שיחה:פרשת קו 300
הוספת נושאתמונה של אלכס ליבק
[עריכת קוד מקור]באתרים רבים באינטרנט שקשורים לפרשה מופיע התצלום של אלכס ליבק. האם השימוש בצילום זה הוא לא חוקי עקב זכויות יוצרים? האם אנחנו יכולים להשתמש בתצלום?
מאיר מ 20:24, 9 אפר' 2004 (UTC)
- התצלום אכן נפוץ למדי, אך לא שמעתי שאלכס ליבק העביר אותו לרשות הרבים. אני משער שיש שמשלמים לו תמלוגים ויש שמעתיקים תוך פגיעה בזכויות יוצרים. לדעתי אין לנו רשות להשתמש בצילום, אבל אפשר לנסות לפנות לאלכס ליבק בבקשת היתר. דוד שי 20:35, 9 אפר' 2004 (UTC)
- צריך להיות לפחות קישור לתמונה. – Fuzzy – 14:17, 25 באוגוסט 2007 (IDT)
- יהיה קישור רק לאחר שיובהר שהאתר המציג אותה עושה זאת ברשותם של בעלי הזכויות. דוד שי 14:58, 25 באוגוסט 2007 (IDT)
- רק למען ההבהרה: שימוש בתמונה מותר וחוקי גם ללא בקשת רשותם של בעלי הזכויות, מכיוון שהתמונה הוצגה במהלך הליך משפטי. – Fuzzy – 03:58, 15 בספטמבר 2007 (IDT)
- יהיה קישור רק לאחר שיובהר שהאתר המציג אותה עושה זאת ברשותם של בעלי הזכויות. דוד שי 14:58, 25 באוגוסט 2007 (IDT)
- צריך להיות לפחות קישור לתמונה. – Fuzzy – 14:17, 25 באוגוסט 2007 (IDT)
- הצגת תמונת אלכס ליבק של קו 300 מהווה הפרת זכויות יוצרים באופן חד משמעי. זכויות היוצרים על היצירה מצויות בידי עיתון "הארץ". מחקתי את הקישור לתמונה קווים - שיחה 11:33, 1 בנובמבר 2012 (IST)קווים
- הוספתי קישור למאמר של אלכס ליבק ב"הארץ", שכולל את התמונה. ערןב - שיחה 11:56, 31 בדצמבר 2012 (IST)
- הצגת תמונת אלכס ליבק של קו 300 מהווה הפרת זכויות יוצרים באופן חד משמעי. זכויות היוצרים על היצירה מצויות בידי עיתון "הארץ". מחקתי את הקישור לתמונה קווים - שיחה 11:33, 1 בנובמבר 2012 (IST)קווים
השלכות הפרשה
[עריכת קוד מקור]אינני אוהב את הסעיף "השלכות הפרשה". זהו סעיף שבעיני יש בו יותר דעות מעובדות, ואין אסמכתא למרבית הנאמר בו. דוד שי 22:05, 3 אוקטובר 2005 (UTC)
בסעיף החנינה כתוב: בעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה, נאלץ אברהם שלום להתפטר מתפקידו כראש השב"כ, אף שלהגנתו טען שכל מעשיו נעשו "בסמכות וברשות". ראש הממשלה בעת ההוצאה להורג, יצחק שמיר, מילא פיו מים.
"בעת ההוצאה להורג"??? מהז"א?
הסיבה למינוי ועדת זורע
[עריכת קוד מקור]הוספתי מידע על כך שהסיבה לכך שארנס מינה את ועדת זורע לא היה רצונו לדעת את האמת על הרג/רצח המחבלים - זאת הוא לא עשה אע"פ שיצחק זמיר, היוע"ש פנה אליו בבקשה לחקור. הסיבה היתה שמועה שקרית אך עקשת מאוד שנפוצה בארץ שהוא בעצמו, משה ארנס, הורה להרוג את המחבלים. ז"א שלא אינטרס לאומי של גילוי האמת והענשת האשמים הדריכו אותו, אלא אינטרס אישי לחלוטין. את כל המידע הזה שמעתי אתמול (24 אוקט' 2006) באופן אישי מפי יצחק זמיר, היועץ המשפטי לממשלה דאז, בהרצאה שנתן בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. אני חושב שהם ראויים להוספה.
