שיחה:מיכה פרי

מחיקת הפסקה "רצף של כשלונות" (ראו להלן)

אני מעריך את העבודה הרבה שהמשתמש ROSENMAN424 השקיע בערך אבל עבודתו פגעה בערך קשות וזאת מן הסיבות הללו:

1. ההרחבה בפרטי הפרטים של קרבות אין מקומה בביוגרפיה של אדם ספציפי שהשתתף בהם כי אם בערכים על הקרבות. הערך שנוצר ארוך, מסורבל ולא ממוקד.
2. לפרי היו כשלונות אך אין זה מאוזן להקדיש 75% מן הערך (של אדם שיש לו גם זכויות) לסעיף בשם הפרובוקטיבי "רצף של כשלונות".
3. הערך עוסק בספקולציות היסטוריות, כמו הטענה שבן-גוריון, בתוקף קשריו עם אביו של פרי, מנע את הדחתו. ייתכן – אבל אין לכך הוכחה.
4. לצורך השינויים בערך ביצע הכותב מחקר מקורי בעזרת ראיונות עם לוחמים וותיקים. ייתכן שהמחקר מקרב אותנו אל האמת ההיסטורית, אבל בוויקיפדיה מביאים את הדעה המקובלת במחקר האקדמי ולא עוד. מקומו של מחקר מקורי אינו בויקיפדיה כי אם במאמרים, מחקרים וכתבות.
5. ניכר שתוך כדי המחקר שערך הכותב על פרי הוא איבד את נקודת הראות הנייטרלית על מושא הכתיבה – שכן הסגנון איננו אנציקלופדי. הכתיבה פולמוסית, רצופה בשאלות רטוריות, סימני קריאה והתלהמות.
6. נוצרו כפילויות וסתירות בין הפסקה החדשה לחומר הקודם.
7. הכותב התבקש על ידי לפני כשבועיים לתקן את המעוות. הוא הניח על הערך תבנית בעבודה והסיר כמה סימני קריאה.
8. כאשר הערתי לכותב כאן שאין להותיר תבנית עבודה על ערך יותר משבוע הוא נמנע מלהסיר אותה במשך שבוע נוסף.

בברכה Valleyofdawn - שיחה 11:21, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

הועבר מדף שיחה פרטי:

שלום וולי.

להפתעתי ראיתי היום שהורדת את כל החלק שנקרא "רצף כשלונות". לידיעתך, הפרק קיבל אישור של היסטוריון צבאי מוסמך בשם משה גבעתי. אין ולא היתה שום כוונה להשמיץ אלא לציין את העובדות גם אם לא כל כך נעימות. אבל מה לעשות אלה עובדות.

אודה לך אם תתקן את המעוות ותחזיר את הקטע הנדון. ROSENMAN424 - שיחה 12:34, 15 בספטמבר 2010 (IST)

נימקתי היטב את ההורדה בדף השיחה של הערך, הבעייה רחבה יותר מנכונות העובדות, אני מעביר את הדיון לדף השיחה כדי שיהיה חשוף לקהילה. Valleyofdawn - שיחה 14:49, 15 בספטמבר 2010 (IST)

אני חולק בצורה נחרצת על דבריו של וולי ועל כך שטוען שכתיבתי " פגעה (כביכול) קשות בערך". מעבר לכך רצוי וחשוב להראות את התמונה כולה ולא רק בצורה חלקית. כתיבתי למעשה בחלק שוולי הוריד מהווה השלמה ומאזנת את הערך, דבר שלא היה בו עד עכשיו.

האיזון נובע מהעובדה שאני העליתי שלושה ארועים כאשר שניים מהם חשובים ביותר להבנת אירועי מלחמת העצמאות בתש"ח בדרום, בהם תפקודו הלקוי לצערנו של מיכה הביא לתוצאות קשות ואף טראגיות עבור לוחמים לא מעטים. התעלמות מדברים אלה מהווה בגידה בהצגת התמונה כולה שלצערנו לא תמיד יפה. אבל מה לעשות, כידוע מלחמות הן עגומות ועצובות. למרות הכל כאשר מדובר בחיי אדם אסור להעלים ולהתעלם מהמציאות וזה מה שקורה כאן כאשר מעלימים את הפרק שהעליתי בשם : "רצף כישלונות".

