לדלג לתוכן

שיחה:טומאה וטהרה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 7 שנים מאת אסף 128 בנושא דיווח על טעות

ערך זה צוטט בהרב יואל קטן, קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016.


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור]

בערך זה יש נכון לרגע כתיבת הודעה זו 307 הערות שוליים. מספר זה מוגזם באופן קיצוני, ומזכיר ערכים גרועים מאוד מוויקיאנגלית. אלא שהוא בר תיקון כמובן. אני מציע לצמצם את כמות ההערות באופן דרסטי, כי הערך פשוט לא קריא עם כל כך הרבה הערות. אני מניח שאחרי זה נוכל לקבל תמונה אמיתית יותר של גודל הערך והאם צריך לפצלו. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 05:57, 31 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

בשעה זו, הערך צומצם על ידי, על ידי פיצולים לערכים מורחבים, ויצומצם עוד באופן משמעותי, כהסכמת רוב המשתתפים בדף השיחה (שבארכיון). אחרי הפיצול, הערך יראה הרבה יותר טוב. טישיו - שיחה 05:59, 31 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
אם כך, נמתין ונראה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 06:03, 31 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
אשמח אם מישהו יעזור לי כאן לבחור את השם המתאים לערך המורחב שאני יוצר עכשיו מהקטע "דרכי ההיטהרות מטומאה". טישיו - שיחה 06:04, 31 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
למה לא פשוט דרכי היטהרות מטומאה? קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 06:10, 31 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

פיצולים מהערך

[עריכת קוד מקור]

כשליש מהערך פוצל על ידי לערכים אחרים. האם הערך עדיין מדי ארוך שצריך לצמצמו עוד? --טישיו - שיחה 15:57, 31 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

האורך יותר סביר, אך עדיין יש כמות קיצונית ביותר של הערות שוליים, שמקשות על רצף הקריאה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:01, 31 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
196 (מתוך 304!) זה עוד הרבה מדי? --טישיו - שיחה 20:28, 31 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
כבר מקודם לא הבנתי למה האריכות מפריעה. גם עכשיו אינני מבין כיצד הערות השוליים הרבות מפריעות. אני-ואתהשיחה 21:38, 1 בינואר 2011 (IST)תגובה
מפריעות לרצף הקריאה כפי שאמרתי. קודם היחס היה 324 הערות שוליים ל-206,985 בתים של טקסט (הערה אחת על כל 638 בתים) ועכשיו זה 196 הערות שוליים על 128,179 בתים של טקסט (הערה אחת על כל 653 בתים). זה פשוט הרבה יותר מדי. אז נכון שאי אפשר וגם לא כדאי לקבוע סד מתמטי של יחס הערות שוליים לכמות טקסט, אבל המצב הוא שכמעט על כל שני משפטים יש הערת שוליים והקורא הממוצע לא מצליח (וגם לא יכול) להתמקד בגוף הערך, שזה הדבר הכי חשוב. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 04:10, 2 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני בעד הערות השוליים. אין ברירה אחרת וזה גם לא כל כך נורא בערכים שמשלבים מקורות יהודיים רבים כל כך. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 09:15, 2 בינואר 2011 (IST)תגובה
בערכים כאלו, שכל אות ותג מהם מבוססים על מקורות מפסוקים ומהתלמוד, ובנושא סבוך ומפוזר כל כך, כל הערת שוליים ובה מקור היא ברכה טישיו - שיחה 09:23, 2 בינואר 2011 (IST)תגובה
אחרי שעיינתי מעט יותר, אני רואה שרבות מהערות השוליים אינם מקורות אלא הרחבות. אני אנסה לנכש חלק מתוכם. אני-ואתהשיחה 17:19, 2 בינואר 2011 (IST)תגובה
חלק מהערות השוליים שהסרת, שצדה עיני, הן חומר מהותי לדעתי. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:56, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
הרבה הכנסתי לגוף הערך או העברתי לערכים אחרים. מה צדה עינך? אתה מוזמן להחזיר. השתדלתי להשאיר בהערות השוליים אך ורק מקורות ולא ביאורים והרחבות. אני-ואתהשיחה 01:42, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני לא רוצה להחזיר כשבכלל לא קראתי את הערך. אבל לתשומת ליבך: כאן יש מידע על מנהגי טהרה שהוסר, כאן לגבי הסיבה לנטילת ידיים (אך אולי אכן מקומו בערך נטילת ידיים). גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 01:48, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
לא יודע. בעיניי כמעט תמיד תוכן שלא מתאים בגוף הערך גם לא מתאים בהערה. אלא אם כן זה בא לא מצד עצמו אלא כדי לבסס את הטענה שכתובה בערך, ואז מספיק להפנות למקורות בלי להאריך יותר מדי. אני-ואתהשיחה 01:59, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה

העברה מרשימת ההמתנה במומלצים

[עריכת קוד מקור]

