ציר הזמן של האסלאם
מראה
זהו ציר הזמן של האירועים המרכזיים בהיסטוריה של האסלאם.
המאה ה-6
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 570: לידתו של מוחמד, ומותו של עבדאללה (אביו של מוחמד)
- 573: לידתו של אבו בכר, הח'ליפה הראשון אחרי מות מוחמד.
- 574: לידתו של עות'מאן בן עפאן, הח'ליפה השלישי במניין "ארבעת הח'ליפים הצדיקים" ששלטו באימפריה המוסלמית לאחר מוחמד.
- 577: מותה של אמינה בנת והב, אמו של הנביא המוסלמי מוחמד.
- 578: מותו של עבד אלמוטלב, סבו של מוחמד.
- 582: לידתו של עומר בן אל-ח'טאב, הח'ליפה השני.[1]
- 582: מסעו של מוחמד לסוריה עם דודו אבו טאליב, שם הם נפגשים עם באהירה, נזיר נוצרי.
- 594: מוחמד מתחיל לעבוד אצל ח'דיג'ה בנת ח'וילד.
- 594: מוחמד מתחתן עם ח'דיג'ה.
- 599: לידתו של עלי בן אבי טאלב, שעבור הסונים היה האחרון במניין ארבעת הח'ליפים הראשונים ועבור השיעים היה האימאם הלגיטימי הראשון שהגיע לאחר מוחמד, ורואים בו ובצאצאיו כממשיכי דרכו החוקיים של מוחמד, כולם חברי אהל אל-בית, ביתו של מוחמד.[2]
המאה ה-7
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 604: לידתה של פאטמה בת מוחמד.
- 605: מוחמד עוזר לבנות מחדש את הכעבה.
- 610: מוחמד חוזר ממערת חיראא וטוען להתגלות ראשונה של המלאך גבריאל, ח'דיג'ה הראשונה שמקבלת את האסלאם.
- 613: מוחמד מתחיל להזמין את קרובי משפחתו אל האסלאם, ולאחר מכן מכריז באופן פומבי על האסלאם.
- 614: המוסלמים נרדפים על ידי שבט קורייש, וחלק מהם מהגרים לחבש.
- 615: חמזה ועומר מקבלים את האסלאם.
- 616: גל שני של הגירה לחבש.
- 617: שבט קורייש עושים חרם על מוחמד ובני משפחתו.
- 619: החרם מסתיים, ואבו טאלב וח'דיג'ה נפטרים.[3]
- 620: המסע הלילי של מוחמד.
- 622: ההגירה לאל-מדינה.
- 623: הקמת המדינה האסלאמית הראשונה.
- 624: קרב בדר
- 625: קרב אוחוד, והולדתו של חסן אבן עלי.
- 626: הולדתו של חוסיין אבן עלי
- 627: קרב השוחה.
- 628: הסכם חודיבייה וקרב ח'ייבר
- 629: מוחמד עולה לרגל למכה. מותה של זיינב, הבת של מוחמד.
- 630:המוסלמים משחררים את מכה. מותה של אום כלת'ום, בתו של מוחמד.
- 631: אבראהים, בנו של מוחמד, נפטר.
- 632: עלייתו לרגל האחרונה של מוחמד למכה. לאחר מכן באותה השנה מוחמד נפטר, ואבו בכר ממונה כח'ליף הראשון. כמה חודשים לאחר מכן, גם פאטמה, בתו של מוחמד, נפטרת.[4]
- 636: בקרב הירמוך בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות האסלאמיים של צבאות הראשידון, גברו המוסלמים. היסטוריונים בני זמננו מגדירים קרב זה כאחד המכריעים בהיסטוריה. בעקבות ההפסד בקרב הירמוך נשבר הצבא הביזנטי ולא יכול היה לעצור את הצבא המוסלמי, שפעל במהירות וביעילות לניצול ההצלחה. תוך כשנתיים כבשו המוסלמים את כל אזור הלבנט ואף חדרו לאסיה הקטנה. תבוסת הביזנטים הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה ארוכת הימים של האימפריה הביזנטית, שאיבדה את שליטתה באגן המזרחי של המזרח התיכון ובמקומות הקדושים לנצרות.