להלן אתיחס להערותיו של וולי לפי מספרי הסעיפים:

1. אין כאן שום הרחבה מיותרת של תיאור קרבות אלא תאור ארועים בצורה מינימליסטית שמתחייבים כדי להסביר ולנמק את הדברים.
2. אתה ציינת בכיתוביך על פרי את הצלחותיו, אולם לא הזכרת את אי- הצלחותיו פרט לאיזכור קל של פרשת החבלה באניית המעפילים. האם בכך אין פגיעה בחוסר האיזון? אין לי בעייה לתת לפרק הזה כותרת פחות קיצונית אם זה מה שמפריע לך.
3. הקשר של אביו של מיכה פרי לבן גוריון אינו ספקולציה אלא עובדה. אני הדגשתי זאת במילה כנראה. אני חוזר עליה שוב ומציין שייתכן וכנראה שאם המניח הפצצה באנייה היה אחר מאשר מיכה פרי, היחס והתגובה של בן גוריון אליו היו הרבה יותר קיצוניים וחמורים. (ראה תגובתו של בן גוריון לדבר פעוט כביכול כמו שדידת מזון משיירה לירושלים ע"י נרקיס או תגובתו למעשה שלילי אחר של אורי בן ארי). גם אם לא תמצא על כך בכתובים יש לי עדות ראייה למעשים.
4. סעיף זה מתייחס אך ורק למחקרים אקדמיים, מאמרים של עדי ראייה ותחקירים. (ניתן לבדוק את הדברים אצל ההיסטוריון שהתמחה בתחום הצבאי, מר משה גבעתי).
5. כמי שכנראה מנותק מהאירועים עצמם,ייתכן שהצבת סימני קריאה מפריעה. אין כאן שום התלהמות אלא הצגת הנושא באופן הריאלי המסתמך על העובדות. שוב, אין לי בעייה לשנות את הסגנון בתנאי שהעובדות היבשות יועלו כהוויתן.
6. הואל נא בטובך להראות לנו מהן הסתירות והכפילויות שאתה רואה בין הפסקה הזאת לקודמות ? האם אין כאן נסיון של Valleyofdawn לסטות בצורה גסה מערכי הויקיפדיה על ידי מחיקת פרק המאזן את התמונה שבמקרה לא הוא כתב ?
7. האם נכון להעלות את נושא "תבנית העבודה" שלא הוסרה בזמן, כעילה למחיקה ? אני בטוח שרוב ציבור הכותבים יסכים שאין בכך צידוק למחיקת פרק שמשלים בצורה הוגנת ומאוזנת את הערך הזה. פרק שבכתיבתו הושקעו מאמצים רבים שכללו תחקור עדי ראייה, היסטוריונים צבאיים, לימוד חומר ודוקומנטים הסטורים ועוד.

אני מזמין בזאת את העורכים והכותבים להביע את דעתם בנושא. ROSENMAN424 - שיחה 15:01, 18 בספטמבר 2010 (IST)

תשובותי

1. ישפוט הקורא אם התיאור מינימליסטי.
2. דווקא כן הזכרתי את אי-הצלחותיו מעבר לאקסודוס. ציינתי שנמתחה ביקורת על נטישת הפצועים ברדאר ותיארתי באופן לא אוהד את סיפור חוליקאת. יש בהחלט מקום לדבר על בית דראס ובארות יצחק, אבל באופן שאינו ארכני, מוטה ומתלהם.
3. זהו, שבויקיפדיה אין מקום לספקולציות ולא לעדויות שאינן בכתובים (שכן אי אפשר לאמת אותן).
4. הסעיף יכול להתייחס רק למחקרים שבכתובים, אף אחד לא ירים כאן טלפון להיסטוריונים צבאיים לשאול אותם לדעתם.
5. אפילו אם אינך מנותק מן האירועים עצמם, כשאתה כותב עליהם עליך לכתוב כאילו היית. זו משמעותה של נקודת ראות נייטרלית שהיא הלוז של ויקיפדיה.
6. הכפילויות מתבטאות בדיון הכפול בפרשות הרדאר וחוליקאת. ביטלת את הסתירה כשהסרת את הטענה שמחלקתו של פרי חילצה פצועים.
7. נושא "תבנית העבודה" שלא הוסרה שבועיים, גם אחרי שביקשתי להסירה, אכן אינו קשור ישירות לכאן, ואני מתנצל שהעליתי אותו. בברכה Valleyofdawn - שיחה 17:25, 18 בספטמבר 2010 (IST).