נכתב ע"י רון 73 11:31 25 אוקטובר 2006
- אני הייתי נזהר מלהיות נחרץ כל כך. יכול להיות שיש כאן שילוב של אינטרס אישי ואינטרס לאומי. כדאי לכתוב אולי משהו מרוכך יותר. ערןב 11:35, 25 באוקטובר 2006 (IST)
- אינני מפקפק בעדותו של רון 73, אך ביחס למידע כזה אי אפשר להסתפק בעדות שמיעה, וחובה ללוותו באסמכתא כתובה. יתרה מזו, גם אם יצחק זמיר יפרסם דברים אלה בכתב, נוכל להציגם בערך רק בצורה "יצחק זמיר אמר", ולא כעובדה מוכחת. כמו כולנו, גם יצחק זמיר, שהערכתי אליו רבה (וצר לי שטרם נכתב ערך העוסק בו), איננו בוחן כליות ולב. דוד שי 12:11, 25 באוקטובר 2006 (IST)
- אני עדיין חושב שזה מידע חשוב מאוד. הרי כל הפרשה הזו היא פרשה של שקרים. זה מהות הפרשה מעבר לרצח של המחבלים. וברור מי היה הצד המשקר: מערכת הבטחון (כולל צה"ל בהודעות דובר צה"ל בענין והצנזורה הלא ענינית שהוטלה - גם על כך דיבר יצחק זמיר אמש). והצד שחפש את האמת ובסוף מצא אותה ונאלץ להתפטר עקב כך היה הצד של היועץ המשפטי יצחק זמיר. אני מקבל שצריך לומר שזה טענתו של זמיר, אבל לא מקבל שחייבת להיות אסמכתא בכתב. אני אכתוב שזו טענתו של זמיר. רון 73 17:46, 25 באוקטובר 2006 (IST)
- אפשר כמובן לשאול גם את משה ארנס.. יחסיות האמת 22:56, 5 בינואר 2007 (IST)
- אני עדיין חושב שזה מידע חשוב מאוד. הרי כל הפרשה הזו היא פרשה של שקרים. זה מהות הפרשה מעבר לרצח של המחבלים. וברור מי היה הצד המשקר: מערכת הבטחון (כולל צה"ל בהודעות דובר צה"ל בענין והצנזורה הלא ענינית שהוטלה - גם על כך דיבר יצחק זמיר אמש). והצד שחפש את האמת ובסוף מצא אותה ונאלץ להתפטר עקב כך היה הצד של היועץ המשפטי יצחק זמיר. אני מקבל שצריך לומר שזה טענתו של זמיר, אבל לא מקבל שחייבת להיות אסמכתא בכתב. אני אכתוב שזו טענתו של זמיר. רון 73 17:46, 25 באוקטובר 2006 (IST)
- אינני מפקפק בעדותו של רון 73, אך ביחס למידע כזה אי אפשר להסתפק בעדות שמיעה, וחובה ללוותו באסמכתא כתובה. יתרה מזו, גם אם יצחק זמיר יפרסם דברים אלה בכתב, נוכל להציגם בערך רק בצורה "יצחק זמיר אמר", ולא כעובדה מוכחת. כמו כולנו, גם יצחק זמיר, שהערכתי אליו רבה (וצר לי שטרם נכתב ערך העוסק בו), איננו בוחן כליות ולב. דוד שי 12:11, 25 באוקטובר 2006 (IST)
רצחו או הרגו
[עריכת קוד מקור](הועבר מהמזנון) מתוך פרשת קו 300: פרשת קו 300 או פרשת השב"כ היא פרשה שבה שני מחבלים שחטפו אוטובוס ולקחו את נוסעיו כבני ערובה הוצאו להורג בלא משפט בידי אנשי השב"כ.
מתוך רוי פאראן:איש הכוחות המיוחדים הבריטיים וגיבור מלחמה במלחמת העולם השנייה, שפעל בשלהי תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשירות משטרת המנדט ורצח את הנער אלכסנדר רובוביץ'.
מדוע זה רצח ואלה הוציאו להורג?יבחוש 20:48, 1 בינואר 2007 (IST)
- את אלכסנדר רובוביץ' לא ניתן היה "להוציא להורג" באשמת עוון הדבקת מודעות.
- יש מספיק סערות בלי שתחפש בכל פינה בוויקי איפה אתה יכול לעורר עוד אחת. דניאל צבי 21:12, 1 בינואר 2007 (IST)
- האמת היא שלדעת היועץ המשפטי דאז יצחק זמיר מדובר ברצח, שכן הוצאה להורג בלי משפט כמוה כרצח מבחינה משפטית. לא הייתה העמדה לדין כי הם קיבלו חנינה למפרע מנשיא המדינה. מצד שני דניאל צודק, עדיף לכתוב ערכים חדשים מאשר להתעסק בלי סוף בטרמינולוגיה. DrorK • שיחה 22:18, 1 בינואר 2007 (IST)
- האם יש למישהו התנגדות שאשנה את זה ל"רצח" גם בקו שלוש מאות?יבחוש 22:22, 1 בינואר 2007 (IST)
- מה הביג דיל? אם זאת ההגדרה המשפטית - פשוט אפשר לתקן את זה. אין סיבה שזה יפריע למישה לכתוב ערכים. די להתחסדות - הרי מדובר באחת מפרשות השחיתות הידועות ביותר. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 22:28, 1 בינואר 2007 (IST)
- טוב ויפה, אבל "רצחו ללא משפט" נשמע מוזר מאוד. אפשר "נרצחו במהלך המעצר, טרם שהובאו בפני שופט"? ד"א, השיחה הזאת נמצאת בדף הלא נכון. יש לערך דף שיחה, וזה לא הוא. בן ה. 23:07, 1 בינואר 2007 (IST)
- יש כאן בעיה... מכיוון שהם לא הועמדו לדין ולא הורשעו ברצח, אז לפי החוק הם לא רוצחים.--ניצן 23:23, 1 בינואר 2007 (IST)
