שיחה:משה

תאריכים

איני מבין מה הבעייה בעריכה שלי לגבי משה ? החסרתם את כל פרטי המסורת היהודית כאילו הם אינם והבאתם רק הוכחות מדעיות שמכחישות את קיומו של משה, בקיצר הפכתם אותו לצחוק אחד גדול. מאור פ.

"משה, (כינוי נוסף משה רבנו), " זה נראה לי יותר תקין.

בדבר אחד צודק אבי בליזובסקי - זה מגוחך לכתוב את התאריכים כביכול של חיי משה (שכוללים 120 שנה!), ובודאי שלא במשפט הראשון. אני לא יודע מאיפה הגיעו בכלל לתאריכים האלה. בכל אופן לדעתי יש לציין את פרט זה + התאריכים עצמם, אבל בהמשך. eman 13:02, 21 פבר' 2004 (UTC)

החישוב שלי הינו לפי המסורת היהודית: המקרא ופרשניו. לפי מקרא מתואר כל אישיות מתי נולד, ובאיזה גיל הוליד את בנו וכמה חי אחרי הולדת בנו, מאדם הראשון ועד יעקב, כל ה20 דורות הראשונים. הנה הפסוקים מספר בראשית: (ג) וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת: (ו) וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אֱנוֹשׁ: (ט) וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת קֵינָן: (יב) וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מַהֲלַלְאֵל: (טו) וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת יָרֶד: (יח) וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת חֲנוֹךְ: (כא) וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מְתוּשָׁלַח: (כה) וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת לָמֶךְ: (כח) וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן: (לב) וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת: (י) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל: (יב) וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שָׁלַח: (יד) וְשֶׁלַח חַי שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת עֵבֶר: (טז) וַיְחִי עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת פָּלֶג: (יח) וַיְחִי פֶלֶג שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת רְעוּ: (כ) וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שְׂרוּג: (כב) וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת נָחוֹר: (כד) וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח: (כו) וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן:

כך יצא שאברהם נולד ב1948 לבריאה, ואילו יצחק נולד ב2048 לבריאה. לפי רש"י ופרשני מקרא נוספים, גלות מצרים של 400 שנה מתחילה מהולדת יצחק, ולכן יציאת מצרים היתה ב2448 לבריאה, שזה 1312- לספירה, וכפי המסופר ביציאת מצרים משה היה בן 80 שנה, והוא חי עוד ארבעים שנה של נדודים. ולכן יוצא שמשה חי בין 1392 - 1272. אגב, ישנם כאלו שמתארכים את יציאת מצרים עם רעמסס השני, כפי שכתוב במקרא שהם בנו את הערים פיתום ורעמסס. אפשר גם לחשב אחורה, מזמנו של דוד שהיה בדיוק ב1000 לפני הספירה. כמובן שאפשר לא לקבל את זה, אבל יש פה שיטה.

אדוני, זה בסדר, אתה צודק בכל מלה. הוא חי בין השנים 2488 - 2368 לבריאה. רק האנשים פה אוהבים לצנזר השקפות יהדות בלי סוף. (95.86.90.146 11:22, 22 בינואר 2013 (IST))

פירושונים

האם יש אפשרות ליצור דף פירושונים למשה רבנו 1) למשה רבנו עצמו 2) לפרת משה רבנו 3) לדגי משה רבנו?

כן, אבל הפניה כמו בכוכב. טרול רפאים 19:39, 27 מרץ 2005 (UTC)

אם כך כיצד אני יוצר כשיש כבר דף כזה ?

אתה מכניס את התבנית של פירוש נוסף ולאחר מכן לוחץ על הקישור שיצרת, תסתכל בתוכן של כוכב. טרול רפאים 19:47, 27 מרץ 2005 (UTC)

הערה

הראיות שהבאתם להוכחת משה קלושות מאד! השאלה היא מה הוכחה? תוכיח לי שהייתה שואה, הרי כל מה שתגיד אני יכול לסתור מבחנה לוגית. דוגמה: תראה לי שמות, תראה לי מספרים,תראה לי סרטים, אני יגיד לך שהכל פוברק והוגזם.ככל שהזמן יעבור "ההוכחות" של מכחישי שואה יתקבלו יותר ע"י העולם. בעוד 1000 שנה אם נעשה סקר עולמי, רוב העולם לא יאמין שהייתה שואה. ההוכחה היחידה היא המציאות! אנשים חוו שואה, והעבירו אותה לילדים וכך לנכדים וכך עד סוף הדורות. (תוספת של אלמוני)

עוד הוכחה ניצחת לקיום השואה (וממנה תסיק לגבי השאר) היא העובדה שאנו מקיימים כל שנה יום זיכרון ואם ישאלו "אבל גם את זה יכולים להמציא"! הרי שאנו מקיימים את זה מזמן ההתרחשויות כדי להזכיר לעד את המאורע כך שאין כל סיכוי לשקר (כנ"ל לגבי החגים שלנו כולל זכרון יציאת מצרים אנו חוגגים את הפסח כל שנה מאותו יום Yotam8800 - שיחה 21:45, 5 במרץ 2012 (IST)

פסקה פולמוסית, מגמתית ומוטית

במחקר המודרני ובארכיאולוגיה

אין שום עדויות ליציאת מצרים, להימצאות בני ישראל במצרים, לעבדות במצרים ולהתארגנות לכיבוש הארץ בקדש ברנע. בברנע לא נתגלה אפילו שבר חרס אחד מימי משה. גם ערד, העיר שהדפה את הפלישה הישראלית מדרום בראשות משה, עפ"י המקרא, היתה חרבה בימיו. הסכסוך עם "מלכי אדום", שלא התירו למשה לעבור בארצם, אינו היסטוריה. בימי משה לא היו לאדום מלכים. האדומים היו אז שבטי נוודים דלים בלבד, ללא מלכים וללא ממלכות, כמו "המתנחלים" הישראלים בגב ההר המרכזי בעה"י המערבי (ההבדל היחיד בין מתנחלי עבה"י המזרחי למערבי הוא, שבכנען לא נתגלו עצמות חזירים). משה הקים קואליציה ישראלית באזור הגלעד המצומצם בלבד, בעבר הירדן המזרחי. בירת האזור היתה פניאל, עיר שלפי הזכרון המקראי יסד יעקוב (ליד היבוק). תולדות ישראל במדבר, הקמת אוהל מועד וכליו, תשמישי הפולחן, כולל ארון הברית והלוחות - הם מיתוס. בתורה זוהה ספר פולחן מלא המתאר "מעגלי קדושה" שבמרכזם הארון והכרובים. זהו ספר אוטופי, לא היסטורי, המתאר "תור זהב" בימי המדבר. היום ברור שמשה רבנו לא היה מחולל המונותאיזם. הוא היה עובד אלילים פגני, ככול בני תקופתו. "הרפורמה הדתית" היחידה שלו היתה מיזוג שני אלים - האורקל המדברי-אדומי ה' עם "אל-עליון", ראש הפנתיאון הכנעני, והפיכתם ליישות אלית אחת (תופעה שגרתית במזרח הקדמון, למשל: אמון-רע המצרי). משה היה פתס - "מלך" כוהן, עפ"י הדגם השלטוני החל מימי שומר. הוא יסד שושלת כוהנים ונישל את כוהני-ראובן, שהיו הכוהנים הקדומים של ישראל, מימי יעקוב (בימי קדם הבכור שימש בכהונה). הד לריב על הכהונה בימי משה מוצאים בסיפורי דתן ואבירם. כוהני משה הם היחידים במקרא המכונים מפורשות "כוהני ה'" (-השם המפורש). בין צאצאיו נמנים הכוהנים יהונתן בן-מ^נשה ועלי כוהן שילה. שמו של עלי נגזר מ(אל-)עליון הכנעני. תעודה ארכיאולוגית אוטנטית אחת בלבד מעגנת את "ימי משה" המשוערים - "מצבת ישראל" מימי מרנפתח (1207 לפנה"ס), בנו של רעמסס השני. מרנפתח מזכיר את השמדת ישראל כליל, ללא השארת שריד מהקואליציה (הציטוט המדויק: "ישראל הושם, אין לו זרע"). ואמנם גם התנ"ך זוכר "שבר לאומי" משמעותי לאחר מות משה בהר נבו, מול יריחו. ההיסטוריה הישראלית שלאחר ימי משה, במערב הירדן, החלה מחדש. רק בימי שאול קמה קואליציה חדשה, ללא קשר עם הקודמת, של משה, שנשאה את השם ישראל.יהושע בין-נון לא היה תלמידו ולא יורשו של משה. עפ"י המחקר יהושע היה ככול הנראה רוזן-שכם כנעני, מצרי למחצה (יהושע היה בן אפרים, שהיה שבט כנעני-מצרי; "נון" הוא אל המים העליונים המצרי). דברי הימים, שנכב בידי כוהנים מיהודה, בכלל לא מכירים את מפעלי יהושע "הישראלי". בדה"י יהושע נזכר רק כבנו של נון, בשורה זניחה אחת. בעלי דבה"י לא היו יכולים להתעלם מיהושע אילו היה כובש הארץ ההירואי ומנחילה לשבטים. יהושע היה בן דמותו המיתולוגי של יאשיהו (כמו דויד). משה לא היה נביא. אין בינו ובין הנביאים הקלסיים (למשל ישעיהו הראשון וירמיהו) שום דמיון. לפי מחקר המקרא המודרני, במיתוס הקדמון נחשב משה כאל כנעני (לעתים מתחרה באלוהים עצמו), או כבן-אל (כדוגמת שאר האבות, למשל יצחק, ואחר כך ישוע, שתולדות חייו כמעט הועתקו מהביוגרפיה המקורית על משה) - כל זאת בהסתמך על הספר "תעלומת משה רבנו" בסדרת "התנ"ך החילוני" מאת משה יהלום.

העברתי לכאן את כל הפסקה מכיון שהיא כלל אינה מאוזנת, בלשון המעטה, ויש הרבה מה לערוך בה כדי להפיק ממנה משהו (מה גם שקיימת כבר פסקה 'שאלת קיומו של משה'). על כל פנים ספרו של יהלום אינו ספר מדעי, אלא סתם ספר "אפיקורסי" ומוטה במכוון. כל זמן שלא יתקנו את הפסקה (ואולי אעשה זאת בעצמי) איני חושב שראוי שהיא תהיה כך בערך, והוא יסתדר בלעדיה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 10:42, 20 בדצמבר 2006 (IST)

ולהלן התייחסות פרטנית:

