פרשת קריקטורות מוחמד (2006)
פרשת קריקטורות מוחמד היא משבר שהתרחש ב-2006, ביחסי דנמרק והמערב בכלל, עם העולם המוסלמי. המשבר החל ב-30 בספטמבר 2005, עם פרסומן של שתים-עשרה קריקטורות עיתונאיות שבהן מצויר מוחמד, במדור התרבות והסאטירה של העיתון הדני הנפוץ "יילנדס פוסטן" (Jyllands-Posten). עם התפתחות המשבר הופיעו הקריקטורות שוב, גם ביותר מ-20 עיתונים אחרים, במדינות שונות, בהן ישראל, שבה הופיעו הקריקטורות בעיתון ג'רוזלם פוסט.
התגובות המוסלמיות לפרסום הציורים היו מהומות והפגנות עקובות מדם, שהחלו בינואר ופברואר 2006, באירופה ובעולם המוסלמי, איומי מוות על הכותבים וציירי הקריקטורות ואף שריפת שגרירויות דנמרק במקומות שונים בעולם. מספר ההרוגים באירועי הדמים של 2006 הגיע לפחות לחמישים, אף כי היו שהפליגו במספר עד כדי אלף הרוגים ברחבי העולם.
הרקע לפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביר להניח, שלא רק הציורים כשלעצמם הם שגרמו להתפרצות ולזעם הגדול בעולם המוסלמי כנגד אירופה ודנמרק. קדם להם רקע של מתח וכעס בין שני הצדדים. כבר קודם לכן נכתב בעיתון זה ובעיתונים אחרים מאמרים היוצאים כנגד שמרנותם וקיצוניותם של המוסלמים, בין השאר בעקבות הרצחו של תאו ואן גוך על ידי מוסלמי, על רקע דעות נוגדות לאסלאמיזציה.
בעקבות פיגועי הרכבת במדריד ופיגועי לונדון ביולי 2005 החלו רבים באירופה לחשוש מגל של טרור אסלאמי והקצנה של אוכלוסיות המהגרים המוסלמיות לעבר האסלאם הפונדמנטלי מבית אל-קאעידה והטאליבאן. על רקע זה חקקה ממשלת צרפת את חוק הרעלה, כדי להדגיש שהדמוקרטיה החילונית היא מעל כל דת ושלמוסלמים כדאי לנטוש את יהבם לחולל באירופה הפיכה מוסלמית.
ההתפרצות הסוערת ביותר של מתח זה בין המוסלמים לבין אירופה כולה אירעו במהומות שפרצו בצרפת ב-2005.
הקריקטורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקריקטורות תואר הנביא במצבים מצחיקים ומשפילים, כשבאחד מהם אף נראה מוחמד מסתיר מטען חבלה מתחת לכובעו. במקור הובאו הציורים במדור הסאטירי, מלווים במאמרים על חופש הביטוי. בין השאר נכתב שם:
החברה המודרנית והחילונית באירופה דחויה, לדעת כמה מוסלמים. הם דורשים תשומת לב, והתחשבות מיוחדת בצרכיהם. רצונם מנוגד לשלטון הדמוקרטי ולחופש הביטוי השורר בדנמרק. זה נכון שיש גבול, וצריך לנסות להתחשב במיעוטים דתיים ולא לפגוע ברגשותיהם ובקדושים שלהם, אולם כאן לא נעשית כל פגיעה... אנחנו, בפרסמנו כאן את הציורים האלו, רוצים להבהיר לכולם שבדנמרק לא הייתה ולא תהיה צנזורה והגבלת חופש הביטוי.
הקריקטורות פורסמו בעקבות סיפורו של קוֹרה בלוטגן (Kåre Bluitgen) לפלמינג רוס (Flemming Rose), עורך התרבות של היילנדס-פוסטן, על כך שאינו מוצא מאייר שיאייר את ספר הילדים שכתב אודות מוחמד. המאיירים, כך על פי בלוטגן, סירבו לעשות זאת בשל החשש לחייהם מהקהילה המוסלמית. בעקבות זאת פנה רוס לאגודת המאיירים הדנית וביקש מחבריה איורים של הנביא והסכמה ששם המאייר יפורסם בעיתון. בסופו של דבר קיבל כ-12 איורים ממחברים שונים ופרסמם, וזאת למרות שעל פי הזרם המרכזי באסלאם בן-זמננו אין לתאר את מוחמד בצורה מוחשית, ואין לצייר או לפסל את פניו. למרות הכול, העיתון לא הסיר את הקריקטורות, והן עדיין מופיעות באתר העיתון[1]. אחת מהקריקטורות אף יצאה כנגד יהודים.
