שיחת ויקיפדיה:כללים לתעתיק מרומנית

ראו גם: שיחת ויקיפדיה:כללי תעתיק למילים בשפה הרומנית המסתיימות באות i

שיחה הנוגעת לדיפתונגים שהובאה לכאן מדף השיחות של ויקיפדיה:כללי תעתיק למילים בשפה הרומנית המסתיימות באות i:

שלום, אריה, בהשראתך עלה לי האדרנלין לראש וערכתי עוד פרק בפונולוגיה הרומנית בעברית - על דיפתונגים וטריפתונגים. איננו מושלם - הוא תרגום מהערך האנגלי. הוספתי לכך הצעותי לגבי התעתיק העברי - בשני מקומות: בטבלה של הדיפתונגים וטריפתונגים עצמה ובנפרד תוך התיחסות בעיקר לשמות פרטיים - של אנשים ומקומות. אני בכל זאת מעביר את זה לכאן לדף היעוץ הלשוני גם לעיונו של אלדד, אם כי אולי כבר נמאס לו כבר מהויכוחים האלה על הרומנית. (יש גם שפות אחרות בעולם). שלך, בידידות,Ewan2 - שיחה 02:31, 2 בנובמבר 2008 (IST) אלדד מיעץ לנו לפנות לאמיר אהרוני שהוא מומחה בשפות הרומאניות. אני אחזור nאוחר יותר.Ewan2 - שיחה 11:54, 2 בנובמבר 2008 (IST)

דיפתונגים וטריפתונגים בשפה הרומנית

דיפתונגים וטריפתונגים בשפה הרומנית

בשפה הרומנית קיימים שני דיפתונגים: / /e̯a/ and /o̯a/ שהיווצרותם היא תוצאה של דיפתונגיזציה של תנועות אמצעיות קצרות תוך כדי הדגשה. לכן הם מופיעים רק בהברות מודגשות. הם מתחלפים מורפולוגית (אלטרנציות מורפולוגיות) עם התנועות האמצעיות /e/ ו /o/.

בנוסף לתנועות הנ"ל, חצי-התנועות /j/ ו /w/ יכולות להתחבר (או לפני, או אחרי, או שניהם) עם רוב התנועות, תוך יצירה (שנויה לעתים במחלוקת) של דיפתונגים נוספים ושל טריפתונגים.

דיפתונגים יורדים	דוגמאות	תעתיק עברי
/aj/	rai /raj/ גן עדן aisberg /ˈajs.berɡ/ אייסברג'	אַ‏י אַ‏יי רַ‏אי אַ‏ייסברג
/aw/	/ sau /saw אוגוסט august /ˈaw.ɡust/	אַ‏וּ‏ אַ‏אוּ‏ סאוּ‏ אַ‏אוּ‏גוסט
/ej/	lei /lej/ אריות trei /trej/ שלוש '	-Xיי לֵיי טְרֵיי
/ew/	greu /ɡrew/ 'כבד , mereu /meˈrew/ תמיד	אֶ‏וּ‏ מֶ‏רֶ‏אוּ‏ גְרֶ‏או
/ij/	mii /mij/ ' אלפים ', vii /vij/ אתה בא'	יִ מוארך וִי מִי
/iw/	fiu /fiw/ ' בן , scriu /skriw/ אני כותב	Xיוּ‏ פִיוּ‏ סְקריוּ‏
/oj/	oi /oj/ כבשים , noi /noj/ אנחנו	Xוֹ‏י אוֹ‏י נוֹ‏י
/ow/	ou /ow/ ביצה, /bow/ bou' שור	וֹ‏אוּ‏ בּ‏וֹ‏אוּ‏ אוֹ‏אוּ‏
/uj/	pui /puj/ אתה שׂם, gălbui /ɡəlˈbuj/ צהבהב	וּ‏י גֶ‏לבּ‏וּ‏י פּ‏וּ‏י
/əj/	răi /rəj/ רעים ,גרועים , văi /vəj/ עמקים	אֶ‏י רֶ‏אי וֶ‏אי (או רֶ‏יי וֶ‏יי)
/əw/	dulău /duˈləw/ כלב גדול , rău /rəw/ רע	אֶ‏א‏וּ‏ רֶ‏א‏ו דוּ‏לֶ‏א‏וּ‏
/ɨj/	câine /ˈkɨj.ne/ 'dog', כלב mâinile /ˈmɨj.ni.le/ הידיים	יִי קִיינה מִיינִילֶ‏ה
/ɨw/	râu /rɨw/ ' נהר' brâu /brɨw/, חגורה	יוּ‏ רִיוּ‏ בּ‏ריִוּ‏
/uw/	eu continuu /konˈti.nuw אני ממשיך - פחות מקודל מוחלף לעיתים ב eu continui	Xוּ‏אוּ‏ קוֹ‏נְטִינוּ‏אוּ‏