הערך כבר הוצע בעבר בדף השיחה על ידי אריאל ודמזו, והתעכב בשם אריכותו. עכשיו הוא צומצם משמעותי, גודלו סביר, הוא מקיף את כל הנושאים בטומאה וטהרה עם הפניות לערכים מורחבים. טישיו - שיחה 21:29, 2 בינואר 2011 (IST)תגובה

בוא נחכה עד שהערך יהיה יותר יציב, רק היום נמחקו ממנו יותר מ15,000 בתים ונוספו יותר מאלפיים חדשים. ישרון - מה המצב? 19:08, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
הערך הוא מאוד מרשים, ואני גם השקעתי הרבה בעריכה שלו (גם מחיקת 15000 בתים זו השקעה ), אבל לדעתי גם אחרי שהוא יתייצב לא ראוי שהוא יזכה בהמלצה בלי שיהיה מי שישקיע להרחיב אותו בנושאים הבאים: א. טומאה וטהרה בכתות לא רבניות (איסיים, קראים, שומרונים, ביתא ישראל). ב. השוואה לטומאה וטהרה בדתות אחרות. ג. הסברים מחקריים בנושא התהוות דיני טהרה ביהדות. ואולי גם: ד. טומאה וטהרה בתרבות ובאמנות. אני-ואתהשיחה 20:02, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני לא מבין למה צריך את ב. וחלק מ-ד. הערך מתאר את הטומאה והטהרה ביהדות ולא את המושג בתרבות האנושית בכללה. ישרון - מה המצב? 21:08, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
ברור לי שהערך מתייחס לטומאה וטהרה ביהדות. אבל הייתי רוצה לדעת בקווים כלליים במה דומים ובמה שונים הלכות הטומאה והטהרה ביהדות מהלכות כאלו בדתות אחרות. בתרבות ובאומנות גם כן התכוונתי להשפעה של מושגי הטומאה והטהרה היהודיים עליהם. לא התכוונתי רק לתרבות ואומנות מודרנית, אלא גם לפיוטים או לצירופי לשון וכדומה. אני-ואתהשיחה 23:50, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
השאלה, בין היתר, היא אם נערכה השוואה, ואם כן עד כמה היא הייתה משמעותית. ישרון - מה המצב? 23:53, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
אתה צודק בהחלט שאני מעלה את הנושא לא כי אני יודע עליו משהו, אלא כי אני לא יודע עליו כלום. אבל די ברור לי שמי שמבין בזה יכול לכתוב משהו בעל משמעות בעניין. השוואה היא תמיד משמעותית, והמסקנה שלה גם יכולה להיות שאין קווי דמיון בכלל. מבחינתי מספיק שמישהו שמבין בעניין יכניס לערך משהו בסגנון: "חוקי הטומאה והטהרה ביהדות נושאים אופי שונה מחוקי טומאה וטהרה בדתות אחרות בכך שהם XYZ". עיין גם en:Ritual purification. אני-ואתהשיחה 00:15, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה

אירכוב דיון המועמדות להמלצה

[עריכת קוד מקור]

מקבל את דעתו של משתמש:אני ואתה, לכשיעודכן הערך בנושא הטמאה והטהרה בכתות הלא רבניות, נעלה אותו מחדש. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:47, 21 בפברואר 2011 (IST)תגובה

הערך כבר הוצע בעבר בדף השיחה על ידי אריאל ודמזו, והתעכב בשם אריכותו. עכשיו הוא צומצם משמעותי, גודלו סביר, הוא מקיף את כל הנושאים בטומאה וטהרה עם הפניות לערכים מורחבים. טישיו - שיחה 21:29, 2 בינואר 2011 (IST)תגובה
הערך הוא מאוד מרשים, ואני גם השקעתי בו מעט לאחרונה, אבל לדעתי לא ראוי שהוא יזכה בהמלצה בלי שיהיה מי שישקיע להרחיב אותו בנושאים הבאים: א. טומאה וטהרה בכתות לא רבניות (איסיים, קראים, שומרונים, ביתא ישראל). ב. השוואה לטומאה וטהרה בדתות אחרות. ג. הסברים מחקריים בנושא התהוות דיני טהרה ביהדות. ואולי גם: ד. טומאה וטהרה בתרבות ובאמנות. אני-ואתהשיחה 20:02, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני לא מבין למה צריך את ב. וחלק מ-ד. הערך מתאר את הטומאה והטהרה ביהדות ולא את המושג בתרבות האנושית בכללה. ישרון - מה המצב? 21:08, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
ברור לי שהערך מתייחס לטומאה וטהרה ביהדות. אבל הייתי רוצה לדעת בקווים כלליים במה דומים ובמה שונים הלכות הטומאה והטהרה ביהדות מהלכות כאלו בדתות אחרות. בתרבות ובאומנות גם כן התכוונתי להשפעה של מושגי הטומאה והטהרה היהודיים עליהם. לא התכוונתי רק לתרבות ואומנות מודרנית, אלא גם לפיוטים או לצירופי לשון וכדומה. אני-ואתהשיחה 23:50, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
השאלה, בין היתר, היא אם נערכה השוואה, ואם כן עד כמה היא הייתה משמעותית. ישרון - מה המצב? 23:53, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
אתה צודק בהחלט שאני מעלה את הנושא לא כי אני יודע עליו משהו, אלא כי אני לא יודע עליו כלום. אבל די ברור לי שמי שמבין בזה יכול לכתוב משהו בעל משמעות בעניין. השוואה היא תמיד משמעותית, והמסקנה שלה גם יכולה להיות שאין קווי דמיון בכלל. מבחינתי מספיק שמישהו שמבין בעניין יכניס לערך משהו בסגנון: "חוקי הטומאה והטהרה ביהדות נושאים אופי שונה מחוקי טומאה וטהרה בדתות אחרות בכך שהם XYZ". עיין גם en:Ritual purification. אני-ואתהשיחה 00:15, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה


הועבר מהדף שיחת משתמש:slav4
למה הערך לא בשל לדעת כ"ת? --בברכה, טישיו - שיחה 21:53, 21 בפברואר 2011 (IST)תגובה

וכי לא פרטתי בדף השיחה של הערך? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:56, 21 בפברואר 2011 (IST)תגובה
האין זו דעת יחידאה? --בברכה, טישיו - שיחה 22:00, 21 בפברואר 2011 (IST)תגובה
חוששני שבשל דיעה זאת הערך יפול בהצבעה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:08, 21 בפברואר 2011 (IST)תגובה
לא. ידוע לי שזו דעת יחידאה, אין לי ספק שהערך לא יפול בהצבעה. אני מבקש שתעלה את הערך לדף ההצבעה. --בברכה, טישיו - שיחה 01:30, 22 בפברואר 2011 (IST)תגובה
כך אנהג, אך אם הערך ייפול לא אוכל להעלותו שנית בתקופה הקרובה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 07:22, 22 בפברואר 2011 (IST)תגובה

הערות על קצה המזלג (נגד הפיכת הערך למומלץ)

[עריכת קוד מקור]
  • הסעיף הראשון עוסק בהגדרת המושג. האריכות הרבה – כולל ציטוטי פסוקים מרובים – כדי להסביר שיש שימוש במונח "טומאה" בהשאלה מיותרת לחלוטין. ניתן לסכם עניין זה במשפט וחצי.
  • המוסגר הכלול במשפט הבא בפרק 3 "אנתרופולוגים שעסקו בהלכות הטומאה והטהרה בספר ויקרא על בסיס השוואה לתרבויות שונות (מתוך כפירה בתורה מן השמיים)" אינו אנציקלופדי.
  • הכותרת: "טומאה וטהרה בארכיאולוגיה" עילגת.
  • כחומר לקריאה נוספת, מוצעים שלושה פריטים: רמב"ם, כוזרי, מרי דגלס – עלוב! לאחרונה יצא לאור ספר מרתק ומעניין של פרופ' ורד נעם בשם: מקומראן למהפכה התנאית, ושם סקירה יפה של סוגיות אלה. איני טוען שכל ערך חייב להציע את המחקר העדכני ביותר. אבל ודאי שלא ניתן להציע ערך מומלץ בלא לסקור את ספרות המחקר. וכאן הספרות זמינה וקיימת בעברית צחה ונקייה.

משתמשים נכבדים, בבואכם להצביע על הערך, אנא התחשבו באמור כאן. ארדף - שיחה 23:51, 27 בפברואר 2011 (IST)תגובה

בבלי פסחים... וחלק ממסכת חולין?

[עריכת קוד מקור]
טומאה וטהרה
(מקורות עיקריים)
מקרא פרשיות תזריע, מצורע, אחרי־מות ואחרות
משנה סדר טהרות
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ט"ו, עמוד ב' (עד דף כ), וחלק גדול מממסכת חולין
משנה תורה ספר טהרה
שולחן ערוך אין (אינו עוסק בהלכות שלא נהוגות בזמנינו)

בעשרות ובמאות מקומות בתלמוד הבבלי יש דיונים נרחבים בענייני טומאה וטהרה. הכתוב כאן מוטעה ומטעה. ארדף - שיחה 10:59, 28 בפברואר 2011 (IST)תגובה