- יש הרבה רוצחים שמעולם לא נשפטו. עדיין מכנים אותם רוצחים ואת מעשיהם - רצח.יבחוש 23:27, 1 בינואר 2007 (IST)
- ואף על פי כן, אני מעדיף את התשובה שקיבלת מדניאל צבי. "הוצאו להורג בלא משפט" זו אמירה חמורה מספיק. דוד שי 23:36, 1 בינואר 2007 (IST)
- אז לא נראה לך שצריך לגזור גזירה שווה גם ברוי פאראן?יבחוש 23:38, 1 בינואר 2007 (IST)
- אוסיף כי בבג"ץ שמקושר בסוף הערך, משתמש השופט מצא בביטוי "הריגת שני המחבלים" ולא רצח. בעניין רוי פאראן: לאחר שהוד מלכותה תקים ועדת חקירה ממלכתית לבירור נסיבות מותו של אלכסנדר רובוביץ', ולאחר שבית המשפט בקנדה יפסול את פאראן מלכהן במשרה ציבורית, חזור אלי עם שאלתך המעניינת. דוד שי 23:48, 1 בינואר 2007 (IST)
- אני מתפלא על תשובתך אך לא אמשיך להטרידך.יבחוש 23:53, 1 בינואר 2007 (IST)
- אוסיף כי בבג"ץ שמקושר בסוף הערך, משתמש השופט מצא בביטוי "הריגת שני המחבלים" ולא רצח. בעניין רוי פאראן: לאחר שהוד מלכותה תקים ועדת חקירה ממלכתית לבירור נסיבות מותו של אלכסנדר רובוביץ', ולאחר שבית המשפט בקנדה יפסול את פאראן מלכהן במשרה ציבורית, חזור אלי עם שאלתך המעניינת. דוד שי 23:48, 1 בינואר 2007 (IST)
- אז לא נראה לך שצריך לגזור גזירה שווה גם ברוי פאראן?יבחוש 23:38, 1 בינואר 2007 (IST)
- ואף על פי כן, אני מעדיף את התשובה שקיבלת מדניאל צבי. "הוצאו להורג בלא משפט" זו אמירה חמורה מספיק. דוד שי 23:36, 1 בינואר 2007 (IST)
- יש הרבה רוצחים שמעולם לא נשפטו. עדיין מכנים אותם רוצחים ואת מעשיהם - רצח.יבחוש 23:27, 1 בינואר 2007 (IST)
- יש כאן בעיה... מכיוון שהם לא הועמדו לדין ולא הורשעו ברצח, אז לפי החוק הם לא רוצחים.--ניצן 23:23, 1 בינואר 2007 (IST)
- טוב ויפה, אבל "רצחו ללא משפט" נשמע מוזר מאוד. אפשר "נרצחו במהלך המעצר, טרם שהובאו בפני שופט"? ד"א, השיחה הזאת נמצאת בדף הלא נכון. יש לערך דף שיחה, וזה לא הוא. בן ה. 23:07, 1 בינואר 2007 (IST)
- מה הביג דיל? אם זאת ההגדרה המשפטית - פשוט אפשר לתקן את זה. אין סיבה שזה יפריע למישה לכתוב ערכים. די להתחסדות - הרי מדובר באחת מפרשות השחיתות הידועות ביותר. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 22:28, 1 בינואר 2007 (IST)
- בהתייחס להערתו של דניאל צבי - גם את המחבלים של קו 300 לא ניתן היה "להוציא להורג", על פי חוקי מדינת ישראל. לגבי הערתו של ניצן - על כולם מוסכם כי הם ביצעו מעשה שמוגדר בחוק כרצח. האם הובאו לפני שופט או לא אינו ממין העניין. ללא כל קשר לפאראן אפשר לכתוב שהמחבלים נרצחו, כפי שאכן היה. יוסאריאן • שיחה 23:13, 3 בינואר 2007 (IST)
- לדעתי זאת דוגמה מזוקקת ל"תורת היחסות". קשה לאנשים להיות אוביקטיביים ולשפוט דברים מנקודת מבט נטרלית באמת. כל הנימוקים בזכות ההבדל בין המקרים (הנזעמים בחלקם) היו לא רלוונטיים. יבחוש 23:20, 3 בינואר 2007 (IST)
- אין צורך להתיפס לפאראן, שאכן מעלה אמוציות. אני חושב שלפחות לפי פרשנותו, המקלה לדעתי, של השופט, ראוי שייכתב בערך "הריגה", ולא "הוצאה להורג ללא משפט" שהוא פשוט מונח מכובס. יוסאריאן • שיחה 23:34, 3 בינואר 2007 (IST)
- לדעתי זאת דוגמה מזוקקת ל"תורת היחסות". קשה לאנשים להיות אוביקטיביים ולשפוט דברים מנקודת מבט נטרלית באמת. כל הנימוקים בזכות ההבדל בין המקרים (הנזעמים בחלקם) היו לא רלוונטיים. יבחוש 23:20, 3 בינואר 2007 (IST)
- האם יש למישהו התנגדות שאשנה את זה ל"רצח" גם בקו שלוש מאות?יבחוש 22:22, 1 בינואר 2007 (IST)
חידוש דיון
[עריכת קוד מקור]לאור השינוי שנעשה לאחר הדיון בשיחה:רצח אלכסנדר רובוביץ, ולמרות שלא עלו בו סוגיות עקרוניות, אני סבור שיש לשנות בערך זה לפועל ר.צ.ח., מכלל קל וחומר. יוסאריאן • שיחה 09:40, 30 בדצמבר 2013 (IST)
- בערך על רובוביץ נטען כי הוא עונה בכוונה לחלץ ממנו מידע ולא בכוונה להורגו. לעומת זאת, ריצוץ גולגולתם של המחבלים הכפותים שחטפו את האוטובוס נעשה אחרי שחולץ מהם המידע הדרוש, בכוונה להורגם. לכן גם אני סבור כי יש להשתמש בפועל ר.צ.ח., או למצער בפועל ר.צ.ץ. ליאור पॣ • כ"ז בטבת ה'תשע"ד • 10:52, 30 בדצמבר 2013 (IST)
הטיה?
