פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/טומאה וטהרה
בהלכה היהודית, טוּמאה היא הגדרה לחלות מסוימת ומצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, כגון מגע של האדם במת. כתוצאה מהגדרה זו נאסר על הטמא להתקרב לקודש, כדוגמת בית המקדש. טהרה היא העדר הטומאה, על ידי השמרות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי בל יעבור לגישה אל הקודש.
הטומאה והטהרה תופסות חלק נכבד בהלכה היהודית, וכמה פרשיות במקרא עוסקות בהרחבה בטומאות ובהיטהרות מהן. בנוסף, עוסק בכך גם סדר שלם מששת סדרי המשנה – סדר טהרות. הטומאה נוצרת ממקורות שונים, שהמרכזיים שבהם קשורים למוות של אדם או בעלי חיים, ומהם היא יכולה לעבור לבני אדם או לחפצים ומזון. ניתן להיטהר מן הטומאה על ידי מעשים מסוימים, כמו טבילה במקווה, אך פעמים שתהליך ההיטהרות מורכב יותר ודורש משך זמן ומעשים נוספים.
להלכות הטומאה והטהרה השפעה מרובה על חיי עם ישראל כיחידים וכחברה, בעיקר בתקופת קיומו של בית המקדש הן במקדש הראשון והשני והן בשלישי אם וכאשר ייבנה, אך יש להן השלכות גם על החיים היהודיים עד ימינו, על הכניסה להר הבית, ולפי דעות מסוימות אסורה אף תחיבת היד באבני הכותל המערבי לטמאים בטומאות מסוימות.