גם לא נכון לומר שאין בטשו"ע - יש הלכות טומאת כהן ביו"ד. דניאל צבישיחה 15:57, כ"ה באדר א' ה'תשע"א (1.03.11)
כתבתי את המקומות העיקריים שהנושא מוזכר, ומי שיודע מוזמן להוסיף עוד. אני לא מתכוין להזכרה אגבית, אלא לדפים מלאים בתלמוד על הנושא. בברכה, טישיו - שיחה 21:23, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
גם כך הערך עמוס ביותר. אין הרבה טעם להלאות את הקורא באלף ואחד מראי מקומות. ועניין אחר, מה בנוגע לירושלמי? האם אין שם דיונים בנושאי טומאה וטהרה. לטעמי, הפרט הזה הקטן מאפיין למדי את הערך כולו. עמוס בפרטים ובפרטי פרטים אבל מצד שני חסרים בו דברים עיקריים. ערך זה אינו יכול בשום אופן להיות מומלץ, גם לא בויקישיבה. ארדף - שיחה 22:58, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
מלבד התבנית, שהוספה ממש לאחרונה, מה הם העניינים העיקריים שחסרים כאן (ביהדות)?. בברכה, טישיו - שיחה 05:38, 2 במרץ 2011 (IST)תגובה
עיין נא באנציקלופדיה תלמודית כרך י"ט עמ' תנ"ו - תשי"ח. מאות עמודים אלה כוללים ערכים שונים בענייני טומאה. אין שם לא דיונים בטעמי המצוות - לא כוזרי, לא רש"ר הירש, לא הרב קוק, ולא כמובן "אנתרופולוגים חילונים" (תרומה חדשה זו משקפת יפה את איכותו של הערך) - כמו כן ערכים אלה אינם כוללים ענייני טהרה ואלה הם נושאים לעצמם. ועדיין יש שם חומר פי עשר ממה שיש כאן.
אין זה לכבודה של הויקיפדיה העברית שערך זה זכה להיות מומלץ. ארדף - שיחה 12:03, 2 במרץ 2011 (IST)תגובה
הסרתי את תבנית "סוגיה" שלא מתאימה כאן, זו לא "סוגיה" יחידה שניתן להצביע על מקורות עיקריים שעסקו בה. ארדף, חבל להתעסק יותר מדי בקיטורים על כמה שהמידע בוויקיפדיה חלקי, הדרך להתגבר על זה זה היא בהשלמת המידע החסר ולא בבכייה על המידע הקיים. עליך להשלים עם זה שיש בוויקיפדיה מקום להרבה סוגי מידע, גם אלו שפחות חשובים בעיניך. אני-ואתה שיחה 12:36, 2 במרץ 2011 (IST)תגובה
"קיטור" אחרון ודי: גם הקיים בעייתי בחלקים שונים שלו. שים לב גם שהערך עדיין בבנייה ובשיפוצים. איני יודע למה לא התעכבו מעט עם ההצבעה. מכאן ואילך אני גוזר על עצמי שתיקה בנושא זה, עד שאירגע. ארדף - שיחה 12:53, 2 במרץ 2011 (IST)תגובה
חבל, אני אישית מסכים בל"נ להוסיף כל מידע שחסר, למרות שהערך כבר עמד בהמתנה להמלצה הרבה זמן ואף אחד לא הצביע על עניין שחסר בערך בחלקו היהודי. אם יצביעו על נושא מסוים, אטפל בו, אם כי יש לשים לב לכך שהערך לא אמור לכלול את כל המידע, שהרי בדיוק לכן הערך צומצם בזמן האחרון כדי להעמידו להמלצה, בעקבות התגובות הרבות על אורכו המוגזם של הערך, ולכן הערך אמור לכלול רק ראשי פרקים מכל נושא עם הפניה לערכים מורחבים. בברכה, טישיו - שיחה 21:49, 2 במרץ 2011 (IST)תגובה

ויקישיבה או ויקפדיה?

[עריכת קוד מקור]

לפני יומיים הערתי על ניסוח לקוי שמייחס למחקר האנתרפולוגי התנגדות למושג "תורה מן השמים". איש אינו מתייחס. נראה לי שלשם האיזון יש לעשות כן גם לגבי הרב קוק. הוספתי משפט דומה באותו פרק בנוגע להלך רוחו של הרב קוק. אשמח לתגובות. ארדף - שיחה 23:16, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה

נגד. זה נשמע לי תיאור סובייקטיבי, פרטים על הרב קוק ניתן למצוא בערך עליו. אין לי מושג מה כתבת בתורה מן השמים, אבל מה שכתוב שם לא נוגע לפה. אני לא מבין אותך בכלל. יְשֻׁרוּןשיחה 23:31, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
בבקשה, קרא את פרק 3 של הערך היטב וערוך אותו כרצונך. אם אתה סבור (כמוני) שההערה על הרב קוק אינה במקומה, מחק בבקשה גם את ההערה על האנתרופולוגים. ארדף - שיחה 23:35, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
אה, הבנתי. זה יותר טוב? יְשֻׁרוּןשיחה 23:38, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
לא בהרבה, הוסף נא בבקשה ליד שמו של הרב קוק את המילה "דתי" או משהו מעין זה. חברים התעוררו נא! ארדף - שיחה 23:40, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
הירגע כולנו כאן. הוספתי את זה בתור פשרה. ברור שהרב קוק הוא דתי, אני מבין את הרצון להפריד בין חוקרים מתוך הדת לחוקרים חיצוניים, מה הבעיה? יְשֻׁרוּןשיחה 23:43, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
מה זה "חוקרים מתוך הדת"? ארדף - שיחה 23:48, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
רבנים פרשנים וכו'. יְשֻׁרוּןשיחה 23:50, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
אני מכבד ביותר את הרבנים, אבל חוקרים הם אינם. ארדף - שיחה 23:55, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
טוב, עוד סיבה להבדיל בינם לבין החוקרים. יְשֻׁרוּןשיחה 23:57, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
כדאי להכיר את הדף ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. אני-ואתה שיחה 00:37, 2 במרץ 2011 (IST)תגובה
להגנתי, אני יכול לומר שהפרובוקציה הקטנה שלי הייתה גלוייה לעיין ומנומקת. בכל אופן תודה לך על הסבת תשומת הלב. ארדף - שיחה 00:41, 2 במרץ 2011 (IST)תגובה