• אין שום עדויות ליציאת מצרים - יש הסבורים שיש, ויש הסבורים שלא בהכרח צריכות להיות כאלה, שכן המצרים לא יתעדו כישלון צורב של עצמם. טיעון חזק בנושא הוא עצם קיומה של המסורת, שכן עם לרוב אינו ממציא על עצמו מסורת שלילית של התחלה בגלות (גול עצמי). עיינו בהרחבה בערך ניתוח ביקורתי של יציאת מצרים.
• להימצאות בני ישראל במצרים - יש כל הזמן עדויות על גורמים זרים שמיים במצרים, ועל 'עפירו' ("עברים", שבטים נודדים מעבר הנהר) שנכנסו, שלא לדבר על החיקסוס המפורסמים, שיש שקושרים אותם לבני ישראל. לדעת מה מתוך הגורמים הוא בני ישראל (שכזכור לא הייתה להם אז תורה, וייתכן שהם די נטמעו) - קשה לדעת.
• לעבדות במצרים - מצחיק. עבדות במצרים הייתה לחם חוקם של השליטים.
• ולהתארגנות לכיבוש הארץ בקדש ברנע - מישהו יכול להצביע במאה אחוז על השאלה היכן היא קדש ברנע? והאם באתרי "התארגנות לכיבוש" אחרים תמיד נמצאו ממצאים? מדובר בשהות קצרה מאוד, במדבר שבו הרוח סוחפת הכול.
• בברנע לא נתגלה אפילו שבר חרס אחד מימי משה - ראו לעיל. מתי הם ימי משה, אגב? והאם זה שלא נתגלה שבר חרס אחד לא מרמז שזיהוי המקום הוא מוטעה, או שהזמן מוטעה?
• גם ערד, העיר שהדפה את הפלישה הישראלית מדרום בראשות משה, עפ"י המקרא, היתה חרבה בימיו - גם כן תלוי בשאלת זיהוי המיקום והזמן. אבל אני מודה שאיני בקי מספיק בשאלת הממצאים הארכיאולוגיים כדי להתייחס לדברים בפרטנות.
• הסכסוך עם "מלכי אדום", שלא התירו למשה לעבור בארצם, אינו היסטוריה. בימי משה לא היו לאדום מלכים. האדומים היו אז שבטי נוודים דלים בלבד, ללא מלכים וללא ממלכות - מבחינתי גם 'מוכתר' יכול להיות מלך. לפי התורה המלוכה באדום לא עברה בירושה, מה שמלמד על הנהגה מסוג שונה מהמונרכיה הדינסטית.
• כמו "המתנחלים" הישראלים בגב ההר המרכזי בעה"י המערבי (ההבדל היחיד בין מתנחלי עבה"י המזרחי למערבי הוא, שבכנען לא נתגלו עצמות חזירים). - ביסוס? (ואגב, מה עם המזבח בהר עיבל, שהולם מדי את דברי התורה וספר יהושע?)
• משה הקים קואליציה ישראלית באזור הגלעד המצומצם בלבד, בעבר הירדן המזרחי. בירת האזור היתה פניאל, עיר שלפי הזכרון המקראי יסד יעקוב (ליד היבוק) - ומאיפה זה?
• תולדות ישראל במדבר, הקמת אוהל מועד וכליו, תשמישי הפולחן, כולל ארון הברית והלוחות - הם מיתוס - וזה על סמך מה?
• בתורה זוהה ספר פולחן מלא המתאר "מעגלי קדושה" שבמרכזם הארון והכרובים. זהו ספר אוטופי, לא היסטורי, המתאר "תור זהב" בימי המדבר - עובדה או דעה? מי 'זיהה' את הספר ועל סמך מה? (איני מכיר חוקר מקרא אחד שמסכים עם משנהו באשר ל'זיהוי ספרים' כאלה ואחרים)
• היום ברור שמשה רבנו לא היה מחולל המונותאיזם - למעשה גם התורה לא חושבת כך, ולדבריה הוא היה קיים הרבה לפני משה. אבל דווקא יש הסבורים שהמהפכה המונותיאיסטית הישראלית באה בעקבות המהפכה המצרית של "אל השמש היחיד", ויש הסבורים שהמצרים הם אלה שקיבלו את הרעיונות מהעברים.
• הוא היה עובד אלילים פגני, ככול בני תקופתו - מקור?
• "הרפורמה הדתית" היחידה שלו היתה מיזוג שני אלים - האורקל המדברי-אדומי ה' עם "אל-עליון", ראש הפנתיאון הכנעני, והפיכתם ליישות אלית אחת (תופעה שגרתית במזרח הקדמון, למשל: אמון-רע המצרי) - מקור? אלו נראים גיבובי תיאוריות והיפותיזות.
• משה היה פתס - "מלך" כוהן, עפ"י הדגם השלטוני החל מימי שומר. הוא יסד שושלת כוהנים ונישל את כוהני-ראובן, שהיו הכוהנים הקדומים של ישראל, מימי יעקוב (בימי קדם הבכור שימש בכהונה). הד לריב על הכהונה בימי משה מוצאים בסיפורי דתן ואבירם.
• כוהני משה הם היחידים במקרא המכונים מפורשות "כוהני ה'" (-השם המפורש). בין צאצאיו נמנים הכוהנים יהונתן בן-מ^נשה ועלי כוהן שילה. שמו של עלי נגזר מ(אל-)עליון הכנעני - כל זה מבוסס על מה?
• תעודה ארכיאולוגית אוטנטית אחת בלבד מעגנת את "ימי משה" המשוערים - "מצבת ישראל" מימי מרנפתח (1207 לפנה"ס), בנו של רעמסס השני. מרנפתח מזכיר את השמדת ישראל כליל, ללא השארת שריד מהקואליציה (הציטוט המדויק: "ישראל הושם, אין לו זרע") - התעודה אינה מדברת על משה, אלא על קיומו של ישראל. מי שמקבל את התרברבותו של הפרעון ש'ישראל הושם' כאמת היסטורית, לא נראה כבעל חשיבה ביקורתית של ממש.
• ואמנם גם התנ"ך זוכר "שבר לאומי" משמעותי לאחר מות משה בהר נבו, מול יריחו. ההיסטוריה הישראלית שלאחר ימי משה, במערב הירדן, החלה מחדש - וזה מאיפה? זה נקרא ש'ישראל הושם'?
• רק בימי שאול קמה קואליציה חדשה, ללא קשר עם הקודמת, של משה, שנשאה את השם ישראל - זו כבר ממש נראית בדיחה. ומניין הזיכרון ההיסטורי על ה'ישראל' הקדום? ולמה השימוש החוזר בשם? ומאיפה צצה אותה קואליציה ומה שורשיה? ומניין כל זאת?
• יהושע בין-נון לא היה תלמידו ולא יורשו של משה. עפ"י המחקר יהושע היה ככול הנראה רוזן-שכם כנעני, מצרי למחצה (יהושע היה בן אפרים, שהיה שבט כנעני-מצרי; "נון" הוא אל המים העליונים המצרי) - שוב גיבובי תיאוריות והגיגים על סמך בדלי רמזים. ולומר שזו "דעתו של המחקר" היא בדיחה. אין ל"מחקר" דעה, אלא לכל חוקר דעה משלו.
• דברי הימים, שנכתב בידי כוהנים מיהודה, בכלל לא מכירים את מפעלי יהושע "הישראלי". בדה"י יהושע נזכר רק כבנו של נון, בשורה זניחה אחת. בעלי דבה"י לא היו יכולים להתעלם מיהושע אילו היה כובש הארץ ההירואי ומנחילה לשבטים. יהושע היה בן דמותו המיתולוגי של יאשיהו (כמו דויד) - דברי הימים לא מזכירים כלל את הגלות במצרים, שכן זה בעייתי מבחינת התביעה על הבעלות על הארץ. לכן קיומו של 'כובש הארץ' בעייתי גם הוא, וכמובן נוח להתעלם ממי שאינו מן השבט שלך. אבל מה הקשר למיתולוגיה וכל זה?
• משה לא היה נביא. אין בינו ובין הנביאים הקלסיים (למשל ישעיהו הראשון וירמיהו) שום דמיון - זה רק אומר שמשה לא היה מהנביאים הקלסיים. אבל את כבר הרמב"ם אמר...
• לפי מחקר המקרא המודרני, במיתוס הקדמון נחשב משה כאל כנעני (לעתים מתחרה באלוהים עצמו), או כבן-אל (כדוגמת שאר האבות, למשל יצחק, ואחר כך ישוע, שתולדות חייו כמעט הועתקו מהביוגרפיה המקורית על משה) - שוב "לפי המחקר", כשאיזה שלושה חוקרים העלו תיאוריה ספקולטיבית כזו. מאיפה זה מגיע? מה הביסוס?
• כל זאת בהסתמך על הספר "תעלומת משה רבנו" בסדרת "התנ"ך החילוני" מאת משה יהלום - אכן מקור מוסמך ומדעי.

יש לשים לב שחלק גדול מהטקסט כלל אינו מתייחס למשה רבנו. קשה לי להאמין שבנאדם רציני יכתוב כאלו גיבובי מילים ויאמין בהם. כל תיאוריה כזו במקומות אחרים (היסטוריה מודרנית למשל) הייתה נדחית בבוז על הסף. מספיק לומר שאין תיעוד חיצוני על קיומו של משה, ושבעצם לא אמור להיות כזה לאור הנסיבות. קיומו של משה במסורת הוא חזק מאוד, ובשביל חוקרים מסוימים (כמו אלו שמביא יהלום!) זה מספיק כדי להניח את קיומו, ובשביל אחרים, שמעדיפים תיאוריות קונספירציה של המצאת אנשים (כנ"ל לגבי ישו ומוחמד, אגב), שום דבר לא יספיק. הלל • שיחה • תיבת נאצות 11:26, 20 בדצמבר 2006 (IST)

בנוסף לביקורת הצודקת והנכונה של הלל על דברי השקר שנכתבו בזדון ובמגמתיות על משה רבנו, אני מביא לדיון משפט נוסף מהערך: "השם משה הוסבר על ידי חז"ל כ"מי שנמשה" (למרות ששמו נגזר מ"מושה" ולא מ"נמשה"), זאת במגמה להפחית מדמותו בעין העם (משה גם אינו הגיבור ב"הגדה" של פסח).". משפט זה הוא כקודמיו מגמתי ומזלזל. חז"ל מעולם לא הפחיתו מכבודו של משה אלא להיפך ואף אמרו עליו ש"הוא (משה) אדון לכל הנביאים" (מתוך י"ג עיקרי האמונה). בשל כך השמטתי משפט זה מן הערך ומי שחושב אחרת יאמר זאת. נחומי 14:28, 21 בדצמבר 2006 (IST).

לדעתי יש לערוך את הערך משה מחדש כיוון שמעיקרו הוא מבוסס על דעות אתאיסטיות מהספר "התנ"ך החילוני" וזאת בהדגשה כי כל הכתוב הוא רק דעות ללא כל ביסוס. נחומי 14:34, 21 בדצמבר 2006 (IST).

ותגיד לי, היכן בהגדה של פסח מוזכר משה? צריך להזכיר את העובדה הזו.

ולוץ מזה, הבעיה היא שגם אתה רוצה להכניס דעות ללא ביסוס, בתנאי שאלו יהיהו דעות שלך. eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 16:29, 21 בדצמבר 2006 (IST)

עימנואל, משה אינו מוזכר בהגדה. האם מדובר במגמתיות של חז"ל לדחוק אותו מהבמה? זו ספקולציה לשמה. הלוא יש אלפי מאמרי חז"ל נלהבים על משה (עיין בספר האגדה), והם מאדירים את שמו אפילו יותר ממה שמוזכר בתורה. כך שהטיעון הזה אינו רציני ולא לעניין.

לגבי הנקודה השנייה - כולנו חוטאים בזה. כולנו חושבים שלדעות שלנו יש ביסוס ושלאחרים כן. אבל רצוי לא להכניס כל הבל לאנציקלופדיה; זה באמת משאיר טעם רע. הלל • שיחה • תיבת נאצות 16:32, 21 בדצמבר 2006 (IST)

בשביל זה לא שיחזרתי. אבל עדיין אי אפשר שלא להזכיר את העובדה הזו, שמשה לא מוזכר בהגדה. אפשר לא לתת לה פרשנות, אבל חייבים להזכיר אותה. eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 16:36, 21 בדצמבר 2006 (IST)

משה מוזכר, לדעתי, פעם או פעמיים בהגדה, בחצי פה. יש שם איזה "ביד משה עבדו" או משהו דומה, לא? אביעד המקורי 16:41, 21 בדצמבר 2006 (IST)

טוב, אני רואה שהפסקה הזו הוספה לפני שבוע ומשהו ע"י אלמוני. הוא הוסיף גם את הפסקה (או רוב הפסקה?) על השם. צריך אולי לטפל גם בה. בכל מקרה זה באמת עושה רושם הכל לקוח מתוך ספר פופולארי אחד, שזה בעייתי בלשון המעטה. eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 16:45, 21 בדצמבר 2006 (IST)

לגבי ההגדה - אביעד, משה לא מוזכר בהגדה. אבל זה "וורט" (כמו שזה שיש פרשה אחת בתורה מאז ספר שמות שמשה אינו מופיע בה, והגר"א אמר שזה בשביל לממש את בקשתו מה' 'מחני נא מספרך אשר כתבת'). לא כל "וורט" צריך להיכתב (למרות שאין לי התנגדות עקרונית; זה סתם נראה לי מיותר. אולי בערך הגדה של פסח זה יכול להופיע, כמלמד על אופי ההגדה). לא בדקתי את הפסקה על השם. אולי יש שם עדיין שטויות?... הלל • שיחה • תיבת נאצות 17:02, 21 בדצמבר 2006 (IST)

אני אמנם לא מומחה ולא בן-מומחה, אבל הזיכרון שלי לפעמים עוד עובד:

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַים מַה הוּא אוֹמֵר? וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא, וְעַל הַיָּם מה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יי בְּמִצְרַים, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יי, וַיַּאֲמִינוּ בַּיי וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

— הגדה של פסח

אביעד המקורי 17:31, 21 בדצמבר 2006 (IST)

הרמב"ם אינו מונה את אגדת רבי יוסי הגלילי כחלק מן ההגדה; וגם בכתבי יד לא מעטים של ההגדה שהקטע כן נמצא בהם [וברבים אין], סופו של הפסוק שהבאת אינו מופיע (ובאמת מוזר, כי אין צורך בו). הלל • שיחה • תיבת נאצות 17:47, 21 בדצמבר 2006 (IST)

לא יודע לגבי הרמב"ם, זה מופיע בוויקיטקסט וכידוע זה מה שקובע. (-: אביעד המקורי 17:50, 21 בדצמבר 2006 (IST)

חזק, אביעד המקורי. (95.86.90.146 11:34, 22 בינואר 2013 (IST))

משה רבינו לא נכנס לארץ המובטחת ?

