שיחה:יוריסטוקרטיה

דיון חשיבות

ערך זה נוצר כקצרמר המבוסס על מאמר בודד [1] והעברתי אותו לטיוטה (כאן), תוך ציון הנימוק הבא: אין מקום בוויקיפדיה לערך המבוסס כולו על מאמר של הפורום הישראלי למשפט וחירות, ודן בביטוי שאינו בשימוש נפוץ. כמו כן, הביטוי שגוי, כפי שמוסבר בערך המקביל באנגלית. יש מקום לערך על קריטרכיה, שהוא הרחבה של נושא זה, בתנאי שהוא יהיה כתוב בגישה נייטרלית.

מיד לאחר מכן הוא נוצר שוב, אבל הערך שנוצר מלא בפגמים. הוא שוב מדבר על המונח השגוי יוריסטוקרטיה במקום קריטרכיה, ואין לו מקורות מקוונים. מעט המקורות שהצלחתי למצוא ברשת אינם מזכירים כלל את המושג יוריסטוקרטיה, שלא נמצא כמעט בשימוש. הערך כולו כתוב כמו מאמר של יואב דותן (מקור מס' 2) שנועד לנגח את מערכת המשפט הישראלית. לשם כך יש במות אחרות.

הצעתי לעיל לכתוב ערך נייטרלי על קריטרכיה, בדומה לערך המקביל באנגלית. הערך הנוכחי, במצבו הנוכחי, ראוי להימחק. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:16, 12 בנובמבר 2024 (IST)

המונח "יוריסטוקרטיה" אינו שגוי, אלא מבוסס היטב במחקר האקדמי. הוא נטבע על ידי פרופ' רן הירשל, אחד מחוקרי המשפט החוקתי המובילים בעולם, בספרו *Towards Juristocracy* שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד – מקור בעל משקל רב בעולם האקדמי. "יוריסטוקרטיה" מתאר תהליך שבו מוסדות משפטיים צוברים כוח והשפעה על חשבון הרשויות הנבחרות, תופעה שמתרחשת במדינות רבות מאז שנות ה־90 של המאה ה־20. המושג מופיע גם בדיונים אקדמיים רחבים נוספים ומוכר היטב בתחום המשפט והמדע הפוליטי.

בנוגע ל"קריטרכיה", חשוב להבהיר שמדובר במונח שונה: בעוד "קריטרכיה" מתארת שיטת ממשל שבה מערכת המשפט היא השלטון העליון והמוחלט (כמו בתקופת השופטים בישראל העתיקה או בסומליה), "יוריסטוקרטיה" מתארת תהליך ספציפי שמתרחש בתוך מערכות דמוקרטיות. בערך קיימת התייחסות עקיפה לכך, אך ניתן להרחיב ולהבהיר את ההבחנה בצורה מפורשת יותר.

הטענה שהערך מבוסס על מקור יחיד אינה מדויקת. הערך מתבסס בראש ובראשונה על ספרו של פרופ' הירשל, הנחשב למקור מרכזי ומוכר בנושא, וכן על מקורות נוספים כמו מאמרים של יואב דותן ואחרים. עם זאת, יש מקום להרחיב את הערך ולהוסיף מקורות נוספים ממדינות אחרות, כגון ארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה. במקום למחוק את הערך, יש לשפרו ולהעשירו.

המושג "יוריסטוקרטיה" מתאר תהליך גלובלי, ולא ייחודי לישראל. אמנם הערך מתייחס להקשר הישראלי בשל מרכזיותו של הנושא בשיח המקומי, אך הוא כולל גם דוגמאות ממדינות אחרות. ניתן להרחיב את הערך כך שידגיש את ההיבטים הגלובליים של המונח, במיוחד באמצעות דוגמאות ממדינות שבהן התחזקות מערכת המשפט זכתה לשבחים או לביקורת, כמו קנדה, דרום אפריקה וארצות הברית.

