שיחה:ציר הזמן של חיפה

חשיבות

אני לא מוצא ערך אנציקלופדי ברשימת מכולת הזאת. אמירו • שיחה 21:41, 17 ביולי 2020 (IDT)

זה לא מסוג הערכים שהייתי כותב עליהם צרי זמן. אין חשיבות. אולי לכתוב כמה משפטים בערך הראשי (חיפה). Euro know – מדיניות סרטי הקולנוע – מדיניות הפורנוגרפיה – שיחה 01:33, 18 ביולי 2020 (IDT)

מציע לשלב מה שחסר בערך היסטוריה של חיפה דוד א. – שיחה 07:34, 18 ביולי 2020 (IDT)

אני דווקא מוצא עניין בערך הזה, שכנראה תורגם מוויקי האנגלית . הערך היסטוריה של חיפה ארוך למדי, ולכן יש מקום לפיצול הערך הזה, כמו שיש למשל הערך ציר הזמן של האסלאם. אגסי – שיחה 21:15, 20 ביולי 2020 (IDT)

לדעתי ישנה חשיבות רבה לערך. המלך הכחול • יצירת קשר • מיזם ביכורים 08:40, 23 ביולי 2020 (IDT)

לא ברורה לי החשיבות האנציקלופדית בערך זהBalberg – שיחה 17:39, 23 ביולי 2020 (IDT)

מסכימה שלא ראיתי הרבה כאלו בוויקיפדיה העברית וכן כבר אמרו לי ש"כאן לא אוהבים ערכים שהם רשימות" או משהו כזה...אבל לדעתי זה נחמד ומוסיף ויש לזה דווקא חשיבות וויקיפדית. Laliv g – שיחה 22:31, 23 ביולי 2020 (IDT)

תומך בחשיבות. נעם דובב – שיחה 01:32, 24 ביולי 2020 (IDT)

גם תומך בחשיבות Chaimkapusta – שיחה 12:33, 24 ביולי 2020 (IDT)

יש חשיבות לתוכן; אין חשיבות לערך, שעומד להימחק. מציע לשלב מהרשימה את מה שלא קיים בחיפה ובהיסטוריה של חיפה, ואת כל הרשימה כטבלה מוסתרת בשני הערכים:

ציר הזמן של חיפה

להלן ציר זמן של העיר חיפה. המאה ה-11 עד המאה ה-19 1046 – המבקר הפרסי נסיר חוסראוו מבקר בחיפה 1100 או 1101 – חיפה נכבשה על ידי צי צלבני וחיל רגלים, ושמה שונה לקייפאס 1187 – צלאח א דין כובש את חיפה 1251 – לואי התשיעי מצרפת בונה ביצורים בשכונת רוממה הישנה (תאריך משוער) 1291 – ח'ליל בן קלאון כובש את חיפה 1869 – המושבה הגרמנית הוקמה 1873 – נג'יב אפנדי אל-יסין הופך לראש העיר 1883 – בית הספר רושדי נפתח 1887 – חיפה הופכת לחלק ממחוז ביירות באימפריה העות'מאנית 1898 – נסללה מסילת הרכבת חיפה-תל אביב המאה ה-20 1905 – מסילת הרכבת החיג'אזית נבנתה, שעוברת בחיפה 1908 – עיתון אל-כרמיל יצא לאור 1909 – מקדש הבאב נבנה 1912 – מועדון הספורט מכבי חיפה נוסד 1913 – בית הספר הריאלי העברי הוקם 1917 – 23 בספטמבר: חיפה נכבשה על ידי הבריטים 1921 – הקמת לשכת המסחר והתעשייה בחיפה 1922 – אוכלוסיית חיפה הגיעה ל-24,600 1924- הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ומועדון הכדורגל הפועל חיפה נוסדו 1928 -מגדלור סטלה מאריס נבנה * 1931 – אוכלוסיית חיפה הגיעה ל-50,403 1933 – נמל חיפה נוסד * 1934 – הוקם שדה התעופה בחיפה 1935 צינור הנפט כירכוכ-חיפה הותקן והקולנוע הראשון נפתח 1938 – בית החולים רמב"ם נוסד 1939 – בית הזיקוק בחיפה הוקמו 1941 – שבתאי לוי הפך לראש העיר 1944 – עיתון אל-איתיחאד יוצא לאור 1947 – אוכלוסיית חיפה מגיעה ל-145,140 1948- התחיל קרב חיפה, והיא הפכה לאחר מכן לחלק ממדינת ישראל 1950 – הוקמה התזמורת הסימפונית החדשה של חיפה 1951: מוזיאון חיפה לאמנות הוקם אבא חושי הפך לראש העיר כתב העת הספרותי של אל-ג'יד יוצא לאור 1953 – הוקמה מכללת גורדון לחינוך 1955 – אצטדיון קריית אליעזר נפתח 1959 – תחנת הרכבת התחתית של חיפה נפתחה 1960 – מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית נפתח בשכונת מרכז הכרמל 1961: תיאטרון חיפה הוקם אוכלוסיית חיפה הגיעה ל-183,021 1963 – אוניברסיטת חיפה הוקמה 1969: הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון הוקמה משה פלימן הופך לראש העיר מוזיאון ההעפלה וחיל הים נפתח 1971 – הוקמה האקדמיה לעיצוב וחינוך ויצו בחיפה 1972: נוסד המרכז המדעי של יבמ ישראל המוזיאון הימי הלאומי הישראלי נפתח 1973 – חיפה הפכה לעיר תואמת לסן פרנסיסקו 1974: אזור ההייטק במתם נפתח :יוסף אלמוגי הפך לראש העיר 1975: סינמטק חיפה הוקם ירוחם צייזל הפך לראש העיר 1976 – נוסד היכל הספורט רוממה חיפה 1978 – אריה גוראל הפך לראש העיר 1983: פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בחיפה מתחיל מוזיאון הרכבת ישראל נפתח אוכלוסיית חיפה הגיעה ל-225,775 1984 – הוקם מוזיאון הכט 1989 -התרחשה שריפת יערות הכרמל (1989) 1991 – קניון לב המפרץ הוקם 1993 – עמרם מצנע הפך לראש העיר 1999 – גרנד קניון ותחנת הרכבת חיפה-חוף הכרמל נבנו המאה ה-21 2001 – תחנת הרכבת חוצות המפרץ ותחנת הרכבת לב המפרץ נבנו 2002: מגדל המפרש נבנה תחנת מרכזית המפרץ נפתחה 2003: יונה יהב הפך לראש העיר מגדל חברת חשמל נפתח התחנה המרכזית של חוף הכרמל נפתחת 2004 – עיתון אלמדינה יוצא לאור 2006 – 13 ביולי: חזבאללה שיגר רקטות על חיפה במהלך מלחמת לבנון השנייה 2008 – המרכז הבהאי העולמי הפך לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו 2010: דצמבר: התרחשה שריפת יערות הכרמל (2010) מנהרות הכרמל נפתחו * 2011 – ויקימניה 2011 הייתה בחיפה 2012 – מוזיאון המחשבים האישיים הישראלי נפתח[1] 2013 – אוכלוסיית חיפה הגיעה ל-272,181 2014 – אצטדיון סמי עופר נפתח 2016 – נובמבר 2016 – פרץ בחיפה גל שרפות ראו גם היסטוריה של חיפה מקורות "Haifa", Handbook for Travellers in Syria and Palestine, London: J. Murray, 1858, OCLC 2300777 {{citation}}: פרמטר לא ידוע |chapterurl= (הצעה: |chapter-url=) (עזרה) "Haifa, Sycaminum", Palestine and Syria, Leipsig: Karl Baedeker, 1876 {{citation}}: פרמטר לא ידוע |chapterurl= (הצעה: |chapter-url=) (עזרה) M. Franco (1907), "Haifa", Jewish Encyclopedia, vol. 6, New York {{citation}}: פרמטר לא ידוע |chapterurl= (הצעה: |chapter-url=) (עזרה) "Haifa", The Encyclopædia Britannica (11th ed.), New York: Encyclopædia Britannica, 1910, OCLC 14782424 {{citation}}: פרמטר לא ידוע |chapterurl= (הצעה: |chapter-url=) (עזרה) Mahmoud Yazbak (1998). Haifa in the Late Ottoman Period, 1864–1914: A Muslim Town in Transition. Brill. ISBN 90-04-11051-8. May Seikaly (2000). Haifa: Transformation of an Arab Society, 1918–39. I.B.Tauris. ISBN 978-0-85771-842-6. * Philip Mattar (2005). "Haifa". Encyclopedia of the Palestinians. Facts on File. p. 192. ISBN 978-0-8160-6986-6. C. Edmund Bosworth, ed. (2007). "Haifa". Historic Cities of the Islamic World. Leiden: Koninklijke Brill. p. 149+. ISBN 9004153888. Michael R.T. Dumper; Bruce E. Stanley, eds. (2008), "Haifa", Cities of the Middle East and North Africa, Santa Barbara, USA: ABC-CLIO Gabor Agoston and Bruce Alan Masters, ed. (2009). "Haifa". Encyclopedia of the Ottoman Empire. Facts on File. p. 246. ISBN 978-1-4381-1025-7. Alex Carmel (2010). Ottoman Haifa: A History of Four Centuries under Turkish Rule. Library of Middle East History (Book 2). London: I. B. Tauris. p. 2 of the Introduction. ISBN 9781848855601. הערות שוליים

חזרתי • ∞ • שיחה 01:40, 25 ביולי 2020 (IDT)

תרגום

אז לתרגם רק ערכים מבוקשים בפורטלים? ―ליאון12 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ליאון12, לא חייב. אפשר כל ערך בתנאי שהוא עובר את העקרונות וקווים המנחים. גם הערכים שמבוקשים בפורטלים לא תמיד יעברו חשיבות. אם יש לך ערך שאתה רוצה לכתוב, אתה יכול להתייעץ עם אנשים אחרים (אם תרצה, אני אוכל לייעץ לך) לגבי "האם אפשר לכתוב ערך כזה וכזה". דרך אגב, כדי שהמשתתפים בדיון יוכלו לתקשר בקלות ולהבין מי כתב כל משפט, נהוג לחתום בדפי שיחה באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני ~) שהופכים לחתימה עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: .
נוסף על כך, נהוג להזיח תגובה באמצעות נקודתיים (הסימן :) בתחילת התגובה. כך נשמר הסדר בשיחה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה אתם מתייחסים – נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה, Euro know - מדיניות סרטי הקולנוע - מדיניות הפורנוגרפיה - שיחה 08:54, 18 ביולי 2020 (IDT)