דיפתונגים עולים	דוגמאות	תעתיק עברי
/e̯a/	beată /ˈbe̯a.tə/ ' שיכורהmea /me̯a/ שלי	יְאָ‏ ‏ יָ‏ה ביְאָ‏טה מְיָ‏ה
/e̯o/	Gheorghe ג'ורג' /ˈɡe̯or.ɡe/ ne-o ploua /ne̯o.ploˈwa/ (לו) ירד עלינו גשם	יוֹ‏ ְיוֹ‏ גְיוֹ‏רגֶ‏ה נְיוֹ‏ (ני+וֹ‏) פלוֹ‏אוָ‏וה
/e̯u/	(רק בשילובי מילים ( על ... אחד} ) pe-un /pe̯un/	יוּ‏ פיוּ‏ן (מעין liaison מהמלים pe+un , פֶ‏ה+אוּ‏ן)
/ja/	biată /bja.tə/ מסכנה' , mi-a zis /mjaˈzis/ אמר לי	יְאָ‏ יָ‏ה ביִאטה (דומה קצת ל beată ומשמעותה שונה. מִיָ‏ה זיס
/je/	fier /fjer/ ברזל, miere /ˈmje.re/ דבש	Xיֶ‏י פְיֶ‏ר או פייר מְיֶ‏רֶ‏ה או מיירה
/jo/	iod /jod/ יוד , chior /ˈkjor/ עיוור בעין אחת	יוֹ‏ קיְוֹ‏ר יוֹ‏ד
/ju/	iubit /juˈbit/ אהוּ‏ב, chiuvetă /kjuˈve.tə/ כיור	יוּ‏ יוּ‏בּ‏יט קיְוּ‏בֶ‏טַ‏ה
/o̯a/	găoace /ɡəˈo̯a.tʃe/ קליפת ביצה foarte /ˈfo̯ar.te מאוד	Xוֹ‏אָ‏ גֶ‏אוֹ‏אָ‏צֶ‏'‏‏ה פוֹ‏אָ‏רטֶ‏ה
/we/	piuez /piˈwez/ אני מלבּ‏ד (אריג) înşeuez /ɨn.ʃeˈwez/ אני שם אוכף (על סוס')	אוּ‏א-ֶ‏ אִינשאוּ‏אֶ‏ז פִיאוּ‏אֶ‏ז
/wa/	תושב העיר בקאו băcăuan /bə.kəˈwan/ , ziua zi.wa ביום	וָ‏וא בּ‏קאוָ‏אָ‏ן או בקאוואן זִיוָ‏‏אה או זיוואה
/wə/	două /ˈdo.wə/ שתיים plouă /ˈplo.wə/יורד גשם	ווֶ‏א דווֶ‏אה פלווֶ‏אה
/wɨ/	plouând /ploˈwɨnd/ תוך כדי הגשם, בעת רדת הגשם ouând /oˈwɨnd/ תוך כדי הטלת ביצים	ווי (וו ) פלֹ‏ווִינְד אוֹ‏ווינד