הטענה שהערך "נועד לנגח את מערכת המשפט הישראלית" אינה נכונה. הערך כולל דיון בביקורת, אך גם מציג את היתרונות של יוריסטוקרטיה, כגון הגנה על זכויות מיעוטים ובלימת ממשלות פופוליסטיות. אם קיימים חלקים שנתפסים כחד־צדדיים, ניתן לשכתבם, אך אין הצדקה למחיקת ערך מבוסס ומרכזי בניתוח תהליכים משפטיים בעולם.

אמנם חלק מהמושגים והמקורות בערך מבוססים על ספרות מודפסת, כמו ספרו של הירשל, אך זו אינה סיבה לפסול את הערך. ערכים רבים בוויקיפדיה מבוססים על מקורות שאינם מקוונים. בנוסף, ניתן להוסיף מקורות מקוונים כדי לחזק את הערך.

קריטרכיה ויוריסטוקרטיה אינם מונחים חופפים, אלא בעלי משמעות שונה. ניתן בהחלט לכתוב ערך על קריטרכיה, ואף ליצור הפניה בין הערכים, אך אין זה מוצדק למחוק את הערך על יוריסטוקרטיה – מונח מבוסס היטב שמציג תהליך ספציפי בעל חשיבות בשיח האקדמי.

במקום למחוק את הערך, יש להרחיבו ולהוסיף לו מקורות נוספים. הערך עוסק במונח אקדמי מוכר וחשוב, ומספק הבנה מעמיקה של תהליך עולמי רלוונטי. מחיקת הערך תגרע מהשיח האקדמי בוויקיפדיה, בעוד ששיפורו יתרום להרחבת הידע ולדיון מעמיק יותר. Eliezer.Green • שיחה 23:20, 12 בנובמבר 2024 (IST)

מסכים ומחזק את דבריו Gabi S. לעיל. יוניון ג'ק • שיחה 18:56, 13 בנובמבר 2024 (IST)

מה שבעיניך ניגוח מערכת המשפט הישראלית הוא בסך הכל שיקוף של מערכת המשפט הישראלית ועמדתך הפוליטית מעוורת את עיניך מלראות את המציאות ומשבשת את שיקול דעתך הוויקיפדי. מזל שאליעזר גרין נחלץ לעזרה וניצלנו מניסיון לחנוק בבטן אימו (בוויקיפדיה לא בעולם בו יש פתיחות, חופש דיון ורצון להרחבת אופקים) עובר רעיוני.

לכתוב בטיעונים להעברה לטיוטה שהערך מתבסס על פרסום אחד של הפורום הישראלי למשפט וחירות כאשר הערך מתבסס על הספר של הירשל בו הוא טבע את המונח 'יוריסטוקרטיה' זו גניבת דעת בלשון המעטה.

הוספתי לקריאה נוספת שני מקורות מקוונים שלא הצלחת לדוג מהמרשתת.

‫2A02:14F:171:BBFD:DB9A:D395:96B1:5BE8‬ 05:22, 13 בנובמבר 2024 (IST)

לדעתי אין צורך לערך נוסף לאקטיביזם שיפוטי. בעד איחוד. דוד55 • שיחה 06:30, 13 בנובמבר 2024 (IST)

גם בויקיפדיה האנגלית יש ערכים נפרדים לאקטיביזם שיפוטי ויוריסטוקרטיה. שמים וארץ מפרידים בין מגמה במשפט, 'אקטיביזם' לבין מעמד המשכפל את עצמו, המייצג מיעוט נכחד, המשליט את עצמו על הרוב‫ תוך שהוא לוקח לעצמו את כל הסמכויות ולא נושא בבדל אחריות. 2A02:14F:171:BBFD:DB9A:D395:96B1:5BE8‬ 06:40, 13 בנובמבר 2024 (IST)

מתלבט על החשיבות כי זה כן מושג שמופיע תדיר, לפחות בשנתיים האחרונות, בשיח הציבורי בישראל. בכל מקרה, אני לא רואה שקיים ערך כזה בויקיפדיה האנגלית. יש מילה כזו בויקימילון. ניצן צבי כהן • שיחה 10:54, 13 בנובמבר 2024 (IST)

דברי האלמוני ממחישים למה "יוריסטוקרטיה" הוא מושג תעמולתי שלא ראוי לערך אנציקלופדי: מעמד המשכפל את עצמו, המייצג מיעוט נכחד, המשליט את עצמו על הרוב‫ תוך שהוא לוקח לעצמו את כל הסמכויות ולא נושא בבדל אחריות. סבלנו מספיק מחפרפרות של פורום קהלת שכרסמו בערכים; העידן הזה חלף. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 11:52, 13 בנובמבר 2024 (IST)

מה גם רן הירשל משלם דמי חבר לפורום קהלת? הוציאו את פורום קהלת מחוץ לחוק? הדעות של קהלת מחוץ לחוק?