שאלה בקשר לניקוד חלקי

[עריכת קוד מקור]

המילה טומאה מנוקדת בקובוץ, אך פה היא מנוקדת בשורוק. האם בניקוד חלקי תקין לשנות סימני ניקוד? מור שמש - שיחה 07:32, 19 במאי 2011 (IDT)תגובה

הערה

[עריכת קוד מקור]

הערך זקוק לעריכה מסיבית - אבל מקצועית. חסרים כאן נושאים רבים מאד, התחלתי לתקן בפתיחה, אבל אני רואה שזה גדול עלי, לפחות כרגע. רק כדוגמא לדברים שכלל לא הוזכרו כאן, שיש בהם צורך:

  • נושא גזירת חכמים על "טומאת ארץ העמים"
  • הקביעה על ספרים מסויימים מספרי התנ"ך כי הם "מטמאים את הידים" - שוב גזירה של חכמים, אך מכיוון שונה לגמרי.

מדובר בנושא ארוך, סבוך ומורכב - קשה לי לראות איך אפשר להמליץ עליו לפני שתתבצע עבודה מאסיבית בנושא. Amatzia (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

שני הנושאים שהוזכרו בהחלט מופיעים בערך. ביטלתי גם את שאר עריכותיך בערך: טומאה אינה יכולה לחול על מקרקעין, והיא אינה חלה בגלל החלטות מקומיות של חכמים. העובדה שהטהרה היא המצב הבסיס מנוסחת כבר בתמציתיות מספיקה. לעניין מחלוקות במסורת על ההגייה, יתכן שאתה צודק, אבל טענה על מחלוקת דורשת מקורות. אני-ואתה שיחה 12:24, 19 במאי 2011 (IDT)תגובה
תיקנתי עכשיו את כל העניין של ההגייה. אני-ואתה שיחה 15:03, 19 במאי 2011 (IDT)תגובה

אני ואתה - שתהיה לי בריא. תיקנת את העניין של ההגיה שכתבתי, ומחקת את ההוספה על ההבדל בין מסורת אשכנזית ןמסורת ספרדית בשל העדר סימוכין. את הסימוכין אתה יכול למצוא בהערה 2 הקיימת - ההפניה לאתר האקדמיה העברית ( http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/Pages/24031002.aspx).

מחקת לי גם את התיקון להגדרת טומאה, ומחקת משם את ההוספה שלי כי יש לא רק אדם או חפץ טמאים, אלא גם מקום או איזור גאוגרפי. גם את גזירות חכמים על טומאת הידים ראיתי שמחקת. ובכן, צר לי על העריכה שלך. לדעתי, אתה טועה, ואסביר:

1. מקום טמא: הגדרה זו מופיעה כבר בתורה. למשל, בעניין צרעת הבית, כנתב בספר ויקרא יד מ: "והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא" - ויש עוד ציטוטים כהנה וכהנה. נושא טומאת מקום מופיע לא רק בהקשר של דיני הצרעת כמו בציטוט שהבאתי, אלא גם בנושא קבר ובית הקברות.

2. איזור גאוגרפי: ראה, למשל, את דברי ר' עובדיה מברטנורא, על מסכת חלה פרק ד: "ר"ג אומר שתי חלות בסוריא - כדרך שמפרישים שתי חלות בחוצה לארץ, האחת נשרפת מפני שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים, והשנית תנתן לכהן כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:"

טומאת ארץ העמים הוא ביטוי שגור, ונקל למצוא דיונים רבים בנושא זה.

3. גזרו חכמים על ספר שיר השירים שיהא מטמא את הידים: הנה, גזירת חכמים על משהו שיהא מטמא - ולא אכנס כאן לסיבה לגזירה זו, אולם שוב - בכך שאתה מוחק דברים אלו, אינך תורם להבנת המושג טומאה, אלא לצמצום הערך בלבד.

