרת "פרוזה", כפי שנקבעו ע"י לשונאים מחב' "גופנה". הכללים דומים מאוד לכללי האקדמיה, עם כמה תיקונים קלים שהופכים אותם לקלים יותר הן לכותב והן לקורא. ע"פ כללים אלה (וגם ע"פ כללי האקדמיה, למיטב ידיעתי) יש לכתוב "חווה". Tal Cohen 14:08, 8 אוג' 2004 (UTC)

ויקי כתובה בכתיב מלא לפי כללי האקדמיה ללשון העברית. לפי כללים אלה יש להכפיל ו' עיצורית, אך שמות יש לכתוב בכתיב חסר גם כשהם כללי בכתיב חסר ניקוד (זה למיטב ידיעתי, אין לי אסמכתאות תחת ידי). הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות" מתעלמת מכללי האקדמיה, והיא כותבת "חיים ווייצמן", כשהכתיב הנכון (והמקובל) הוא חיים ויצמן. ראוי לציין את הפלורליזם של אימפריית "ידיעות אחרונות", שבאנציקלופדיה שלהם (ynet) כותבים "חיים ויצמן". לסיכום: "לדוד משה היתה חווה", אבל "אדם וחוה". דוד שי 14:55, 8 אוג' 2004 (UTC)

חוסר תאימות באיות

במקרים של חוסר תאימות באיות (למשל בירת ונצואלה מופיעה במקום אחד בויקיפדיה כקראקס ובמקום אחר כקארקאס), איך כדאי לטפל בזה? ארנון פניני 22:35, 4 ספט' 2004 (UTC)

יש להגיע לאיות אחיד, לפי כללי הכתיב המלא הנהוגים בויקיפדיה. במקרה ששני האיותים מצביעים על ערכים בעלי תוכן, יש לאחד את התכנים לאיות הנכון או המקובל, וליצור הפניה אליו מהאיות השני. דוד שי 17:57, 5 ספט' 2004 (UTC)

מי קבע שעלינו תמיד להתנהג לפי כללי האקדמיה העברית?

כפי שכולם יכולים להבחין, מעולם לא התערבתי בדיון אודות ויקי או וויקי ואני בכלל לא חובב הצבעות מיותרות.

מי קבע שעלינו תמיד להתנהג לפי כללי האקדמיה העברית? מי קבע שעלינו להתנהג לפי כל כלל? אני מורד בכלל הזה ומבקש את ויקיפדיה ליצור כלל חדש בעברית, קרי W תיוצג כ-ו'.

מן היום הזה ואילך אשתמש בכתיב זה בחיים עצמם. לא אעשה זאת בויקיפדיה עד שתתקבל עמדתי, אך אני עושה זאת תחת איבה גמורה לכלל הזה.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 08:00, 19 ספט' 2004 (UTC)

הכלל "אל תפרוש מן הציבור" הוא כלל חשוב (עוד אחד), וראוי לכבדו. משום מה האות W האנגלית לא זכתה שיהיה לה סימון מיוחד לעברית, ועלינו לכבד עובדה זו. את מציע ו'יליאם, אחרים מציעים וויליאם, ואולי יקפוץ מישהו שיציע Wיליאם. לדמיון אין גבולות, אבל אנחנו לא באנו לכאן כדי ליצור כללים חדשים לשפה העברית, או לעשות דין לעצמנו. מובן לי הרצון להבדיל בין Villiam ל-William, אך הבחנה זו תיעשה במוחו של הקורא, בלי רמז בכתוב. זו תופעה נפוצה בלשון, כפי שבכתיב חסר ניקוד, אפילו כאשר הוא כתיב מלא, אינך מקבל מידע מלא על אופן הגיית המלה, ומפעיל את הידע שלך בעת הקריאה. דוד שי 08:08, 19 ספט' 2004 (UTC)

הבחן נא בכתיב הלא מקובל באנציקלופדיה העברית כדי להבין אילו תמורות עצומות נעשו בלשון העברית מאז חיבורה. לא הצעתי כלל חדש שיחליף כלל קיים. אינני טוען שמעתה נכתוב א היכן שיש ע ו-כ היכן שיש ח רק בגלל שאינני יודע לבטא זאת נכונה. הצעתי ליצור כלל חדש. כל בעיה ניתנת לפתרון. יש בפנינו בעיה וכדאי שנפתור אותה אחת ולתמיד. אני מסרב לקבל עליי כללים ארכאיים וטוען בצדק רב שללא חידושים בשפה, הרי היא בבחינת גוויה המוטלת תחת להקת עוזניות קרבה, וכל שיוותר ממנה הוא בדל זיכרון עתיק.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 08:34, 19 ספט' 2004 (UTC)

שמע, יש סיבה טובה למה בדרך כלל מיוצגת W כ-וו, הרי השמעת הצליל היא כמו העיצור ו עם שורוק, מה שגורם לכך שאם ישנו ניקוד אחר ההגייה תהיה זהה למקור. לעומת זאת הסימן ' (גרש) נועד בדרך כלל על מנת לסמן אותיות גרוניות (ראה את הכללים לתעתיק מערבית) ולכן אין סיבה להשתמש בו.

עוד עניין הוא שאתה יכול לכתוב איך שאתה רוצה (למשל במקום "פצצת מימן" אתה יכול לרשום "339ת מימ!") אבל לא יבינו אותך. בדיוק בשביל זה נוצרו הכללים של האקדמיה העברית, וזה שאתה לא אוהב אותם לא אומר שכולם צריכים להתרגל לכתיב חדש. --הדוקטור המשוגע 10:28, 19 ספט' 2004 (UTC)

אני רוצה לתקן טעות שלך. על פי הכללים אין שום הבדל בכתיבה של הצליל V לעומת הצליל W. בתחילת מילה ו אחת (אלא אם כן יש חולם או שורוק). באמצע מילה שנים: וו. eman

כל אחד יכול לכתוב איך שהוא רוצה, אבל יש לזכור ששפה עברית יש רק אחת, ויש לה כללים מוגדרים לכתיבה. אז אמנם , בשמות לועזיים יש חופש מסוים (כמו למשל 4 האיותיום השונים למילה טורקיה), אבל עדיין, החופש הזה לא כולל יצירת אותיות חדשות ועיצורים חדשים. כדי ששינוי ישתרש בשפה הוא צריך לבוא מתוך קונצנזוס, אשר לא קיים במקרה שאתה רוצה להעלות. לכן, כיוון שויקי מושתת על קונצנזוס, אין לך מה לעשות אלא להשלים עם החלטת הרוב. מצטער. GNU 12:29, 19 ספט' 2004 (UTC)