ורק השקר שלך בגללו העברת את הערך לטיוטא, שהערך מתבסס בלעדית על הפורום הישראלי למשפט וחירות, במסגרת החוק.

אגב, האם גם הפורום הישראלי למשפט וחירות כבר לא לגיטימי?

על פרופ' משה כהן-אליה אני כבר לא מדבר. הוא אורח של קבע באולפני ערוץ 14.

עוד מעט רק אתה תשאר במחנה הלגיטימי. את כולם החרגת ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 13:00, 13 בנובמבר 2024 (IST)

נראה לי שהדיון כאן סטה מהדיון הענייני על חשיבות הערך ותוכנו לכיוונים אידאולוגיים. חשוב להחזיר את הדיון לנקודות הבאות:

1. המונח 'יוריסטוקרטיה' הוא מונח אקדמי שנטבע על ידי רן הירשל, חוקר בעל שם עולמי. יש מקום לערך על מונח זה, במיוחד כשהוא מופיע בספרות מחקרית רלוונטית.
2. הערך שופר ונוספו לו מקורות משמעותיים, כולל מקורות מקוונים, שמחזקים את ביסוסו.
3. במקום להתמקד באידאולוגיה שמאחורי המושג, יש להציע כיצד לשפר את הערך כך שיציג את הנושא בצורה מאוזנת ואובייקטיבית, תוך התייחסות לתהליך ולא למערכת ספציפית. בואו נתמקד בשאלות החשובות: האם הערך מבוסס היטב? האם הוא ניטרלי? והאם ניתן להעשיר אותו עוד?

Eliezer.Green • שיחה 15:18, 13 בנובמבר 2024 (IST)

הירשל עצמו טוען שכתב את ספרו בעקבות המהפכה החוקתית של אהרן ברק והמקרה הישראלי הוא המקרה הפרדיגמטי והמובהק ביותר של תהליכים כאלה. ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 15:59, 13 בנובמבר 2024 (IST)

בעד חשיבות - כדברי אליעזר גרין. רדיומן • שיחה 08:12, 13 בנובמבר 2024 (IST)

נגד חשיבות. המושג "יוריסטוקרטיה" לכשעצמו אינו נייטרלי ולהבנתי מהווה תיזה של הירשל בתחום המשפט החוקתי שאינה קונצנזוס (ר' למשל הביקורת על הספר של הירשל או המאמר הזה). אפשר לכתוב ערך על הספר של הירשל, או על הירשל עצמו ולכלול בו חלק גדול מהתוכן. אבל בצורתו הנוכחית הערך אינו אנציקלופדי. מתייגת את בעלי הידע במשפטיםLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליון ובעלי הידע במדע המדינהDimaLevin, דן וינקלר, קפקא, דזרט, Dolly City, אקסינו, פעמי-עליון, ספסף, דור מאיר, Naidav2424, MakingItSimple, משה-דרור ‏ . בברכה, Kershatz • שיחה 17:21, 13 בנובמבר 2024 (IST)

תודה על ההערה. נכון שהמושג "יוריסטוקרטיה" מבוסס על תזה שהציג רן הירשל, והיא אכן נתונה לדיון אקדמי ולא קונצנזוס. עם זאת, ראוי לזכור כי אנציקלופדיה עוסקת גם ברעיונות ובמושגים שאינם בהכרח קונצנזואליים, כל עוד הם מבוססים ומופיעים בספרות האקדמית.