להלן הפסקה שהוסרה לעיונכם:

רצף כשלונות

(1) קרב נבי סמואל (פעולת הרדאר)

באפריל 1948 תפקד מיכה פרי כמפקד פלוגה ד', פלוגת המשורינים בגדוד הרביעי ("גדוד הפורצים") תחת פיקודו של יוסף טבנקין של חטיבת הראל.

ב- 23 באפריל 1948 נשלחה פלוגה ד', לחפות על נסיגה ולחלץ את לוחמי פלוגה ב' תחת פיקודו של חיים פוזננסקי (פוזה). מיכה פרי עבר עם המשורייןשלו בסמוך לריכוז פצועים מאותה התקפה כושלת. הפצועים זעקו לו שיפנה אותם. מיכה ענה להם שהוא יוצא להזעיק תגבורת ולא חזר. כאשר הגיעו אנשי הגדוד למקום מאוחר יותר, נוכחו לראות שכל הפצועים נרצחו על ידי הערבים! אחד לא נותר בחיים. הפקרת הפצועים הזאת, גרמה להשפעה עמוקה על יורם קניוק ששרת כחייל באותה פלוגה ד' לכל חייו. ביטויים לכך הוא העלה בספרו "העיטים" וכן בספרו החדש "תש"ח".

(2) קרב בית דראס

ב- 21 באפריל 1948 תקפו ערביי הכפר בית דראס את קיבוץ ניצנים. כסיוע לקיבוץ נשלח כוח מגדוד 53 של גבעתי לתקוף את הכפר. לוחמי הכפר קראו לעזרתם את המשטרה הבריטית ששלחה שלושה משוריני האמבר נושאי תותחים לסייע. מפקד הגדוד נתן הוראה למחלקת המרגמות של הגדוד להציבן כסיוע מזרחית לכפר. מ"מ המרגמות הציבן בצידה המזרחי למרגלות גבעה נמוכה והמתין לפקודת אש. בשלב זה הגיעה למקום כסיוע מחלקה בת שישה ג'יפים תחת פיקודו של מיכה פרי. על כל ג'יפ היו מותקנים שני מקלעים בינוניים. בסך הכל היו למחלקה זאת 12 מקלעים בינוניים שהיוו אז כוח אש רציני ביותר. הג'יפים פתחו באש מקלעים לעבר השריוניות הבריטיות. הבריטים ענו באש תותחי 2 הליטראות ושני קליעים פגעו בסמוך לג'יפים. אחד מחייליו של מיכה נפצע קלות ברגלו וחובשת שהיתה איתם נגשה לטפל בו. בעוד היא מטפלת בו, התניע הג'פ של מיכה מפקד היחידה והסתלק מהשטח מבלי להודיע על כך לאנשיו. שאר הג'יפים ללא פקודה פשוט נטשו את המקום ונסעו אחריו. .