הכללים נועדו למענך, ולמען תובן היטב. לא מויקיפדיה יצא חזון השפה החדשה, וראוי לא לקדם חזון זה על חשבון החזון האמיתי - מידע רב, זמין וברור לכל. אם תכתוב בצורה חריגה, לא יבינו אותך, וכך פגעת בחזון. אם העברית תתקדם קדימה, ויקיפדיה יכולה להסתגל לכך במהירות, בניגוד לאינציקלופדיות מודפסות - אולם לא כדאי שנרתום את העגלה לפני הסוסים. גדי אלכסנדרוביץ' 12:49, 19 ספט' 2004 (UTC)

אני נהנה באותה מידה, באם ערך של מישהו אחר עולה לרשת או באם זהו ערך שאני חיברתי. השותפות לבניית האנציקלופדיה היא זו שנותנת לי המון שמחה. דוד שי אומר "כבוד מקבלים – לא לוקחים" כפי שיכול היה לומר "מנהיגות לוקחים – לא מקבלים". דומה שדוד שי אינו חובב את סוגיית ההשפעה ומטה אותה כל פעם לכיוון מסוים, בהתאם לעיתוי המקרה, פעם היא מהולה בכבוד ופעם אינה. פעם הכבוד תלוי במתן התרומה ופעם אינו קשור אליה. ניחא. הקו שדוד שי מוביל הוא להשפיע בכך שלא ישפיע. הוא טוען שיש לדבוק בקיים ולא לשנותו. זוהי גישה מקובלת וידועה בשם "גישה שמרנית". אין בה כל פסול מלבד כך שאינה יכולה לתת מענה כשישנם חידושים מחוצה לה. במקום שתתאחד לקו כללי שמרכז לתוכו שינויים רבים, הגישה השמרנית מסתגרת בתוך ביתה ומבקשת שכולם ידחקו לשם. אולם, העולם רוצה דרור. העולם מקדש את התמורות. הנוכל לדהור קדימה או לרחף אל על ללא ביטול הכללים הקודמים? ויקיפדיה יכולה ליטול מנהיגות ולהשפיע. ויקיפדיה יכולה לשנות כללים שלא ממש קיימים או ליצור חדשים שיוכלו לתת מענה לבעיות בלתי פתורות. הכוח בידינו רב מכדי שנפקיר אותו לשמרנות. ישנו הגיון שדווקא ו' תשמש W. ישנו פסול כשאני מותיר את הקיים. וולפגאנג יכול לשמש דוגמה טובה: מגיע אדם לערך ורואה בסוגריים WOLFGANG. מה יהרהר לעצמו? האם יחשוב שיש לבטא זאת כמו באנגלית. האם בכלל ידע שגרמנים מבטאים זאת אחרת. האם יתעלם מכל זאת ויחשוב לבטא כמו V וחדל. מעת שיש לנו ו'ולפגאנג או וולפגאנג, אין מקום להרהורים כאלה. זוהי VIKIPEDIA, כך אני קורא לה ואין דעתי לשנות זאת, אם מישהו תוהה וטועה אחרת.

עתה, דוד שי, פתור לאלמוני את סוגיית מוצארט: אני תלמיד צעיר וחובב דעת ומעוניין לבטא את שם המלחין הידוע כפי שנטה לעשות זאת החבר סליירי. אין לי כל ידיעות מקדימות. אנא פתור לתלמיד צעיר כמותי את הסוגיה. תודה.

פה זו אנציקלופדיה – לא קונצרט שמנגנים בו חברי האקדמיה ללשון.

הכפלת האות ו תתבצע רק כאשר היא בתוך מילה: יוונית. בראש מילה לא תוכפל האות ו: ולד.

הזכרת את בעיית הניקוד, שאין לה קשר ממשי לגופו של עניין, כי אנו עוסקים בהיגוי, אך בכל זאת אלך לקראתך:

כשיש ו' או ו, אנו מצמצמים אפשרויות לטעות. כשכתוב ו'ו ברור יהיה שזה WO או WU.

כשכתוב וו ברור יהיה שזה VO או VU או VE או VA.

או אז, נבקש לסמוך על ידיעותיו של התלמיד בניקוד, ולכל הפחות ידע אם מדובר ב-W או ב-V. עתה, במצב הקיים כל האפשרויות פתוחות בפניו: גם בעיית הניקוד וגם בעיית ההיגוי.

אני כמובן לא סבור שדין ניקוד, מלא או חסר, הוא דין W. גם בפורטוגזית האות חסרה בשפה. אז מה, מתעלמים ממנה?

אני לא בקיא בנידון, אך אשמח לשמוע על האקדמיה ללשון האנגלית בראשות ארצות הברית של אמריקה והממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה. כלומר אני רוצה פעם אחת לדעת: זה HAND GUN או REVOLVER? כי בדקתי ומצאתי שאף אחד לא יודע אודות האחר.

מכאן יוצא שכישראלי, אני צריך ללמוד יותר מילים באנגלית משיודע אמריקני או בריטי.

אפשר לבטל את האקדמיה ללשון העברית. אפשר גם לקרוא לה המוסד ללשון העברית. אין צורך לשמוע במשך כל החיים שעד עתה לא מצאו שם חלופי לדבר חסר הערך הזה. ואפשר לקרוא לה אקדמיה בקובעם שזוהי עתה מילה עברית. שלא יבלבלו לנו את השכל.

הרי במשך שנים לא הבנתי מה זה נ נח נחמן מאומן. אחרי כן הבנתי שזה שם של רבי. אחרי כן הבנתי שאומן זו בכלל עיר. אחרי כן הבנתי שהרבי מברסלב הוא נחמן מאומן. אחרי כן הבנתי שהוא קבור באומן. עד עצם היום הזה לא הבנתי: אם הוא מברסלב, אז מדוע טוענים שהוא מאומן, הבגלל שהוא קבור שם? לפי זה ישו הנוצרי הוא ישו הגולגלתי או בכלל ישו השמיימי.

נ נח נחמן מאומן הוא בדיוק אותו בלבול מוח כמו הסיפור על השם החלופי לאקדמיה ללשון העברית. מפמפמים לנו את הראש עם אותו סיפור מבלי שנבין בעצם למה אנו זקוקים לזה ומה זה בכלל.