1. בסיס אקדמי חזק למונח:

המושג "יוריסטוקרטיה" נטבע בספרו של רן הירשל, שפורסם בהוצאת אוניברסיטת הרווארד – אחת ההוצאות האקדמיות המובילות בעולם. הספר זכה להתייחסות רחבה בספרות האקדמית, הן בביקורת והן בתמיכה, מה שמעיד על חשיבותו כאובייקט מחקרי.

2. מקום לערך עצמאי:

בעוד שניתן היה לכתוב ערך על הספר או על רן הירשל עצמו, המונח "יוריסטוקרטיה" הפך למרכזי בדיונים על משפט חוקתי ותהליכי העברת סמכויות למערכת המשפט במדינות שונות. מדובר במושג מפתח שנותן מענה לדיון רחב יותר, ולכן יש מקום לערך עצמאי.

3. נייטרליות הערך:

הערך נכתב תוך הצגת המונח באופן אקדמי ואובייקטיבי, והוא כולל גם את הביקורת עליו. ניתן להוסיף פרק המוקדש לביקורות על המונח ועל הספר, כולל הפניות למאמרים המתנגדים לתזה של הירשל. כך נבטיח שהערך מציג את הנושא בצורה מאוזנת.

4. דוגמאות דומות בוויקיפדיה:

מושגים רבים שאינם קונצנזוס זכו לערכים עצמאיים בוויקיפדיה (למשל, "קונסטרוקטיביזם בינלאומי" או "ניאוליברליזם"), משום שהם מייצגים גישות חשובות או מושגים מרכזיים בשיח אקדמי.

5. הצעה לשיפור:

אם הערך נתפס כבלתי נייטרלי, ניתן להרחיב את הפרקים המתארים את הביקורת על המונח ולהוסיף קישורים למאמרים הביקורתיים שציינת. בנוסף, ניתן להוסיף הפניה לערך על הספר עצמו (אם וכאשר ייכתב).

סיכום:

המונח "יוריסטוקרטיה" הוא מושג מוכר בשיח האקדמי, ולכן יש לו מקום בוויקיפדיה. אם יש תחושה של חוסר נייטרליות בערך, הדרך הנכונה היא לשפר את הערך ולהוסיף מידע ביקורתי נוסף – לא למחוק אותו.

אשמח להציע הרחבות נוספות, כולל התייחסות ישירה למאמרים או מקורות ביקורתיים. Eliezer.Green • שיחה 17:53, 13 בנובמבר 2024 (IST)

כלפי מי או מה הוא אמור להיות ניטרלי? ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 17:53, 13 בנובמבר 2024 (IST)

הצגת דעות כעובדות היא הפרה של עיקרון הנייטרליות של ויקיפדיה. ההשוואה לערך קונסטרוקטיביזם בינלאומי מראה בדיוק את ההבדל בין כתיבה נייטרלית לכזו שאינה. הפתיח של הערך מציין שקונסטרוקטיביזם בינלאומי הוא תיאוריה חברתית לעומת הערך הזה שמציג תיאוריה לגבי תהליך כאילו הייתה עובדה מוגמרת. אי אפשר להעלות ערך שכולו הפרת עיקרון הנייטרליות ולצפות שהקהילה תשפר אותו. Kershatz • שיחה 23:17, 13 בנובמבר 2024

עובדה שאפשר. אם רק מניחים כוונה טובה. ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 08:13, 14 בנובמבר 2024 (IST)

לא ממש ‫2.55.8.186‬ 12:36, 14 בנובמבר 2024 (IST)

ממש. אם לא תגחיך את עצמך בניסיון לגמד את פרופ' רן הירשל כפרופסור לא מוכר' ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 12:44, 14 בנובמבר 2024 (IST)

אעיר בנימוס שעל הפרופסור יש ערך באנגלית, אך לא על המונח. ‫2.55.63.106‬ 18:36, 14 בנובמבר 2024 (IST)

המושג גם לא ניטרלי וגם לא ממש בשימוש, פשוט לשנות את השם ל-"קריטרכיה" ולשכתב קצת את התוכן, מה הבעיה? אקסינו • שיחה 20:36, 14 בנובמבר 2024 (IST)

בעד חשיבות מנימוקיו של @Eliezer.Green, יש לציין בערך את היסטורית התפתחות הערך והעובדה שהוא לא בקונצנזוס. Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 06:48, 14 בנובמבר 2024 (IST)

על כל מילה שאמר פרופסור לא מוכר נכתוב ערך? ויקיפדיה הפכה לעלון שיווק? הוא לא בשימוש אחר.