[עריכת קוד מקור]פעמים נמחקה תרומתי בתור 'גרסה מוטה'. אבל ברור כי הגרסה הנוכחית שניסיתי לתקן היא המוטה פוליטית. איך אפשר לשבח את העתון חדשות שפרסם את תמונת המחבלים כשהם בחיים - תוך עקיפת הצנזורה ולומר בגרסה הנוכחית כי העתונות מלאה תפקיד בשמירה על האזרח מפני השלטון. התמונה לא עזרה לאזרח, כי אם להפך פגעה ביכולת השלטון לשמור על חיי האזרח. זאת היתה זריקת עדוד למחבלים ובטוח חיים להם. בודאי אלה מחשבות המשפחות של הנפגעים בפעולות הטרור מאז הפרשה MASLAWI Maslawi 02:59, 1 בדצמבר 2007 (IST)
- ועכשיו שהבנו את דעתך, והתפעלנו מקריאת מחשבות נפגעי הטרור, אם תביא ביקורות של אחרים, שיהוו סימוכין לכך שדעה זו נפוצה בציבור, אפשר יהיה לשקול לציין אותה בערך. odedee • שיחה 03:14, 1 בדצמבר 2007 (IST)
אתה כותב על עצמך בלשון רבים 'עכשו הבנו' -זאת גישה מנופחת ומגוחכת. עוד יותר דוחה הנסיון שלך להשמע מבדח 'והתפעלנו מקריאת מחשבות נפגעי הטריר' - שוב לשוןרבים, האם אינך יכול לקרא ביחידות ואתם קוראים בשנים - אבל מלבד לצנות זאת, איך הרשית לעצמך לכתב בלשון זאת על נפגעי טרור 'התפעלנו מקריאת מחשבותיהם'. ועוד אתה מוסיף באיזה תנאים 'אפשר יהיה לשקול' - כלומר קודם צריך להתקים תנאי מסוים ואז יתקים תהליך השקילה. הרי זה הבל ורעות רוח. אתה כבר שקלת לא לפרסם את דברי.
אחר כך אתה מבקש ממני להביא דעות - ברבים - של אחרים. יכולתי לכתב גם אני בלשון רבים כמו שעשית ואז דעתי היתה דעת רבים בדיוק כמו דעת היחיד שלך אשר נדמה לך כי היא מיצגת את כל תושבי היקום.
גישתך היא בולשביקית ודוחה ביותר. הדעות הכתובות בהשלכות הפרשה מוטות פוליטיות - ההטיה ברורה כל כך שאינך מסוגל אף להקשיב ולעצור לראות מה נכתב. חבל לכתוב לאדם מנופח, צדקן בעיני עצמו בזמן שהוא מגן על החלטה של העתון לפרסום אשר הועיל למחבלים בני עוולה והביא סכנה על ישראלים.
נאמר אל תען כסיל כאוולתו וגם נאמר ענה כסיל כאולתו פן יהי חכם בעיניו וזה אחד הנמוקים שאני עונה לך. עוד נמוק מכל מקום - מכיון שאתה מצין שיש לך תאר שני בפיזיקה - מי יודע אולי פעם גם לימדתי אותך מכניקה קונטית - אני מצפה ממך לקצת יכולת נתוח הגיוני. איך פרסום תמונת המחבל החי - עזר לאזרח לעמוד מול השלטונות כפי שכתוב בנוסחה המקובלת עליך - נא הסבר.