"באנו חושך לגרש" שרים בחנוכה. הגיעה העת לגרש את החבר חנוכה ואת חברי האקדמיה הלשון לעברית יחד איתו. באופן אישי, הגעתי למסקנה שבמקום לסייע, הם מזיקים בדיוק כמוהו. עתה נותר לברר באילו אתרי אינטרנט הם נוהגים לגלוש. שמא לחכם חנוכה יש רעיון?

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 14:36, 19 ספט' 2004 (UTC)

אולי תקבל כבר את דעת הרוב? ויקיפדיה לא אוליגרכיה- אם הרוב קובע משהו הגיוני וסביר, יש לקבל את זה. כל ילד בן עשר יודע איך צריך להגות ויליאם, ואני בספק לחלוטין אם משהו יודע איך צריך להגות ו'. קראתי די הרבה ספרים, אך באף אחד מהם לא כתוב ' אחרי ה-ו.

זמרים אמריקאיים או זמרים אמריקאים

העניין הועלה קודם לכן כאן ובעקבותיו התחלתי לשנות קטגוריות כמו זמרים איטלקים -> זמרים איטלקיים; זמרים צרפתים -> זמרים צרפתיים וכדומה. ביקשו ממני להעלות את הנושא לכאן קודם שאמשיך. דעתכם? Yonidebest Ω Talk‏ 21:18, 24 אוקטובר 2005 (UTC)

מחזק את ידיך. בדוק את עצמך פה: [1]. Odedee 22:56, 24 אוקטובר 2005 (UTC)

בשיחה:מזרחים ניהלתי ויכוח ארוך על השאלה האם יש לומר מזרחים או מזרחיים, והוא הסתיים בבחירת מזרחים. אינני בטוח שהמשל דומה לנמשל, אבל אם אכן ניתן לגזור גזרה שווה, הרי עדיף איטלקים על-פני איטלקיים. הנה פסקת הסיכום בשיחה:מזרחים:

שוחחתי על סוגיה זו עם ידידתי אסתר, שאין כמוה לבקיאות ברזי השפה העברית, והסברה, כפי שהבנתי אותו: חכמי הלשון יסכימו עם שתי הצורות, אך הצורה "מזרחים" נייטרלית יותר, משום שהצורה "מזרחיים" מרמזת על מאפייני אופי שאנו מצפים למצוא בהם, ולכן עלולה להיתפס כמעליבה. דוגמה שמבהירה את ההבדל: "המזרחים האלה שגרים בסביון שומעים את שופן, הם כבר לגמרי לא מזרחיים". ובאופן דומה: "האשכנזים של יפו הם ממש לא אשכנזיים, חיים מבורקס ומפיסטוקים". דוד שי 10:40, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

בשתי הדוגמאות שהבאת, המילה הראשונה בכל דוגמה היא שם עצם. לעומתה, כמה מילים לאחר מכן יש שם תואר (הם כבר לא מזרחיים, הם לא אשכנזיים). ב"זמרים איטלקיים" המילה השניה היא בהכרח שם תואר, ולכן יש לבחור ב"איטלקיים". הקטגוריה:איטלקים, לעומת זאת, צריכה להישאר, כי מדובר בשם עצם. האם אני טועה? Pixie 13:29, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

אתה צודק לחלוטין. לכן מה שיוני עושה הוא נכון. Odedee 16:05, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

גם לפי ידיעותי פיקסי צודק. גם אני מחזק את ידי יוני. לדעתי, נתנאל (להלן) טועה. Ijon 11:38, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

אני לא בטוח שאתה צודק. אפשר להגיד "זמרים איטלקים" כששתי המילים הן שמות עצם. נתנאל 18:37, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

פניתי לאקדמיה בעניין. נתנאל 12:04, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

אני מסכים עם פיקסי. אי אפשר לכתוב שני שמות עצם רצופים. כך, צריך לומר "חרדים ישראליים", אבל "יהודים חרדיים". "איטלקים", אבל "זמרים איטלקיים". הדבר ברור ואינו צריך לפנים. הלל 12:08, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

עלה בדעתי שאפשר שני שמות עצם רצופים במקרים מסוימים, למשל "הזמר-מלחין יוני רכטר"; אבל לדעתי חובה מקף, וזה לא רלוונטי לזמרים איטלקיים, אלא רק כששני שמות העצם שקולים זה לזה. Pixie 21:06, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

תשובת האקדמיה בדף המזנון הבא. נתנאל 10:18, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

זמרים אמריקאיים או זמרים אמריקאים - המשך

כזכור בשבוע שעבר שלחתי שאלה בעניין זה לאקדמיה. הנה התשובה כלשונה:

"בעיקרון - הריבוי של צרפתים וצרפתיים למשל, הוא היינו הך. ואולם חל בידול בין שניהם, ונראה שהבידול מבורך. האנשים ייקראו צרפתים, ואילו שמות התואר יהיו צרפתיים. לפיכך נוכל לומר: זמרים צרפתים, אבל: כלים צרפתיים. וכנ"ל אשר לאמריקאים, איטלקים וכו'."

אני מסיק מכאן שהצורה "ציירים איטלקים", "זמרים צרפתים" כשרה, ואף עדיפה בעיני האקדמיה. נתנאל 10:17, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

איך בדיוק הסקת את זה? אם הבידול הוא מבורך, אז הצורה "ציירים איטלקיים" היא זו שעדיפה בעיני האקדמיה. Odedee 22:32, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

הסקתי את זה על פי הדוגמה: "לפיכך נוכל לומר: זמרים צרפתים, אבל: כלים צרפתיים", שממנה ברור שהכוונה היא שתיאורי אנשים מנוסחים כשם עצם ("איטלקים") ותיאורי חפצים מנוסחים כתואר ("איטלקיים"). אם לא השתכנעת אשלח שאלת הבהרה לאקדמיה. נתנאל 05:59, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

גם אני חשבתי שלזה הם התכוונו. Yonidebest Ω Talk‏ 13:02, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

גם להבנתי, ציירים איטלקים. הם איטלקים, והחפצים שהשייכים להם או שמגיעים מארצם הם איטלקיים.ladypine 17:38, 1 נובמבר 2005 (UTC)

טוב טוב, אני חסר סובלנות P-: האקדמיה אמרה שהכל קביל כאשר עדיף מה שאמרה הנ"ל. אם כך גם אנחנו נעדיף: ציירים איטלקים, נגנים ספרדים, ליצנים אמריקאים אבל מכחולים איטלקיים, פסנתרים ספרדיים, כדורים אמריקאיים. מוסכם? Yonidebest Ω Talk‏ 21:30, 1 נובמבר 2005 (UTC)