טריפתונגים	דוגמאות	תעתיק עברי
/e̯aj/	ceainic /ˈtʃe̯aj.nik/ קומקום תה socoteai /so.koˈte̯aj/ היית מחשב, חישבת'	יאי (צ')אי צ'איניק סוֹ‏קוֹ‏טְיאַ‏‏י
/e̯aw/	beau /be̯aw/ אני שותה spuneau /spuˈne̯aw/ היו אומרים	יאו ביאו ספוניאו
/jaj/	mi-ai dat /mjajˈdat/ נתת לי ia-i /jaj/ קח אותם	יאי מיאי דאט יאי !
/jaw/	iau /jaw/ , אני לוקח היו עולים suiau /suˈjaw/	יאַ‏וּ‏ יַ‏אּ‏ו סוּ‏יאַ‏וּ‏
/jej/	עורות' piei /pjej/ אתה לוקח, iei /jej/	יֶ‏י פיֶ‏י פיאי יֶ‏י יאיי
/jew/	maieu /maˈjew/ גופיה eu /jew/ = אני	יאֵו מאי‏ֵאו יאֵו
/joj/	i-oi da /jojˈda/ אתן לו picioică /piˈtʃjoj.kə/ ' תפוח אדמה (רגיונליזם) יוֹ‏י (צ')וי יוֹ‏י דָ‏ה פיצ'וֹ‏יקַ‏ה
/jow/	maiou /maˈjow/ ' גופיה'	יוֹ‏אוּ‏ מאיוֹ‏אוּ‏
/o̯aj/	leoaică /leˈo̯aj.kə/ לביאה, rusoaică /ruˈso̯aj.kə/ (אשה) רוסיה	אוֹ‏אַ‏י Xוַ‏אי לֶ‏אוֹ‏אַ‏יקַ‏ה רוּ‏סוֹ‏אָ‏יקָ‏ה
/waj/	înşeuai /ɨn.ʃeˈwaj/ ' היית שם את האוכף (על סוס)	אוּ‏אי אינשאוּ‏אַ‏י
/waw/	înşeuau /ɨn.ʃeˈwaw/ ' היו שמים את האוכף	ווּ‏אוּ‏ אינשֶ‏וואָ‏ו
/wə/	rouăi /ˈro.wəj/ של הטל	וֹ‏אוּ‏אֶ‏י רוֹ‏אוּ‏אֶ‏י
/e̯o̯a/	pleoape /ˈple̯o̯a.pe/ 'עפעפיים רטוב לגמרי /ˈle̯o̯ar.kə/	יוֹ‏אַ‏ פליוֹ‏אַ‏פה ליוֹ‏אַ‏רְקָ‏ה
/jo̯a/	creioane /kreˈjo̯a.ne/ עפרונות aripioară /a.riˈpjo̯a.rə/ כנף קטן,כנף עוף	יוֹ‏א ייוא קרייוֹ‏אַ‏נה אריפּ‏יוֹ‏אַ‏רֶ‏ה

כפי שרואים מהדוגמאות הנ"ל הדיפתונגים /e̯a/ ו /o̯a / הם ביחס של קונטרסט (ניגוד) עם הדיפתונגים /ja/ו /wa/ , בהתאמה. אולם לא קיימים זוגות מינימליים מושלמים על מנת להדגים הקונטרסט בין /wa/ לבין /o̯a/שני צמדי הצלילים נשמעים מאוד דומה. בהיגויים רגיונליים מסוימים הדיפתונג o̯a נוטה להיות מבוטא כתנועה אחת /ɒ/.[. טריפטונגים אחרים כמו /juj/ ו /o̯aw/ מופיעים לעיתים במילות קריאה ובמלים לא רגילות.

