דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה[1]) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
דיפתונג מתאפיין בתנועה רציפה של הלשון ממיקום אחד בחלל הפה למיקום אחר, לדוגמה: בצורת הרבים של כינוי הקניין לגוף ראשון יחיד (יְלָדַי, סוּסַי) הלשון נעה מ-[a] ל-[i] באופן רציף.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המילה הוא מיוונית: diphthongos) δίφθογγος) ופירושו "עם שני צלילים" או "עם שני טונים".
סיווג
[עריכת קוד מקור | עריכה]צליליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג להבחין בין דיפתונגים על פי מידת הצליליות של רכיבי הדיפתונג:
- דיפתונג עולה הוא דיפתונג שבו הרכיב הראשון הוא חצי תנועה והרכיב השני תנועה מלאה (למשל: /wu/ ,/yi/).
- דיפתונג יורד הוא דיפתונג שרכיבו הראשון הוא תנועה מלאה והשני הוא חצי תנועה (למשל: /ay/, /aw/).
איכות התנועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבחנה נוספת מבוססת על איכות התנועות המרכיבות את הדיפתונג:
- דיפתונג הומוגני הוא דיפתונג ששני מרכיביו הם מאותה איכות תנועתית (למשל: /uw/, /yi/).
- דיפתונג הטרוגני הוא דיפתונג שמרכיביו נבדלים זה מזה באיכותם (למשל: /aw/).
תהליכים שפתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשפות רבות מתרחשים במרוצת הזמן תהליכים של כיווץ דיפתונג או של דיפתונגיזציה.
כיווץ דיפתונג
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיווץ דיפתונג משמעו הפיכת הדיפתונג לתנועה רגילה. למשל, הפועל העברי "הוּרַד" כלל במקור את הדיפתונג /uw/ (huwrad על משקל hutrad). במקרה זה קרה כיווץ דיפתונג בו /uw/ ---> /ū/[א], וכך התקבלה הצורה "הוּרַד".
דיפתונגיזציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיפתונגיזציה משמעה הפיכת תנועה רגילה לדיפתונג. כך, למשל, קרה בהגייה האשכנזית של המילים "ביצה", "ביתו" וכדומה. הגייתן המקורית של מילים אלה הייתה בצירה מלא (beto, betsa), אך בעברית האשכנזית נעתקה תנועת הצירה לדיפתונג /ey/ (ככה: beysoy, beytso). כיום, חלק מדוברי העברית הישראלית הוגים את הצירה במילים אלה כדיפתונג (beyto, beytsa) בהשפעת ההגייה האשכנזית או הכתוב (הופעת האות יו"ד במילה).
פירוק דיפתונג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברית המקראית התרחש תהליך נוסף, המכונה פירוק דיפתונג, כלומר פירוק של רצף התנועות לשתי הברות נפרדות. כך, למשל, אירע בצורות הנפרד של השמות המלעליים שאות השורש השנייה שלהם היא יו"ד (בית, זית, יין וכדומה). שמות אלה כללו במקור דיפתונג /ay/ (bayt, zayt, yayn), אך במרוצת הדורות התפרקו הדיפתונגים לשתי הברות על ידי החדרת תנועה נוספת ([i]) אחרי חצי התנועה [y] (bayit, zayit, yayin). לעומת זאת, בצורת הנסמך של מילים אלה, חל כיווץ דיפתונג רגיל (בֵּית-ספר, יֵין-קודש).
בשפה העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברית קיימים ארבעה סוגים של דיפתונג אותם ניתן לכווץ:
הדיתפונג | הבניינים בהם הוא בא לידי ביטוי | |
---|---|---|
[aw/ ---> [ō/ | בניין נפעל (כמו: נַוְלַד ---> נוֹלַד) | בניין הפעיל (כמו: הַוְלִיד ---> הוֹלִיד) |
[uw/ ---> [ū/ | בניין הופעל (כמו: הֻוְלַד ---> הוּלַד) | |
[ay/ ---> [ē/ | בניין הפעיל (כמו: הַיְטִיב ---> הֵיטִיב) | |
[iy/ ---> [ī/ | בניין קל (כמו: יִיְנַק ---> יִינַק) |
בשפות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישי נוימן, מוצאה של הדו-תנועה -ֵי בעברית בת-זמננו והגורמים המתנים את תפוצתה, העברית שפה חיה ו, תשע"ג, עמ' 237–260.
- Yishai Neuman, The Emergence of the Masculine Plural Construct Morpheme in Modern Hebrew, Hebrew Studies 59, 2018, עמ' 277–300 doi: 10.1353/hbr.2018.0014 (באנגלית).
- דיפתונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית).
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו דוגמה מספר 2 לכיווץ דיפתונג בשפה העברית, בערך זה.