חשבתי שהארץ המובטחת כוללת את עבר הירדן עד עיראק, את כל מדבר סיני, והלאה כדי חתיכה נאה ממצריים עד הנילוס. מכאן שמשה נולד על גבול הארץ המובטחת (הנילוס) והעביר חתיכה נאה מחייו בתוכה.

יש להוסיף הפניה לערך

שלום רב,
באם הייתי יודע כיצד לעשות זאת בעצמי, הייתי עושה. כשכותבים בחיפוש של ויקיפדיה "משה בן עמרם" לא מגיעים למשה, אלא לדף החיפוש. סבור אני כי יש להוסיף זאת לאחד מדפי ההפנייה למשה (יחד עם משה רבנו וכד').

אני לא חושב שסביר במיוחד שמישהו יחפש "משה בן עמרם" ומאחר שלא ימצא לא ינסה לחפש "משה רבינו" (למעשה, אני מאמין כי קודם ינסו את "משה רבינו", או אפילו פשוט "משה". בכל מקרה, בתוצאות החיפוש מופיע הערך כבר בעמוד הראשון, כך שגם מכאן אנו "מכוסים". זהר דרוקמן - אהמ 19:44, 19 בפברואר 2007 (IST)

דווקא אני מסכים שיש לעשות הפניה, שהרי הוא מכונה גם כך. הלל • שיחה • תיבת נאצות 21:14, 19 בפברואר 2007 (IST)

הפניות לא עושים בשביל הפורמליות, אלא לפי צורך. אני לא רואה כאן אותו. זהר דרוקמן - אהמ 22:35, 19 בפברואר 2007 (IST)

הצורך ברור. בנאדם אומר לעצמו: וואלה, זאת אנציקלופדיה, בטח כותבים פה לפי השם המלא. אם הוא יחפש "משה בן עמרם", הוא לא ימצא את זה בתוצאות הראשונות. הלל • שיחה • תיבת נאצות 23:04, 19 בפברואר 2007 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ניסית? כי אצלי זה אחת מהראשונות. ובן אדם שיאמר כך יתקשה מאוד בנסיונו למצוא את משה בכל אנציקלופדיה אחרת. השם המלא איננו נפוץ במיוחד והרוב מכירים את משה כ"משה רבינו" או, כפי ששם הערך מייצג כ"משה" ואחת משתי אפשרויות אלה תהייה זו הראשונה שיחפשו. אני ראוה שכבר יצרת ולא אכנס אתך למלחמה בנושא, כי מדובר סך הכל בהפניה, אבל היא עדיין מיותרת לחלוטין. זהר דרוקמן - אהמ 23:16, 19 בפברואר 2007 (IST)

תתפלא, אך אני נוהג לחפש אישים מהמקרא בשמם המלא, למשל שאול בן קיש, ולאו שאול המלך.
בנוגע לטענה כי לא עושים זאת בשביל הפורמליות- שמע לי, אין זאת אך ורק למען הפורמליות. הדבר דומה לאדם אשר יחפש את הערך "דוד גרין" באנציקלופדיה, אך לא יימצא את ראש ממשלתינו הראשון, אלא ייתקל ברשימה של אנשים הלא קשורים כלל לערך. אמנם סביר להניח כי לאחר מכן יחפש את הערך "דוד בן גוריון", אך אל לנו לחשוב כך, אלא בצורה כי יהיה נוח יותר להגיע לערך המיועד; ולכן יש להוסיף את כל ה"סינונים", "פסאודונים", "אנונים" וכיו"ב. --גילמש 23:10, 19 בפברואר 2007 (IST)

מה כתוב תחת "משה בן עמרם" באנציקלופדיה העברית? זהר דרוקמן - אהמ 23:16, 19 בפברואר 2007 (IST)

מי ששינה

את רוב הפיסקה של שאלת קיומו של משה זה אני רפאל בן עזרא כי זה ממש לא היה קשור שם כל ההתברברות של הכותב הקודם ואפשר לכתוב על זה 20 דפים (מי שמבין), הקוראים לא באו לקרוא על קיומו של משה אלא על חייו ומעשיו ולכן לא נראה לי שזה שייך לשים את השאלה ארוכה וחשובה זו במיעוט כה קצר של שורות חסרות ערך אנציקלופדי ולהשוות לעניינים לא קשורים בעליל, אפשר להעביר זאת לערך אחר בשם "שאלת קיומם של אנשים קודמים" כמה שזה נשמע מטופש כי זה באמת החשיבות של שאלה טפשית זו.

לא אתה תחליט שהקוראים "לא באו לקרוא על קיומו של משה" וששאלת קיומו היא "טפשית". אין לבצע בערכים שינויים גדולים ללא דיון מקדים בדף השיחה. ‏pacman - שיחה 16:40, 25 בנובמבר 2007 (IST)

פאקמן, תרגיע - כל הסבה שענית לו בחריפות כזו היא הוטו שאתה מטיל בכל פעם שנכתב ערך בענייני השקפה יהודיים, מעין צנזור כמו זה שהטילה רוסיה הצארית על מערכת העיתונים היהודית ברוסיה בעת הפוגרומים, וגם לאחר מכן בימי הקומוניזם. מה יש?! חלפו כבר ימי הק.ג.ב. אולי די לרִילִיגְּיוֹפֿוֹבְּיַה הזו שלכם? (95.86.90.146 11:09, 22 בינואר 2013 (IST))

על פי חז"ל למשה היו שמות נוספים...

ציטוט:
שמו
... לפי המסופר בתורה, משה נולד מספר חודשים לפני שבת פרעה העניקה לו את שמו. סביר להניח, שבמהלך תקופה זו קיבל משה גם שם ממשפחתו, אלא ששמו הראשון, אם אכן היה לו כזה, לא נמסר בתורה, והוא ידוע רק בשם שקראה לו בת פרעה - משה.

על פי חז"ל למשה היו שמות נוספים...
1. ירד, 2. חבר, 3. יקותיאל, 4. אביגדור, 5. אבי סוכו, 6. אבי זנוח, 7. טוביה, 8. שמעיה, 9. בן נתנאל 10. בן אביתר

עיין
עשרת שמותיו של משה (באתר דעת)

--צדפ 13:15, 3 בינואר 2008 (IST)

ככל הידוע לי, כך היא משמעות הכתובים בדברי הימים, ועל כן ראוי להוסיף בפנים הערך. --ויקפדן מלמד 05:08, 13 בינואר 2008 (IST)

משהו לא מסתדר לי עם הערך

כתוב שאין הוכחה ארכאולוגית למשה רבנו ז"ל, אבל זה לא הכי נכון כיוון שפפירוס איפואר משמש הוכחה כמעט ואבסולוטית לרבים, לכן אי אפשר לקבוע שאין הוכחה, ישנן מספר הוכחות נוספות, אני אברר עליהן ואשתדל להדביקן כאן. ארז הלבנון - שיחה 18:22, 7 באוקטובר 2008 (IST)

גם אם מקבלים את פפירוס איפוור כמדוייק, משה עצמו לא מוזכר בו למיטב ידיעתי. ‏DGtal‏ 19:06, 7 באוקטובר 2008 (IST)

הערת אגב.

כשיש לנו ספר תורה העובר במסורת מדור לדור, ונכתב בסכום אותיות זהה ובצורת אותיות מדויקות ומסורתיות, איזה בן אדם ריאלי צריך עוד חרסים ופפירוסים מעבר לכך. הגדרה נכונה - שיחה 16:21, 23 באפריל 2009 (IDT)

נכון. זה מתאים רק לאנשי ריליגיופוביה המחפשים ראיות־נגד כל חייהם כדי לנגח את המסורת, ולהשליט טרור וצנזורה על כל שנראה להם אנטי־פקרני. (95.86.90.146 11:12, 22 בינואר 2013 (IST))

לא נכתב מספיק על הקשרים המשפחתיים של משה..

מאחר ואנשים לוקחים כמובן מעליו שמשה היה אח לאהרון ולמרים, למרות ההזכרה של מרים בערך. בנוסף אין שום כתיבה על משפחתו ה"מאמצת" של משה- משמע אמו המאמצת, מי היה אביה, מה עלה בגורלה. למרות ההזכרות על כך, אין דבר במפורש. גם על יחסי רעמסס ומשה לא נכתב במפורש...האם היו אחים? אחיינים?

פרשנות אישית שלא במקומה

בהתחלת הערך מובא דיון בבעיות העורך אודות קריאת השם משה על ידי בתיה בת פרעה, ואני משועשע מכך, הרי מעבר לספר התורה אין שום מסמך ארכיאלוגי המדבר אודות משה, וכל הערך מסתמך על סיפור המקרא בתנ"ך חומש שמות, ואם שם מופיע שהשם ניתנה לו על ידי בתיה בת פרעה, כך זה יופיע בערך, ולא צריך להיות כתוב דיון ארכאי ושאלות האם בתיה ידעה עברית, והאם השם הנכון היה צריך להיות משוי או משה, הערך דורש מחיקת הקטע המיותר הזה. הגדרה נכונה - שיחה 16:27, 23 באפריל 2009 (IDT)

זה שאתה לא מכיר במדרש השמות או בפיקפוקים על אודות הכתוב בכתבי הקודש, לא הופך את העניינים האלה לפרשנות אישית של מי מהגולשים. יפה יהיה אם יובא מקור לטענות, אולם אלה טענות מוכרות שאין צורך למחוק. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:51, 2 במאי 2009 (IDT)

פרשנותו של אברבאנל

ראוי להוסיף את פרשנותו של אברבאנל שמי שקראה למשה את שמו זו יוכבד אמו ולא בת פרעה. (נכתב על-ידי אלמוני ב-16:17, 3 במאי 2010)

שמו

קשה לי להאמין שיש קשר בין שמו לבין אופן הגיית השם באנגלית, כפי שנכתב בעריכה זו. רוליג • שיחה • אמצו חתול 22:53, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

מסכים איתך.--Dxrd - שיחה 20:44, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

אין לזה שחר. גילגמש • שיחה 20:52, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

מי שאל אותך (האחרון)?!

משה נזכר בספרים קודמים כך טוען האבן עזרא,

אבן עזרא שמות פרק ב

שם משה מתורגם מלשון מצרים בלשון הקדש. ושמו בלשון מצרים היה מוניוס. וכך כתוב בס' עבודת האדמה הנעתק מלשון מצרים אל לשון קדרים. גם ככה בספרי חכמי יון.

שמו ממקור מצרי?

האם יתכן שבת פרעה אמרה "כי משיתיהו מן המים" בשפה המצרית הקדומה ולכן קראה לו "משה" כי הפועל "למשות" הוא מילה מצרית קדומה? ובעצם השם "משה" הוא מילה מצרית קדומה? גיל תיכון • דבר איתי 12:44, 5 באוקטובר 2010 (IST)

השם משה: מצאנו שהשם משה (מאוסה) היה מצוי במצרים, וכן לכמה מהפרעונים היה את יסוד השם משה בתוך שמם. (פרופ' מיכאל אבי-יונה, פני עולם המקרא, עמ' 112. וע"ע אנציקלופדיה עולם התנ"ך, שמות, עמ' 32. ובפירוש 'דעת מקרא' התייחס לגישות השונות, וכך כתב: "יש אומרים, כי ידעה לשון הקודש וכי קראה לו שם עברי; ויש אומרים שקראה לו שם בלשונה, ושם זה נשתנה בהגייה עברית ל'משה'; ויש אומרים, כי השם 'משה' הוא בעיקרו שם במצרית... ועל כל פנים מדרשו 'כי מן המים משיתיהו' מוסב על הצורה העברית 'משה'. ע"ש באורך). פוגמישו - שיחה 16:41, 18 באוקטובר 2011 (IST)

התומכים בטענה ששמו של משה הוא ממקור מצרי משווים אותו למילה המצרית "mess" (ללדת) או "mose" (ילד), למשל השם: "יעחמס" שהיה נפוץ בקרב מספר פרעונים משמעותו היא ככל הנראה: "מולד הלבנה", או השם: "רעמסס" ו/או הגרסא האחרת שלו "רעמוסה" שפירושם הוא "נולד מאל השמש רע".--Dxrd - שיחה 23:37, 12 בנובמבר 2012 (IST)

בנוגע לשאלת קיומו של משה

מנתון המצרי, וכירימון (היסטוריון מצרי נוסף), מספרים על משה ועל יוסף, ועל אירועי יציאת מצרים, כחלק ברור ומתועד בהיסטוריה המצרית. (נגד אפיון, יוסף בן מתתיהו).