טוב. מוסכם. עכשיו לעניין דומה - זמרים חסידיים או זמרים חסידים? זמרים ערבים או זמרים ערביים? זמרים עברים או זמרים עבריים? ואיך זה מסתדר עם מה שקבענו לעיל? Yonidebest Ω Talk‏ 21:31, 8 נובמבר 2005 (UTC)

זה מה שקורה כשמקבלים החלטה לא טובה... תשובת האקדמיה למעלה היתה בעייתית, כי ב"זמרים צרפתים" צרפתים אינו שם עצם אלא תואר השם, ולכן היה צריך לומר צרפתיים כפי שטענתי. Odedee 23:31, 8 נובמבר 2005 (UTC)

אין כאן סתירה. האקדמיה אמרה שכשא מדובר באנשים כגון זמרים, טבחים, ושחקנים, אז עדיף לא להכפיל את האות יו"ד. כאשר מדובר בשם עצם כגון צג, עכבר ומחשב, אז עדיף כן להכפיל את האות יו"ד. מה שאני העלתי כרגע שונה: "ערבים" ו"עבריים" ו"חסידיים" אינם לאום. זה כל ההבדל. יודעים מה, אשאל מה האקדמיה אומרת. Yonidebest Ω Talk‏ 19:43, 9 נובמבר 2005 (UTC)

נראה לי שכאן יש להגיד "חסידיים", וההבדל הוא שכאן "חסידי" לא מתאר את הזמר אלא את השירים שהוא שר. נתנאל 19:47, 9 נובמבר 2005 (UTC)

וואלה! אחלה. Yonidebest Ω Talk‏ 03:09, 11 נובמבר 2005 (UTC)

אמריקנים

לא אומרים: אמריקנים? Asaphx 10:30, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

שמעתי בעבר כי אמריקני הוא אדם מארה"ב ואמריקאי הוא אדם מיבשת אמריקה. בכל אופן, שעוד כמה ויקיפדים יתנו את הסכמתם לעניין הזה ואז אוכל להתחיל לסדר מחדש את הערכים. Yonidebest Ω Talk‏ 22:25, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

כולם אמריקאים, ואין שום בעיה עם זה. זה תקני לגמרי, למרות שבגל"צ מתעקשים עדיין (למרות דברי תוכחה של התשבצאי נדב אבידן לפני מספר חודשים לרזי ברקאי) לומר "אמריקנים". ערןב 22:37, 30 אוקטובר 2005 (UTC)

שוב התערבבו כאן שתי שאלות. בעניין אמריקאים-אמריקנים - אין הבדל בין הצורות ושתיהן תקינות. הדיון היה בעניין אמריקאים-אמריקאיים (או אמריקנים-אמריקניים), ובזה ענתה האקדמיה שאין כל עדיפות לאמריקאיים ואפילו להפך. יוני - איזה שינוי אתה מתכנן? נתנאל 05:57, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

ובכן, כל העניין הזה, "איטלקים-אטלקיים", התחיל מפני שהתחלתי לשנות קטגוריות לשמות התקניים, על פי הסבר של אחד הוויקיפדים המזנון, וביקשו ממני שאעלה את העניין במזנון טרם אמשיך.

אם כך האקדמיה קבעה, בואו נקבע אנחנו מדיניות כלשהיא לגבי העניין הזה כדי שיהיה עקביות בשמות הקטגוריות. זה חשוב כדי למנוע כפילות. אם באמת האקדמיה טוענת שאין הבדל, עדיף עם יו"ד אחד כדי לחסוך ביו"דים :-) Yonidebest Ω Talk‏ 13:00, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

פורטוגזים / פורטוגלים

קיימות קטגוריות פורטוגזים, ולפי רמי סערי צריך לכתוב פורטוגלים ראו שיחת משתמש:Yonidebest#משוררים פורטוגלים / פורטוגזים, מה דעתכם ? רחל 19:37, 10 נובמבר 2005 (UTC)

כפי שכתבתי בדף השיחה של יוני, מאחר שגוגל מוצא 190,000 איזכורים לפורטוגזית ו-600 לפורטוגלית, האפשרות הראשונה מתבקשת. Odedee 20:18, 10 נובמבר 2005 (UTC)

כבודו של גוגל במקומו מונח, אך העברית הנכונה היא 'פורטוגליים' (פניתי לאקדמיה בעניין זה). רונן א. קידר 20:32, 10 נובמבר 2005 (UTC)

תוספת קטנה לדברי רונן (ככתוב בדף השיחה של יוני):

1. אין ספק שחשוב לשמור את האנציקלופדיה מובנת לקורא, אבל נדמה לי שלשום קורא לא תיגרם אי-הבנה אם הוא ייתקל במשוררים פורטוגלים במקום במשוררים פורטוגזים.
2. האנציקלופדיה, כמו המילון, נתפשת (או נתפסת, אם אתה מעדיף כך) כבעלת סמכות וכמורה כיוון. משום כך מובנותה אינה עומדת בסתירה לרהיטותה. מבחן גוגל בוודאי יעלה כי הצירוף "הוא לא" מופיע פעמים רבות בהרבה מהמילה "אינו", אך למרות זאת השימוש בלשון המדוברת בטקסט שאופיו תקני והכשרת צורות שאינן תקניות אינם משרתים, לעניות דעתי, את האינטרסים של הקוראים באתר. רמי סערי 22:21, 10 נובמבר 2005 (UTC)

אני מסכים חלקית. אבל לא בכל דבר אנחנו נצמדים למה שתקני. מבחינת האקדמיה יש לומר מרשתת ולא אינטרנט. אז מה. Odedee 00:29, 11 נובמבר 2005 (UTC)

אין ויכוח שפורטוגליים היא הצורה הנכונה מבחינת האקדמיה. העניין הוא שלא מדברים ככה. Odedee 00:29, 11 נובמבר 2005 (UTC)

אבל המילה "פורטוגלי" לא נראת זרה לקורא כמו המילה "מרשתת". אני בעד "משוררים פורטוגלים" על פני "משוררים פורטוגזים"

אתר השפה העברית נוטה אף הוא לפורטוגזי, אך אינו נחרץ בעניין זה. מילון אבן שושן (מהדורת 2000) תומך רק בפורטוגזי, ומורפיקס תומך בשתי הצורות.

