לדלג לתוכן

אמינה בנת והב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמינה בנת והב
آمنة بنت وهب
לידה שנות ה-40 או ה-50 של המאה ה-6
מכה
פטירה 575
אבווא, ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עבדאללה בן עבד אל-מטלב (23 ביולי 5701 בינואר 571) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמינה בנת והבערבית: آمنة بنت وهب; מתה בשנת 577) הייתה, על פי המסורת המוסלמית, אמו של הנביא המוסלמי מוחמד.

אמינה נולדה במכה, אביה והב איבן עבד מאנף משבט קורייש המתייחס לפי האגדה לקדר בן ישמעאל בן אברהם. אביה השיאה בגיל צעיר לעבדאללה בן עבד אל-מטלב, אך הוא מת קודם שראה את בנו מוחמד, בדרכו ממכה למדינה.

אמינה שלחה את בנה, כמקובל בקרב השבטים באותה תקופה, למדבר שם גדל אצל משפחה בדואית. כשחזר מוחמד בן החמש לחיק אמו, לקחה אותו למדינה כדי לפגוש את משפחתה. אמינה מתה בשנת 577 כ-35 ק"מ ממדינה לכיון מכה ונקברה שם.

גילה של אמינה בעת מותה שנוי במחלוקת, ותלוי בגילה בעת נישואיה לאביו של מוחמד, לפי נוסחאות מסוימות הייתה בת 17 ולפי אחרות - 24.

קברה של אמינה נטען כי נמצא בכפר וואהב, אבל בשנת 1998 הוצת הקבר ונהרס בידי קנאים.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ משפחת מוחמד


עבד אל-מטלב
סבו
 
פאטמה בנת עמר
סבתו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבו טאלב
דודו
 
אום חכים
דודתו
 
אל-עבאס
דודו
 
אבו להב
דודו
 
עבדאללה
אביו
 
אמינה
אמו
 
אבו בכר
חמיו, הח'ליף ה-1
 
עומר
חמיו, הח'ליף ה-2
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארוא
בת דודתו
 
ח'דיג'ה
אשתו
 
 
 
 
 
 
 
מוחמד
 
 
 
עאישה
אשתו
 
חפסה
אשתו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עות'מאן
אחיינו מדרגה שנייה
חתנו, הח'ליף ה-3
 
 
 
אום כולת'ום
בתו
 
רוקיה
בתו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עלי
בן דודו, הח'ליף ה-4
חתנו, האימאם השיעי ה-1
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פאטמה
בתו היחידה
עם צאצאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חסן
נכדו
האימאם השיעי ה-2
 
חוסיין
נכדו
האימאם השיעי ה-3

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמינה בנת והב בוויקישיתוף