ועוד הצגתה כעובדה מוגמרת. ‫2.55.8.186‬ 08:00, 14 בנובמבר 2024 (IST)

א. בחיפוש פשוט בגוגל, נראה שהפרופסור רן הירשל מוכר ביותר, ועל הגיגיו ועל ספרו נשברו קולמוסים רבים ברבים מהאוניברסיטאות הגדולות והמפורסמות בעולם, ודנים בדבריו, בעד ונגד, מומחים נכבדים ומפורסמים מכל העולם. גם בכל הספריות האוניברסיטאיות הספר מופיע ומקבל במה.

ב. המונח שנטבע על ידיו, מופיע במסמכים ומאמרים רבים הדנים בנושאים הקשורים לכך. (אני יכול להביא כאן כמה עשרות הפניות, אך באמת זה מיותר. בשביל זה יש גוגל, למי שבאמת מעוניין).

ג. הרגשה אישית שלי, שהמלחמה נגד הערך הזה, וערכים נוספים הקשורים אליו ישירות או בעקיפין, אין מטרתה שיפור האנציקלופדיה החשובה שלנו, אלא מגמות אחרות. ואינני מעוניין להאריך יותר בכך.

ד. בכל הסיבות הנ"ל, וגם דברים שנכתבו על ידי רבים לפני, אני בעד חשיבות הערך.

ה. כל המעוניין להביא דעות נוספות, הערך פתוח. אך בבקשה לא למחוק דעות הכתובות בו גם אם אינם בקונצנזוס הפוליטי. מ-ב-צ • שיחה 13:51, 14 בנובמבר 2024 (IST)

מקריאה על הערך של הנשל באנגלית, הוא קיבל הערכה על ספרים מאוחרים יותר: "תאוקרטיה חוקתית" (על המשטר באיראן) ו*עיר, מדינה: חוקתיות המגה-עיר". לא על הספר הזה. כלומר, השפעתו (ואיכותו) של הספר נמוכה. גם יכול להיות שהערך האנגלי נכתב ב-2020, בשל פרסום ספרו השני. עליהם הוא זכה בפרסים.

כלומר חשיבותו של הספר בנושא זה (2004) נמוכה. בהתאם, ערך זה חסר חשיבות. לא ניתן להסתמך על המוניטין שלו כי הוא עוסק בנושאים אחרים בתכלית בעובדות המאוחרת לכאורה. לא ניתן לכתוב ערך רק כי חוקר (מוערך יותר או פחות, זה לא משנה) המציא ביטוי. גם הקושי המושגי שהציגו משתמשת:Kershatz וגבי נותר בהינו.

שמי (2023) • שיחה 19:35, 14 בנובמבר 2024 (IST)

ציבור גדול בישראל חש צמית תחת משטר דורסני של אליטה מתכלה שבאמצעות תהליכים יוריסטוקרטיים מנסה להנשים את הגמוניותה. ולציבור נציגי ציבור, ממשלה נבחרת, רוב בבית הנבחרים (להבדיל מקבוצת משובטים מורמת מעם המשכפלת עצמה בשיטת חבר מביא חבר, מביא בן, מביא בת זוג), נושאים באחריות, שמזהים תהליכים ומנסים להסיגם אחור טרום המהפכה החוקתית של אהרן ברק. ותיבת תהודה של כלי תקשורת החושפים את ערוותה של האליטה המתכלה וזועקים חמס. וכמובן מטריה אינטלקטואלית אקדמאית של אסכולה משפטית הממשיגה וממסגרת את הקטסטרופה. וכל זה מעביר את הערך בקלילות מעבר לסף הקבלה הנדרש במיזם. ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 05:09, 15 בנובמבר 2024 (IST)