תיאור האיורים:
- מוחמד מוצג כנווד הרוכב על חמור.
- על פניו של מוחמד מולבש חצי הסהר האסלאמי.
- נראה קריקטוריסט המנסה לצייר דבר מה, בעוד מוחמד מתקרב אליו באופן מאיים.
- מוחמד לובש כובע או מצנפת ישנה ומוזרה, בשונה משאר האנשים.
- מוחמד מוצג כמהגר לא רצוי, ולא כנביא.
- הקריקטורה שהסעירה ביותר את המוסלמים – מוחמד מחביא פצצה או מטען חבלה מתחת לכובעו, והוא מוצג כפצצה מתקתקת.
- מוחמד מוצג כמלאך נקי מכל חטא.
- מוחמד עם סכין בידיו, כשלצדיו שתי נשים מוסלמיות העטויות בורקה שחורה.
- מוחמד עומד על ענן בשמים ומחכה למחבלים מתאבדים.
- חצי הסהר ומגן דוד מוצגים יחדיו, כשמתחתיהם מופיע שיר על עושק נשים וניצולן.
- מוחמד כמחבל מתאבד בשמים יחד עם בודהה, ישו ומשה. פוליטיקאי דני ידוע מנסה לזהות את מוחמד, אך ללא הועיל.
התגובות לקריקטורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובתו הרשמית של העיתון היא כי הקריקטורות הן בגבולות חופש הביטוי השורר בדנמרק. עם זאת, מוסלמים רבים בדנמרק זעמו על הפרסום וכן מחו ויצאו להפגנות כנגד מערכת העיתון. מערכת העיתון מסרה שלפחות לשני קריקטוריסטים בעיתון נשלחו איומים ברצח. בעקבות כך, העיתון שיפר את מערכת האבטחה שלו. שגרירויותיהן של אחת-עשרה מדינות ערב דרשו פעולה כנגד העיתון מצד הממשלה הדנית.
בשלב זה נכנסה לתמונה קבוצה של אימאמים שמרנים בדנמרק, אשר נסעה, על פי העיתון גארדיאן[2], למצרים ולערב הסעודית עם תיק המכיל את שנים-עשר הציורים, ובנוסף שלושה ציורים ממקור לא ידוע, המתארים את מוחמד באופן מבזה במיוחד: באחד הוא נראה עם ראש חזיר, באחר הוא מתואר כפדופיל, ובשלישי נראה כלב מקיים יחסי מין עם מאמין מוסלמי. התמונות המזויפות הופצו במהירות ברחבי העולם המוסלמי באמצעות האינטרנט ובמסרונים.
ערב הסעודית ולוב החזירו את שגריריהן מדנמרק כמחאה על הקריקטורות ועל סרובו של העיתון להתנצל. חרם צרכנים גדול אורגן בכווית ובערב הסעודית על מוצרים מתוצרת דנמרק, והתפשט לאחר מכן למדינות ערב רבות אחרות. החרם נחל הצלחה גדולה, וגרם הפסדים של מאות מיליוני דולרים לחברות דניות וסקנדינביות. ארצות מוסלמיות אף ביקשו מהאו"ם לגנות את דנמרק על התקרית.
גם ברשות הפלסטינית נערכו הפגנות ואף נשרפו דגלי דנמרק[3], והג'יהאד האיסלאמי אף איים בחטיפת תיירים מסקנדינביה. ב-2 בפברואר מומשו האיומים, כשתייר גרמני נחטף בשכם, אך שוחרר לאחר זמן קצר, ואנשי טרור פלסטינים צרו על משרד האיחוד האירופי בעזה תוך כדי ירייה באוויר, בדרישת התנצלות (למרות שממשלת דנמרק כבר התנצלה)[4].