את הפירוט המדויק לגבי מקורות ההגייה השונים במקרה הכללי חשבתי שיהיה מיותר לפרט בהקשר הנוכחי. לגבי הגדרת הטומאה, אתה מתייחס למשמעות אחרת של המושג, שהוא שאול מהמשמעות הנוכחית, ומאוד מטעה בעיניי לערב אותם יחד כפי שעשית. אחרי בחינה נוספת של העניין, אני מסכים שאכן יש מקום לכתוב משפט נוסף על המשמעות הזו, ואעשה כן מיד. אני-ואתה שיחה 16:11, 26 במאי 2011 (IDT)תגובה
הערה נוספת: מנין הניקוד של המלה "טַהרה" כשהאות ט' פתוחה? למיטב ידיעתי, וכדאי לבדוק זאת במילון מוסמך, האות ט' תמיד קמוצה במלה זו, והמחלוקת היא האם מדובר בקמץ קטן (כהגיה האשכנזית) או קמץ גדול (כמסורת הספרדית, ובשל המתג הנמצא שם בניקוד התנ"כי).
תראה כאן בהערה 2. אני-ואתה שיחה 16:31, 26 במאי 2011 (IDT)תגובה
שים לב להערה שם: גם לפי האקדמיה, הניקוד העיקרי הוא ב-ט קמוצה, ואפשר גם ב-ט' פתוחה. הנוסח שלך בערך בויקי, משמעותו הפוכה.
אני לא הבנתי כך את מה שנאמר שם, הדף עוסק רק בקביעת צורת הרבים של השמות הללו, וההערה על קיומן של שתי השמות השונים היא הערת אגב שאין בה כל משמעות של שם עיקרי ושם משני. האם אינך מסכים שההגייה המקובלת יותר היא טַהֲרָה וטְהָרוֹת? ראה גם דיון מסוים בעניין כאן. אני-ואתה שיחה 12:55, 29 במאי 2011 (IDT) אני-ואתה שיחה 12:55, 29 במאי 2011 (IDT)תגובה
שים לב למה שכתוב בקטע הקצר של האקדמיה הרלבנטי:

" ב. הקמץ הקטן במשקל פָּעְלָה והקיבוץ במשקל פֻּעְלָה מתקיימים אף בצורת הרבים (בנפרד). למשל: חָכְמָה חָכְמוֹת, חָרְשָׁה חָרְשׁוֹת, טָהֳרָה טָהֳרוֹת,(2) יָזְמָה יָזְמוֹת; אֻרְוָה אֻרְווֹת,(3) דֻּגְמָה דֻּגְמוֹת (או דֻּגְמָאוֹת), חֻלְיָה חֻלְיוֹת, חֻלְצָה חֻלְצוֹת, חֻרְשָׁה חֻרְשׁוֹת. יוצאים מן הכלל השמות חָרְבָּה, חֻרְבָּה שריבוים חֳרָבוֹת."

ראשית, בגוף הקטע מופיע רק הניקוד ב-ט קמוצה.

בהערה נכתב כך: " (2) לצד טָהֳרָה יש הצורה טַהֲרָה, ולצד טָהֳרוֹת – טְהָרוֹת. "

כלומר: לצד הצורה הראשית - כפי שמופיע בגוף הדברים, ניקוד ב-ט' קמוצה, יש גם את הצורה בה האות ט' פתוחה.


בנוסף, פתח מילון אב"ש, וראה את הערך שם. צורת הניקוד היחידה המופיעה שם היא ב-ט' קמוצה.

"גוף הדברים" שציטטת עוסק בדוגמאות למשקל פָּעְלָה, וכמובן שלא תבוא שם הצורה טַהֲרָה.
למיטב הבנתי אין למילה "לצד" משמעות של משניות.
נדמה לי שקביעה חיובית של האקדמיה גוברת בקלות על העדר מילה באב"ש. אני-ואתה שיחה 13:24, 29 במאי 2011 (IDT)תגובה
משמעות המלה "לצד" היא בדיוק של משניות. הדבר המשני עומד לצד העיקרי, ולא להיפך.

אבל אל תסמוך עלי, שאל באקדמיה עצמה: http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/kesher/pages/default.aspx

אדרבה, אתה מוזמן לשאול. למרות שעדיין לא ברור לי מה אתה טוען: האם אינך מסכים שההגייה הנפוצה היא בפתח, ושזו צורה תקנית? (לגבי השימוש של "לצד" ראה למשל [1]). אני-ואתה שיחה 14:14, 29 במאי 2011 (IDT)תגובה

תוספות

[עריכת קוד מקור]

חסרה מאוד התייחסות לשימוש (המושאל?) המאסיבי שעושה הקבלה וגם החסידות במושג טומאה. --Jys - שיחה 05:50, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

בקטע הגדרת המושג מופיעה בקצרה ההתייחסות לטומאה כטומאה נפשית הנוצרת על ידי עבירה. טישיו - שיחה 05:52, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
זה מובא שם באופן די מעורפל, בוודאי למי שלא בקי ובא לערך ללמוד. גם השימוש הנ"ל והיקפו כלל לא מוזכר. --Jys - שיחה 06:25, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