בעניין מעמדה של האקדמיה ללשון העברית, יש להבחין בין שני סוגים של החלטות:

• החלטותיה בענייני מילים חדשות אין מחייבות איש, ואף האקדמיה עצמה נסוגה לעיתים מפני רצון הציבור. לכן אין צורך שנרוץ כחסידים שוטים ונכתוב מרשתת במקום אינטרנט. בתחום זה כל מילה נבחנת לגופה, ואין עיקרון שמעניק קדושה להחלטות האקדמיה.
• להחלטותיה בעניינים כלליים, כגון כללי הכתיב המלא וכללי הפיסוק, נהוג לתת משקל רב יותר, וגם בוויקיפדיה נהוג, בדרך כלל, להיצמד להחלטות אלה. היצמדות להחלטות אלה מבטיחה שלא נשקע בתוהו ובוהו לשוני (אם כי יש חריגים מעטים שבהם סטינו מעמדת האקדמיה). גם בענייני סגנון נעדיף את "אינו" על פני "הוא לא".

המקרה של פורטוגזי/פורטוגלי שייך, לדעתי, לקטגוריה הראשונה, ולכן אין צורך להעדיף פורטוגלי על-פני פורטוגזי רק משום שזו עמדת האקדמיה, בפרט שיש מילונים חשובים שתומכים בפורטוגזי.

לטעמי עדיף פורטוגלי, צורה "חלקה" יותר וטבעית יותר לעברית, על-פני פורטוגזי שמשדר זרות, אבל מי אני מול המוני בית ישראל שמצא Odedee בגוגל. דוד שי 19:05, 11 נובמבר 2005 (UTC)

צ'ארלס

כתוב כך	ולא כך	נימוק
צ'ארלס	צ'ארלס	החלטת ויקיפדיה העברית

אז איך כותבים? צהוב עולה 12:58, 27 דצמבר 2005 (UTC)

אני מניח שהתכוונו שכותבים צ'ארלס, בדקתי בערך "צ'ארלס".(וערכתי) Radagast 22:19, 25 ינואר 2006 (UTC)

למה צ'ארלס ולא צ'רלס אבל ריצ'רד ולא ריצ'ארד?

מה ההיגיון? Deen | דין 20:43, 6 יולי 2006 (IDT)

זרחון או זירחון

(הועתק מויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון25#זרחון או זירחון?)

העברתי מזרחון לזירחון ואני הולך ומשתכנע שאני אידיוט. אין יוד אחרי חיריק בפעלים מרובעים? ליאור 20:03, 11 באפריל 2007 (IDT)

ליאור, אתה בסדר. קיימים כמובן כתיב חסר (אך בניקוד), וגם כתיב מלא. האם המילים טישטוש, כידרור, צימצום, יעזרו להרגיעך? ‏Danny-w‏ 22:05, 11 באפריל 2007 (IDT)

בהחלט כן, בעיקר כשאני מעלים עין ממדרוג, מזעור וצנתור. עכשיו אוכל לישון בנחת. תודה ולילה טוב (: ליאור 22:34, 11 באפריל 2007 (IDT)

דווקא לא. הצורות התקינות הן זרחון, טשטוש, כדרור, צמצום, מדרוג, מזעור וצנתור. בשורשים מרובעים במשקל הזה לא שמים י'. ‏odedee • שיחה 21:30, 13 באפריל 2007 (IDT)

אכן. אני מוסיף יו"ד בשורשים מרובעים רק כאשר יש חשש לבלבול (הנה דוגמה טובה - "בלבול" - אין חשש לבלבול). אלדד • שיחה 21:33, 13 באפריל 2007 (IDT)

במקרה של "זרחון" זוהי מילה שאינה מוכרת דיה, ולכן היו"ד מקובלת ומומלצת, לדעתי. אלדד • שיחה 21:34, 13 באפריל 2007 (IDT)

לא הייתי רוצה ליפול על קוצו של יוד אחרי שעשיתי מאמץ לכתוב ערך שימושי לתלמידים ולסטודנטים. אם יש עוד דעות בסוגיה הרת גורל זו, אשמח לשמוע אותן. ליאור 09:25, 14 באפריל 2007 (IDT)

על פי האקדמיה אין י' בתנועה סגורה לא מוטעמת, ובכלל זה גם התנועה הראשונה בשמות עצם במשקלים מרובעים. 23:40, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

מקבלים פה את הכתיב של האקדמיה או לא?!

אם כן - צריך לכתוב לפי האקדמיה ברֵכה, שרֵפה, ברֵרה, הכול בצירי. נרו יאיר 18:04, 21 בנובמבר 2007 (IST)

לא, איותים אלה נדחו בעבר. ‏odedee • שיחה 18:20, 21 בנובמבר 2007 (IST)

אז למה זה לא בדף המידע הנוכחי? נרו יאיר 22:56, 21 בנובמבר 2007 (IST)

לשאלה שבכותרת: לא מקבלים כאן את המלצות האקדמיה באופן גורף, אלא כל אחת לגופה. במקרה הזה אנחנו משתמשים בצירה מלא ולא חסר. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 23:04, 21 בנובמבר 2007 (IST)

למעשה עודדי כבר הסביר זאת. לאור זאת, כדאי לעדכן את דף המידע הזה. נרו יאיר 21:33, 22 בנובמבר 2007 (IST)

נהלים וצרכים

שלום אלדד, מהי צורת הסמיכות של "נהלים" ו"צרכים"? דוד שי - שיחה 19:47, 16 ביולי 2008 (IDT)

הצורה היא נוהלי (נהגה: Noholey) וצורכי. את המילה "נוהלי" יש להגות noholey ולא nohaley, כי השווא שמתחת ל-ה' (ראה: כותלי, Kotley, "כותל" מקביל ל"נוהל") הופך לחטף-קמץ (הנהגה o).