כללי תעתיק עברי לדיפתונגים הרומניים העיקריים עם התיחסות בעיקר לשמות אנשים, מוסדות ומקומות רומנים לשימוש קוראי ויקיפדיה

מפני שויקיפדיה מציינת בעיקר שמות אישים או מקומות בשפות זרות חשבתי לנכון לתת בהמשך כללי תעתיק עם דוגמאות בתחום הזה. מפני שבויכוחים על הכתיב והתעתיק שהיו לי עם ידידי אריה ענבר (כמו על ההבדל או אי ההבדל בין ץ' בפופוביץ' ו קומנץ') מועלים מדי פעם על ידו טיעונים אטימולוגיים התיחסתי בחלק מהשמות גם למקור האטימולוגי, למרות ההכבדה שבדבר. כמו כן במקרה של Nicolae התיחסתי למעבר שעשתה הרומנית מהכתיב הקירילי ולכתיב הלטיני וכמה השלכות של מעבר זה. זו איננה "עבודת דוקטורט" כי אנחנו חובבים בתחום הזה. יש בה פרטים מיגעים, אבל בכלל הנושאים של הפונולוגיה אינם קלילים.

דיפתונגים יורדים

• 1. /aj/ אי . במלים ממקור גרמני או אנגלי - איי. (Aisberg = iceberg )

שמות פרטיים - Laiotă Vaida לאיוטה , ואידה (השם האחרון –ממקור סלבי – הונגרי)

• 2. /aw/ באמצע ובסוף המלים - או

בהתחלת המילה – אאו שמות פרטיים : August אאוגוסט מאורר Maurer Pauker פאוקר (שניים האחרונים – שמות ממקור גרמני). 3*. /ej/ - (עיצור+) -יי. Brânzei ברינזיי Hulubei חולוביי, Strei סטריי

• 4. /ew/ - או - Haşdeu (לטיניזציה של השם Hâşdău )
• 5. /ij/ י מוארך
• 6. /iw/ יוּ‏

וסיליוּ‏ Vasiliu, מנוליוּ‏ Manoliu, דשליו Deşliu Scatiu סקאטיו, מאניו Maniu (– שלושת השמות הראשונים עם סיומת ממקור יווני או טורקי)

• 7. /oj/ וֹ‏י Rădoi רדוי Bibiloi ביבילוי
• 8. /ow/ וֹ‏אוּ‏ Copou קוֹ‏פוֹ‏אוּ‏ metrou (רכבת תחתית)
• 9. /uj/ וּ‏י Vaslui וסלוי Căţui קצוי Furdui פורדוּ‏י

בשמות מקום כמו דיאלול פילארטוּ‏לוּ‏י Dealul Filaretului, גורה חוּ‏מוֹ‏רולוי Gura Humorului (שמות ביחסת השייכות)

• 10 . /əj/ -ֶ‏יי Tuşnad Băi טושנאד באי ) המילה Băi = מרחצאות
• 11. /əw/ -אוּ‏ זלאו Zalău בקאו Bacău סאראו Sarău
• 12. /ɨj/ אי
• 13. /ɨw/ כמו במילה "נהר" rîu או râu.
• 14 . /uw/ וּ‏אוּ‏

דיפתונגים עולים:

• 1. /e̯a/ יא  ; בסוף המילה - יה

Steaua Bucureşti סטיאווה בוקרשט, Brâncoveanu ברנקוביאנו , Piatra Neamţ - פיאטרה ניאמץ, Sadoveanu סדוביאנו IPA :mi.ha.'il sa.do.'vea.nu בתעתיק בינלאומי בויקיפדיה האנגלית.

למעשה הדיפתונג היה צריך להופיע /ve̯a/ ולא vea . Codreanu קודריאנו Deleanu דליאנו. Vinea ויניה Verea וריה , Horea הוריה, (שם זה מופיע ברומנית גם Angela Similea) ,Horia) אנג'לה סימיליה.

שדה התעופה בניאסה Băneasa - בתעתיק בינלאומי בויקיפדיה bəˈne̯asa .