הצעת הסרה מהמומלצים

[עריכת קוד מקור]
ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

מתוך 122 הערות שוליים, רק אחת מפנה למקור מחקרי (הערה מס' 9). זה מצב מאוד לא סביר בערך מומלץ, ולאור זאת אבקש לשקול מחדש את מעמדו של הערך. ‏nevuer‏ • שיחה 13:16, 26 בדצמבר 2014 (IST)תגובה

מתנגדת. אותו משתמש (משתמש:טישיו, יהא זכרו הויקיפדי ברוך) כתב עוד כמה ערכים בנושאים דומים, שגם בהם לא כולם משופעים במקורות מחקריים. בנוסף, היה טררם שלם לגבי הערך יחסי אישות, שבסופו של יום הוספו לו מקורות מחקריים כביכול, שלדעתי מיותרים לחלוטין. ומדוע? הערכים הללו עוסקים במערכת הלכות, לא בפרשנות אליה. בדיוק כמו שערך מתמטי, נגיד חזקה (מתמטיקה) (שאין בו כמעט מקורות בכלל) - אמור לכלול בעיקר סקירה של הנושא, שהוא טכני בעיקרו, ולא פרשנויות שונות.
בקיצור, הערך הספציפי הזה הוא דוגמה לערכים אחרים באותם נושאים, ואם לו תוסר ההמלצה - הרי שיצטרכו להסיר את ההמלצה לערכים אחרים בנושאי יהדות. ולטעמי האישי, הערכים הללו אמורות להיות טכניים-הלכתיים בעיקרם, לא יותר. מחקרים (שלא קיימים הרבה פעמים) יכולים להיות פיסקת בונוס, לא קריטריון הכרחי. • צִבְיָהשיחה • ה' בטבת ה'תשע"ה 21:54, 27 בדצמבר 2014 (IST)תגובה
אגב, העניין המחקרי כבר נידון בדיון ההמלצה הקודם. לתשומת ליבך. • צִבְיָהשיחה • ה' בטבת ה'תשע"ה 21:56, 27 בדצמבר 2014 (IST)תגובה
בעיניי זאת טעות לזנוח את נקודת המבט האקדמית על הנושא. להפך, זאת צריכה להיות ליבת הערך. השערות על התהוות המושגים של טומאה וטהרה, הסברים אנתרופולוגיים, השוואה למושגים מקבילים בתרבויות אחרות, אני לא יודע מה. הרי ההלכות האלה לא צמחו בחלל ריק. לא חסרים מחקרים בנושא. ‏nevuer‏ • שיחה 12:29, 29 בדצמבר 2014 (IST)תגובה
תומך בעמדתו של ראובן בהסרת הערך מהרשימה. לנקודת מבט אקדמית יש מקום חשוב ואף חשוב מאד בערכים, על אחת כמה וכמה שהם מומלצים.--דרור א. - שיחה 15:18, 14 בינואר 2015 (IST)תגובה
בויקי האנגלית יש הנחייה שככל הידוע לי עדיין לא תורגמה לויקי העברית, לפיה ערכי ויקיפדיה צריכים להסתמך בעיקר על מקורות שניוניים (למשל מחקרים בני זמננו) ושלישוניים (אנציקלופדיות ולקסיקונים), ולא להגזים במקורות ראשוניים (למשל ציטוטים ישירים מתוך עדויות וטקסטים מקוריים). לצורך השוואה, תארו לכם שהערך המומלץ אלכסנדר הגדול היה מסתמך ישירות על עדויות בני-דורו של אלכסנדר ועל הסטוריונים קדומים כמו אריאנוס ופלוטרכוס, ללא תיווך של הסטוריונים מודרנים. במקרה כזה היינו קרוב לוודאי אומרים שהערך הוא מחקר ראשוני. לרוב עורכי ויקיפדיה אין את המומחיות הדרושה לקרוא ולנתח ישירות את הטקסטים העתיקים, ולרוב קוראי ויקיפדיה אין את היכולת לבדוק את המקורות האלו. באותו אופן, גם ערכי הלכה צריכים לדעתי להסתמך בעיקר על מומחים בני-זמננו, כאשר ציטוטים מהמקרא, התלמוד, הרמב"ם וכדומה יובאו לצורך המחשה ואיור, לא כמקורות עיקריים. H. sapiens - שיחה 13:58, 15 בפברואר 2015 (IST)תגובה