ב-4 בפברואר 2006 הוצתו שגרירויות דנמרק ונורווגיה בדמשק על ידי אלפי מתפרעים. דווח שנעשה ניסיון גם להצית את שגרירות צרפת, אך הוא סוכל ברגע האחרון על ידי המשטרה הסורית[5]. בעקבות האירועים הורתה דנמרק לכל אזרחיה לעזוב את סוריה מיד[6]. ב-5 בפברואר באותה שנה הוצתה שגרירות דנמרק בביירות[7].
מהומות כבדות ואלימות במיוחד אירעו גם באפגניסטן ומצרים. באפגניסטן, נורו מספר מפגינים על ידי המשטרה המקומית.
ב-5 בפברואר פורסם באתר הליגה הערבית של אירופה איור של אנה פרנק במיטה עם היטלר[8], במסגרת מה שהליגה כינתה "תרגיל בחופש הביטוי". בנוסף, עיתון איראני נפוץ יזם תחרות ציורי קריקטורות בנושא השואה, כמחאה על קריקטורות מוחמד[9].
בתגובה ליוזמת איראן, הכריזו שני יוצרים ישראלים, אייל זוסמן ואמיתי סנדי על "התחרות הישראלית לקריקטורות אנטישמיות"[10], שבה הורשו להשתתף רק ציירי קריקטורות יהודיים, במטרה להבליט את היחס השונה שניתן לקריקטורות פוגעניות בעולם היהודי לעומת העולם המוסלמי ולהגחיך את התחרות האיראנית. כעבור מספר ימים נצטברו למעלה ממאה קריקטורות מועמדות[11]. ב-6 באפריל 2006, בחר חבר השופטים, שכלל את יוצר הקומיקס האמריקאי ארט ספיגלמן, הבמאית עדנה שביט, המשורר מאיר ויזלטיר הקריקטוריסט הישראלי עמוס בידרמן ויוצר הקומיקס הישראלי אורי פינק, את הקריקטורה "כנר על הגג" של ארון כץ לקריקטורה הזוכה. בקריקטורה נראה כנר העומד על גשר ברוקלין ומנגד עולים באש מגדלי התאומים[12].
תגובה מוצלחת במיוחד לתחרות האירנית הייתה היוזמה של הקריקטוריסטים המערכתיים פורקום וקוקס שהצליחו להחדיר לתחרות האירנית קריקטורה המשווה בין אחמדיניג'אד להיטלר, סיפור המעשה מתואר באתר "אנכי"[13].
לאחר לחץ כבד, הסכים העיתון הדני להתנצלות חלקית והסביר שהוא מצר על הפגיעה במוסלמים, אך צריך להבין שאלו הקריטריונים לחופש הביטוי בדנמרק. למרות זאת, אף בדנמרק עצמה היו רבים שאמרו שלמרות עקרון חופש הביטוי ראוי היה להתנצל בפני הנפגעים מבלי לעורר פרשה כה גדולה היכולה אף להוביל למקרי טרור בתוך דנמרק, כגון פיגועי התאבדות.
בעקבות התגובות העזות ברחבי העולם המוסלמי כולו כנגד אירופה וסקנדינביה בכלל ודנמרק בפרט, פוטר אחד הקריקטוריסטים שציירו את הקריקטורות בעקבות סירובו העיקש להתנצל, אך המשבר עדיין היה רחוק מלהסתיים.
ב-19 בפברואר פרצו מהומות קשות בלוב עקב תמונתו של שר איטלקי שלבש חולצה ועליה קריקטורה של מוחמד. במהומות אלה נהרגו 10 מתפרעים מאש המשטרה הלובית, שניסתה למנוע מהם להצית את בניין השגרירות האיטלקית. השר, רוברטו קלדרולי, אולץ להתפטר. בניגריה נרצחו כ-15 נוצרים והוצתו מספר כנסיות במהומות של מוסלמים[14].
בשלב מסוים שר המסחר של איראן קרא לשנות את השם של הדייניש ל"ורד של הנביא מוחמד".
לבסוף, כעבור כארבעה חודשים מאז תחילת המחאות, המהומות ברחבי העולם המוסלמי שככו, בין השאר בעקבות אירועים אחרים שהסעירו את העולם המוסלמי, כגון הפיגוע במסגד אל-עסכרייה. למרות זאת, גם בימים שלאחר מכן נמשכו המחאות, אך בצורה שקטה יותר. החרם שהונהג כנגד מוצרים דנים וסקנדינביים עדיין התקיים במדינות רבות, וחברות רבות נפגעו.