אחרי ג' ו צ' (ge) (ce), אין תמיד צורך בהוספת י: Ceauşescu צ'אושסקו. Mircea , כמו ב Mircea Eliade , מירצ'ה אליאדה , Bucecea בוצ'צ'ה.

• e̯o/ .2 יו Gheorghe גיוֹ‏רגה (שם ממקור יווני - גיורגיוס ) - יש שכותבים גאורגה כדי לשקף את הגרפמות הרומניות.

אבל הצמד "גאו" אינו משקף היטב את הדיפתונג. Gheorghiu גיורגיו . ראה התעתיק הבינלאומי בויקיפדיה אנגלית בשביל הזמרת אנג'לה גיורגיו (IPA: [gjor'giu.

• 3. /ja/ יַ‏א או יַ‏ אברם ינקו Avram Iancu

Traian Băsescu טְראיאן בססקו ,Piatra פיאטרה בסוף המילים - יה. הוריה Horia Liman ,

• 4. /je/ יי Mielu מיילו (שם פרטי יהודי רומני ) Porţile de Fier פורצילה דה פייר.

ישנם מקרים כמו paie(קש), cucuvaie (תנשמת},băieţi (בחורים) fluier(חליל) , Nicolaie (ניקולאיה), (הוא) el .

בעבר היו כותבים חלק ממלים אלה כמו באלפבית הקירילי (שהיה נהוג ברומנית עד למאה ה19) ללא הוספת י , למשל - cucuvae pae fluer băeţi Nicolae. נשאר כתיב זה רק במלים מעטות כמו: el(הוא) (הם) ei - מסיבה אטימולוגית, Nicolae. יש בכל זאת הדוגלים בעברית בתעתיק ניקולאה המדגיש חיאט בין a לבין e, בדומה למילה aer (אויר).

• 5. /jo/ יו Iordan יורדאן, Iorga יורגה, Iorgu יורגו .

אחרי צ' ג' gi ci , אין בהכרח צורך בהוספת י : Ciocoiu צ'וקויו, מעודון הכדורגל היהודי Ciocanul צ'וקאנול , Mocioni מוצ'וני.Giosan ג'וסן.

• 6. /ju/ יוּ‏ Iuliu יוליו Iurie Darie יוריה דאריה, Puiu פוּ‏יוּ‏.

אחרי הצליל צ' או ג' אין הכרח להוסיף י: צ'ובטרו Ciubotaru (שם משפחה הקיים גם אצל יהודים רומנים) או Djuvara (שם ארומני) ג'ובארה.

לשמות אחרים יש סיומת שמקורה בתווית היידוע מקוצרת (במקום ul , רק u בסו, המילה. Văcăroiu Negoiu (במקום Negoiul Văcăroiul ).

• 7. /o̯a/ אוֹ‏אַ‏ Soare סוארה Mărioara מריאוארה
• 8 . /wa/ ווא ,בסוף המילה: ווה Hârlăuanu חרלוואנו, סטיאווה Steaua.
• 9. /wə/ ווא , בסוף המילה וואה - מולדובה נוואה (עיר) Moldova Nouă.

טריפטונגים:

1. e̯o̯a/ יוא , אחרי צ' או ג' - בלי י: Geoană ג'ואנה

2. /jo̯a/ יוא , אחרי צ' -בלי י Ioan יואן , Cioară צ'וארה

מחלוקת

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני

הכנת הצבעת מחלוקת

שלום Ewan,

אינני מסכים עם פרשנותך, לא עם צורות התעתיק שאתה מציע ולא עם פרשנותך לדברי הוויקיפדים הרומנים. אין שני תעתיקים פונטיים לשם Nicolae, יש שלושה שמות ושלושה תעתיקים פונטיים, תעתיק אחד בשביל כל אחד מהשמות. גם הנושאים החדשים שהצגת כאן, כמו התעתיק לשם Gheorghe המוצע על ידך, שגוי לחלוטין לדעתי. אם לתעתיק השגוי שהצעת, ג'ורג', היית מוסיף בסוף את האות ה', היה תעתיק מתאים לשם George, אבל בשום פנים ואופן לא מתאים ל-Gheorghe.