כל זה מעביר את הערך בקלילות מעבר לסף הקבלה הנדרש באתרים אחרים, לא בוויקיפדיה. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 07:33, 15 בנובמבר 2024 (IST)

בעד חשיבות מהטעמים דלעיל. עמירם פאל • שיחה 21:47, 14 בנובמבר 2024 (IST)

בעד חשיבות מטענות קודמייBalberg • שיחה 10:56, 15 בנובמבר 2024 (IST)

רק שלא היו נימוקים אנציקלופדיים של ממש שמי (2023) • שיחה 12:19, 15 בנובמבר 2024 (IST)

בקרוב, ערך על משטר ששמו רודנות בחסות החוק בעקבות הערך על ספר רודנות בחסות החוק (תזה מקובלת להבנתי) והערך ישראלית בעקבות ישראלית שפה יפה (תזה לא מקובלת בבלשנות). אם הירשל הוא אורקל, ניתן לכתוב ערך ששמו תאוקרטיה חוקתית. צר לי, הערך נשען על אדם ספציפי וספר ספציפי באופן בלעדי. אעיר שהביקורות על הספר כללו הגדרתו כחסר במידע אמפירי, דבר המחמיר את הבעיות בערך המציג דברים כעובדה. שמי (2023) • שיחה 12:28, 15 בנובמבר 2024 (IST)

זאת התקדמות. כי משתמש גבי השליך את הערך לטיוטה בטענה שהוא מסתמך על מאמר אחד. ויש אחד פרופ' משה כהן-אליה שגם מחזיק מהתהליך שהמונח ממסגר ומישומו בעולמנו הישראלי. אבל הוא חצה את הקווים ומתארח באולפני ערוץ 14 אז אפשר ואפילו מומלץ להתעלם ממנו.

‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 13:29, 15 בנובמבר 2024 (IST)

ר"ד שאול שארף גם לא מקובל? דוקא דעתו באופן כללי אולי תואמת את דעתם של הצד שלא תומך בערך... ראו כאן מ-ב-צ • שיחה 14:22, 15 בנובמבר 2024 (IST)

מאמר דעה בפורום אינו מקור רציני. ‫77.127.93.166‬ 15:21, 15 בנובמבר 2024 (IST)

ואין בינו קשר לבעיות המוצגות בערך. ‫77.127.93.166‬ 15:25, 15 בנובמבר 2024 (IST)

זה רק עוד דעה מכובדת, מד"ר מכובד, ולא רק "אדם ספציפי אחד" כפי שמנסים להגיד כאן. והוא מתייחס מעט מאד לספרו של רן הירשל מ-ב-צ • שיחה 15:33, 15 בנובמבר 2024 (IST)

דעה בפורום אינה מחקר ודעת יחיד אינה מספיקה לערך. ‫77.127.93.166‬ 15:40, 15 בנובמבר 2024 (IST)

משה קופל, חוקת היוריסטוקרטיה ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 16:06, 15 בנובמבר 2024 (IST)

מהרזומה של קופל:

קופל לקח חלק בניסיון לכונן חוקה למדינת ישראל. הוא השתתף בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השש עשרה, בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן, וכתב את טיוטות העבודה של הוועדה, בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה. לקראת כינונה של הכנסת השבע עשרה השתתף, כחבר המכון לאסטרטגיה ציונית, בצוות שניסח הצעת חוקה לישראל, שהוגשה לנשיא המדינה ולכנסת. לאחר מכן היה שותף בכתיבת טיוטה נוספת של חוקה, יחד עם מיכאל איתן. ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 16:18, 15 בנובמבר 2024 (IST)

דוקטור יעקב בן-שמש מרצה בכיר למשפט חוקתי ומנהלי בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

שנה לתיקון הסבירות – על ההפיכה המשטרית האמיתית והמעבר של ישראל מדמוקרטיה ליוריסטוקרטיה

‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 16:42, 15 בנובמבר 2024 (IST)

פרופ' מנחם מאוטנר, 2008, פסקה מספרו "משפט ותרבות בישראל בפתח המאה ה-21", מצוטטת בשנים האחרונות שוב ושוב על ידי אנשי ימין, כראיה לטענותיהם שהמשפטנים הבכירים בישראל מנסים לחולל הפיכה פוליטית באמצעים לא דמוקרטים:

"באמצעות השינויים הנרחבים שחולל בית המשפט בפסיקתו בשנות השמונים והתשעים, הוא הפך עצמו לזירה חשובה למאבקיהם של ההגמונים לשעבר בעידן החדש שהחל בשנות השבעים", כתב מאוטנר, בהתייחסו למהפך הפוליטי של 1977. "קבוצה חברתית שמצאה עצמה מאותגרת פוליטית ותרבותית הפכה את בית המשפט העליון – במקום הכנסת, שבו איבדה חלק משמעותי מכוחה – לאתר החשוב לפעילות הפוליטית שלה, תוך שהיא מצמצמת את עצמה לקידום ענייניה… ונמנעת מפעילות פוליטית של ממש בקרב הקבוצות החברתיות האחרות".

שוב פורומים, לא מחקרים. הראשון הוא לוביסט מוכר. ‫77.127.93.166‬ 16:50, 15 בנובמבר 2024 (IST)

ניחוח של שרלטנות. הדבר מעלה חשד לניסיון לדחוף לויקי (ובעקיפין לציבור) שוב את הרעיונות של לובי מוכר. 77.127.93.166‬ 16:51, 15 בנובמבר 2024 (IST)

הבעיות שגבי ואחרים תיארו לא נפתרו. ‫2A0D:6FC0:81D:6600:BCF7:A97:A0AA:D448‬ 17:21, 15 בנובמבר 2024 (IST)

שאלו יהיו הבעיות שלנו. העניין הוא סירוס תוצאות הבחירות ושלילת יכולת הרוב להוציא לפועל את תוכניותיו הלגיטימיות אל מול תהליכים יוריסטוקרטיים של הציר בג"צ, יועצת משפטית לממשלה ושלוחיה בכל משרד ממשלתי ובצה"ל. ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 17:44, 15 בנובמבר 2024 (IST)

ממבו ג'מבו שאינו רלוונטי לענייננו ואינו אנציקלופדי. זו שרלטנות, לא עובדות ושיח אנציקלופדי.‫2A0D:6FC0:81D:6600:BCF7:A97:A0AA:D448‬ 17:51, 15 בנובמבר 2024 (IST)

אכן, בוויקיפדיה אולי תצלח הנדסת התודעה. אך לא בציבור הרחב ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 19:29, 15 בנובמבר 2024 (IST)

השלכה היא דבר קסום. שוב משפט שאינו אנציקלופדי. ‫2A0D:6FC0:81D:6600:BCF7:A97:A0AA:D448‬ 19:46, 15 בנובמבר 2024 (IST)

הערות שוליים

איחוד

הערך הזה הוא פרי של רן הירשל, וכמעט רק הוא משתמש בו. לא מצאתי אותו במחקר או במילון, וכמעט בקושי בתקשורת. הפתרון המקובל לכך הוא איחוד. בר 👻 שיחה 17:49, 15 בנובמבר 2024 (IST)

מקורות

ספרו של אהרן ברק, " The Judge in a Democracy", יצא לאור בעברית בשם "שופט בחברה דמוקרטית", ולכן אין הצדקה להביא בערך הפניה לספר באנגלית, ויש להחליף אותה להפניה לספר בעברית.
גרוע מכך: כפי שציינה Kershatz, בעריכה זו הוסיף יוצר הערך מקורות כוזבים. כיוון שכך, נדרשת בדיקה שתבהיר מה אמת בערך ומה כזב. עד לבדיקה יסודית כזו, בידי מי שיתנדב לכך, אין ברירה אלא להעביר את הערך לטיוטה. דוד שי • שיחה 20:28, 15 בנובמבר 2024 (IST)

וכשמשתמש גבי כזב כאשר השליך את הערך לטיוטה בטענה שמתבסס על מאמר אחד, טענה המתנוססת עד רגע זה בפתח דיון החשיבות, זה עניין את מישהו? ‫2A02:14F:173:937B:3650:67C5:3AA5:F0A4‬ 20:34, 15 בנובמבר 2024 (IST)