קומנדקר M325
 | |
| CommandCar M-325 4x4 1991 | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| נקרא גם | נושא נשק, נ"נ, קומנדקר ש"כ, קומנדקר אוגנדה, נ"כ 1.2 טון |
| יצרן | תעשיות רכב נצרת עילית |
| שנות ייצור | 1972 עד 1989 |
| הרכבה | נצרת עילית, ישראל |
| מודל קודם | דודג' פאוור ווגון WC 56 |
| מודל אחריו | אביר |
| סיווג | רכב משא |
| מרכב | פתוח |
| פלטפורמה | מנוע קדמי, הנעה בארבעה גלגלים |
| אורך | 5.08 מטר |
| רוחב | 2.08 מטר |
| גובה | 2.36 מטר |
| משקל | 2600 ק"ג |
| בסיס גלגלים |
3.2 מ'  |
| מפרט טכני | |
| מנוע | קרייזלר 227, 3.7 ליטר |
| הילוכים | 4 הילוכים קדמיים, 1 אחורי |
| מהירות מרבית |
100 קמ"ש |
  | |
קומנדקר M325 (באנגלית: AIL M325 Command Car או Commandcar M325, מכונה לעיתים Dodge WC) הוא רכב שטח 4x4 מסוג טנדר (מטענית) צבאי שיוצר בישראל בתעשיות רכב נצרת עילית בין השנים 1972 עד 1989.[1] הקומנדקר הוא טנדר קל וורסטילי שמשמש לתובלה קלה של חיילים וציוד. הקומנדקר יכול לשאת עד 12 חיילים וציוד קשר (כגון רדיו), וכן ניתן להתקין עליו 4 מקלעי מאג 7.62 מ"מ. הרכב מבוסס על שלדת דודג' פאואר ווגן אותו החליף בשירות צה"ל.
דגם זה של הרכב יוצר ברישיון מחברת דודג' ארצות הברית. העיצוב הוא פרי פיתוח ישראלי, אולם יתר המכלולים של הרכב כמו השילדה והמנוע הם מתוצרת ארצות הברית. הדגם החליף רכב משא קודם מתוצרת דודג' שהורכב בישראל ושנקרא WC, ראשי תיבות ל Weapon Carrier. דגם הקומנדקר שנשא נשק כונה נ.נ. - נושא נשק. קודם לכן שימש שם זה את נושא ברן.
האות "M" הצמודה למספר הדגם 325, מסמלת כי מדובר ברכב צבאי, קיצור למילה Military.
בקומנדקר מותקן מנוע בנפח 3.6 ליטר מתוצרת קרייזלר.[2] המייצר כ 100 כוחות סוס.
בצה"ל שירת הקומנדקר עד שנת 2013. כשיצא משירות ומיחידות מחסני החירום נשלחו אחרוני כלי הרכב לגריטה. בתקופת השליטה הישראלית בחצי האי סיני, היה הקומנדקר נפוץ בשימוש בקרב מתיישבים ישראליים באזור וחברות ממשלתיות כדוגמת נתיבי נפט. קומנדקרים אלו נשאו לוחית רישוי ייחודית בצבע שחור עם האותיות "א.ד.ס" (אזור דרום סיני). מחליפו של הקומנדקר היה האביר, רכב מתקדם יותר לתקופתו, אף הוא פותח ויוצר במפעלי רכב נצרת עלית.[3]
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקומנדקר נודע ברב שימושיות בצה"ל וכן וחברות ממשלתיות בישראל שרכשו אותו. בין השימושים נודע כרכב ביטחון שוטף ("בט"שית"), רכב פיזור הפגנות ("חצצית"), אמבולנס צבאי ("נונונבולנס"), רכב הלוויות צבאי, רכבי סיור במשמר הגבול, כבאית, רכב רס"פ, רכב קשר, רכב פיקוד וחפ"ק, ועוד.
בישראל כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל כיום נותרו מספר קומנדקרים בודדים מסוג M325 במצב נסיעה, רובם ככולם מוגדרים כרכבי אספנות. יתר הקומנדקרים בשוק הישראלי יצאו משימוש במרוצת השנים. בצה"ל נגרטו הקומנדקרים שהוחלפו בכלי רכב מודרניים. נדירותו של דגם ה-M325 מתוצרת ישראל הפכה אותו לרכב אספנות מבוקש ומחירו עלה בהתאמה.
יצוא
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשת אוגנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת אוגנדה ביצעה עסקת רכש גדולה במיוחד של 600 יחידות קומנדקרים בתעשיות רכב נצרת עילית בעלי הגה ימני. 24 יחידות של קל קומנדקרים ראשונים נמסרו לצבא אוגנדה, אולם בעקבות פרשיית חטיפת המטוס לאנטבה, בוטלה העסקה ומרביתם של כלי הרכב נותרו בישראל והורכבו מחדש עם הגה שמאלי לשימוש צה"ל, על כן בסלנג הצבאי נקראו משאיות קלות אלו בשם נ.נ. אוגנדה.[4][5]
תפוצה בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקומנדקר M325 נמכר למדינות רבות בעולם ובהן: בוצואנה, קניה, צ'ילה, פרו וניקרגואה. לאחר פירוק צבא דרום לבנון נתפסו על ידי צבא לבנון כמה עשרות יחידות של הקומנדקר שהיו ברשותו ועברו לשימוש מבצעי בצבא לבנון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרטים ותמונות, האתר של בני אביעד
- תיאור ומפרט טכני (באנגלית)
- תיאור ואוסף תמונות (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מעריב, 19 בינואר 1972, עמוד 4, "תעשיות רכב נצרת" החלו בייצור משאיות
- ^ מתוך: ספר רכב נ"כ 1.2 טון דגם WM325-S1, ינואר 1986, הוצאת חיל החימוש
- ^ מעריב, 12 בפברואר 1986, עמוד 6, מאיר הראובני, ה"אביר" - קומנדקר חדש יופעל בצה"ל
- ^ מעריב, 27 במרץ 1972, עמוד 1, יוסף וקסמן, הוקפא ייצור כלי הרכב לצבא אוגנדה
- ^ דבר, 28 במרץ 1972, עמוד 1, סופר דבר בעמק, בנצרת הופסק ייצור קומנדקרים לאוגנדה