דוגמה להטיה דומה בסמיכות: צוהריים, צוהרי היום (לא נהוג להוסיף ו' לחטף-קמץ, כדי להעביר את תנועת ה-o, ולכן נראה כאילו יש שם פתח; בכל זאת, אנחנו הוגים נכון, tzohorey ולא tzoharey). אלדד • שיחה 19:52, 16 ביולי 2008 (IDT)

הגייתנו הנכונה נובעת מהגייתנו המשובשת: "tzohoraim". ברי"א • שיחה • י"ד בתמוז ה'תשס"ח • 20:00, 16 ביולי 2008 (IDT)

, אם כך, תשובתי תהיה מוכרת לך: שבשתא כיוון דעל, על :) אלדד • שיחה 20:01, 16 ביולי 2008 (IDT)

על ועוד איך! אתה חושב שאני לא אומר צ(ו)ה(ו)ריים?! ברי"א • שיחה • י"ד בתמוז ה'תשס"ח • 20:24, 16 ביולי 2008 (IDT)

ובמקום לשאול זה את זה (ולא שאני מזלזל בידיעותיו של מישהו), הבא נפנה למילון. בידקו וראו: הערך המילוני: נֹהַל
נטיות: נְהָלִים, נָהֳלֵי-
הניתוחים הדקדוקיים: נֹהַל (עֵרֶךְ מִלּוֹנִי)
כתיב מלא תקני: נוהל
חלק דיבר: שם עצם
מין: זכר
מספר: יחיד
אותיות שימוש:
Ldorfman - שיחה 22:19, 16 ביולי 2008 (IDT)

הבעיה עם המילון שלך היא שהוא לא נותן כתיב מלא של צורת הסמיכות, שעליה שאל דוד מלכתחילה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להצביע 22:21, 16 ביולי 2008 (IDT)

אבל זה קמץ קטן. למה יש צורך ב-ו'? אתה טוען שבכתיב מלא יהיה שימוש ב-ו'? Ldorfman - שיחה 22:26, 16 ביולי 2008 (IDT)

לפי חוקי הכתיב חסר הניקוד, תבוא תמיד ו"ו במקום שבו בכתיב חסר יש קמץ קטן, למעט במילים שבהן יש קמץ קטן בכל נטיות המילה. מאחר שבמילה "נוהל" יש חולם חסר ולא קמץ קטן, הסמיכות היא "נוהלי-" . אביעד המקורי • שיחה • בואו להצביע 22:29, 16 ביולי 2008 (IDT)

תודה. הבנתי. לפי זה, יש לכתוב "קובצי" במקום "קבצי"? Ldorfman - שיחה 22:36, 16 ביולי 2008 (IDT)

אכן. קובץ - קבצים - קובצי. אבל שם, אם אינני טועה, זה בכל מקרה חולם ולא קמץ קטן. אביעד המקורי • שיחה • בואו להצביע 22:37, 16 ביולי 2008 (IDT)

טוב. יפה. כל יום לומדים משהו חדש, בשביל זה יש ויקיפדיה (-: . Ldorfman - שיחה 22:41, 16 ביולי 2008 (IDT)

אכן, "קובצי" היא צורת הסמיכות (ולא "קִבצי", כפי שרבים נוהגים לומר): קובץ - קובצי, כותל - כותלי וכו'. אלדד • שיחה 23:04, 16 ביולי 2008 (IDT)

אתה כנראה טועה. צורת הסמיכות של הרבים היא בקמץ, כמו כל בעלי המשקל הזה (למה שיהיה אחרת?).
נכנסתי לדף השיחה כדי להבין מהו פשר הנימוק התמוה-עד-שגוי "כללי הדקדוק העברי" בסעיף הזה. אם לא תינתן תשובה, אשנה את הנימוק ל"כללי הכתיב המלא" (שם הקוד כאן לכללי הכתיב חסר הניקוד, כמדומני) כבשאר הסעיפים באותו עניין. R.G. - שיחה 18:51, 31 במאי 2014 (IDT)

שימוש במילה "בין"

אשתף אתכם בהתייחסות שקיבלתי מגב' תמר כץ מהמזכירות האקדמית של האקדמיה ללשון הבוקר, בסוגייה שעניינה אותי:

ש: כיצד יש להשתמש במילת היחס "בין"? האם –
אין הבדל בין הקוף ובין האריה,
אין הבדל בין הקוף לבין האריה,
אין הבדל בין הקוף לאריה – או
אין הבדל בין הקוף והאריה?

ת: עורכי לשון מתירים את שלושת הניסוחים הראשונים לעיל, המצויים בלשון המקורות:

אין הבדל בין הקוף ובין האריה,

אין הבדל בין הקוף לבין האריה,

אין הבדל בין הקוף לאריה.

באשר לאפשרות הרביעית – אין הבדל בין הקוף והאריה – עורכי לשון רבים פוסלים את הניסוח הזה כי איננו מצוי במקורות, ואולם יש המתירים אותו על פי שירו של ביאליק "בין נהר פרת ונהר חידקל".

להנאתכם. אביעדוס 22:55, 17 בדצמבר 2008 (IST)

ממותה וממוטה

מופיעה פה המילה "ממותה/ממוטה" בסעיף "שגיאות נפוצות".

לפי אבן שושן שתי הצורות תקינות.

אני בעד אחידות, אבל לכתוב "ממוטה" זו לא שגיאה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 16:53, 26 בינואר 2009 (IST)

יושב הראש

יושב הראש - לא שגיאה:

צירופי בינוני כגון 'יושב ראש', 'יוצא דופן' [...] אפשר לראות בהם גם צירוף סמיכות. לפי זה אפשר לומר 'היושב ראש' וגם 'יושב הראש', 'יושבים ראש' וגם 'יושבי ראש' וגו'

— החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.2.1 ד'

אני עצמי נוטה לסמיכות - זה מספיק הגיוני ופשוט. אין שום סיבה לא להתיר אצלנו את "יושב הראש". --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:54, 21 באוקטובר 2009 (IST)

ראו גם בהקשר זה את [2]. בברכה, נטע - שיחה 16:49, 20 בדצמבר 2010 (IST)

אפשר להגיד גם וגם http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/terminologyOrdinance/Pages/Ch4D024.aspx

http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/16091002.aspx רזברק - שיחה 19:41, 4 ביולי 2013 (IDT)

כמה הערות שלי בנושא

1. בקשר למה שכתוב בסוף הערך על יוהאן/יוהן, אם הוחלט שכותבים "איוואן", מתבקש שגם יוהאן תיכתב עם א', מכיוון שזאת גרסא אחרת לאותו השם. וגם הגיוני יותר לדעתי.
2. מה עם הכרעה של ויקיפדיה בנושא "ב/וו". ידוע שבמשך שנים עיתון "הארץ", כחלק מנסיונותיו לשוות לעצמו תדמית גבוהה ושל שפה "נכונה", נוהג לרשום "וו" (כמו למשל במילה "ליוורפול"), בזמן שרוב האוכ' נוהגת להשתמש בב'.
3. האם מותר לי להוסיף תחת "טעויות נפוצות" את "סנקט פטרבורג" במקום "סנט פטרסבורג" (או לפחות רק "פטרבורג", מכיוון שהמילה "סנט" נפוצה מידי במקרים רבים אחרים בעברית)? הנימוק הוא אותו נימוק שרשום ב"אוריקה" ולא "אאוריקה" (ציטוט משפת המקור). מה גם ששם בערך תומך בגרסתי. "פטרסבורג" זה תעתיק מאנגלית כמדומני.
4. אם להיצמד לשפות המקור, הרי שגם את שם המכונית שאת שמה נתן לה סוס המוסטנג, יש לרשום "מאסטנג" (או "מסטנג"). אז אולי גם את זה ניתן להוסיף.
5. אולי עוד משהו להוסיף לערך - "צסק"א" במקום "צ'סק"א".
6. האם כדאי להוסיף את "גרסה/גרסא", כי יש בערך את "דוגמה/דוגמא"?

