שיחה:הגולם מפראג

ערך זה צוטט בכתבה מאת סיגלית בן-ישראל, "יצר לב האדמה - שהרה בלאו", באתר גלובל רפורט, 27 ביוני 2008.

הסבר לשחזור

<מועבר מדף השיחה שלי, ע.ו.>
האם השחזור שלך נבע מידענות יתר (ביום שלישי הייתי בהרצאה על הנושא מפי רבנים) ,או מהיותי "מכפה ידועה" שצריכה לטבוע בשביל להוכיח חפותה ? -הגישה המזלזלת הזו שדי בהאשמה בשביל לשנות סדרי עולם מפי גילגמש אחד מחרידה אותי.

במקרה הזה, ידע ולא ידענות (ודאי לא ידענות יתר - יש כזה דבר?). הבעיות בפסקה שלך (31 מלים) הן כדלקמן:

1. הערך פותח בהגדרה שמדובר באגדה; מיד אחר-כך הוספת "למרות שאמינות סיפור זה מוטלת בספק גם בתוך הקהילה החרדית", תוך הטיית התאור בבת-אחת מאגדה (שצריך לבחון בכלים ספרותיים) לסיפור (עיתונאי, הסטורי), והוספת בלבול באשר לעמדתה של "הקהילה החרדית" (שם זו לא אגדה אלא סיפור?)

2. "יש לציין ששינוי סדרי בריאה וההכנסת נפש לגוף דומם היא חלק מהיכולת שניתנה לבני אדם ע"י הבורא, לפי האמונה היהודית". כאן הנחת היסוד היא שיש דבר (מונוליטי) כזה, "האמונה היהודית", ושסוגיות שוליות כאלה נמצאות ללא עוררין בליבה.

3. ראש מסכת תענית - "אמר רבי יוחנן שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח ... ומפתח של תחיית המתים".

4. למרות ה"למרות" המקשר, הנושא במחצית השניה של המשפט הוא יכולתם של בני אדם לחולל נסים ("לפי האמונה היהודית"). גם אם יש לעניין הזה מקום-מה בערך שלנו, זה וודאי לא צריך להופיע כל-כך מוקדם, על-חשבון נושאים רלוונטיים יותר. עוזי ו. 22:16, 16 פברואר 2006 (UTC)

commons:category:Golem

Please see the pictures at commons:category:Golem. Best regards
‫·‏לערי ריינהארט‏·‏T‏·‏m‏:‏Th‏·‏T‏·‏email me‏·‏‬ 08:43, 7 בינואר 2008 (IST)

שוב מיסטיקה במסווה של עובדות

הנה קטע מתוך הטקסט:

"לפי האגדה, עד היום לא עלה איש לעליית הגג של בית הכנסת, שם לפי המסורת נמצאים שרידי הגולם, אולם בזמן השלטון הנאצי ב-1941 עלה לשם מושל צ'כיה הנאצי ריינהרד היידריך שנרצח זמן קצר אחרי המעשה."

הרי ברור שמדובר באגדה, אין שום אפשרות מדעית ליצור גולם כזה, בוודאי לא בטכנולוגיות של ימי הביניים (אפשר היום לנסות לעשות רובוט מופעל מרחוק שאולי יכול להראות כלפי חוץ תעלולים אלו או אחרים), לכן בוודאי שאין ממש במיסטיקה שמאחוריה - לכאורה מי שרואה את השרידים מת. אילו שרידים בדיוק? זה מזכיר בדיוק את קללת הפרעונים, שגם היא אגדה אורבנית. אפשר לכתוב זאת כאגדה, אבל לכרוך את זה עם איש שהיה במציאות, בזוי ככל שיהיה, שכביכול מת בגלל שראה את שרידי הגולם.... זה כבר מוגזם. אם אנשים לא מבינים שמיסטיקה אינה משהו שניתן להסתמך עליו כעובדה, אין להם מה לחפש בויקיפדיה. Avibliz - שיחה 19:39, 21 בפברואר 2008 (IST)

אשמח אם מישהו יעזור לי לאתר את הכותבים המיסטיקנים ולנסות להעמיד אותם על טעותם ועל הנזק שהם גורמים לויקיפדיה ואמינותה, ולגולשים. Avibliz - שיחה 19:41, 21 בפברואר 2008 (IST)

אנו מסתייגים מהסגנון של אבי, אבל מסכימים שרצוי לא לכלול בערכים קטעים ארוכים בעלי אופי אגדתי מובהק. דרך ביניים טובה היא השארת קישור חיצוני לנוסח המלא של האגדה. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 03:27, 25 בפברואר 2008 (IST)

הוצאת רוח החיים מהגולם בכל ערב שבת

למיטב ידיעתי המהרל היה קלף ועליו שם קדוש שהיה מדמים את הגולם, כיון שבשבת עקב שינויים קבליים באופן הבריאה היתה אפשרות לכוחות הטומאה להשתמש בגולם מה שהיה גורם לו להתפרע. באותה פעם בה שכח המהר"ל (כמובא בגוף הערך) היו אחרי אמירת מזמור שיר ליום השבת דבר שמשמעותו קבלת השבת. ולכן עשו "התרת נדרים" לקבלת שבת, המהרל טיפל בגולם ואז קיבלו את השבת מחדש