(3) קרב בארות יצחק

ב- 15 ביולי הותקף קיבוץ בארות יצחק על ידי כוח של גדוד מצרי סדיר בסיוע ארילריה כבדה והפצצות מטוסים. בשעות הצהריים חדרו המצרים את גדרות הקיבוץ וכבשו שלושה מבנים. מגיני הקיבוץ נסוגו לקו השני הפנימי וקראו לתגבורת. מפקד חטיבת הנגב פלמ"ח, נחום שריג נעדר מהחטיבה עקב פציעה ואת מקומו מילא קצין המבצעים של החטיבה חיים בר-לב. בר לב הורה למפקד גדוד 9 ישראל כרמי לצאת מייד לעזרת המשק המותקף. כרמי שלח את קצין המבצעים הגדודי, שמחה שילוני לצאת בראש כוח שכלל תשעה ג'יפים בפיקוד מיכה פרי, שישה זחלמ"ים, שני משוריינים ושני זחלמ"ים עם שני תותחי 20 מ"מ, וכן את פלגת תותחי ה- 65 מ"מ הנפוליונצ'יקים בפיקודו של קצין התותחנים יואל יאורי. הכוח יצא לדרך סמוך לשעה 13:00 מרוחמה לכיוון דרום מערב לעבר ניר עם ממנה היה אמור לנוע דרומה לכיוון בארות יצחק. כרבע שעה לאחר מכן ראו חברי בארות יצחק כיצד המטוסים עוזבים אותם וממשיכים לטוס מזרחה. בשלב הזה איתרו מטוסי ספיטפייר המצריים את כוח התגבורת עקב האבק שהעלו הזחלמ"ים ותקפו אותו. זחל"ם אחד נפגע ונדלק אך לא היו נפגעים.

כבר בשעות הבוקר המאוחרות קבלה כיתת סיירים שחנתה בבסיס ניר עם הוראה לחכות לכוח, ללוות להוביל ולאבטח את התותחים בעת הפעלתם. בשעות אחר הצהריים המוקדמות הגיעו לניר עם רק שלושה כלי רכב: ג'יפ וקומנדקר שגררו את שני התותחים יחד עם משוריין שהוביל תחמושת עבורם. בכוח שהגיע היו צוותי התותחים יחד עם מפקד הפעולה שילוני. הזחלמ"ים והג'יפים לא הגיעו ! הכוח המצוצמם שהגיע יצא דרומה והתמקם מצפון מזרח למשלט סעד. שילוני יצא יחד עם יאורי לתצפית על הקיבוץ המותקף. שני התותחים הופעלו בצורה מקצועית ויעילה, פגעו במצרים התוקפים וגרמו לנסיגתם, כל זאת למרות שהמצרים זיהו ואתרו את יאורי שטיווח את תותחיו, ירו עליו ופצעו אותו. פעולת התותחים הצילה את בארות יצחק.

למרות שניתן היה לנסוע עם הג'יפים (ללא העלאת אבק כמו הזחלמ"ים) ולערוך התקפת הסחה בדומה לזו שביצע ישראל כרמי ב- 2 ביוני כאשר תקף את המצרים שצרו על נגבה ועלה עליהם מצפון מכיוון ג'וליס בהתקפת ההסחה שלו, לא עשה זאת פרי וכלל לא הגיע לבצע את המשימה אליה נשלח. לרשותו של מיכה פרי עמדו תשעה ג'יפים, כאשר על כל ג'יפ היו מותקנים 2 מקלעים בינוניים. בסך הכל היו בכוח 18 מקלעים בינוניים. ללא כל ספק היה זה כוח אש עצום במושגים של אותה תקופה.

ניתן היה לבצע בעזרת כוח אש גדול זה פעולת הסחה טובה מאד שלא הגיעה לידי ביצוע היות ומיכה כלל לא הגיע אל מטרתו.