לשון יפה יש ללייבל רזניק (ארכיאולוג, חוקר וסופר) : "עמית מצרי של יוספוס היה כירימון, פילוסוף, היסטוריון, ומנהל הספרייה האלכסנדריאנית. גם לו, כמנתון, הייתה גישה לארכיון, ובהתבסס על מסמכי הארכיון חיבר ספר על ההיסטוריה של מצרים העתיקה... חשוב לציין שבעל הגישה לרשומות המצריות העתיקות, כירימון, מנהל הספרייה הלאומית האלכסנדריאנית, מאשר את קיומם של משה ואת יציאת בני ישראל ממצרים". (התנ"ך מן השטח – ראיות ארכיאולוגיות והיסטוריות לתנ"ך, כרך א': תורה, עמ' 158-159. בהוצאת ראובן מס, תשע"א). פוגמישו - שיחה 16:45, 18 באוקטובר 2011 (IST)

סיפורו של כירימון מובא במלואו כפי שכתב יוספוס במקור הבא: [1] רק צריך לתרגם נכון ולהוסיפו לערך.--Dxrd - שיחה 23:17, 12 בנובמבר 2012 (IST)

לגבי מקור השם 'משה'

לגבי מקור השם משה ועוד שמות.. כתוב במקורות תורניים שרוח הקודש נזרקת בהורים כשהם רוצים לקרוא לבנם שם. זאת אומרת שמתעורר בהם רגש לדעת לאיזה שם לכוון ולקרוא לבן למרות שאין סיבה ראלית לשם מסוים ו'מדרש שם' כוונתו שמכוונים לאותה רוח הקודש לנסות לומר איזו הרגשה הרגישו ההורים ולכן החליטו על שם זה וכידוע רוח הקודש לא קשורה לשפה כל שהיא אלא לרגש פנימי שמובהר בצורה מוחלטת גם מבלי לתאר אותו במילים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.59.151 19:06, 31 באוקטובר 2011 (IST)

עוד בקשר לשמות שלו- אם כבר יש תת כותרות שכל המשמעות שלה זה לדבר על השמות שלו אז למה להוסיף את הפרושים על השמות שלו (ויש הרבה כאלה9 כמו שכבר הוספתי ומחקו? Yotam8800 - שיחה 15:13, 7 במרץ 2012 (IST)

הוספת ציטוט ארוך - אין צורך בציטוט כזה, די בהערת שוליים שמקשרת אליו. דוד שי - שיחה 20:05, 7 במרץ 2012 (IST)

האגדות על משה מצביעות על קיומו?

נכתב בערך: "גם האגדות שנקשרו במשה מצביעות באופן פרדוקסלי על קיומו: סיפור "משה בתיבה" היא אגדה מקובלת בעולם העתיק להסבר מוצאם של מנהיגים שלא קיבלו את מעמדם בירושה (דוגמאות נוספות לכך: כורש, סרגון מאכד מלך אשור ועוד). כן לגבי האגדה (שאיננה מופיעה בתנ"ך) על המבחן שערכו לו יועצי פרעה (הבחירה בין גחלים לוהטות לזהב) - גם זו הייתה אגדה "קלאסית" להצדקת מנהיגות שלא באה בירושה בעולם העתיק, אם כי בדרך כלל המנהיג המיועד היה בוחר בזהב."

בתור קורא חובב ועורך חובב עוד יותר בויקיפדיה, אני מודה שלא הבנתי כיצד האגדות הנ"ל מצביעות על קיום נשואם. לדעתי יש להבהיר את הקטע או למוחקו. משתמש כבד - שיחה 02:42, 10 ביוני 2012 (IDT)

הצבת תבנית:רב

חשבתי שזה יהיה נחמד אם נציב את תבנית:רב בערך על משה. ככה אפשר להראות בצורה יפה את השתלשלות התורה ממתן תורה ועד ימינו--EsB - שיחה 14:19, 18 ביולי 2012 (IDT)

יראה מגוחך, אולי כדאי לבנות תבנית {{נביא}} • חיים 7 • (שיחה) • כ"ח בתמוז ה'תשע"ב • 17:56, 18 ביולי 2012 (IDT)

משה רבנו גדול מכל תבנית. דוד שי - שיחה 20:00, 18 ביולי 2012 (IDT)

אני מסכימה עם דוד שי. יעל • שיחה 20:05, 18 ביולי 2012 (IDT)

התואר 'רבי' או 'רב' החל לשמש רק בימי חז"ל, ומעולם לא הוחל רטרואקטיבית על החכמים בתקופת הזוגות והדורות שקדמו להם. בברכה, משתמש כבד - שיחה - 20:42, 18/07/12

ברמה העקרונית אני מסכים עם כולכם. ברמה ה"מעשית" אני לא בטוח עד כמה שם התבנית חשוב. התבנית הזו זהה במראה לתבנית"חז"ל. הזכרתי שאני רוצה להראות את השתלשלות התורה? ממשה עד הרמב"ם לדוגמה, או הרב קוק.--EsB - שיחה 22:34, 18 ביולי 2012 (IDT)

אפשר לעשות את התבנית "נביא" כמו שחיים 7 הציע? אני חושב שבין משה לבין עזרא הסופר היו גם אנשים שלא היו נביאים.--EsB - שיחה 11:16, 19 ביולי 2012 (IDT)

משה כבר משוייך לקטגוריה:נביאים בתנ"ך, אבל לדעתי תבנית נביא אינה מתאימה לו, כי 'נביא' אינה ההגדרה הראשונית שלו. כנ"ל לגבי האבות, למשל. בברכה, משתמש כבד - שיחה - 14:04, 19/07/12

מדוע לא נביא? הרי הוא נקרא גדול הנביאים.--EsB - שיחה 20:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים עם המתנגדים לשימוש בתבנית. מי-נהר - שיחה 23:55, 1 ביולי 2015 (IDT)

שאלת קיומו של משה לעומת משה ההיסטורי

בויקי האנגלית האובייקטיבית יותר נהוג לכתוב "פלוני ההיסטורי" למשל The historical Jesus. אני חושב שיש לייישם זאת גם לסעיף "שאלת קיומו של משה". ―79.176.113.107 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)}

שם מובהר שאין מחלוקת על קיומו ההיסטורי של ישו ופה יש מחלוקת על קיומו של משה והפיסקה עוסקת במחלוקת. אפשר להגיה: "שאלת קיומו של משה ההיסטורי" בברכה, משתמש כבד - 01:09, 25/01/13

הייתי כותב "מחלוקת" או "החולקים על קיומו", או לפחות מציין בראש הפסקה שבעבור חוקרים מסוימים, הקביעה אודות קיומו מוטלת בספק.

הצד השווה בהצעותיך שנקודת המוצא שלהם שמשה התקיים. אך אכן כמו שנקודת מוצא זו אינה ניטרלית, גם נקודת המוצא לפיה ישנה שאלה אינה ניטרלית. לכן לדעתי אפשר לכתוב ראיות לכאורה לכך שמשה היה דמות היסטורית, אם כי זה קצת מסורבל... בברכה, משתמש כבד - 09:59, 27/01/13

הרבה ערכים מציגים את קיום האושיה בה הם עוסקים כאקסיומה, לדעתי זה ראוי גם במקרה של משה, הרי כשאומרים שיש מחלוקת אודות קיומו, ראשית כל צריך להציג את הוגי המחלוקת. לא תסכים? ―79.176.113.107 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, כי הערך עוסק במשה ולא בסוברים שאינו קיים. אין להביא ראייה מערכים העוסקים בדמות שאין מחלוקת על קיומה. בברכה, משתמש כבד - 11:10, 29/01/13

לא הבנתי איך דבריך קשורים לשכתבתי. אולי לא הבנת אותי. אני אומר שאם יש מחלוקת על קיומו, צריך לציין מי התחיל\פתח\המציא אותה, לפני שמציינים למה.

אז אולי נכתוב קודם מי המציא את משה? התנ"ך? ומי חיבר את התנ"ך? וחזרנו לנושא הערך. בברכה, משתמש כבד - 11:45, 29/01/13

לדעתי אתה סוטה מהדיון עם תשובה זו.

את מקום קבורתו העלים המקרא במתכוון?

ממתי כשמישהו מספר לך שהוא לא יודע עובדה מסוימת זה נקרא שהוא מעלים ממך מידע במתכוון? המקרא כותב שלא נודע מקום קבורתו, זו לא העלמת מקום קבורתו במתכוון. בכלל, התוספת הזו לא קשורה לנושא. אם מישהו יכול לערוך, אשמח (החסימה של רימון לא נותנת לי...) 95.86.111.65 15:29, 13 במרץ 2013 (IST)

כיום הגירסה היא: "עם מות משה, נעלם מקום קבורתו, והתורה מספרת ש"לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". אני משער שזה פותר את הבעיה. Uziel302 - שיחה 13:44, 25 בינואר 2014 (IST)

בת פרעה מוצאת את משה, פרדריק גודול, 1885

תמונת עירום נוצרית זו לא מתאימה במאמר המתאר את משה על פי המקורות המקראיים-יהודיים. למותר לציין שהוא לא נח לרוב הקוראים המגיעים לקרוא על משה, ולא מעוניינים לחזות בכך. אמנות עירום מתאימה למאמרים אחרים בוויקיפדיה. לא ראיתי הנהגה כזו במאמרים על דמויות דתיות אחרות, והוא אינו יאה כאן. בברכה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן, אם הערך נראה כמתאר את משה על פי המקורות המקראיים-יהודיים בלבד הוא מוטה וזו בעיה. אני חושב שפשוט יש חפיפה די גבוהה בין התנך היהודי ובין התנך הנוצרי בכל הנוגע למשה. לגבי מה נוח לקוראים לראות או לא, זו שאלה כללית בנוגע להצגת עירום בוטות בוויקיפדיה. אולי יש מקום להשתמש בתבנית:תמונה מוסתרת. יש לפתוח דיון נפרד לשם קבלת תמיכה לשימוש בתבנית זו. בנוגע לדמויות דתיות אחרות, אם יש לך יצירות אומנות רלוונטיות אני משער שהן יתקבלו בברכה, גם אם הן כוללות עירום. Uziel302 - שיחה 13:40, 25 בינואר 2014 (IST)

לא מקובל לשים תמונות כאלו בערכים בנושאים אלה מסתבר שדווקא ערכי התנך בויקיפדיה מלאים בתמונות עירום. כבר דנו בכך מספר פעמים והכריעו שאם תמונת העירום אינה קשורה בצורה ישירה לערך כגון ערך על איבר בגוף האדם או ערך על היצירה האומנותית הספציפית וכדומה אז אין מציגים תמונה זו. ואם כל הכבוד ליצירה האומנותית אין צורך דווקא בה במסגרת הצגת המידע על משה או על שמו וסיפור מציאתו. מי-נהר - שיחה 00:45, 26 בינואר 2014 (IST)

הסרתי התמונה, ניתן להתייחס אליה בפרק של יצירות בתרבות (או ליצור לכך ערך בפני עצמו)). ניתן להביא אחת משלל התמונות הרבות שנעשו על בת פרעה ומציאת משה ביאור ללא עירום בוטה. מי-נהר - שיחה 00:50, 26 בינואר 2014 (IST)

החזרתי לגרסה יציבה עם התמונה מפני ההליכים המקובלים. מאד לא לענין שמרבית ערכי האישים העיקריים בתנך מלאים בתמונות עירום. אם כל הכבוד לסגנון האומנות ולתפוצתו בתקופה מסויימת. זה אינו לענין להשתמש ביצירות אלה בערכים הללו. אין צורך מידעני בהן לטובת הערכים. אין מדובר בתמונת האיש אלא בתמונת עירום של האיש. זה כמו לשים בערך על אברהם לינקולן או מלכת בריטניה יצירה עליהם בעירום בוטה. ניתן לכתוב ערך על תמונות של התנך או תמונות התנך בעירום אם זה כה חשוב מידענית. השימוש המוגזם בתמונות אלה בגוף הערכים על אישים בתנך אינו ראוי. מי-נהר - שיחה 01:32, 26 בינואר 2014 (IST)