הפרשה הייתה לאבן דרך ביחסי הגומלין שבין העולם המוסלמי הדתי לבין המערב החילוני, וביטאה, בעיני רבים, את גל האסלאם והקיצוניות ששוטף את אירופה כולה; גל שהתבטא, בין השאר, במתקפות טרור רבות וקיצוניות דתית.
ב-2 ביוני 2008 פוצץ מטען סמוך לשגרירות דנמרק באיסלמבאד, בירת פקיסטן. בהודעה שפרסם ארגון אל-קאעידה נאמר שהפיגוע בא כנקמה על קריקטוריות מוחמד שפורסמו בדנמרק[15], בפיגוע נהרגו שישה אנשים[16].
ב-2010 סוכלה תוכנית לתקוף את משרדי ה"יילנדס פוסטן". ארבעת האנשים שהיו מעורבים בתוכנית – שלושה אזרחי שוודיה ואזרח תוניסיה נידונו ל-12 שנות מאסר[17].
פרשיות המשך
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורט ווסטרגארד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קורט ווסטרגארד
הקריקטוריסט קורט וסטרגארד, יליד 1935, מהעיתון הדני "יילנדס פוסטן", שהיה זה שהציג בזמנו את הדיוקן של הנביא מוחמד עם פצצה בטורבנו. זכה לתשומת לב מיוחדת מטעם כהני דת וארגוני טרור. פרס כספי גבוה הוצב על ידי ארגונים אסלאמים וכהני דת רדיקלים על ראשם של הקריקטוריסטים מאיירי 12 הקריקטורות ובראשם וסטרגארד, והוא נאלץ מאז להסתתר ולקבל הגנה משטרתית על חייו. גורמים מוסלמים שונים הצהירו שיעניקו פרס בסכום של 11 מיליון דולר למי שירצח את וסטרגארד[18].
בנובמבר 2007 ניסו מחבלים לרצוח את וסטרגארד, אך הדבר סוכל על ידי השירותים החשאים של דנמרק. בעקבות ניסיון הרצח נאלץ הקריקטוריסט, הממשיך לעבוד בעיתון, לעקור לעיר אורהוס, שם הוא מוגן על ידי שרותי הביטחון הדנים, אשר העבירוהו תחילה ממקום מסתור אחד לשני, מדי כמה שבועות, ומשהתיישב סוף סוף במקום אחד, הפכו את ביתו למצודה זוטא, כולל חדר ביטחון מיוחד, מצלמות אבטחה, חלונות משוריינים, ליווי משטרתי צמוד לעבודה בעיתון ובחזרה. בינואר 2010 נעשה ניסיון התנקשות אסלאמי נוסף נגדו[19]. ובהמשך בוצעו עוד ניסיונות רצח.
בתגובה להאשמות נגדו בקשר לקריקטורה, הזכיר ווסטרגארד באחד הראיונות עמו את המקרה, להבדיל, של פיקאסו, שנשאל על ידי קצין נאצי: "זה אתה שעשית את 'גרניקה'?". "לא, זה אתם", ענה פיקאסו.
תביעות ופיגועים נגד עיתון שרלי הבדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 על רקע הפרשה, התעוררה מחלוקת בעקבות מהדורת השבועון מ-9 בפברואר 2006 של השבועון הסאטירי הצרפתי שרלי הבדו . תחת הכותרת "Mahomet débordé par les intégristes" ("מוחמד המום על ידי פונדמנטליסטים"), העמוד הראשון הציג קריקטורה של מוחמד בוכה האומר ("קשה להיות נאהב על ידי טמבלים"). העיתון הדפיס מחדש את 12 הקריקטרורות שהציתו את הפרשה, והוסיף כמה קריקטורות משלו. בעקבות זאת נתבע העיתון על ידי ארגונים איסלמים צרפתים אך זוכה מכל אשמה.