כפי שציינה צביה, היתה דרישה מוגזמת להביא מחקרים בערך יחסי אישות (הלכה), אך בסופו של דבר אני מודה שהערך יצא נשכר, ונוסף בו תוכן מועיל, למרות שמדובר בתוכן שולי (תוכן שלרוב עשוי להיות בערכים הרלוונטיים יותר, כדוגמת; נידה, טומאת יולדת, מעמד האישה וכו'). כמה סיבות להוסיף מחקרים: 1. שלא יטעו לחשוב שמדובר ב"צנזור" או בהשמטה מכוונת. 2. ע"י החלק המחקרי יחשף כלל הציבור גם לחלק התורני. 3. להרחבת הידע הכללי בנושא. בערך יחסי אישות (הלכה), לאחר בירור מקיף, פניה לאנשי מקצוע בתחום, בטלפון ובמייל, מצאתי מעט מאוד מידע מהבחינה המחקרית. אולי גם במקרה הזה יש מעט מידע. לכן, אני מציע לראובן, אם אתה רציני בעניין, תעשה בדיקה של מחקרים; ספרים, מאמרים בכתבי עת או באינטרנט (עדיף בעברית), ותציג אותם בדף השיחה. אם תמצא משהו, אולי אני או אחרים נתפנה להרחיב את הערך. ריפרפתי על דף השיחה ודף דיון ההמלצה הקודם, ולא מצאתי שהמעירים בנושא זה טרחו להביא ספר או מאמר בנושא. כרגע יש ספר אחד מחקרי (של דאגלס לא כ"כ מחקרי) ב"לקריאה נוספת". אם יש הרבה מידע לא יתכן שנמצא רק ספר אחד. אם לא יוצג מידע כזה, אין סיבה להסיר את הערך. יוסי2 - שיחה 18:21, 19 באפריל 2015 (IDT)תגובה

אני לא מבין דבר וחצי דבר בנושא, אז קצת קשה לי לחפש חומר. אבל קשה לי להאמין שאין חומר על נושא כל כך בסיסי. למשל, במקרה גיסי כתב תזה על הנושא של טומאה וטהרה במקרא (לא זוכר את הנושא המדויק), אז סביר להניח שיש חומר. אפשר לעבור על הנושאים של טומאה וטהרה ברמב"י ([/F/?func=scan&con_lng=heb&local_base=&scan_code=SUB&scan_start=%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94 ראו כאן]), מן הסתם יש שם כמה מאמרים רלבנטיים. וגם בקטלוג הספרייה הלאומית ([/F/?func=scan&con_lng=heb&local_base=&scan_code=SUB&scan_start=Purity%2C+ritual+%28Jewish+law%29 כאן]). יכול להיות שאבקר מחר (או אולי בשבוע הבא) בספריית בר אילן, אנסה למצוא משהו. ‏nevuer‏ • שיחה 15:44, 20 באפריל 2015 (IDT)תגובה
אני מסכים מאד עם דברי הטעם של ה. ספיינאס. היטבת לנסח את הבעיה. התבססות על מקורות תלמודיים ותנ"כיים היא בפועל מחקר מקורי, כי ניתן לפרש את הדברים בצורות שונות. יש להעזר במחקרים שניוניים ושלישוניים אשר מיטביים להסתכל מלמעלה על המידע ולנתח אותו באופן רוחבי עם הקשר ברור למגמות ביהדות ובחוקים ואופן קבלתם לחברה היהודית.
בניגוד לדרישתו של יוסי מראובן, אני לא חושב שמעלה הביקורת חייב בעבודה המשלימה על הערך. עבודה זו שמורה לכותב העיקרי של הערך, אשר מטבע הדברים מצוי יותר במידע. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 10:16, 30 באפריל 2015 (IDT)תגובה
אני מסכים עם הדרישה למקורות שניוניים לצד הסקירה הנאה של הספרות ההלכתית, ואני בעד הסרת ההמלצה עד אז. Ijon - שיחה 04:51, 20 במאי 2015 (IDT)תגובה


הפיסקה האחרונה

[עריכת קוד מקור]

בפיסקה האחרונה בערך כתוב שבישיבות בימינו לא לומדים את הלכות טומאה וטהרה. איני מסכים עם זה. מה אתם אומרים? שלום אורישיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ו • 01:35, 25 באוקטובר 2015 (IDT)תגובה

אכן קשה לומר כזה דבר, כי הנושא משולב במשנה ובתלמוד. נראה לי שהכוונה שאינן נלמדות ברמה של פסיקת הלכה, וערכתי בהתאם. בברכה, גנדלף - 01:39, 25/10/15

תודה! שלום אורישיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ו • 01:40, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה

דיווח על טעות

[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח

[עריכת קוד מקור]

מאמצע הערך הכל הופך להיות מודגש דווח על ידי: שימי 212.76.103.180 00:07, 31 בינואר 2016 (IST)תגובה

לא אצלי. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:23, 31 בינואר 2016 (IST)תגובה

אולי זה בגלל החסימה של רימון? אצלי כנראה יש קטע באמצע שנמחק ע"י הסינון של רימון, ואולי זה הורס את העיצוב. (אתמול הוספתי שני קטעים שוב, כי לא ראיתי אותם, אבל את אחד מהם אני לא רואה. הגיוני שזה בגלל החסימה של רימון. אם כן, כדאי שמישהו אחר יבדוק ויתקן אם יש כפילות. אני לא אוכל לעשות את זה בזמן הקרוב) אסף 128 - שיחה 10:54, 16 בפברואר 2017 (IST)תגובה