אי ההסכמה בינינו גדולה מכדי שנוכל לגשר עליה, לכן אני מציע לפתוח בהצבעת מחלוקת הדרגתית. תחילה נציג להצבעת מחלוקת את נושא התעתיק של השמות הרומניים Nicolai, Nicolae ו-Nicolae ולאחר זאת הצבעה נפרדת לשמות ברנקובאנו, מולדובאנו וכדומה וכך הלאה עד שנסיים את הסוגיות השנויות במחלוקת. אי אפשר להציג את כל הסוגיות יחד כי הנושא מורכב מדי וזר מדי למי שאינו מכיר אותו כמונו. אם תסכים לכך, אתחיל בהכנת דף הצבעת המחלוקת בנושא הניקולאיים, שם תוכל לרשום את עמדתך ונמשיך הלאה. בברכה. ליש - שיחה 06:42, 8 בנובמבר 2008 (IST)

אריה, שלום, אינני מתלהב מהצבעה בתחום הלשון

מאז ההצבעה על קונצנזוס בניגוד לדעת המילונים והבלשנים אינני יכול לתת כל כך קרדיט להצבעות כאלה בתחום הלשון. אני מבין שלויקיפדיה אין דרך אחרת, לכאורה. אבל בעבר פנו לדעתו של רמי סערי. או מישהו אחר כמוהו? למה אי אפשר שוב? אבל אני רואה בעיניין גיורגה שאתה לא קראת נכון. ג'ורג'ה זה ג'ורג'ה, וגיורגה זה גיורגה. אינני מערבב ביניהם. מה שקראת ג'ורג' זה תרגום בשביל הקורא העברי לשם גיורגה , אינו התעתיק. התעתיק הוא בעמודה הבאה. נתתי במקום אחר את התעתיק הבינלאומי לשם אנג'לה גיוריגיו וגיורגה גיורגיו-דז'. ניקולאי לא קיים ברומנית אלא ברוסית. אבל יש לפעמים Neculai.

אני מתפלא איך אתה מוותר על פניה ליועצים בתחום הלשון כשהתפשרת על פוקשאן וגאלאץ תמורת ויתור (לא מוצדק למעשה) על קומאנצ'י וסלאביצ'י, מורגוצ' ובאלאצ'י. טוב, אלו שיהיו הצרות שלנו הכי גדולות. אמן (כפי שהייתה אומרת סבתי הפולנייה).

בכל זאת ההעברה שעשית ללאביש הייתה פזיזה. שלך,Ewan2 - שיחה 04:34, 9בנובמבר 2008 (IST)

שלום Ewan,

לא הבנתי מדבריך אם אתה מסכים לפתיחת הצבעת מחלוקת או לא. רמי סערי אינו מומחה לרומנית, ליתר דיוק הוא אפילו אינו דובר רומנית, לכן הפנייה אליו בעבר הייתה שגיאה שאין לחזור עליה. דוברי רומנית מובהקים ומשכילים אמרו את דברם בוויקיפדיה הרומנית ואתה לא מקבל אותה, על פי התעתיק הפונטי, שהם הציעו, הכין אלדד תעתיק עברי שהוא זהה לתעתיק שלי ואתה עדיין לא מקבל. אז מה בדיוק אתה מבקש, שנמשיך לחפש מומחים עד שנמצא אחד שיסכים איתך? לטעמי יש רק שתי אפשרויות, או שתקבל את חוות דעתם של הוויקיפדים הרומנים ותפסיק לערער עליה כל שני וחמישי או שנלך להצבעת מחלוקת שתקבע את עמדת הוויקיפדיה העברית. כמעט בכל שיחה איתך צצה מחלוקת חדשה, ה"תרגום" ל-Gheorghe, התעתיק שלו, שאצלך הופך להיות זהה לתעתיק של Ghiorghe, הכחשת קיומו של ניקולאי בין השמות הרומניים ואני מבין שהשורה לא מסתיימת בזה. במצב זה לא נותר לי אלא להסיק שאנו דנים בשתי שפות שונות, למזלי אני מדבר על השפה שגם הוויקיפדים הרומנים מדברים עליה. אני ממתין להחלטתך בנוגע לפתיחת הצבעת מחלוקת. בברכה. ליש - שיחה 06:56, 9 בנובמבר 2008 (IST)