המחבלים שחטפו אוטובוס לא היו אזרחים או פרטים אשר זכאים למשפט לפני ענישה. הם היו חברים בגוף טרור - אינם לובשים מדים - אינם גוף צבאי של מדינה. הם פגעו באזרחים = הם פושעי מלחמה ודינם מוות. תכלית השלטון להגן על חיי האזרחים. אם יווצר הרושם בקרב החוטפים כי לא יחזרו חיים מן החטיפה תקטן נכונותם לצאת לחטיפות. ההפך אם ידעו כי אין סכנה בתקיפת אזרחים ואם לא יצליחו במעשיהם ויבואו חיילים הם המחבלים יכולים להכנע. אם כן הסכנה לחייהם נמוכה.Maslawi 02:41, 3 בדצמבר 2007 (IST)
- תפסו אותם חיים. ניסו להראות את הרושם שהם נהרגו בניסיון ההשתלטות אז איך בדיוק מחבלים היו לומדים מזה? הם היו אומרים שהם נהרגו במילוי חובתם וזה, וזה לא היה מרתיע אנשים יותר מסיכול ממוקד, אבל כאן עשו שירות לדמוקרטיה והראו את הבעיה שבצנזורה הצבאית שלא מאפשרת לאנשים לראות ולדון את הממשלה שלנו ולשמור על הדמוקרטיה שאנחנו מקדשים. אנחנו לא רוצים להפוך לדיקטטורה או למדינת צבא. לצערי מאז הצנזורה רק החמירה. --217.132.82.48 02:48, 24 ביוני 2008 (IDT)
אנונימי הוסיף לערך שהמחבלים גם נאנסו
[עריכת קוד מקור]מישהו כאן יכול לאשר את זה ? האנונימי הוסיף את זה גם בערך של אהוד יתום.--Shefshef - שיחה 17:26, 31 במאי 2008 (IDT)
המחבלים מתו תוך כדי חקירה?
[עריכת קוד מקור]בספר של גד שמרון "המוסד והמיתוס", הוא מביא כי המחבלים נהרגו תוך כדי חקירה (שתכליתה הייתה לברר האם האוטובוס ממולכד), בעקבות שימוש מופרז בכוח. מישהוא יכול להביא מקור שמכחיש זאת? אליהו52ק • שיחה 12:39, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- בערך כתוב:
- "בבקשתו לקבלת חנינה כתב יתום, כי הוא ופקודיו הרגו את שני המחבלים בפקודת ראש השב"כ, וכי למיטב הכרתו ואמונתו, נעשה המעשה 'על-מנת שמפיגוע חטיפה רצחני לא ייחלצו מחבלים חיים'."
- אני משער שיש לכך המקורות המתאימים. יוסאריאן • שיחה 12:45, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- בדיוק על זה אני מדבר (אני נוהג לקרוא את הערך לפני שאני כותב בדף שיחה), רציתי שמישהוא יביא לטענה זו סימוכין, כפי שצריך בכל ערך ובמיוחד אם יש פרסום הסותרו (אני מקווה שלא תצטט את תחילת הערך: "לפני שעזב את המקום הורה שלום ליתום להרוג את שני המחבלים." כמקור, שכן גם משפט זה חסר סימוכין). אליהו52ק • שיחה 20:27, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- פסיקת בג"ץ בעניינו של יתום: "לפני שעזב את המקום הורה ראש השב"כ ליתום, להרוג את שני המחבלים. עד מהרה, וללא היסוס, ניגש יתום למילוי פקודתו של ראש השב"כ. הוא הזעיק רכב והורה לאנשיו להעלות עליו את שני המחבלים הכפותים והחבולים. לאחר שיצא לדרך חיפש ומצא מקום מבודד. בפקודתו הורידו אנשיו את המחבלים מן הרכב, ובכוונה לגרום למותם, היכו אותם - יתום ואנשיו - בראשיהם באבנים ובמוט ברזל. לאחר שווידא כי הם מתים, הורה יתום לאנשיו להעמיס את גופותיהם על הרכב והוביל אותם לבית-חולים בו קבע רופא את מותם."[1] דוד שי - שיחה 20:46, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- אוקיי... זה באמת מוכיח את זה. מעניין כמה עוד סילופים יש בספר של גד שמרון? אליהו52ק • שיחה 19:04, 7 בנובמבר 2010 (IST)
- בציטוט שהבאתי מהערך מובאים דבריו של יתום, לא של מי שכתב את הערך. וגם הוספתי - "אני משער שיש לכך המקורות המתאימים". אם היית מוצא את בקשת החנינה, היה ניתן לך מבוקשך.
