שיחה:רוגלך

שינוי השם

אני חושב שהשם "רוגאלך" (Rogalach) נכון יותר וגם נפוץ יותר מאשר "רוגעלך" (Rogelach). אי לכך יש להעביר את הערך לרוגאלך. נפתלי - שיחה 10:44, 18 ביולי 2010 (IDT)

נראה לי שרוגלך נפוץ בערך כמו רוגעלך, ושניהם נפוצים יותר מרוגאלך. ס123 - ביידיש יש ופה אין?! - שיחה 04:24, 14 ביוני 2011 (IDT)

אף אחת מאופציות האיות היא לא 'רוגעלך'. האות ע' מסמלת ניקוד סגו"ל. צריך לשנות לרוגלך, או רוגאלאך. יש גם המאייתים רוגאלעך אך בכל מקרה לא רוגעלך.

אני בעד רוגאלך. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 14:46, 20 בינואר 2016 (IST)

אני בעד רוגאלעך. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:48, 20 בינואר 2016 (IST)

ראשית, אביר צודק. שנית, למה לא רוגלך? בדיוק כמו שמתעתקים מאנגלית לעברית, אין סיבה לא לתעתק מאידיש לעברית. הכתיב היידי מיותר. • צִבְיָה • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ו 14:57, 20 בינואר 2016 (IST)

אני בעד רוגאלך [1]. כל שאר הוריאציות - רוגלעך, רוגעלך, רוגאלעך, רוגלך - צריכות להיות הפניות. יוניון ג'ק - שיחה 12:41, 30 בינואר 2016 (IST)

הראייה מרוביק לא ראויה בעיני, כי הוא כותב בכתיב חצי-יידי. לגבי רוגעלך, הוא מבוסס כנראה על אטימולוגיה עממית (רוגע+לך). בכל אופן, אני עם צִבְיָה לגבי רוגלך, ואפשר להוסיף את הכתיב היידי לידו, בתוך הערך. נדב ס. • שיחה 16:55, 31 בינואר 2016 (IST)

[2] Nachum - שיחה 09:44, 1 בפברואר 2016 (IST)

רוגלך נראה לי בסדר. אביעדוס • שיחה 13:05, 2 בפברואר 2016 (IST)

גם לי. אלדד • שיחה 13:19, 2 בפברואר 2016 (IST)

נו, טוף... ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:27, 2 בפברואר 2016 (IST)

הבלשנות הנוכחית נורא מיושנת ומשעממת ולמעוניינים ברמה יותר גבוהה הנה הסבר אטימולוגי שלי לרוגלעך:

רוכל, רוגל, רוגלעך.

1) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' (ויקרא יט, טז) ▪︎ אונקלוס: לָא תֵיכוֹל קוּרְצִין בְּעַמָּךְ ▪︎ רש"י: לא תלך רכיל - אני אומר על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק נקראים הולכי רכיל הולכי רגילה, וראיה לדברי שלא מצינו רכילות שאין כתוב בלשון הליכה כגון לא תלך רכיל והולכי רכיל נחשת וברזל בירמיהו, ושאר לשון הרע אין כתוב בו הליכה כגון מלשני בסתר רעהו ולשון רמיה וכן לשון מדברת גדולות בתהילים לכך אני אומר שהלשון הולך ומרגל שהכ"ף נחלפת בגימ"ל שכל האותיות שמוצאיהם ממקום א' מתחלפות זו בזו בי"ת בפ"א וגימ"ל בכ"ף וקו"ף בכ"ף ונו"ן בלמ"ד וזי"ן בצד"י וכן וירגל בעבדך רגל במרמה לאמר עלי רעה (שמואל ב, יט) וכן לא רגל על לשונו וכן רוכל הסוחר ומרגל אחר כל סחורה וכל המוכר בשמים להתקשט בהם הנשים על שם שמחזר תמיד בעיירות נקרא רוכל לשון רוגל ותרגומו לא תיכול קורצין כמו ואכלו קורציהון די יהודאי בדניאל אכל קורצא בי מלכא בגמרא ונראה בעיני שהיה משפטם לאכול בבית המקבל דבריהם שום הלעטה והוא גמר חזוק שדבריו מקויימים ומעמידם על האמת ואותה הלעטה נקראת אכילת קורצין לשון קורץ בעיניו במשלי שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן שלא יבינו שאר השומעים.

2) לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ (תהילים טו, ג) ▪︎ תרגום תהילים: לָא אֲכַל קוּרְצִין בְּלִישָּׁנֵיהּ ▪︎ אבן עזרא: רגל - הטעם לגלות המסתרים כדרך המרגלים ▪︎ מאירי: רגל - מענין רכילות ורוצה לומר שלא הוציא דבה ורכילות על חבירו ובכלל זה כל הרחקת לשון הרע והוא ענין לא עשה לרעהו רעה רוצה לומר אפילו בדבור ובהוצאת דבה ושמץ עליו ▪︎ מצודות: רגל - ענין רכילות ולשון הרע כמו וירגל בעבדך.

3) כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא (דניאל ג, ח) ▪︎ רש"י: קריבו גוברין כשדאין ואכלו קרצהון - הלשינו עליהם לא תלך רכיל מתרגמינן ולא תיכול קורצין ואומר אני שכן היתה דת של הולכי רכיל לאכול לגימא במקום שמלשינין שם והוא סימן קיום דברים שמאותה שעה יש עליהם לברר דבריהם ולאמת לשון הרע שאמרו ואותה סעודה נקראת אכילת קורצין לשון קורץ בעיניו שהוא לסימן לשון הרע.

• ביאור: המלשינים למלכות היו מרגלים ברגליהם ומסתובבים בין האנשים כדי לרכל עליהם לשלטונות (גיכ"ך מתחלפות ורכל כמו רגל) ולאחר עדותו היה המלשין מקבל עוגה קטנה ולגימה קלה כדי לקיים את דבריו כביכול. וכנראה שזה המקור לעוגות השמרים בשם "רוגלעאך" שהם משורש רג"ל כמו שכתוב לא רגל על לשונו והכוונה להולך רכיל. עזרא סופר - שיחה 08:40, 24 בינואר 2022 (IST)

כתיב

מלבד הכתיב היידי ניתן לתעתק פונטית לכתב שמוכר לקורא העברי.