נ. ב. הסנטורים הרומנים Norica Nicolai, Marin Nicolai, חברי הפרלמנט הרומני Nicolai Ureche, Nicolai Lazar ורבים אחרים עדיין לא יודעים ששמם אינו רומני... בברכה. ליש - שיחה 08:23, 9 בנובמבר 2008 (IST)

תשובה של Ewan החובב

• קודם על התעתיק של ניקולאי אין לנו שום מחלוקת. אז בשביל מה צריכים להצביע עליו?
• ניקולאי הוא שם נדיר יותר ברומנית, חלקם מהדוגמאות שנתת הם שמות משפחה.

ככה יש גם Nicolau הרבה יותר נפוץ. אין לנו שום ויכוח על התעתיק של שם נדיר זה, ניקולאי. מי אמר שאני נגד התעתיק שלך של השם ניקולאי? אז למה להצביע עליו? תוכל למצוא גם Neculai גם Neculea Neculcea Necule Nicola, Neculoiu והרבה צורות אחרות. אין לנו שום ויכוח לגבי השם האזוטרי יותר ניקולאי הקיים בעיקר בשפה הרוסית.

• התרגום, לא התעתיק, של גיורגה gheorghe בעברית הוא George

ג'ורג', כמו שהתרגום של Petru בעברית הוא Peter פיטר כל עולה חדש שקוראים לו פטרו או פיוטר הופך בעברית לפיטר. מה חדש בזה? זהו נושא הויכוח? אנחנו מתווכחים על התעתיק העברי . ישראלים קוראים לגריגרה או גריגורי גרגוריGregory לא פחות ולא יותר, לפי אנגלית.

אז כאן לא מדברים על תעתיק אלא על תרגום בפי הישראלים . לא על איך קוראים ישראלים לפטרו וגיורגה. אתה מטה את הויכוח מנושא התעתיקים לנושאים שוליים לא בלתי רלוונטיים, כמו שקרה עם המוצא הקומאני של נאדיה קומאנץ'.

אני מכבד את התעתיק הבינלאומי ברוב המקרים, אתה לא. AdiJapan המליץ להתחשב בתעתיק הבינלאומי. אתה מתנגד לכך. גם לתעתיק הבינלאומי של גיורגיו דז , גם לתעתיק בינלאומי של אנג'לה גיורגיו, גם לתעתיק של ניקולאיה צ'אושסקו לפי התעתיק הבנילאומי, גם לתעתיק "ניקולאיה יורגה" המקובל על ז'אן אנצ'ל, שהוא מקור חשוב גם לידע שלך על שואת יהודי רומניה.

AdiJapan טוען שהגרסה שלך לתעתיק Nicolae עם חיאט "איינה שגויה". נכון, אבל היא לא הכי נכונה והכי נפוצה. פרדי גוזלר טוען אחרת. אבל מבחינתו אתה יכול לכתוב איך שאתה רוצה, גם ברנקוזי. הוא אומר את זה במפורש. לא אכפת לו בכלל איך היהודים כותבים , אחרי כל הצרות שהם עשו לו בתקופה הקומוניסטית. אותו מעניין שיהיה כתוב jîdan (יהודון) בערך על היהודים.