גם דוד שי שלח אותך לאתר שטוען כי הוא מצטט מפסיקת בית המשפט, אבל אצלו חשבת שהעניין הוכח. יוסאריאן • שיחה 19:12, 7 בנובמבר 2010 (IST)- נדייק: לא שלחתי "לאתר שטוען כי הוא מצטט מפסיקת בית המשפט", אלא לפסק הדין עצמו, באתר בתי המשפט. דוד שי - שיחה 22:27, 7 בנובמבר 2010 (IST)
- כן, אולי הגזמתי. יוסאריאן • שיחה 08:34, 8 בנובמבר 2010 (IST)
- נדייק: לא שלחתי "לאתר שטוען כי הוא מצטט מפסיקת בית המשפט", אלא לפסק הדין עצמו, באתר בתי המשפט. דוד שי - שיחה 22:27, 7 בנובמבר 2010 (IST)
- פסיקת בג"ץ בעניינו של יתום: "לפני שעזב את המקום הורה ראש השב"כ ליתום, להרוג את שני המחבלים. עד מהרה, וללא היסוס, ניגש יתום למילוי פקודתו של ראש השב"כ. הוא הזעיק רכב והורה לאנשיו להעלות עליו את שני המחבלים הכפותים והחבולים. לאחר שיצא לדרך חיפש ומצא מקום מבודד. בפקודתו הורידו אנשיו את המחבלים מן הרכב, ובכוונה לגרום למותם, היכו אותם - יתום ואנשיו - בראשיהם באבנים ובמוט ברזל. לאחר שווידא כי הם מתים, הורה יתום לאנשיו להעמיס את גופותיהם על הרכב והוביל אותם לבית-חולים בו קבע רופא את מותם."[1] דוד שי - שיחה 20:46, 4 בנובמבר 2010 (IST)
- בדיוק על זה אני מדבר (אני נוהג לקרוא את הערך לפני שאני כותב בדף שיחה), רציתי שמישהוא יביא לטענה זו סימוכין, כפי שצריך בכל ערך ובמיוחד אם יש פרסום הסותרו (אני מקווה שלא תצטט את תחילת הערך: "לפני שעזב את המקום הורה שלום ליתום להרוג את שני המחבלים." כמקור, שכן גם משפט זה חסר סימוכין). אליהו52ק • שיחה 20:27, 4 בנובמבר 2010 (IST)
"בסמכות וברשות"
[עריכת קוד מקור]בעקבות תוספת לערך ראוי לציין, כדי לא להגיע לכלל טעות: לראש ממשלת ישראל (ולכל אדם אחר) אין סמכות להורות על רצח שבויים או עצורים, ואם מישהו קיבל ממנו רשות או הנחיה לעשות זאת, הוא קיבל פקודה בלתי חוקית בעליל, והיה חייב שלא לפעול לפיה. דוד שי 22:49, 2 במאי 2011 (IDT)
- הוספתי הבהרה קטנה, שכוונתו היתה שהוא קיבל אישור מראש הממשלה, אבל אולי יש מקום לכתוב דברים מפורשים בהערת שוליים. עוד אציין, ששמיר כמובן לא נתן אישור ב-1982 מכיון שכשר החוץ לא היה לו סמכות להורות דבר וחצי דבר לשב"כ. סביר מאוד להניח שגם מנחם בגין לא נתן אישור כזה. אין לי גם מושג מה זה מטה הקבינט. מכל הנ"ל, ברור שאין מקום לתת למוטי הנ"ל יותר מקום ממה שהשארתי לו. עדירל 23:20, 2 במאי 2011 (IDT)
- מה מקום לטענותיו של מוטי לרנר בערך זה?? האם מדובר בהיסטוריון או משהו דומה? ניתן להזכיר את דעותיו בנושא בערכו. דרך 02:19, 3 במאי 2011 (IDT)
- דבריו הם טענה עובדתית, לא דעה. דוד שי 07:37, 3 במאי 2011 (IDT)
- לא על זה הערתי. דרך 21:15, 3 במאי 2011 (IDT)
- דבריו הם טענה עובדתית, לא דעה. דוד שי 07:37, 3 במאי 2011 (IDT)
- מה מקום לטענותיו של מוטי לרנר בערך זה?? האם מדובר בהיסטוריון או משהו דומה? ניתן להזכיר את דעותיו בנושא בערכו. דרך 02:19, 3 במאי 2011 (IDT)
קטוע
[עריכת קוד מקור]צריך לערוך לשונית את הערך הוא ממש קטוע קשה לקרוא אותו ברציפות וחסרים בו שמות וכד' 95.86.86.187 22:13, 10 באוקטובר 2011 (IST)
איך מתה אירית פורטוגז?
[עריכת קוד מקור]"בפעולת החילוץ נהרגה אירית פורטוגז, חיילת מנוסעי האוטובוס, מאש צה"ל." אני לא מצאתי שום מידע איך בעצם אירית מתה. כתוב כאן מאש צה"ל. כדאי לבדוק ולשים מקורות. תודה62.47.31.234 01:10, 14 באפריל 2012 (IDT)
- הנה מקור שתומך בכך. דוד שי - שיחה 19:20, 1 בנובמבר 2012 (IST)
הפתיח
[עריכת קוד מקור]חטיפת האוטובוס וההשתלטות עליו אינם דבר של מה בכך וזה חלק מהפרשה ולא רק ההסתבכות של השב"כ מול מערכת המשפט. הפתיח של הערך צריך לבטא את זה. שיניתי, מוזמנים להעיר/לשפר. אייל המהולל - שיחה 19:46, 27 ביולי 2013 (IDT)
האם הייתה מחאה ציבורית בעקבות החנינה לאנשי השב"כ?