תודה לעונים. The red king - שיחה 02:54, 16 באפריל 2014 (IDT)

יש לשים לב שכללים אלה נקבעו לאחר דיונים רבים. אם נראה לך שכדאי ליזום שינוי או עדכון במדיניות הכתיב הכללית בוויקיפדיה העברית צריך לפתוח דיון במזנון. לגבי סנקט פטרבורג - זה הכתיב שהוחלט עליו בוויקיפדיה העברית. אני לא חושב שצריך להוסיף את זה. גילגמש • שיחה 07:09, 16 באפריל 2014 (IDT)

אין בעיה. תודה שאתה כל פעם טורח לענות לי, ואני יודע שהרבה פעמים אני "מעביר ביקורת", אבל שים לב שכאן נטו הצעתי תוספות. לא טענתי שיש להסיר דבר. The red king - שיחה 03:27, 18 באפריל 2014 (IDT)

זה לא חשוב. מחיקה זהה להוספה מבחינה עקרונית. גם הוספה זה סוג של עריכה. לא מדובר בסתם דף, אלא בדף מדיניות. כדי לשנות מדיניות צריך לקיים דיון במזנון, זה הנוהל. אל תרתע מהבירוקרטיה, זה בסך הכל הגיוני. תבחר פרט עקרוני אחד או שניים ותציע אותו במזנון ותראה מה יהיו התגובות אם תהיה תמיכה אז לך על זה. אפשר גם לשאול בויקיפדיה:ייעוץ לשוני מה דעת העורכים שם לגבי ההצעות שלך. ככה לאט לאט תוכל לשנות את הדף וגם תראה את מה שהאחרים אומרים על כך וביחד תגיעו לתוצאה כלשהי. גילגמש • שיחה 06:59, 18 באפריל 2014 (IDT)

"אֶוּרֵקה"?

הניקוד הזה הוא חסר פשר לחלוטין. איך יכול להיות שורוק אחרי תנועה? מור שמש - שיחה 17:33, 25 בספטמבר 2016 (IDT)

"לגליזציה" של הכתיב המלא הנהוג, שלא היה "מוכר".

במשך שנים היו עורכים מסוימים, ש"תיקנו" מלים רבות שנכתבו בכתיב מלא, כי אלה לא תאמו את כללי האקדמיה ללשון העברית, שנקבעו לפני 70 שנים. סוף כל סוף - האקדמיה "הכשירה" כעת עשרות מלים (מילים), שכותבי עברית כהלכה לא קיבלו לגביהן את הכללים המיושנים ואייתו אותן באופן "טבעי" בדרך אחרת ממה שהכתיבו הכללים הישנים. לכן, כדאי להפיץ בין כל העורכים, ביורוקרטים, מנטרים ואחרים, את כל השינויים האחרונים. ביניהם: אמן ~ אומן; ענב ~ עינב; לבי ~ ליבי; מיד ~ מייד; ברכה ~ בריכה; אמנם ~ אומנם; פרות ~ פירות; שמים ~ שמיים; צהריים ~ צוהריים; אמתי ~ אמיתי; אנייה ~ אונייה; תכנית ~ תוכנית; וכן מלים כמו תוכנה, קורבן,שיער, ברירה, עבירה, יוזמה, בריכה וכולי. אני מקווה שמעתה לא יעסקו לחינם גלאי שגיאות הכתיב כביכול בתיקון הכתיב של המלים האלה וכל האחרות הנכללות באותה רשימה חדשה של האקדמיה.85.64.60.11 21:46, 19 ביוני 2017 (IDT)

אטי או איטי - הצעה לאחידות

הועבר מויקיפדיה:מזנון

בחלק משמות הערכים בוויקיפדיה כתוב 'אטי' ובחלק כתוב 'איטי'. לדוגמה: אופנה איטית, משתנה לא-סדיר איטי, זיון איטי ונוח כנגד הקיר, לוריס איטי, יותר איטי מלב ואיטי ועצבני מול סיר לבישול אטי, נייטרון אטי ומזון אטי. באתר אקדמיה ללשון העברית כתוב כי כותבים יו"ד לציון תנועת i שאין אחריה אות בשווא נח, גם במילים שאין תנועת i בצורת היסוד שלהן. זו אחת הדוגמאות באתר: (אַט) איטי לאיטו. לכן אני מציעה שכל שמות הערכים יכללו את האות י' (למעט ערכים של שמות, כמו למשל מותה האטי של לוסיאנה ב'). Amikamraz הסכים (בדיון הזה) שזה הדבר הנכון לעשות. מתייגת את בעלי הידע בלשוןקובץ על יד, סיון ל, Tomerlv, Funcs, Kulystab, pashute, amikamraz, אלדד, איש גלילי, yinonk, בן עדריאל, JewHyper, יודוקוליס, Tomer T, TergeoSoftware, Patqu, תמרה20, מקצועי, IfatE, Idoc07, Ani6032, TheBooker66, ג.מ.-1974 ‏. דוג'רית - שיחה 13:10, 29 במאי 2018 (IDT)

הגם שאני בדרך כלל שונא כתיב מלא, במקרה הזה אני בעד איטי. • דגש חזק • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 13:13, 29 במאי 2018 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אאל"ט זהו מן הדברים שהתירה האקדמיה בשנה האחרונה, ואני בעד לקבל את היו"ד היתירה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 13:14, 29 במאי 2018 (IDT)

בוויקיפדיה מקובל להשתמש בכתיב מלא. לכן, יש לכלול את היו"ד. ‏Guycn2 · ☎‏ 13:19, 29 במאי 2018 (IDT)

מכל הסיבות שנמנו לעיל, בעד האחדה לטובת "איטי". אלדד • שיחה 13:51, 29 במאי 2018 (IDT)

