טיוטה:יוריסטוקרטיה
יוריסטוקרטיה היא מונח שטבע רן הירשל, המתאר שיטת משטר שבה הכוח הפוליטי המרכזי נמצא בידי המשפטנים הרשות השופטת. הירשל טוען כי בשיטה זו, מערכת המשפט מקבלת סמכויות רחבות, עד כדי קבלת החלטות מדיניות ועיצוב מדיניות ציבורית. לדבריו מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, מערכות משפט במדינות דמוקרטיות רבות, צוברות כוח והשפעה על חשבון המוסדות הנבחרים. הוא מציין כי תהליך זה נועד לעיתים לשמור על מעמדן של קבוצות אליטה כשהן מאבדות כוח ציבורי או דמוגרפי[1].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הירשל, יוריסטוקרטיה מאופיינת בעליונות מערכת המשפט, פסיקה אקטיביסטית[2], שימוש בעקרונות אמורפיים כמו "סבירות" ו"מידתיות", ועצמאות המערכת מהשלטון הנבחר. היא לעיתים נתפסת כבלתי כפופה לביקורת מצד הציבור או המוסדות הנבחרים, דבר המאפשר לה לפעול כמגן על זכויות אדם אך גם מעורר מתח בין הרשויות[3].תכונות אלו מאפשרות למערכת המשפט להשפיע על מדיניות ציבורית ולפסול חוקים ומדיניות ממשלתית. שורשי היוריסטוקרטיה מצויים בהיסטוריה הפוליטית, כגון ברפובליקה הרומית שבה השופטים מונו מהאליטות הפוליטיות, ובארצות הברית, שבה פסק הדין "מרבורי נגד מדיסון" ייסד את סמכות בית המשפט העליון לבקר חוקים הסותרים את החוקה. במאה ה-20, מדינות כמו קנדה ודרום אפריקה הרחיבו את סמכויות בתי המשפט להגן על זכויות האדם ולהתערב במדיניות ציבורית[4].
יתרונות מערכת משפט חזקה כוללים הגנה על זכויות אדם ומיעוטים, בלם נגד החלטות פופוליסטיות ויציבות מוסדית. מערכת עצמאית יכולה להגן על הפרט מפני חקיקה פוגענית ומפני עריצות הרוב ולמנוע פגיעות בזכויות[5]. כמו כן, מערכת כזו יכולה לתרום ליציבות פוליטית ולמנוע שינויים קיצוניים, כמו פסק דין בראון נגד מועצת החינוך בארצות הברית[6]. עם זאת, ישנם חסרונות כמו ערעור עקרון שלטון העם, פוליטיזציה של מערכת המשפט[7][8], ועיכוב רפורמות שיפוטיות[9]. תלות יתר במערכת המשפט עלולה לעורר מתח עם הרשות המבצעת ולפגוע באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים[10]. כאשר שופטים שאינם נבחרים מחזיקים בכוח רב מדי, עלולה להיווצר תחושת ניכור, החלשת אמון הציבור ויצירת תחושה של ייצוגיות חסרה[11].
בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירשל מציין שמערכת המשפט במדינות כמו ישראל, קנדה, תאילנד ודרום אפריקה משמשת כגורם משפיע בעיצוב מדיניות, ולעיתים נתפסת כאלמנט של יוריסטוקרטיה. בישראל, מאז כהונת אהרן ברק, מערכת המשפט הרחיבה את סמכויותיה, כולל ביקורת שיפוטית נרחבת על חוקים. בקנדה, מערכת המשפט הפדרלית משפיעה על עיצוב מדיניות, במיוחד בנושא זכויות הילידים. בתאילנד, מערכת המשפט משתפת פעולה עם המשטר המלוכני והצבא, ומשפיעה על החלטות פוליטיות דרמטיות כמו פיזור הפרלמנט ב־2006 והדחת ראש הממשלה ב־2014. בדרום אפריקה, בית המשפט החוקתי שיחק תפקיד במעבר מאפרטהייד לדמוקרטיה, אם כי ההתערבות המדינית הנרחבת עוררה ביקורת.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]moshe cohen-eliya, Israel's Juristocracy, Law&Liberty
March 4, 2024,- אשר כהן, ישראל בין יוריסטוקרטיה לדמוקרטיה , ישראל היום, 26.11.24
- משה כהן-אליה, ישראל כיוריסטוקרטיה, רשות הרבים, כתב העת של הפורום הישראלי למשפט וחירות, 7.3.24
- יעקב בן-שמש, שנה לתיקון הסבירות – על ההפיכה המשטרית האמיתית והמעבר של ישראל מדמוקרטיה ליוריסטוקרטיה, דיומא, 25.7.24
- שאול שארף, בג"ץ עילת הסבירות: שיאה של יוריסטוקרטיזציה או הגנה מפני אוטוקרטיזציה?, רשות הרבים, 30.9.24
- יובל סימן טוב, עליית היוריסטוקרטים, השילוח (כתב עת), 34
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה כהן-אליה, יוריסטוקרטיה ולא דמוקרטיה - להחזיר את הכוח לעם, ערוץ 14
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ran Hirschl, Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism, Harvard University Press, 2004.
- ^ ראו: Barak, Aharon. The Judge in a Democracy, Princeton University Press, 2006, pp. 241-243.
- ^ ראו: Barak, Aharon. The Judge in a Democracy, Princeton University Press, 2006, pp. 39-41.
- ^ ראו: Andenas, Mads, and Duncan Fairgrieve, eds. Courts and Comparative Law. Oxford University Press, 2015, עמ' 381.
- ^ ראו: רן הירשל, Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism, הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 2004, עמ' 72.
- ^ ראו: Ginsburg, Tom. Judicial Review in New Democracies: Constitutional Courts in East Asia, Cambridge University Press, 2003, pp. 32-35; Sweet, Alec Stone. Governing with Judges: Constitutional Politics in Europe, Oxford University Press, 2000, pp. 63-67; Tushnet, Mark. Weak Courts, Strong Rights: Judicial Review and Social Welfare Rights in Comparative Constitutional Law, Princeton University Press, 2008, pp. 89-92.
- ^ ראו: Ferejohn, John & Pasquale, Pasquale. "The Countermajoritarian Opportunity", University of Chicago Law Review, 2002, pp. 340-342.
- ^ ראו: לורד אקטון, "Power tends to corrupt; absolute power corrupts absolutely."
- ^ ראו: Hirschl, Ran. Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism, Harvard University Press, 2004, עמ' 134-136.
- ^ ראו: רן הירשל, Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism, הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 2004, עמ' 84-86.
- ^ ראו: גינסבורג, טום. Judicial Review in New Democracies, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2003, עמ' 123-125.