[עריכת קוד מקור]האם הייתה מחאה ציבורית בעקבות החנינה שניתנה לאנשי השב"כ שרצחו את המחבלים מבלי שהועמדו לדין? 08:20, 26 באוגוסט 2014 (IDT)
- אני מניח שאתה שואל האם אברהם שלום נאלץ להתפטר בעקבות סערה ציבורית. התשובה היא שקשה להגדיר "סערה ציבורית". ייתכן שיש להביא קצת יותר פרטים ולהסביר למה אולץ שלום להתפטר. ייתכן שהוא אולץ להתפטר בעקיר בגלל לחץ משפטי ועיתונאי, אך כדי לקבוע זאת צריך עוד פרטים. עדירל - שיחה 09:22, 26 באוגוסט 2014 (IDT)
- לא, אני שואל אם העובדה שהנשיא החליט לחון מבצעי פשעים חמורים מבלי שהועמדו לדין עוררה מחאה ציבורית (דוגמת הפגנות), וגם מחאה של התקשורת ואישי ציבור (מאמרי גינוי וכדומה). 192.116.188.43 10:07, 26 באוגוסט 2014 (IDT)
- היתה מחלוקת משפטית לגבי החנינות שכמובן הופיעה בעיתונות. אני חושב שלא היו הפגנות, בודאי לא משמעותיות. אציין שדף זה נועד לביון בתוכן הערך ולא כמקום לשאול שאלות על הפרשה. המקום לכך הוא בויקיפדיה:הכה את המומחה. אולי שם תקבל תשובה. עדירל - שיחה 20:11, 26 באוגוסט 2014 (IDT)
- לא, אני שואל אם העובדה שהנשיא החליט לחון מבצעי פשעים חמורים מבלי שהועמדו לדין עוררה מחאה ציבורית (דוגמת הפגנות), וגם מחאה של התקשורת ואישי ציבור (מאמרי גינוי וכדומה). 192.116.188.43 10:07, 26 באוגוסט 2014 (IDT)
מי הם שני היועצים המשפטיים של השב"כ המעורבים בפרשה?
[עריכת קוד מקור]מי הם שני היועצים המשפטיים של השב"כ המעורבים בפרשה? יש לציין שמותיהם בערך. בירד - שיחה 00:52, 21 באפריל 2016 (IDT)
- נראה לי ששמותיהם לא פורסמו. אם אתה מכיר פרסום של שמותיהם נשמח להביא את שמותיהם בערך. עדירל - שיחה 00:57, 24 ביוני 2016 (IDT)
הערך לא מספיק אובייקטיבי ומייצג רק צד אחד
[עריכת קוד מקור]בערך כתוב חד משמעית שהשב"כ קיבל את המחבלים לכאורה בריאים ואברהם שלום נתן פקודה להרוג אותם. לטענת אברהם שלום הם חטפו מכות רציניות בחקירה ראשונית של הצבא עוד לפני שהכיעו לידי השב"כ. וכן אברהם שלום אומר שלא נתן הוראה להרוג אותם, אלא הדברים הובנו מעצמם.
- תודה על פנייתך. אשמח אם תוכל להפנות אותי למקור שטוען דברים אלו. לגבי הטענה הראשונה, טענה זאת היא טענת השקר של השב"כ בפני ועדת זורע וועדת בלטמן. אני יודע שיש מקורות שמביאים טענה זאת גם לאחר ההודאה בשקרים, אך לא מצאתי אחת שאומרת מפורשות שטענה זאת בעינה עומדת גם לאחר שהשב"כ הודה בשקר ושיבוש הליכי החקירה. אם יש מקור שמציין זאת במפורש, בוודאי נוסיף זאת לערך בשמחה. לגבי הטענה השנייה, הערך מסתמך על הודאתו של אהוד יתום וכן על טענתו של אברהם שלום שהוא פעל על סמך הרשאה מיצחק שמיר. אם יש מקור שאומר אחרת, נשמח לציין זאת. עדירל - שיחה 00:55, 24 ביוני 2016 (IDT)
להסיר את המשפט התמוה הבא
[עריכת קוד מקור]"החלטות אלה לא מנעו את הצבתו של יתום ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת ה-16, ומשנת 2003 כיהן כחבר כנסת עד סוף הקדנציה." משפט תמוה וטעון פוליטית שנועד לנגח את מפלגת הליכוד. ―77.138.239.137 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- חלילה לנו מלנגח את מפלגת הליכוד, שמועמדיה נבחרים בקפדנות, ובאיש מהם לא נפל רבב ולא ייפול רבב. המשפט הזה הוא לשבחה של מפלגת הליכוד, על שהיא פועלת במידת הרחמים, ויודעת לשקול גם זכויותיו של אדם. דוד שי - שיחה 14:33, 10 במרץ 2017 (IST)
תיקון טעות
[עריכת קוד מקור]הם לא פנו ליועמ"ש הם פנו לפרקליטת המדינה דורית בייניש לימים נשיאת בהמ"ש העליון והיא הפנתה את המקרה ליועמ"ש 193.106.52.32 19:17, 1 במאי 2018 (IDT)
מניין הרוגים
[עריכת קוד מקור]חיים 7 שחזר עריכה של התבנית לפיה מניין ההרוגים הוא אזרחית ישראלית וארבעה מחבלים פלסטינים בנימוק ש"רוצחים שנהרגו אינם חלק מההרוגים". זה אירוני כי כל הפרשה התפוצצה בגלל ששניים מהחוטפים הוצאו להורג ללא משפט. בנוסף, זה לא מקובל, כי נהוג בהרבה ערכים לציין את מספר ההרוגים משני הצדדים (לדוגמה: פיגוע כביש החוף, הפיגוע בנחל תלם מבצע יונתן, מבצע מתח גבוה, מבצע גשמי קיץ, מבצע גשם ראשון). זה תיאור אובייקטיבי של הדברים ולא ניסיון להאדיר מפגעים. אם אין התנגדות, אערוך שוב. Politheory1983 - שיחה 22:06, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- בפיגועי התאבדות אנו לא סופרים את המחבל במניין ההרוגים (ואולי ראוי לכנותם נרצחים, כדי להבהיר זאת). במקרה שלפנינו, שבו המחבלים נהרגו בקרב ולאחריו, ראוי לציינם תוך הבחנה בין הצדדים, כלומר לכתוב "חיילת ישראלית; ארבעה מחבלים", ולא "5 הרוגים". דוד שי - שיחה 22:51, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני נוטה להסכים עם בסיס דבריו של דוד שי, אכן מדובר במקרה חריג, אך עדיין קיימת נרצחת אחת, ו4 מחבלים הרוגים, לדעתי הם אינם אמורים להופיע בשורה אחת, אולי צריכים לשנות את מבנה ותיאור התבנית (אך יש לערוך דיון מסודר על כך, במקומו).