- 27 בינואר 661: רצח עלי בן אבי טאלב, דודו של הנביא מוחמד והאחרון במניין ארבעת הח'ליפים הראשונים. לאחר מותו, החלוקה בין סונים לשיעים הופכת קבועה.
- הח'ליפים לבית אומיה שלטו באימפריה המוסלמית מדמשק מ-661 עד 750.
- 10 באוקטובר 680: נערך קרב כרבלא שבו נהרג חוסיין בן עלי בידי צבאו של בית אומיה. השיעים מציינים את הקרב ביום אבל מדי שנה ביום עשוראא לפי הלוח המוסלמי.
- 691: נשלמת בניית כיפת הסלע בירושלים.
המאה ה-8
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 19 ביולי 711: כוחות מוסלמיים מורים תחת פיקודו של טארִק בִן זיאד מביסים את הויזיגותים בראש מלכם רודריק. בעקבות הניצחון, המוסלמים נכנסו לטולדו וקורדובה.
- 10 באוקטובר 732: המצביא הפרנקי קרל מרטל גובר על צבאות המוסלמים המורים בקרב טור (פואטייה), ובכך נבלמים כיבושי האסלאם במערב אירופה.
- הח'ליפים לבית עבאס שלטו באימפריה המוסלמית מבגדד מ-750 עד 1278 .
- 1055: הסלג'וקים כבשו את בגדד.
המאה ה-11
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 26 באוגוסט 1071: הטורקים הסלג'וקים מביסים את האימפריה הביזנטית בקרב מנזיקרט.
המאה ה-12
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 5 בינואר 1189: הסתיים המצור על כוכב הירדן והמבצר נפל בידי צלאח א-דין.
המאה ה-13
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 10 בפברואר 1258: המונגולים כובשים את בגדאד, מחריבים אותה וטובחים בתושביה, סיום בית עבאס.
המאה ה-14
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאה ה-15
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 29 במאי 1453: כוחות עות'מאניים בראשות הסולטאן מהמט השני כובשים את קונסטנטינופול ומביאים לסופה של האימפריה הביזנטית.
- 2 בינואר 1492: השלמת הרקונקיסטה עם כיבושה של גרנדה, השטח האחרון בספרד שעוד היה בידי המורים
המאה ה-17
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1908: מהפכה התרחשה באימפריה העות'מאנית במסגרת תנועת הטורקים הצעירים החזירה את החוקה העות'מאנית משנת 1876, וייסדה את העידן החוקתי השני.
- בסוף מלחמת העולם הראשונה התפרקה הממשלה העות'מאנית והאימפריה העות'מאנית חולקה בין הכוחות המנצחים בהסכם סוור (Treaty of Sèvres).
- 1 בנובמבר 1922: הועבר חוק באספה הלאומית הגדולה לפיו מוסד הסולטאן העות'מאני מבוטל. מהמט השישי איבד את תפקידו ואת מעמדו והאימפריה העות'מאנית פסקה מלהתקיים.
- 1922: הבריטים העניקו עצמאות למצרים ומינו את המלך פואד כשליט.
- 29 באוקטובר 1923: הרפובליקה הטורקית נוסדה במקום האימפריה שקדמה לה, ומוסטפא כמאל נבחר לנשיאה הראשון.
- 1928: תנועת האחים המוסלמים האסלאמיסטית נוסדה במצרים. התנועה קראה להשליט את האסלאם הסוני בחוקה ובחיי החברה באמצעות הפיכת מצרים ומדינות ערב האחרות למדינות הלכה שכל מערכותיהן מתנהלות בכפוף לחוקי השריעה.
- 1947: פקיסטן נוסדה כמדינה אסלאמית.