(4) קרב חוליקאת 17-18 ביולי

ב- 18 ביולי עמדה להחל ההפוגה השניה בדרום, עליה הכריז האו"ם. השארת הנגב המנותק עלולה היתה להשאירו מחוץ למדינת ישראל לפי תכניתו של המתווך ברנדוט. הפיקוד העליון החליט להוציא לפועל שורת פעולות יזומות שיבוצעו בחלקן על ידי חטיבת גבעתי ובחלקן על ידי חטיבת הנגב כדי ליצור קשר רציף וישיר לנגב. על חטיבת גבעתי הוטל לכבוש את הכפרים חתה וכרתייה. על חטיבת הנגב הוטל להטריד את מוצבי חוליקאת וכאוכבה, משימה ששונתה בהמשך לכיבושם המלא. לביצוע המשימה הוקם כוח שהורכב מפלוגת ג'יפים תחת פיקודו של מיכה פרי סמג"ד גדוד 9, פלוגת חי"ר מגדוד 7 בפיקוד של חיים לקסברג (דיקי), שתי מחלקות מרחביות של אנשי הישובים שקובצו מיישובי הנגב ומחלקת מרגמות 81 מ"מ. בר לב הטיל את ביצוע המשימה על עוזי נרקיס מג"ד גדוד 7, אך נרקיס סרב לצאת לפעולה בתואנה שהלוחמים לא מוכנים, חסר מודיעין עדכני, לא נערכו סיורים מקדימים, הזמן קצר מדי להכנת הפעולה, האנשים לא מכירים את מפקדיהם וכדומה. עקב כל הסיבות הנ"ל טען נרקיס, סיכויי הפעולה להצלחה נמוכים ביותר. מעבר לכך תצפיות החטיבה דיווחו יומיים קודם לכן על פעילות מיצרית מוגברת באזור חוליקאת של רגלים שריוניות וטנקים.

בשלב זה מינה חיים בר לב למפקד הפעולה את מיכה פרי (פרלסון) מ"פ הג'יפים.

תכנון הפעולה היה לקוי ללא העזרות בגורם הפתעה על ידי התקפה מכיוו בלתי צפוי. (מי תכנן את הפעולה ? האם לא היה זה תפקידו של מפקד הפעולה לבצע את התכנון ?). לא נעשה שימוש מושכל במחלקת המרגמות לריכוך ולשיתוק מרגמות האוייב שהיו באזור מוצב 138 מערבית לכביש. במהלך ההסתערות נפלו פצצות המרגמות של כוחותנו על התוקפים. בין הנופלים היה גם קצין הטיווח של המרגמות. הג'יפים לא יכלו להגיע לשטח המיועד עקב קשיי עבירות והמקלעים פורקו מהם ונישאו ידנית קדימה. כאשר פתחו באש היתה זו אש ללא מטרות וללא תכלית ויתכן שאף פגעה בכוח המסתער. מכת האש המצרית פגעה במפקדים רבים. למרות זאת הצליח המ"מ סולל כהן לכבוש עם כתת חיילים את מוצב 131 שממזרח לכביש וצמוד לו. בשלב זה נצפה טור שריוניות מצריות שנע מצפון לדרום לעבר האזור. עקב הפגיעות הכבדות בלוחמים וחוסר נשק נגד טנקים הוצאה פקודת נסיגה. לפי דבריו של סולל כהן: "דיווחתי למיידית למיכה פרי בברור חיל וקיבלתי אישור לנסיגה".

עם אור הבוקר נעשה נסיון של יחידת הג'יפים לאתר ולחלץ פצועים, נסיון שכשל. רק עם ערבו של אותו היום בחסות החשיכה יצא סולל כהן לאתר את 21 הנעדרים, אף אחד מהם לא נמצא !

מפקד פעולה חייב להיות נוכח בשדה הקרב כדי להתאים את פעולותיו ואת תגובות חייליו בהתאם לאירועים המשתנים. הוא ישב מרחוק ואיפשר למצרים לשחוט את פיקודיו.

הוא לא עשה זאת ולכן אם היו פצועים בין הנעדרים, נגזר עליהם למות.

כולם נטבחו על ידי המצרים ! כך התברר שלושה חדשים עם כיבוש משלטי חוליקאת במבצע יואב.

סיכום הפעולה:

• תכנית הפעולה לקתה ביותר.

• מפקד הפעולה מיכה פרי כלל לא יצא עם הכוחות, אלא ניסה לנהל קרב מרחוק ממשלט ברור- חייל.

• למרות אחריותו האישית כמפקד הפעולה, מיכה לא יצא לנסות ולאתר את הנפגעים שנותרו בשדה הקרב אלא השאיר זאת לאחרים.