גישתי היא שאם יש תמונה שמיעוט משמעותי של הקוראים אינו מעוניין לראותה, יש להסתירה בשביל לאפשר להם את הבחירה. במקרה של הסיטואציה הספציפית של מציאת משה בידי בת פרעה יש המון תמונות בוויקישיתוף, אז אני מציע פשוט להחליף את התמונה הקיימת בתמונה הזו או בכל אחת מהתמונות שבקטגוריה הייעודית. בברכה, משתמש כבד - 01:42, 26/01/14

מה עמדתך למשל הערך על בת שבע ? מי-נהר - שיחה 01:59, 26 בינואר 2014 (IST)

שמה כל התמונות בוויקישיתוף הן תמונות עירום, אז לדעתי צריך להציג תמונת עירום (אחת או יותר) מוסתרת. אבל רוב הוויקיפדים מחליטים בנושא הזה לפי מה שמפריע או לא מפריע להם אישית, ובשביל לחסוך קליק אחד לרוב שתמונות עירום אינן מפריעות לו, פוגעות בשימושיות של ויקיפדיה למיעוט. בברכה, משתמש כבד - 02:36, 26/01/14

הסתרתי את התמונה באמצעות התבנית "תמונה מוסתרת" - לשם כך היא קיימת. כעת, חובבי האומנות יוכלו לצפות בתמונה ומתנגדי העירום לא יצפו בה, אלא אם כן בחרו לעשות כן. שאלה: האם לדעתכם יש צורך להוסיף אזהרה האומרת שהתמונה מכילה עירום, או שעצם המילה "עירום" תחסום את הגישה לערך לאלה שמשתמשים במסנני אינטרנט למיניהם? Ldorfman • שיחה 02:12, 26 בינואר 2014 (IST)

הפתרון שציין משתמש כבד, ראוי יותר. כללו של דבר אין צורך בהנגשת תמונת עירום מסויימת דווקא. אבל בהחלט ניתן לכתוב ערך על פרידריק גודל ויצירותיו. תמונה זו מונגשת כבר כעת בערך משה באמצעות תבנית תמונות משה בויקישיתוף. מצאתי תמונה אחרת מהתמונות בקטגוריה שהציע מתשמש כבד הנה זאת למשל אודה לך אם תוכל לשים אותה במקום בבקשה. מי-נהר - שיחה 02:18, 26 בינואר 2014 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לירן, זה לא רעיון חדש. השאלה למה חובבי האומנות שאינם חובבי עירום צריכים להישאר בלי תמונה של משה בתיבה. מה דעתך על הצעתי?

אם לא כתבנו "תמונת עירום" בתיאור התמונה לא עשינו דבר, כי הקוראים לא ידעו מדוע היא מוסתרת. התיאור לא אמור להיות מוצג כ"אזהרה" (היו דיונים על כך בעבר). אינטרנט רימון יסנן את התמונה בלי קשר לכיתוב, אבל הוא אינו פיתרון לכולם בכל מצב. בברכה, משתמש כבד - 02:36, 26/01/14

יש התנגדות להוספת ההסבר 'תמונת עירום' לתמונה המוסתרת? --שיע • (שיחה) • י"ד בתמוז ה'תשע"ה • 17:57, 1 ביולי 2015 (IDT)

המילה "עירום" עלולה לעורר בקורא מחשבות לא טהורות. אני מציע לכתוב "המעיין בתמונה זו אין לו חלק לעולם הבא". מאידך אפשר להניח שהקורא הזהיר מכיר את הכלל "מי שלא הופך אבנים לא נתקל בנחשים", וידע שלא לפתוח את התמונה המוסתרת גם בלי אזהרה מפורשת. דוד שי - שיחה 19:45, 1 ביולי 2015 (IDT)

ישנה התנגדות לשימוש בתמונה זו בערך זה. הבהילות והאובססיביות להצגה וירטואלית שאין בה לא דבר ולא חצי דבר עם מידע על מושא הערך העצמו היא מוגזמת. לגופו של ענין אין זה ישר להסתיר תמונה ולהנגיש אותה בקליק בלי לציין מדוע היא מוסתרת. מקובל שאם מסתירים מידע שאיננו מפני אריכותו אזי מציינים באיזה הקשר הוא מוסתר. מי-נהר - שיחה 20:06, 1 ביולי 2015 (IDT)

אחרי שתשימו בערך על מוחמד את אחת הקריקטורות עליו תחזרו לדבר על חשיבות הצגתם של מיצגי אומנות ותרבות אודות מושא הערך.

(אחר כך אתם מתפלאים למה יותר ויותר אנשים בישראל שמים קצוץ על (מתייחסים בזלזול ל)ויקיפדיה העברית ועל הצטרפות לכותביה).מי-נהר - שיחה 20:08, 1 ביולי 2015 (IDT)

אני מתנגד למחיקת התמונה. גילגמש • שיחה 20:12, 1 ביולי 2015 (IDT)

מי-נהר, בוודאי ידוע לך שחז"ל גינו את הכעס, והרמב"ם כתב שעיקר חטאו של משה רבנו, שבעטיו לא נכנס לארץ ישראל, היה הכעס שכעס על עם ישראל במי מריבה והכעס שבעטיו הכה את הסלע. והנה גם אתה בכעסך מנבל פיך ("שמים קצוץ"), ושוכח את שאמר ר' יהושע בן לוי: לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו. דוד שי - שיחה 21:02, 1 ביולי 2015 (IDT)

ייתכן ואיני מכיר את משמעות הביטוי המקורית. כתבתי בקצרה כדי לא לכתוב בפרפרזה למה שכתבת בתגובה הקודמת באריכות "המעיין במיזם זה, אין לו מקום לא באקדמיה ולא בבית המדרש" אם המשמעות של הביטוי שהשתמשי אכן מגונה אני מתנצל על כך ואסירו לאלתר באם יבקשו זאת. מי-נהר - שיחה 21:10, 1 ביולי 2015 (IDT)

מתוך "מילון עולמי לעברית מדוברת": "קצוץ - אבר המין הזכרי" (לא תתקשה להבין את מקור המילה). לא רק הביטוי אינו ראוי, גם התקפתך על ויקיפדיה אינה ראויה (אבל אין צורך שתסיר). דוד שי - שיחה 21:30, 1 ביולי 2015 (IDT)

מעולם לא ידעתי. אינני מדבר כך או בהטיות כאלו. גם לא הכרתי את המילון הזה. הדבר הכי קרוב שעלה בדעתי היה פטרוזיליה או קציצה. לגבי ויקיפדיה איני יודע אם תאמין אבל כתבתי כי אכפת לי מויקיפדיה. ובכל מקום שכותבים בגנותה אני מגן עליה ועל כותביה. קורא ומעודד להצטרף ולתרום בה.מי-נהר - שיחה 22:56, 1 ביולי 2015 (IDT)

שבירה

משה בתיבה ובת פרעה והפמליה שלה, בציורו של גוסטב דורה, 1886

לגופו של ענין שם תת הפרק הוא "שמו של משה" ולכן הוא עוסק באירוע שבו בתיה בת פרעה מוצאת את משה ביאור. ולכן נבחרה תמונה המציגה את האירוע הזה בביטוי אומנותי בתרבות (אין זה ערך בתחום אומנותי, לכן שימוש בתמונה בו הוא בדגש של מיצג התוכן בתרבות והיסטוריה תרבותית). זו הסיבה שנבחרה תמונה לתת פרק זה ולא שיקול אומנותי אסטטי כלשהוא. לשם כך ישנם תמונות לא פחות טובות המבטאות את הנושא הזה ושלהן יש אפילו יותר ערך היסטורי ומידעני לעצם נושא הפרק (מפני שככל שהנושא מוצג ציבורית בתקופה קדומה יותר כך זה יותר אנציקלופדי) לדוגמא התמונה-Dura_Europos_fresco_Moses_from_river.jpg השניה שמוצגת בערך של בתיה בת פרעה. תחת הכיתוב "משה נמשה מן היאור בידי בת פרעה"- פרסקו מבית הכנסת בדורה אירופוס. בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 במסגרת חפירות ארכאולוגיות שנערכו בדורה אירופוס שבסוריה על ידי משלחת מאוניברסיטת ייל. לא ברורה ההתעקשות גם לא להסיר וגם לא לבחור באף אפשרות אחרת. מהם ההנימוקים לגופו של ענין ? מדוע ההצעה האחרונה אינה טובה באותה מידה אם לא טובה יותר ? (ודרך אגב גם לא יהיה צורך בהסתרה כפי שיש כעת). מי-נהר - שיחה 20:25, 1 ביולי 2015 (IDT)

ויש גם את האפשרות של ציורו של גוסטב דורה, 1886 (זו כבר הצעה רביעית)-

מי-נהר - שיחה 20:57, 1 ביולי 2015 (IDT)

אני תומך בהחלפת התמונה שבמחלוקת בזו של דורה, שהוא צייר ידוע יותר. דוד שי - שיחה 21:00, 1 ביולי 2015 (IDT)

בעד ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:28, 2 ביולי 2015 (IDT)

לדעתי עבודתו של דורה פחות מתאימה לכתוב במקרא, אם כי שתיהן לא ממש הולמות: ספר שמות, פרק ב' מספר: "וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה". מכאן לומדים שהתיבה הייתה סגורה ("ותפתח ותראהו"), בעוד שתי היצירות מציגות תיבות שאי אפשר לפתוח, באין להן מכסה. בציור שהוסר, לפחות רואים את בת פרעה יורדת לרחוץ (ככתוב), בעוד שבעבודתו של דורה היא נראית כאילו באה לצרמוניה רשמית בארמון. כך או כך, הכיתוב היה שגוי (עבודתו של דורה אינה "ציור" אלא תחריט) - לפחות את זה תיקנתי. קיפודנחש 00:53, 3 ביולי 2015 (IDT)

תאור מהלך יום מותו של משה רבינו

לפי המסורת, יום פטירתו של משה רבינו היה ז' באדר תפ"ח (2488 לבריאת העולם לפי המסורת). אותו יום היה גם יום הולדתו . וכך נכתב בתוספתא למסכת סוטה

• ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר (דברים לא) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת"ל היום ומה ת"ל היום מלמד שהיום מלאו שנותיו ד"א מה ת"ל היום מלמד שהן מאה ועשרים שנה מכוונות מיום ליום ד"א מה ת"ל היום מלמד שהקב"ה משלים שנותן של צדיקים ברצון ובשמחה שנאמר (שמות כג) את מספר ימיך אמלא
• ומנין שבשבעה באדר מת משה שנאמר (דברים לד) ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום וגו' (יהושוע א) ויהי אחרי מות משה עבד ה' [וגו'] ועתה קום עבור וגו' ויצו יהושע את שוטרי העם לאמר עברו בקרב המחנה וגו' ואומר (יהושוע ד) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון וגו' צא [ממנו] שלשים ושלשה למפרע ואתה מוצא שבז' באדר מת משה._י"א,ג'

באוצר מדרשים הובא תיאור יום מיתתו של משה רבינו. מבת קול נודע לו "שאין לך חיים בעולם כי אם היום הזה בלבד". ובכן מה עשה באותו יום:

• אמר ר' חלבו: באותו יום כתב י"ג תורות, ספר תורה לכל שבט ושבט. אחר-כך קרא לכל שבט ושבט, הניח את ספר התורה בארון, אנשים לבד ונשים לבד, ואמר להם:"היזהרו בכבוד התורה והמצוות.
• א"ר יאשיה: באותה שעה עשה משה ליהושע כבוד גדול ופאר רב והיה כרוז יוצא מלפניו בכל מחנה ישראל ואומר:"בואו ושמעו דברי הנביא החדש שיקום עלינו היום". אחר-כך הביא כיסא של זהב ועטרה של מרגליות וכובע של מלכות ולבוש ארגמן והלביש בהם את יהושע. ואחר-כך יהושע דרש בפני בני ישראל ובפני משה רבו. (באגדה הובא תוכן הדרשה)
• חמש שעות אחרונות - משה ויהושע דרשו בפני העם: משה קורא ויהושע מפרש מקרא וכאשר יהושע היה קורא, משה היה מפרש "ולא היה עליהם חלוקה זה על זה"
• ארבע שעות אחרונות - הראו הקב"ה את הארץ (ארץישראל) ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה ונתן כח בעיניו כדי שיראה את כולה.
• שלוש שעות אחרונות- משה בקש להשאר בעבר הירדן עם שבטי ראובן וגד. הקב"ה לא הסכים, הרי לא תוכל לעלות לרגל ומה יגידו על כך בני ישראל.
• שעתיים אחרונות - סמאל ראש לשטנים ציפה למשה, ענה לו מיכאל שר ישראל: נפלתי במשה וקמתי בגדולתו של יהושע ובעתיד, לאחר חורבן בית ראשון ושני "ה' אור לי" - בימות המשיח - וכך עברה עוד שעה.
• שעה אחרונה- א"ל: רבש"ע, הנה אותר ואפרח כעוף פורח בד' רוחות השמים, ומלקו מזונותיו על הארץ ושותה מים מהנהרות ובערב חוזר אל קינו. ציוה הקב"ה על יהושע:"טול מקל והך על קודקוד של הממאן לשמוע . התחיל משה לברך כל שבט ושבט בפני עצמו.
• חצי שעה אחרונה - כיוון שראה מידת הרחמים ותשועות גדולות ונחמות שעתיד הקב"ה לעשות לישראל עמד וברכם לשלום ונתן קולו ובכה וגם בני ישראל בכו וזעקו זעקה גדולה ומרה.
• רגע וחצי אחרונים - נטל מגילה כתב עליה את השם המפורש וספר ישר ומסרה ליהושע וכך סיים את כתיבת התו

Daniel Ventura - שיחה 02:36, 21 בפברואר 2014 (IST)

ערך בעייתי

הערך הזה מאוד דתי. משה לא היה נביא על פי המסופר בתנ"ך. איפה בתנ"ך הוא מוצג כנביא? רק בספרות מאוחרת יותר מתייחסים אליו כך. בנוסף, הערך מנוסח בצורה מאוד דתית, ואינו מדעי או מקור טוב בעיני.

איך כל זה קשור לדתיים או לדת? איך אתה מגדיר נביא? הוא דיבר עם אלוהים על ימין ועל שמאל, אם זה לא נביא, מהו נביא בעיניך? ביקורת - שיחה 13:50, 5 בינואר 2015 (IST)

"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה". עוזי ו. - שיחה 21:13, 1 ביולי 2015 (IDT)

"...אשר ידעו ה' פנים אל פנים". תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:59, 1 ביולי 2015 (IDT)

עוזי ו., וברוקולי, ההזמנה בלוח המודעות הייתה מכוונת לפסקה אחרת בדף הזה. הסמול טוק ההזוי דלעיל התנהל בינואר השתא. מן הסתם יהיה לכם מה לומר במעלה הדף. ביקורת - שיחה 01:59, 2 ביולי 2015 (IDT)

ברור; אבל הבעיה שבגינה נפתח הדיון נפתרה בינתיים בהסכמה. עוזי ו. - שיחה 11:59, 2 ביולי 2015 (IDT)

הבעיה היחידה שזה לא מסופר בתנ"ך זה מסופר בתורה, ואילו בנ"ך משה כמעט ואינו נזכר, ולא מתייחסים אליו כאל "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה".213.8.204.2 08:06, 16 באפריל 2017 (IDT)

משה רבנו היה נביא הנביאים הוא זה שדיבר עם אלוקים יוסף חיים פרץ - שיחה 21:42, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

הילולה ב ז באדר בסיני

במקום לעלות למירון בלג בעומר או לחגוג ב א במוחרם צריך לזבוח לשם במדורה ב ז באדר להילולה למשה רבינו בהר סיני כל שנה מחדש:

מדוע מיותר לציין שמדובר בדמות ספק היסטורית, מיתית...

גילגמש, בפתיח הערך ישוע מצויין שייתכן והוא בדייה, באותו האופן יש לציין בפתיח הערך של משה, כלל אחד לכולם. Hayden Von Feldheim ציין שחסר מקור כאשר בערך ישנה פסקה מפורטת ומלאה במקורות.213.8.204.2 09:26, 16 באפריל 2017 (IDT)

מן המפורסמות שלדמויות המוזכרות בתורה אין לנו ידיעה ממקור נוסף (שאינו מסתמך על התורה) על קיומן. אין צורך לציין עובדה זו ביחס לכל דמות בנפרד. ישו הוא דמות מאוחרת יותר בכ-1400 שנה, תקופה שעל רבים מאישיה כבר יש מידע ממקורות שונים ואף ממצאים ארכאולוגיים. אם יש ספק ביחס לקיומו של בן תקופה זו, ראוי לציין זאת. הגישה "כלל אחד לכולם" נכונה לגבי שווים, לא לגבי שונים. דוד שי - שיחה 11:11, 16 באפריל 2017 (IDT)

אם היינו יוצאים מנקודת הנחה שאנשים יודעים, למה לכתוב בכלל, הרי מן המפורסמות שמשה שט בתיבה, אז זו בוודאי אמת גמורה. ראוי לציין בפתיח שמדובר במיתולוגיה, הדבר כתוב בערך, והרעיון בפתיח לתמצת עיקרי הערך. התירוץ שלך תקף אולי לגבי מחמד וישוע אך לא לגבי ישוע ומשה, דווקא בגלל מרחק השנים הספק לגבי ישוע אמור להיות קטן יותר ואילו לגבי משה...213.8.204.2 11:19, 16 באפריל 2017 (IDT)

הבעיה היא לא בפתיח. הבעיה היא בהמשך כשיש פרק בשם "תולדות חייו". לעומת זאת בדמויות תנכיות אחרות מה שמופיע זה:

• אברהם - "דמותו במקרא"
• יעקב - "קורותיו במקרא"
• יהושע בן נון - "דמותו בתורה", ו"דמותו בספר יהושע"
• שמואל - "שמואל על פי המקרא"
• שאול - "דמותו"
• דוד - "דמותו"

לגבי יצחק ויוסף אין פרקים כוללים בעלי שם.

לכן מה שצריך זה להחליף את הפרק למשוה לפי קו זה. eman • שיחה • ♥ 22:43, 16 באפריל 2017 (IDT)

שיניתי כדבריך. דוד שי - שיחה 23:02, 16 באפריל 2017 (IDT)

זה עדין לא מסביר מדוע הפתיח לא כולל את הסייג החשוב המופיע בערך עצמו, לא ברור על מי אתה מגן דוד בתירוצים הקלושים הללו של שווים ושונים, כשמדובר בהיינו הך.213.8.204.2 13:46, 17 באפריל 2017 (IDT)

אני מתנגד להצעותיו של האנונימי. ביקורת על הדת בערך "ביקורת המקרא" ולא באלפי ערכים על דמויות מקראיות וערכים קשורים. גילגמש • שיחה 15:02, 17 באפריל 2017 (IDT)

גם ישנו ערך על פלדה וערך על פלדת דמשק (מה שמעלה את התהייה מדוע אין מאות ערכים על סוגי הפלדה השונים), קיום ערך אינו קשור לקיום מידע מהותי בערך אחר... זה כתוב בערך, זה חלק מהותי מהערך וראוי שיופיע בפתיח. אלמוני אחר הפנה אותי לערך בעיית הראוי-מצוי, לעיונך החוזר גילגמש, מסורת היא לא ערך עבור בני תבונה, והיא לא דרך בה בוחרים בני תבונה מבלי לבדוק תועלתה.213.8.204.2 15:59, 17 באפריל 2017 (IDT)

משוב מ-31 באוגוסט 2017

התמונות שכאן אינן מתיאמות כלל לרוח היהדות. בהזדמנות זו אציין שהנני נהנה מהשימוש בויקפידה. תודה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.246.131.233 16:28, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מישהו החליף את השם "משה" ב"טדי" דווח על ידי: איתן 199.203.86.128 09:43, 24 בנובמבר 2017 (IST)

תוקן. תודה. אוריאל, Orielno - שיחה 09:57, 24 בנובמבר 2017 (IST)

תיקון שם האמן בתמונת משה ואהרון עם 10 הדיברות

Aron de Chavez: משה ואהרון עם 10 הדיברות, שם השמפחה הוא de Chaves

מידע מארכיון אמסטרדם שם נכתב שמו כך de Chaves, Aron https://archief.amsterdam/indexen/ondertrouwregisters_1565-1811/zoek/query.nl.pl?i1=1&a1=Chaves&r1=61&x=20&z=a

מקור השם ככול הנראה על שם העיר Chaves https://en.wikipedia.org/wiki/Chaves,_Portugal הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
F67HGBVN - שיחה 05:30, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

על שאלת קיומו ההיסטורי של משה

הסרתי את דבריו של אחד העם שאינם רלוונטיים לפרק. כדאי לשלבם בפרק אחר אולם אבקש שחבר אחר יעשה כן אם הוא מוצא את זה רלוונטי. בהזדמנות זו יש לציין שבפרק על קיומו ההיסטורי של משה כדאי אולי להזכיר את הדמיון לסיפורים אחרים - דוגמת סרגון מאכד, ובאופן כללי ניתן למצוא חומר רב בוויקיפדיה האנגלית. עוד מהויקיפדיה האנגלית - כדאי לציין בפסקת הפתיחה כי קיומו ההיסטורי מוטל בספק ולמעשה נשלל על ידי רוב החוקרים המודרנים של העת העתיקה, כרגע הפתיח מניח את קיומו הלכה למעשה. בברכה, יהודה.

ציטוטים, מהסוג שניסית להסיר, מקובלים אצלנו. סרגון מאכד מוזכר בערך. אני לא חושב שיש לציין ביקורת בפרק הפתיחה. פרק הפתיחה נועד לתאר את הדמות, לא את הביקורת אודותיה. בשביל זה קיים פרק שלם שאותו הזכרת. גילגמש • שיחה 21:45, 22 בדצמבר 2018 (IST)

מאמר מדעי מוואלה

וואלה פירסמו מאמר מדעי שמשה היה תחת השפעת סמים וצריך לציין את זה בערך! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.26.148.151 23:02, 6 בפברואר 2019 (IST)

היי, אתה מתכוון לזה? שים לב שמדובר בחדשות ישנות שנכנסו כבר לערך האנגלי בויקיפדיה של אותו חוקר :

Shanon's controversial theory that the patriarch Moses was under the influence of hallucinogens when he received the law, is referred to as the Biblical entheogen hypothesis.[1] His paper, Biblical Entheogens: a Speculative Hypothesis details parallels between the effects induced by the psychedelic brew ayahuasca, and the Bible's account of the life of Moses. In particular, he draws attention to five specific episodes of Moses' life that he believes exhibit patterns very similar to the experience encountered by those under the influence of ayahuasca:[2]

Moses' vision of the burning bush When rods belonging to Moses' brother Aaron, and the Pharaoh's sorcerers, are transformed into serpents. The theophany at Mount Sinai, when Moses is given the Ten Commandments. Exodus 33:12–23, when Moses asks to see God, but God tells him that he'll cover Moses with his hand so he can see only his back, not his face, "for there shall no man see Me and live." The shining appearance of Moses' face when he brings back the Ten Commandments on his second return from the Mount. (Exodus 34:30.) Encountering the Divine, altered perception of time, synaesthesia, fear of impending death, and visions of fire, serpents, light perceived as God, and entities whose faces aren't visible, are all experiences that Shanon has found to be common after ingesting ayahuasca, and most are "especially symptomatic" of ayahuasca. It is these experiences, among others, that Shanon parallels with the above events of Moses' life. He also makes note of the similarities between the three-day purification before the Ten Commandments were revealed and the traditional contexts of ayahuasca use; the "shining" appearance of people after taking ayahuasca with Moses' appearance after returning the second time from the Mount; as well as the responsiveness of the ayahuasca experience to certain personality traits that Moses possessed. He further corroborates his hypothesis with botanical and ethnobotanical information, linguistic considerations, exegesis of Talmudic and mystical Jewish texts, as well as data on the effects of a substance analogous to ayahuasca. Shannon states that his hypothesis is "admittedly speculative". He concludes by saying:

Taken together, the botanical and anthropological data on the one hand, and the biblical descriptions as well as later Jewish hermeneutics on the other, are, I propose, suggestive of a biblical entheogenic connection. Admittedly, the smoking gun is not available to us. However, so many clues present themselves which, like the pieces of a jigsaw puzzle, seem to cohere into an intriguing unified whole. I leave it to the reader to pass his or her judgment.[2]

שגם פירסם מעין כאן חרטה בעניין זה.