מצטער להעכיר את אוירת ההסכמה השוררת כאן, אבל אני בעד להאחיד ל"אטי" ו נגד הדברים דלעיל. אם לא, עדיף לא להאחיד כלל. עדיף למעט בכתיב מלא מדי כמה שניתן, ודעת האקדמיה איננה מקובלת עלי כלל. בן עדריאל • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח 14:09, 29 במאי 2018 (IDT)

עדיפה האחידות על פני אי אחידות. אני מעדיף איטי ע"פ אטי. יש "אטי" במובן אחר? אם לא אז זו משימה לבוט ההחלפות. ‏«kotz» «שיחה» 21:16, 29 במאי 2018 (IDT)

אטי משמש לעתים כשם פרטי. בן עדריאל • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ח 14:37, 31 במאי 2018 (IDT)

הנוהג שלנו בוויקיפדיה הוא כתיב מלא, לא? גם על פי האקדמיה הכתיב המלא הוא "הכתיב המשמש בכתיבה הרגילה בעברית – בעיתונות, בספרות, בתכתובת הרשמית" - כלומר, כל מקום ללא ניקוד. אז איטי. ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 10:50, 3 ביוני 2018 (IDT)

יש כאן שמונה בעד 'איטי' ואחד נגד. האם אפשר לשנות את שמות הערכים לכתיב המלא או שיש עוד משהו שצריך לעשות? דוג'רית - שיחה 16:24, 5 ביוני 2018 (IDT)

כדאי לחכות 72 ש' מהתגובה האחרונה (של ציפי). • דגש חזק • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 16:26, 5 ביוני 2018 (IDT)

שיניתי בערכים שאיתרתי. תודה רבה. דוג'רית - שיחה 16:20, 7 ביוני 2018 (IDT)

למה על פי כללי הכתיב המלא כותבים "מייד" במקום "מיד" אבל "מדי" ולא "מידי"?

אשמח למשיבים חכמים שיצרו קשר עם האקדמיה ללשון או אם יש כאלה באתר שגם עובדים שם. Prince Azulay - שיחה 00:10, 9 בנובמבר 2018 (IST)

מצטרף ערן טייכר - שיחה 11:43, 28 באפריל 2021 (IDT)

אני לא עובד באקדמיה, אבל יכול לענות. קודם כל יש לציין שאין ממש דמיון בין המקרים. במקרה של "מייד", ציון היו"ד הכפולה נועד להביע את התפקיד העיצורי שלה. במקרה של "מ(י)די", היו"ד, אילו הופיעה שם, היתה מציינת את התנועה i.

התייחסות קונקרטית לשני המקרים האלו (ע"פ הכללים):

• המילה "מדי" נגזרת מהצירוף מ-די ("מן די"), ובמילים שנגזרות מהמקור "מן" לא מציינים את התנועה באות יו"ד (ראה כלל ג על תנועת i, סעיף 2, החרגה (ב); המילה "מדי" אף מופיעה שם במפורש).
• במילה "מייד" היו"ד נכפלת לפי הכלל שלפיו כופלים יו"ד עיצורית באמצע המילה אם אין לפניה או אחריה אם קריאה (ראה כלל ו על יו"ד עיצורית, סעיף 2; המילה "מייד" אף מופיעה במפורש בסעיף 1 בתור דוגמה החורגת ממנו).

R.G. - שיחה 20:52, 1 במאי 2021 (IDT)

הרחבה קטנה לטובת מתפלפלים פוטנציאליים: גם המילה "מייד" נגזרת מבחינה אטימולוגית מאותו יסוד, "מן יד", ובמובן הזה המקרים אכן דומים ולכאורה היו אמורים לנהוג באופן זהה. אכן, במילה "מיד" שמביעה "מן יד" במובן המילולי ("from a hand") תופיעה יו"ד יחידה בהתאם לאותו כלל. אני לא מכיר את הטעמים שליוו את דיון ניסוח הכללים באקדמיה שהובילו להחרגה של המילה "מיד" במובן של תה"פ ("immediately"), אבל הרי שהיא הוחרגה באופן מפורש. אני מניח שבמקרה של "מדי" קל יותר לחוש במקור המפורק שלה גם כיום, שלא כמו ב"מייד" ולכן האחרונה מקבלת דין של מילה שלמה. R.G. - שיחה 21:09, 1 במאי 2021 (IDT)

תעתיק השם Microsoft

ברשימת התעתיק הנכון של שמות בערך זה נתקלתי בכלל לפיו את שם החברה Microsoft מתעתקים לעברית "מיקרוסופט" ולא "מייקרוסופט" וזאת לפי הנימוק ש"כך כותבת החברה את שמה". על כך הייתי רוצה להעיר שאומנם באנגלית את תנועת ה"אַי" במילה מייצגת בצורה יוצאת דופן האות i - שבאופן רגיל מסמלת את הצליל "אִי" - אך על פי כללי התעתיק של האקדמיה "ביסוד הכללים מונח העיקרון שאין מתעתקים את השמות על פי כתיבם במקורם כי אם על פי הגייתם הנשמעת לנו." ולכן אין לתת לכתיב היוצא מן הכלל באנגלית שיקוף בעברית, ויש לתעתק "מייקרוסופט" ולא "מיקרוסופט" על מנת למנוע בלבול בהגייה.

לפיכך אני ממליץ - אם מורגש שהדבר שווה את הטרחה - להעתיק את הערך "מיקרוסופט" אל ערך חדש "מייקרוסופט" (בשכתוב כל המקומות הרלוונטיים בתוך הערך) ולהפוך את הישן לערך הפניה לחדש (וגם לשנות את הכלל אשר בערך הזה) ובכך להבהיר את ההגייה הנכונה ולתעתק בצורה נכונה יותר ללא שום אי נוחות. תודה מראש ויום טוב. יצחק שיפמן - שיחה 21:20, 29 במרץ 2023 (IDT)

לא התייחסת לנימוק "כך כותבת החברה את שמה". יש לכבד את הדרך שבה חברה כותבת את שמה, גם אם לדעתנו (או לדעת האקדמיה ללשון העברית) ראוי שתכתוב אותו אחרת, שהרי לא אנחנו מנהלים את החברה. למען מי שמחפש מייקרוסופט יש הפניה מתאימה. דוד שי - שיחה 05:30, 30 במרץ 2023 (IDT)

גאומטרייה

האמת שהחלטת האקדמיה היא גאומטרייה ולא גאומטריה.

רצוי למחוק את ההערה ההיא. מושא ישיר - שיחה 15:11, 22 ביולי 2023 (IDT)