Adi Japan הזכיר שגם Ploieşti Neagoie băieţi ואני יכול להמשיך iepure băeţi Ploeşti Neagoe היו כותבים בעבר ללא i אבל מבטאים את ה <j> . כך היה Nicolae רק עליו בעלי השמות לא ויתרו והשיראו את צורת הכתיב הישנה, המושפעת מההיגוי הקרילי. אבל לרוב מבטאים אותה עם הדיפתונג je בסוף ולא עם החיאט. ההיגוי עם החיאט אינו שגוי וזה הכל. פרדי גוזלר הבקיא טועה גם בעיניין של Stroe. stroe היה מבטא עם דיפתונג את השם והיה חורז Vă roagă să-i daţi voie- כלומר Stroe מתחרז עם voie. אז איזה מין חיאט יש שם? Ewan2 - שיחה 11:29, 9 בנובמבר 2008 (IST) 11:29, 9 בנובמבר 2008 (IST) כאן צריך מומחים בעברית וברומנית. אתה פוסל עד עכשיו מלומדים רציניים כמו רמי סערי, שהוא רומאניסט, את ז'אן אנצ'ל שהוא היסטוריון של יהודי רומניה בשואה, את א.ב.יפה שהיה איש רוח, סופר ומתרגם, דובר רומנית ועברית, מומחה גם בצרפתית, יליד רומניה, אתה פוסל את ק.א. ברתיני, משורר ומתרגם מרומנית ועברית וכותב שוטף בשתי השפות , אתה פוסל את דורה ליטמן ליטני (מפוקשאן, לא ממרמורוש) שהשתתפה בערכים על התרבות הרומנית באנציקלופדיות עבריות ויהודיות .

הויקיפדים הרומנים, שהם פרט לגוזלר הבעיתי, הם מהנדסים, אוהבי בלשנות, וכפי שתארת אותם בצדק בקיאים ורחבי ידע, אמרו במפורש שאינם יכולים לדעת את כללי התעתיק בעברית ולהתערב בכך. תשאל אותם אולי איך לתעתק ă או î? מה, על זה אין ויכוחים? הפתרונות בעברית הם מצוינים? יותר טובים מאשר בשביל הדיפתונגים ea ia? הינה כמה משחקים פונטיים:

• Ea ia ia (מפי AdiJapan)

יא יא אייה.(ועכשיו תרגום, לא תעתיק!: היא לוקחת עת הכתונת)

• Beata Beata e beată. (בתרגום, לא תעתיק!: באטה המסכנה שיכורה).

ביאטה באטה (עם חיאט, כמו שאתה רוצה וכאן זה נכון) יה (דיפתונג) ביאטה. ואיך כותבים ברומנית pâine? פאינה או פיינה או פוינה? ( , puine Paine, piine?(. מה, אלה תעתיקים מושלמים? על זה יש סיבה להתוכח ולא על ia ea הדומים כל כך כשנשמע באזניי זר.

אז בהצבעה המצביעים הם סמכויות יותר חשובות מא.ב. יפה, ז'אן אנצ'ל, דורה ליטמן ליטני, רמי סערי, אמיר אהרוני, אלדד, אורי, ואביעד? ידעו יותר טוב ממחבר הערך ויקיפדיה העברית שכתב בצדק סטיאווה בוקרשט ולא "סטאווה" כפי שמשתמע מצורת הכתיב שאתה באופן עקבי מציע?

אז בשבילך פרדי גולזר ה jidanist הוא הסמכות העיקרית? הוא ה"ויקיפדים הרומנים"? זה ממש מביך. Ewan2 - שיחה 11:52, 9 בנובמבר 2008 (IST) שלך, למרות הויכוחים.Ewan2 - שיחה 11:52, 9 בנובמבר 2008 (IST)

השבתי בשיחה:רומנית, שם מתנהל הדיון ואינני רואה אף סיבה לניהול מקביל של הדיון בכמה מקומות. בברכה. ליש - שיחה 12:44, 9 בנובמבר 2008 (IST)