- 29 בנובמבר 1947–20 ביולי 1949: מלחמת העצמאות – מלחמה רחבת היקף בין כוח המגן העברי של היישוב היהודי בארץ ישראל לבין חמש מדינות ערביות וערביי ארץ ישראל אשר חתרו למנוע את ההקמה של מדינה יהודית בארץ ישראל ולהשיג שליטה ערבית ריבונית על כל שטחי ארץ ישראל. המלחמה הסתיימה בניצחו ישראלי לאחר שכוחות היישוב הצליחו להדוף את צבאות ערב ולהרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בתוכנית החלוקה של האו"ם. בסיום המלחמה ירדן, סוריה, לבנון ומצרים חתמו על הסכמי שביתת נשק עם ישראל. ירדן כבשה במהלך המלחמה את הגדה המערבית ומזרח ירושלים ומצרים כבשה את רצועת עזה. במהלך המלחמה ברחו וגורשו מהארץ רבים מערביי ארץ ישראל אשר לא הורשו לחזור לאחר המלחמה. בעקבות המלחמה קרוב למיליון יהודים מארצות ערב ברחו או גורשו ממדינותיהם כאשר רובם היגרו לבסוף למדינת ישראל.
- 5–10 ביוני 1967: נערכה מלחמת ששת הימים בה ישראל נלחמה בכל שכנותיה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שקיבלו גם סיוע ממדינות ערביות נוספות. המלחמה ארכה שישה ימים ובסיומה מדינת ישראל שילשה את שטחה כאשר כבשה את רצועת עזה וסיני ממצרים, יהודה ושומרון וירושלים מירדן ואת רמת הגולן מסוריה.
- 1979: מתרחשת המהפכה האיראנית שהפכה את איראן ממדינה אוטוקרטית, פרו-מערבית, מונרכית, תחת שלטונו של השאה מוחמד רזה פהלווי, לרפובליקה אסלאמית-תיאוקרטית טוטליטרית תחת שלטון האייתוללה רוחאללה ח'ומייני.
- 6–24 באוקטובר 1973: מלחמת יום הכיפורים - המלחמה החלה במתקפה פתע מתואמת, בשתי חזיתות, של צבאות סוריה (ברמת הגולן) ומצרים (בתעלת סואץ), אשר בחרו בכוונה להתחיל את המלחמה במהלך יום הכיפורים. במהלך המלחמה עבר צה"ל מהתגוננות ובלימה בשתי החזיתות, למתקפת-נגד בשטח האויב.
- 6 באוקטובר 1981: נשיא מצרים אנואר סאדאת נרצח על ידי מוסלמים קיצונים.
- 1991–1992: נערכה מלחמת המפרץ הראשונה בה האמריקנים גרשו את צבאו של סדאם חוסיין מכווית.
- 1994–1996: הטליבאן הפונדמנטליסטי עלה לשלטון באפגניסטן.
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 11 בספטמבר 2001: פיגועי 11 בספטמבר - טרוריסטים מארגון אל-קאעידה חוטפים ארבעה מטוסי נוסעים. שניים מהמטוסים מחריבים את מרכז הסחר העולמי בניו יורק, אחד מחריב אגף של הפנטגון, ואחד מתרסק בפנסילבניה (נראה שיעדו היה וושינגטון די. סי.). בפיגועים נרצחים קרוב ל-3,000 בני אדם
- 2006: פרשת קריקטורות מוחמד
- 2010–2012: האביב הערבי - מתרחש גל של התקוממויות עממיות בהיקף חסר תקדים נגד דיקטטורים (חילונים) בעולם הערבי. כתוצאה מההתקוממויות בתנויסיה, מצרים ובתימן הדיקטטורים מודחים. בלוב פרצה מלחמת אזרחים בה המוקדים ניצחו לבסוף בשאר מדינות ערב המשטרים הצליחו לדכא את ההתקוממויות באלימות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Armstrong, Karen, 1944-, Islam : a short history, Modern Library ed, New York: Modern Library, 2000
- ^ Aslan, Reza., No god but God : the origins, evolution, and future of Islam, Updated ed, New York: Random House, 2011
- ^ Hashim, Yasminah., A journey through Islamic history : a short timeline of key events, Leicestershire, U.K.: Kube Pub, 2012
- ^ Alkhateeb, Firas,, Lost Islamic history : reclaiming Muslim civilisation from the past, Revised and updated edition, London: Hurst & Company