סיכום כללי

• בארבע פעולות האיש לא ביצע את המשימה!

• בארבע פעולות האיש הפקיר לגורלם פצועים והרוגים!

קשה להבין כיצד המשיך מיכה בתפקידי הפיקוד ולא הודח לאחר כל כך הרבה כשלונות. הסיבה היחידה כנראה לכך, היא תפקידיו הבולטים שמילא אביו במפא"י וכן קרבתו האישית של אביו לבן גוריון שכיהן באותה תקופה גם כשר הביטחון.

הערות ושאלות

עוד בטרם אנסה ללמוד את הסוגייה, ברור ששיחות טלפון, שלא פורסמו בכתב עת המתמחה בנושא המאמר, אינן יכולות לשמש כאסמכתא, כי אין אפשרות לקורא לבדוק אותן. בברכה. ליש - שיחה 15:47, 18 בספטמבר 2010 (IST)

ROSENMAN424, האם יש בידך מקורות נוספים, פרט לשיחות הטלפון שהוזכרו לעיל? ועוד משהו, על מה אתה מבסס את טענותיך בעניין בן גוריון? האם יש בידיך ראיות כלשהן שבן גוריון היה מעורב? זה שאביו של מיכה פרי ובן גוריון היו חברים באותה מפלגה אינו מוכיח דבר. ועוד שאלה, של מי הסיכומים? האם נלקחו מספר היסטוריה או ממחקר היסטורי שפורסם או שאלה המחשבות שלך? ולסיום, אני ממליץ לא להשתמש במילים טעונות כמו: "בגידה".

בברכה. ליש - שיחה 16:37, 18 בספטמבר 2010 (IST)

מחקרו של רוזנמן

במחקר היסטורי אנו נסמכים על מקורות שונים, ומשוחחים עם המחקרים העומדים לרשותנו, אנו עשויים ללכת בדרכם או לבנות ציר מחקרי חדש. ניכר שהחבר רוזנמן השקיע עמל רב במחקר האירועים והתקופה ועל כך הוא ראוי לשבח ולהערכה רבה. אך הפסקה "רצף כשלונות" רצופה בבעיות משלה, חלקן נמנו לעיל; ובודאי שהפסקה הזו איננה חוטאת בענוה אלא מצטיינת בהשתלחות בנשוא הערך. לכן יש להשאירה מחוץ לערך. יעל - שיחה 19:03, 18 בספטמבר 2010 (IST)

יש פה חוסר הבנה של תפקיד הוויקיפדיה. בוויקיפדיה אין חוקרים. לא חשוב אם רוזנמן השקיע עמל רב או מועט במחקר. מחקר מקורי, ולא חשובה איכותו, אסור בוויקיפדיה העברית. גילגמש • שיחה 23:32, 18 בספטמבר 2010 (IST)

מיכה פרי

שלום

לפני מספר שבועות הוספתי פרק שלם תחת הכותרת "רצף כשלונות" לערך הנ"ל. לא חשבתי שאני משנה את הערך על ידי השלמת הנושא ולכן לא ידעתי את הכותב הראשון שהעלה אותו על כך. אותו כותב משתמש:Valleyofdawn כנראה נפגע מכך ופשוט מחק את כל התוספת שלי. כדי למנוע ממני אפשרות להחזרתו בצורה סבירה, הוא העלה שלל נימוקים כביכול עניניים שלמעשה אין בהם כלום פרט למלל חסר אמת.

במהלך השנה האחרונה הסתבר לי שהידע ההיסטורי שלי שמורכב מספרות מקצועית, מידע מיד ראשונה מלוחמי תש"ח וקשרים רצופים עם חלק מהם עד היום, עולה לאין שעור על זה של כותבים רבים בויקי. על כן נראה לי ראוי להוסיף את הפרק הנ"ל על מיכה פרי אפילו אם אינו מלא תשבוחות אלא מספר על כשלונות שקורים לא מעט. הסתרת הכשלונות ע"י הכותב הנ"ל פוגעת לדעתי ולדעת כמה היסטוריונים צבאיים ידועים (כמו למשל משה גבעתי) במידע ובערך.