ים • שיחה • ב' באדר א' ה'תשע"ט • 15:29, 7 בפברואר 2019 (IST)

מה השם המקורי של משה?

הרי כתוב בערך שהוא היה בן 3 חודשים כאשר שמו אותו בתיבה ואז משו אותו מהמים וקראו לו משה. 3 חודשים הוא נותר ללא שם מידי הוריו? קראתי פעם איפה שהוא את השם המקורי שלו, אבל אני לא זוכר. מישהו יודע? – אסף (Sokuya)^שיחה 21:49, 25 באפריל 2019 (IDT)

Sokuya, לא יודע אם זו התשובה שחיפשת, אבל יש השערה במחקר שקראתי עליה לא מזמן (לא זוכר איפה, בחיפוש מהיר מצאתי אזכור שלה גם כאן, שמקור השם הוא מצרי. השם moses (או יותר נכון הגיה כלשהי שקרובה יותר ל"מסס", שזה "נולד מ" במצרית עתיקה) היה נפוץ בשימוש אצולה מצרית (למשל - פירוש השם רעמסס - "נולד מהאל רע", וכך גם אצל הפרעה יעחמשה ועוד). לדעתי כיוון מעניין מאוד. איש השום (Theshumai) - שיחה 00:54, 29 באפריל 2019 (IDT)

נו בדיוק, לכן אני שואל מה היה השם העברי שלו, לפני שאומץ על ידי בית המלוכה, הוא הרי היה בן 3 חודשים. – אסף (Sokuya)^שיחה 01:05, 29 באפריל 2019 (IDT)

עפתי רחוק עם ה"מקורי". לשאלתך זו - זו תשובתו של דוקטור גוגל. איש השום (Theshumai) - שיחה 01:26, 29 באפריל 2019 (IDT)

זה בערך כמו לשאול מה הייתה מידת הנעליים של סינדרלה. ראובן מ. - שיחה 14:23, 1 במאי 2019 (IDT)

דווקא לשאלה הזו, בניגוד למידת הנעליים של סינדרלה, קיימת תשובה ואפילו כמה אפשרויות שונות למי שרוצה. אם אלו תשובות נכונות או לא - קטונתי מלהגיד. אבל לפי ויקרא רבה א:ג, השמות האחרים של משה היו ירד, חבר, יקותיאל, אביגדור, אבי סוכו, אבי זנוח, טוביה, שמעיה, בן נתנאל, הסופר והלוי. לא יודע אם שווה גם להכניס את המידע הזה לערך, אבל למי שרצה לדעת - זו התשובה. בכבוד רב, טיפש ט"ו בשבט • שיחה 15:34, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

כתוב מסרה וזה צריך להיות מסר דווח על ידי: 77.126.12.227 18:59, 5 בדצמבר 2019 (IST)

מסרה = מסר אותה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 19:01, 5 בדצמבר 2019 (IST)

המשפט הפותח

המשפט הפותח - שמגדיר את משה כגדול הנביאים - לדעתי מתעלם מתפקידו האמיתי של משה.

משה הוא בעצם מייסד ה"דת" היהודית, הוא זה שהנחיל את התורה החוקים והמשפטים, לא לחינם יש שמכנים את היהדות כ'דת משה'.

התיאור של משה כגדול הנביאים הוא נכון, אך הוא תיאור מאוחר יותר לדעתי מגיע מחז"ל או מהרמב"ם, בעוד שבתנ"ך למיטב זכרוני הוא לא מתואר כך, הוא יותר מתואר כמי שציווה את התורה "ככל אשר ציווה משה", "ככל הכתוב בספר תורת משה".

הייתי מציע ניסוח כדוגמת "מייסד הדת היהודית" או "כותב התורה", "מנחיל התורה", "מחוקק חוקי הדת היהודית", או משהו בסגנון...

אשמח לרעיונות. Ytauber - שיחה 03:58, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט...; וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים. (אלה ציטוטים מהתורה. לא חז"ל. לא הרמב"ם). Ronam20 - שיחה 05:02, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

עדיין משה מזוהה יותר כמי שנתן את התורה והמצוות, עשרות פעמים בתורה "אלה החוקים והמשפטים אשר ציווה ה' את משה", והוא בעצם היחיד שנתן מצוות לישראל בעוד שלשאר הנביאים זה נאסר "אלה המצוות - מכאן שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה", ואין בעיה, נכתוב גם את זה שהיה גדול הנביאים. Ytauber - שיחה 10:42, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

אין מקור היסטורי שמזכיר את משה ולכן לא ניתן לקרוא לו מייסד הדת היהודית כי עצם קיומו של משה הוא לא עובדה היסטורית. גילגמש • שיחה 13:42, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

אז נדגיש שזה תיאור מקראי. בכל אופן "גדול הנביאים" זה כן עובדה היסטורית? יש לזה מקור היסטורי? בכלל כל הדמות 'משה' מבוסבת על המקרא לא על עובדה היסטורית... זה לא מנע מהדמות הזאת להירשם בויקיפדיה... Ytauber - שיחה 14:21, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

בכלל ויקיפדיה היא לא ספר היסטוריה. היא באה להסביר ערכים מסויימים, כשאתה נכנס לערך 'שולחן' יש שם הסבר היסטורי? לא, יש הסבר מה זה שולחן.ככה אדם נכנס לערך 'משה' ורוצה לקבל הסבר על הדמות הזאת, הוא צריך לקבל הסבר מלא. בקשר לעובדה ההיסטורית של משה יש תת ערך מיוחד לזה. Ytauber - שיחה 14:23, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

אם תמצא מקור אמין לפיו התיאור המקראי משה הוא מייסד הדת היהודית, אתמוך בהוספת המידע הזה לערך, כמובן עם הבהרה שמדובר בתיאור מקראי. גילגמש • שיחה 19:40, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

נגד ההגדרה המוצעת. המשפט הזה הוא דוגמה לאנכרוניזם מתחילתו ועד סופו. רק דתות צעירות "מיוסדות" (בכלל כל הקטגוריה "דת" איננה עתיקה כל כך), ו"הדת היהודית" היא קטגוריה מודרנית. ובכך לא מסתכמות הבעיות שבהגדרה המוצעת. Ronam20 - שיחה 23:49, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

אם ההגדרה של דת זה "מערכת חברתית שיש לה חוקים משלה שחבריה מאמינים שבאו מאלוהים" - אז כן זה בדיוק מה שמשה ייסד.בכל אופן אני מציע "מחוקק חוקי הדת היהודית" שזה בדיוק התיאור המקראי של משה. היחיד שהביא לישראל חוקים ומצוות - זה משה. Ytauber - שיחה 20:50, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

נגד. כתבת: "זה בדיוק התיאור המקראי של משה", אבל לא מספיק לטעון אלא עליך להראות איפה בדיוק במקרא הוא מוגדר כך. Ronam20 - שיחה 21:07, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

משה לא היה יהודי משה היה עברי.

למשה לא הייתה דת והוא איננו יהודי!! משה היה איש עברי בן עמרם משבט הלוי עוד הפעם! משה היה בן לשבט הלוי שהיננו שבט עברי מבני ישראל העבריים.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A00:A040:1A2:9BA0:5CC3:A682:EBCA:7B8C 03:12, 15 בפברואר 2022 (IST)

אם אין מקור שמצמצם את ה"דת" של משה למילה אחת שהיא "יהודי", לעת עתה הסרתי את המילה מהתבנית. מקורות בהקשר זה יתקבלו בברכה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:23, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

יש להעיר שבתבניות הראשיות של דמויות בדורות לפניו לא כתבו יהדות. (אצל אהרון כתבו). ייתכן וזה מבוסס על כך שמשה מסר את התורה. כמו שאומר הנביא בספר מלאכי: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים." וכן כמו שנאמר בחומש דברים לג: "וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אשדת [אֵשׁ דָּת] לָמוֹ. אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ. תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.

אני לא יודע אם זה היה מקובל על משה להוריד את היהדות למדרגת דת למרות שיש בה גם מרכיבים כאלו אבל המינוחים שמקובלים בשיח לפיו היהדות אחת מהדתות הרי שהיא מיוחסת למערכת החוקים שנמסרה למשה ועל ידו בסיני. ולכן אני יכול להבין את השימוש בתבנית בדור של משה וממנו והלאה בכך.

כך גם בפרקי אבות המסכת נפתחת במשנה העוסקת בשלשלת המסורה ב-משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע... מי-נהר - שיחה 23:05, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

אני בהחלט יכול להבין את השימוש במילה "יהדות" וגם יכול להבין טענות נגד (אפילו כמה, סותרות, אם עלינו לבחור אך ורק מילה אחת לתבנית. אבל האם עלינו?). השאלה אם מעבר לפרשנות שלנו ניתן להיתלות באילנות גבוהים יותר לבחירת המילה המתאימה? איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:09, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

אני לא בטוח כמה נצרך לבחור פה במשהו אבל הייתי שואל קודם לכן ממתי ועל בסיס מה כן נצרך. בכל אופן קיים גם ערך בשם דת משה ויהודים. שכאמור בו מייחס את ההתחלה למשה. מי-נהר - שיחה 23:12, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

שאלות טובות אם יומצאו מקורות העוסקים בשאלות אלו בדיוק, אשרנו. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:15, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

יש להעיר שנעשה בדיון דלעיל סלט. השאלה של פותח הדיון הייתה איך מגדירים כביכול את משה - יהודי בעוד הוא עברי. זו שאלה מבוססת לאום/עם. לעומת זאת הסרת המילה יהדות הייתה בתבנית בקטגוריה דת שזה ענין שעומד בפני עצמו. אינני בקיא ברציונאל של מבנה התבנית פה שהיא סוג של שילוב בין תבנית:מנהיג לדמות מקראית, הנידונה כאן אך יש לשים לב שבהמשכה יש קטגוריה בשם מנהיג הדת באותה תקופה. למעשה גם מה שכתבו שם הוא סוג של בלגן ועירוב מושגים. אם דבקים בשימוש בהמשך הרי שיש להשיב גם על הסעיף של דת. ייתכן וצריכים להחזיר את התבנית לדיון ב-וק:אד. מי-נהר - שיחה 23:31, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

ולשאלתך הגם שסבורני שיש בה במובלע כמה קשיים, הריני לציין שבאנציקלופדיה העברית הוא מכונה מעצב אמונת הייחוד הישראלית. אם אתה מעדיף לכתוב כך. למרות שלענ"ד גם אם יוכח שהמינוח יהדות מתחיל לשמש בצורתו זו מאוחר יותר. הרי שבכל מקרה הוא יופעל מבחינת מתודית בצורה כזו או אחרת למפרע גם אחורה על מקורה של אותה אמונה/דת ורק השאלה תיהיה מאימתי. מי-נהר - שיחה 23:35, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

אני קורא את דבריך וחושב שאולי באמת הכיוון העדיף יהיה לדייק את השם של הפרמטר. אם יהיה ברור יותר שהכוונה שלווא דווקא הדמות המקראית הפלונית הייתה בעלת "דת יהודית" (מושג טריקי בפני עצמו בהסתכלות היסטורית) אלא היא עצמה חלק מהמסורת היהודית – אולי זה יסגור את העניין יפה. אם תפתח על זה דיון, מוזמן לתייג אותי. אני גם לא מתנגד להוספה של ניסוח, גם אם הוא קצת מסורבל, כל זמן שהוא מגובה על ידי מקור (והעברית כמובן מקור מכובד). האמת שכשאני מהרהר בכך הניסוח שלהם לא רע ודי מתחמק מאנכרוניזם. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:20, 9 בספטמבר 2022 (IDT)

אולי כאן תוכל להשתמש ב:

Некоторые ученые(Дж.М.Маммадов: Библейский Моисей и последний царь Мари Зимри-Лим - один и тот же человек. USA, Washington, “THE EAST: Ancient & Modern”, 2021. ISBN: 9781953594990) отождествляют Моисея с последним царем Мари - Зимри-Лимом:

«Исходя из следующих параллелей, в этой книге утверждается, что последний царь Мари ru:Зимри-Лим и библейский Моисей есть один и тот же человек: Так, ru:Зимри-Лим (приемный сын Яхудин-Лима), в молодости организовав неудачный заговор против ru:Суму-Ямана (библ.: надсмотрщика Фараона) – наместника Шамши-Адада (библ.: Фараона-угнетателя) в Мари, убежал в соседнюю ru:Ямхад (библ. «в страну Мадиамскую»). Женился там на внучке царя ru:Суму-эпуха (библ. ru:Иофора) и прожил у них 20 лет (1794-1774 до н. э.). После смерти Шамши-Адада взошёл на трон Мари с помощью своего тестя ru:Ярим-Лим I (библ. Рагуила) — наследника ru:Суму-эпуха. Через некоторое время (в 1761 до н. э.) Мари был оккупирован Вавилонским царём ru:Хаммурапи (библ.: Фараон исхода), которого до этого во всех своих дипломатических переписках Зимри-Лим назвал своим «старшим братом», и он тоже в свою очередь, выполнив свой братский долг, после оккупации Мари не трогал Зимри-Лима и оставил его на троне как своего наместника. Поскольку с новым царём Ямхада — своим шурином (библ. ru:Ховав) — отношения Зимри-Лима были прохладными, он не помог ему в этом деле (как и пишется в. Чис. 10:29-30). Через 2 года Марийцы во главе с Зимри-Лимом подняли неудачный мятеж против Вавилонского угнетения и после поражения, в 1759-м году до н. э. вместе со своими семьями все население Мари покинуло Мари и, одолев некоторые местные племена, обосновалось на территории совр. Иордании. После долгих мирных их скитаний на этих территориях молодое поколение во главе с Иисусом Навином, убив Зимри Лима/Моисея, захватило власть и организовало атаку на будущий Ханаан.