לגבי הדוגמאות שהבאת:
- אני נוטה להסכים עם בסיס דבריו של דוד שי, אכן מדובר במקרה חריג, אך עדיין קיימת נרצחת אחת, ו4 מחבלים הרוגים, לדעתי הם אינם אמורים להופיע בשורה אחת, אולי צריכים לשנות את מבנה ותיאור התבנית (אך יש לערוך דיון מסודר על כך, במקומו).
- פיגוע כביש החוף - מדובר בעיוות שהגיע מויקידטא, תוקן מקומית ותוקן שם (עד להשחתה הבאה)
- נחל תלם - הנרצחים והרוצח מופיעים כישויות שונות, איני בטוח שזה הפתרון, אבל אין דמיון לכאן.
- מבצע יונתן - מופיע כמלחמה עם שתי צדדים
- מתח גבוה - כנ"ל
- גשמי קיץ - כנ"ל
- גשם ראשון - כנ"ל
נראה לי שהרעיון הובן • חיים 7 • שיחה • 21:18, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני רואה שעכשיו מישהו שינה את הנתונים בפיגוע בנחל תלם, אני מניח שבהשראת ההיגיון שלך. התבנית בסך הכל אמורה למסור מידע בסיסי ואובייקטיבי, וחבל שנותנים לאידאולוגיה לבוא על חשבון המטרה של ויקיפדיה. בכל מקרה, במקרה הזה האירוניה של אי הכללת החטופים ההרוגים ברורה. לא היה קיום לפרשה אם לא היו נהרגים. אם יש לך התנגדות להצעה של דוד שי שייכתב "חיילת ישראלית; ארבעה מחבלים", נא להציע מה כן. Politheory1983 - שיחה 02:22, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
דרוש מקור
[עריכת קוד מקור]דרוש מקור להערת שוליים מספר 3: "על פי עדויות לוחמים שהשתתפו בפעולת ההשתלטות, החיילת התרוממה ממושבה באוטובוס, סמוך למקומו של אחד החוטפים. קצין מהכוח, שהבחין בדמות מתרוממת, הגיב באופן אינסטינקטיבי, הסתובב אליה וירה בה למוות."
- ראה למשל כאן וכאן על כך שנהרגה מאש צה"ל. את המידע המפורט יותר כדאי לחפש בספר העוסק בסיירת מטכ"ל. דוד שי - שיחה 23:28, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
אירית פורטוגז
[עריכת קוד מקור]כתוב באתר יזכור שהיא נפגעה מאש המחבלים, ולא מאש צה"ל. טעות חמורה כאן או באתר יזכור? בכל מקרה אם לא ידוע אז עדיף לא לכתוב! ―79.179.198.159 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- אין זה מקרה יחיד שבו אתר "יזכור" אינו מדייק בפרטים. דוד שי - שיחה 06:14, 3 ביולי 2020 (IDT)
היחידים שלא הועמדו לדין, אלו המחבלים .
[עריכת קוד מקור]והם עשו נזק מטורף למדינה . הם גרמו למלחמת אחים בעם היהודי שעסוק לריב עם הפרקליטות ועם הממשלה ולהתעלם באופן אבסלוטי מהאויב האמיתי 192.114.2.49 13:01, 12 במרץ 2023 (IST)
- שניים מהמחבלים נהרגו ושניים הוצאו להורג, האם אתה מציע להעמיד לדין את גופותיהם? עדיין לא מאוחר, ואם צריך נשלח את סיירת מטכ"ל שתוציא את הגופות מקברן ותביא אותן למשפט צדק בישראל. דוד שי - שיחה 19:05, 12 במרץ 2023 (IST)