אני פונה בזאת לועדה בבקשה להחזיר את הפרק שנמחק ע"י וולי. ―ROSENMAN424 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויכוח זה מצריך לימוד יסודי של הנושא. מקריאה ראשונית יש לי שלוש הערות:

• מידע שמקורו אך ורק בשיחות אישיות של הכותב עם עדי ראייה אין מקומו בוויקיפדיה (השוללת מחקר מקורי), אף שבוודאי יש לו מקום בכתבי עת מתאימים (ולאחר הפרסום בהם, שכרוך בבדיקה על ידי המערכת, ניתן להביא את המידע גם לוויקיפדיה).
• לספקולציה על יחסו של בן גוריון לפרי אין מקום בוויקיפדיה, וגם לא בכל מקום אחר.
• בערך הופיעו, בסעיפים "לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים", הפניות למאמרים וספרים העוסקים במבצעים שפרי השתתף בהם. כיוון שלמבצעים אלה ערכים משלהם, די בהופעת ההפניות בערכי המבצעים. אם יש במקורות אלה מידע נקודתי העוסק בפרי, ניתן להביא את המקור כהערת שוליים, תוך ציון העמוד שבו מופיע המידע. דוד שי - שיחה 12:47, 25 בספטמבר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: שלום רוזנמן. מחקרך ראוי להערכה, אולם כפי שהדברים הובאו כאן, הוא עדיין לא בשל כמחקר היסטורי, וודאי לא כמידע אנציקלופדי. שים לב, שעוד בטרם התחלת בהוספת הפרק, הכיל הערך את המשפט "ביקורת נמתחה על פרי שנסוג ונטש פצועים והרוגים מאחור. ברבות הימים כתב הסופר יורם קניוק את סיפורו "העייטים" בהשראת אירוע זה בו ניטש בשטח" בהקשר של קרב נבי סמואל, ואת תיאור השארת הפצועים בשטח בקרב חוליקאת.

אוכל לפרוש רשימת ביקורת לתוכן המחקר שלך, אולם אין זה המקום לכך. בקצרה אומר רק, כי הדברים מסופרים מנקודות מבט של לוחמים בודדים ואינם בודקים את מידת אחריותם של גורמי פיקוד אחרים לכשלונות המתוארים. אם יש מחקר שפורסם המרחיב על כך, אפשר להביאו כאסמכתא, ובכל מקרה במשפטים תמציתיים וללא תיאורים שלמים של מהלכי קרבות. אם אין מחקר כזה, אולי תרצה להרחיב את מחקרך ולפרסם אתו לאחר ביקורת עמיתים, ואז נוכל להפנות אליו מכאן. קל וחומר בעניין הפרוטקציה שזכה לה לכאורה מצד בן-גוריון.

כאמור, כפי שהדברים נראים כעת (לפי הפרק שהוסר המובא לעיל), מקומם אינו בערך זה ובוויקיפדיה בכלל. אמנון שביט • שיחה 13:00, 25 בספטמבר 2010 (IST)

דיווח שאורכב ב-28 בדצמבר 2018

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

כתוב: "לאחר קרבות קטמון עבר פרי לחטיבת הנגב" - לא נכון. פרי כמ"מ, השתתף בקרב האחרון על הרדאר ב- 1.6.1948, שזה אחרי קרב קטמון. תפקודו בקרב הרדאר מסופר ע"י המ"מ דב חקלאי בספרי ""קרבות גבעת הרדאר במלחמת העצמאות" בעמוד 21. חקלאי מסיים: "מאז לא ראינו אותו יותר. הוא נעלם מהגדוד". הנ"ל מארכיון יגאל אלון, הפלוגה המסייעת, ראיון עם אביבה רבינוביץ והניה ומשה שמיר בדצמבר 2001. וגם בארכיון הפלמ"ח תיק 2 א'. כתב יאיר מדוצקי 0547550989