Бог в рае передает Зимри-Лиму волшебную посох и кольцо (Схема стенной росписи из дворца Мари. XVIII в. до н.)

При Зимри Лиме в Мари оккультизм и пророчества были на пике своего развития, и Зимри Лим не принимал никакого решения без совета оракулов. Сестра Зимри-Лима Инибшина (библ. ru:Мириам) была вдовой и жрицей Храма. Население Мари назывались ханеейцами (по их эпониму Ассирийского царя Хана), и они разделились на 2 большие группы: Бинсимъалитам (сыны левой стороны Евфрата) и Бинъяминитам (сыны правой строну Евфрата), каждая из которых тоже, в свою очередь, разделилось на несколько колен.

Перенос всей этой истории из Мари в Египет произошёл после того, как через короткое время после их обоснования в Ханаане эти зоны были оккупированы Египтом, и евреи остались под его игом несколько сот лет. Тогда и всё национальное сознание евреев было настроена против Египта, еврейские пророки, лидеры подпитывали эту ненависть, связывая и все старые раны евреев с Египтом. Имело место также и смешение этих 2-х Ханаанов — Месопотамского (давно исчезнувшего) с Палестинским. Пантеон божеств обоих ханаанцев (ранних израильтян и марийцев) тоже совпадает».

מקור: Моисей#Моисей и Зимри-Лим

תִרגוּם

Some scholars(J.M.Mammadov: Biblical Moses and the last king of Mari Zimri-Lim are the same person. USA, Washington, “THE EAST: Ancient & Modern”, 2021. ISBN: 9781953594990) identify Moses with the last king Mari - en::en:Zimri-Lim

"Based on the following parallels, this book states that the last king of Mari, en:Zimri-Lim, and the biblical Moses are the same person. Thus, en:Zimri-Lim (adopted son of Yahudin-Lim) in his youth organized an unsuccessful coup against Sumu-Jamam (Bibl.: Pharaoh's overseer), who was the governor of en:Shamshi-Adad I (bibl. Pharaoh-oppressor) in Mari, and fled to the neighboring en:Yamhad (bibl. "to the land of en:Midian"). There he married the granddaughter of the king en:Sumu-Epuh (bibl. Jethro) and lived there for 20 years (1794-1774 BC). After the death of en:Shamshi-Adad I, he acceded to the throne of Mari with the help of his father-in-law en:Yarim-Lim I (bibl. en:Reuel), who was the heir of Sumu-Epuh. After some time (in 1761 BC), Mari was occupied by the Babylonian king en:Hammurabi (bibl. Pharaoh of Exodus), whom Zimri-Lim had previously called "elder brother" in all his diplomatic correspondence, and after the occupation of Mari he, too, in turn, had fulfilled his duty as his brother by not inter-fering with Zimri-Lim and leaving him on the throne as his vice-roy. As the new king of Yamhad was his brother-in-law (bibl. Hobab), the attitude of Zimri-Lim was cool, he did not help him with this matter (as it is written in Num. 10:29-30). After 2 years, the Marians led by Zimri-Lim unsuccessfully attempted to mutiny against Babylonian oppression. After their defeat in 1759 BC all the population of Mari left Mari and, having defeated several local tribes, settled themselves on the territory of the modern Jordan. After their long tranquil wanderings within these territories, the younger generation led by Joshua had killed Zimri-Lim/Moses, seized the power and organized an attack on the future Canaan.

God in Paradise gives Zimri-Lim a magic staff and a ring (Scheme of a wall painting from the palace of Mari. XVIII century BC.)

Under the reign of Zimri-Lim in Mari occultism and prophecy were at their peak and Zimri-Lim made no decision without consulting the oracles. The sister of Zimri-Lim Inibšina (bibl. en:Miriam) was a widow and a priest of the Temple. The population of Mari was called the hanaeans (after the eponym of the Assyrian king Khan), and they were divided into 2 large groups: the Bensamilites (the sons of the left side of the Euphrates) and the Ben-jaminites (the sons of the right side of the Euphrates), each of which, in turn, divided into several tribes.

The transfer of this whole history from Mari to Egypt had happened when after a short time of their separation in Canaan those areas where occupied by Egypt and the Jews remained under its yoke for several hundred years. At that time the entire national consciousness of the Jews was set against Egypt and the Jewish prophets and leaders fed this hatred by linking all the old wounds of the Jews with Egypt. There was also a crossroads of these 2 canaanites/hanaeans: Mesopotamians (which is long gone) with the Palestinian one. The pantheon of deities of both canaanites/hanaeans (Early Israelites and Marians) also coincide"

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במשה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.e-mago.co.il/news/38.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070606212250/http://www.e-mago.co.il/news/38.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:36, 11 באוקטובר 2022 (IDT)

שם פרק היסטוריות/מחקר

אחיסמך הציע לשנות את שם הפרק "שאלת קיומו של משה ההיסטורי" ל"במחקר המודרני". הבעיה העיקרית בשם היא שהפרק כולל גם דעות של "לא חוקרים" או של חוקרים שאינם מהתחום ולא ערכו מחקר מסודר. גם החוקרים הרלוונטיים שטענותיהם מובאות בפרק לא לחלוטין עוסקים בהכרח ב"מחקר" אלא למשל בניתוח הגותי של "מה אנחנו יכולים לומר על משה עם מיעוט המידע שיש לנו לגביו". לכן השם המוצע לדעתי לא מתאים לפרק הנוכחי. ייתכן שאפשר לחשוב על שינוי אחר. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:03, 16 בינואר 2023 (IST)

אני לא חושב שכדאי לשנות את שם הפרק. גילגמש • שיחה 06:42, 16 בינואר 2023 (IST)

הסרה של תאריכי לידה ופטירה

משתמש:HaShumai מדוע הסרת כאן, בערך מרים ואולי בעוד מקומות את תאריכי לידה ופטירה של האישיות. הסיכום משכבר הימים היה שכותבים "על פי המסורת המקראי" והמהדרין מוסיפים " על פי סדר עולם רבה. אנא תקן עצמך לפי סיכום זה. בורה בורה - שיחה 08:57, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

אני בעד הסיכום, אבל Mod הסיר את זה וכתב שזה עושה שגיאה. אני לא משאיר נוסחים שמפרים וק:נמנ ולכן לפי שעה הסרתי את המידע. אם אפשר להחזיר את ההערה, ישוב הסדר המוסכם על כנו. אחרת, במקרים בהם אין תאריך "ידוע" למשהו, עדיף לא להציג כלום מאשר סתם מספר שמישהו זורק, במיוחד כשיש מספרים אחרים. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:56, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

ראיתי ש-Mod התייחס בתקצירי העריכה שלו לכך שההערה מוצבת בפתיח של הערך. כלומר, הוא לא התעלם מהצורך בהערה הזאת. השאלה אם זה מספיק, כי לתבנית יש בולטות גדולה מאד יחסית לטקסט שבגוף הערך, במיוחד בתצוגה בניידים. מלבד זאת, חייבים להבחין בין "המסורת המקראית" לבין סדר עולם רבה. Liadmalone - שיחה 13:10, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

כאמור, ההסרה הייתה בעקבות השגיאה שנגרמת בהוספת כיתוב כזה או אחר לתאריך. ניתן לשחזר אותי ולהחזיר למצב המקורי, אך יהיה צורך במציאת פתרון לשגיאה שנגרמת מכך. Mod - שיחה 18:42, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

משתמש:Mod מה השגיאה שאתה רואה ולאיזו קטגוריה היא נופלת? אני לא רוה בגרסה הקודמת קטגוריית שגיאות. בורה בורה - שיחה 19:46, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

בורה בורה, אברהם שלא טופל מופיע בקטגוריה:דפים עם שגיאות בתאריך. הבעיה היא עם היחידה, שלא מצליחה לחשב את הגיל כשלא מדובר בתאריך נקי (הערה, כיתוב או כל דבר אחר). אפשר לשחזר ולהחזיר את השגיאות, ואנסה לטפל בזה מהצד של היחידה. Mod - שיחה 19:59, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

ראו עכשיו. גם יש הערה כדין וגם אין שגיאה על התאריך בורה בורה - שיחה 20:16, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

מצויין, תודה. Mod - שיחה 23:04, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

דיווח שאורכב ב-09 בספטמבר 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא דיווח על טעות

בבקשה לשנות את שמו של "משה רבנו" לא מוזכר בתורה פעם אחת את הכינוי משה רבנו. משהו שמשה הוא נביא.גדול הנביאים! משה הנביא זה הכיוי שלו. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניתן לדון על שם הערך בדף השיחה של הערך. פוליתיאורי - שיחה 19:00, 7 בספטמבר 2023 (IDT)

שאלה

בעלי הידע בעבריתקובץ על יד, יודוקוליס, Funcs, יואל, בן עדריאל, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, Tomer T, TergeoSoftware, Illang, מקף, Tshuva, Ani6032, Kulli Alma, Ilay1948, TheBooker66 , האם עריכה זו נכונה. תודה. --David.r.1929 • שיחה 08:08, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

לדעתי לא, משום ש"נביאי ישראל" זה בזכר.--Nahum • שיחה 10:48, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

אני נוטה לחשוב שכן. מתלבט. חג שמח, Ilay1948 • שיחה 10:48, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

השאלה היא למי מתייחס התואר "חשוב" במשפט. הפסיק שאחרי המילה "מקראית" מלמד שהמשפט מחולק לשתי פסוקיות משנה, ולמעשה מחוברים כאן שני משפטים: "משה הוא דמות מקראית" ו-"משה הוא הנביא החשוב ביותר בין הנביאים". מכאן, שהתואר "חשוב" מתייחס למשה עצמו ולא למילה "דמות", ומכאן ברור שעליו להיכתב בלשון זכר.

אילו התואר היה מתייחס למילה "דמות", הוא באמת היה צריך להיכתב בלשון נקבה, אולם אז כל מבנה המשפט היה משתנה. היה צורך לכתוב "משה הוא הדמות המקראית החשובה ביותר בין דמויות הנביאים במקרא" (משפט אחד רציף, ללא פסיק, עם יידוע של "דמות מקראית" ועם עקביות של לשון נקבה גם בהמשך).

שתי האפשרויות נכונות דקדוקית ועובדתית. אני העדפתי את הראשונה, אך ניתן כמובן לתקן לשניה. יתכן שכדי למנוע בלבול דקדוקי, ואולי גם לשפר את מידת הניטרליות של המשפט, עדיף לכתוב "משה הוא דמות מקראית, ונחשב לנביא החשוב ביותר מבין הנביאים בתנ"ך".

מועדים לשמחה, יהונתן הורביץ • שיחה 11:20, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

העריכה נכונה, כי הוא החשוב בנביאים. עם זאת, אני לא בטוח שהנוסח הקודם היה שגוי. על כל פנים, אפשר להשאיר את התיקון. אלדד • שיחה 11:44, 18 באוקטובר 2024 (IDT)