הביקורת והשנאה כלפי העיתון בעקבות פרסומים ביקורתיים שלו על האסלאם ובשל קריקטורות של מוחמד לא שככו. בשנת 2011, בעקבות גיליון שמתח ביקורת על האסלם הקיצוני בהקשרים של ענישה חריפה, וזכויות נשים באסאלם, הוצתו משרדי העיתון. ב-7 בינואר 2015, במהלך פגישת עבודה שבועית של מערכת העיתון, פרצו שני מחבלים אסלאמיסטים למשרדי המגזין ורצחו עשרה עיתונאים ושני שוטרים, ופצעו עוד עשרה. .[20] בהמשך התברר שהמחבלים נשלחו על ידי תא אל-קאעידה בתימן.[21] בין קורבנות הפיגוע היו סטפן שארבונייה, עורך העיתון, האמן ז'ורז' וולינסקי, וקריקטוריסטים נוספים שעבדו בעיתון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחמד אבו לבן
- פתנה (סרט)
- פסוקי השטן
- שרלי הבדו
- תמימות המוסלמים
- מהומת אלוהים
- התנגשות הציביליזציות
- סופרקילן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרשת קריקטורות מוחמד (בדנית)- הקריקטורות מוגדלות עם הסבר מתחת לכל אחת מהן
- אסף אוני, מתפוצצים מכעס, באתר הארץ, 11 בינואר 2006
- דיווח של ה-BBC על מהומות מוסלמים באירופה, כמחאה על הקריקטורות
- רועי נחמיאס, גם בישראל: הפגנה מוסלמית נגד דנמרק, באתר ynet, 31 בינואר 2006
- הקריקטורה על מוחמד הופכת ללהיט באירופה, באתר וואלה, 1 בפברואר 2006
- איי.פי, עיתון דני התנצל על קריקטורות של הנביא מוחמד, באתר ynet, 31 בינואר 2006
- ציורי מוחמד מכל הזמנים
- דימדומי חופש הדיבור - מאמר מאת אונקר גתה בנושא פרשת הקריקטורות, 9 בפברואר 2006
- 5 שנים אחרי: הזעם על הקריקטורות לא שוכך, באתר וואלה, 2 בינואר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר העיתון יילנדס פוסטן
- ^ סיפור של ילד מוביל להתנגשות תרבויות מאת לוק הארדינג, אתר הגארדיאן
- ^ פלסטינים שרפו דגלי דנמרק בגלל קריקטורה, באתר וואלה, 31 בינואר 2006
- ^ חמושים צרים על משרדי האיחוד בעזה בגלל הקריקטורות, באתר וואלה, 2 בפברואר 2006
- ^ שרון רופא-אופיר והסוכנויות, מחאה בדמשק: הוצתו שגרירויות דנמרק ונורווגיה, באתר ynet, 4 בפברואר 2006
- ^ דמשק: ההמון הצית השגרירויות, איתמר ענברי וברק רביד, אתר nrg מעריב
- ^ סוכנויות הידיעות, מהומות הקריקטורות: שגרירות דנמרק בביירות הוצתה, באתר ynet, 5 בפברואר 2006
- ^ איי.פי, הנקמה המוסלמית: קריקטורות אנטישמיות, באתר ynet, 5 בפברואר 2006
- ^ איראן יוזמת תחרות קריקטורות בנושא השואה, אתר וואלה!
- ^ מוציאים את העוקץ, באתר nrg, מאת איתי שטרן, אתר nrg
- ^ הקריקטורות בתחרות, אתר "פליקר"
- ^ מרב יודילוביץ', נבחר הזוכה בתחרות הקריקטורות האנטישמיות, באתר ynet, 6 באפריל 2006
- ^ צופן אחמדינז'אד, אתר אנכי, 23 בספטמבר 2007
- ^ הזעם בעקבות הקריקטורה מסרב לדעוך, אתר מעריב-nrg
- ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה נטל אחריות לפיגוע בשגרירות הדנית, באתר ynet, 5 ביוני 2008
- ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: 6 הרוגים בפיגוע מחוץ לשגרירות הדנית, באתר ynet, 2 ביוני 2008
- ^ סוכנויות הידיעות, הקריקטורה של מוחמד: מאסר לתוקפי העיתון, באתר nrg, 4 ביוני 2012.
- ^ "Terrorists Miss Out on 11 Million Dollars", 19 בנובמבר 2012
- ^ "The Danish cartoonist who survived an axe attack", גרדיאן, 4 בינואר 2010
- ^ פריז: טבח במשרדי מגזין שלעג למוחמד, באתר ynet, 7 בינואר 2015
- ^ "Al-Qaeda". Heavy Online. נבדק ב-2015-01-12.