כל זה לא רלוונטי כל עוד לא המצאת מקור מדעי מהימן שיכול לבסס זאת. וולנד - שיחה 14:10, 28 באפריל 2008 (IDT)

יש לציין עובדה מעניינת שעד היום חוזרים על מזמור שיר ליום השבת בבית הכנסת של המהר"ל ואומרים זאת פעמיים, מנהג שאין לה אח וריע בבית כנסת נוסף, וזה משפר את הגירסה של האלמוני מעל וולנד. טיפוסי - שיחה 17:16, 11 באוקטובר 2009 (IST)

על כל פנים בלוח השנה הפופולארי "דבר בעתו", של הרב מרדכי גנוט, לצד הצגת מקורות של אמינות האגדה וערעורה, הוא מציין במדור "דברי הימים" (היסטוריה) ביום כ' באדר, שביום זה - כנראה ע"פ תאריכים המופיעים בספרו של הרב רוזנברג "עלילות הגולם מפרג" - בשנת ה'ש"מ "נוצר" הגולם, והוא "חי" עד לביטול הגזירה המטופשת של "עלילת הדם" בידי המלך רודולף השני, בל"ג בעומר ה'ש"נ, אזי נטמן בעליית ביהכ"נ "אלטנוי" (,על-תנאי") בפרג.

בברכה, אבי חשאים, גבעת שמואל 77.125.161.239 15:58, 6 במאי 2012 (IDT)

התמונה בערך

מה זו התמונה הלא קשורה בעליל הזו? אם אין התנגדות, אני מוריד אותה... רחפן - שיחה • נו שויין. • ט' באב ה'תשס"ט • 21:03, 30 ביולי 2009 (IDT)

הרבי מליובאוויטש

הקטע של הציטוט מהרבי מליובאוויטש, לא נשמע לי מדויק. האם מישהו שמבין יידיש טוב ממני יכול לבדוק בשיחות קודש תש"ל ח"ב עמ' 496 ? הספר נמצא באתר של היברובוקס.

אכן, הטענות לא מוזכרות כלל במקור שצורף בערך. הסרתי. ג'יס - שיחה 02:08, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

אבל זה נמצא במקורות אחרים. [hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14925&st=%u05D3%u05E2%u05E8%20%u05D2%u05D5%u05DC%u05DD כאן בסגנון אחד] וכאן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משה: אני רוצה לציין כי המכונה "הרבי" מליובאוויטש לא היה דייקן מופלג, והיה יכול לומר בשם חותנו מה שהיה צריך לומר לפי הענין ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) ב-01:47, 24 באוגוסט 2017

רק כדי לוודא

בסיום הערך מופיע המשפט הבא:

בעולם הפוקימון יש שני פוקימונים מסוגי רוח ואדמה המבוססים על הגולם מפראג ששמותיהם גולט וההתפתחות שלו גולרק.

אין לי מושג בנושא זה - מישהו מוכן לחוות את דעתו? אלדד • שיחה 09:39, 24 ביוני 2011 (IDT)

האמת שבאופן מפתיע זה נכון. הנה גולט והנה גולורק בבולבפדיה ואכן רשום שהם מבוססים על גולם, בהפניה לערך האנגלי עליו בויקיפדיה, ושם רשום שזאת דמות מהמיתולוגיה היהודית. לא רשום בפירוש שזה הגולם מפראג הספציפי. אז נחשב או לא נחשב? MikePres - שיחה 11:53, 10 בנובמבר 2011 (IST)

יש עוד שלושה פוקימונים אגדיים שכתוב בפירוש שמבוססים על הגולם היהודי "based on the golems of Hebrew legend"

http://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/Legendary#Legendary_golems

Jsmithachoo29665 - שיחה 01:58, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

משוב מ-30 במאי 2012

פוקימון בהערות שוליים? באמת? 5.^ http://bulbapedia.bulbagarden.net/wiki/Golurk_(Pok%C3%A9mon)  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.69.224.198 22:15, 30 במאי 2012 (IDT)

הספר שבחי המהר"ל - האם הוא קיים?

בערך הופיע המשפט הבא: "בספר "שבחי המהר"ל" שנכתב בידי תלמידו של המהר"ל, המהווה מעין ביוגרפיה רשמית על חייו, לא מוזכרת האגדה". לא הצלחתי למצא אזכור לספר כזה בגוגל (מעבר להעתקות מויקיפדיה), בקטלוג הספריות וגם לא באתר Hebrewbooks. האם ייתכן ש"ביוגרפיה רשמית" על חיי המהר"ל יוזכר אך ורק בויקיפדיה? ג'יס - שיחה 19:46, 21 באוגוסט 2013 (IDT)

אינני מכיר את המשתמש שהוסיף זאת (19 בדצמבר 2004), שנראה שלא היה מאוד פעיל כאן (לפחות בשם המשתמש הזה), ועזב בתחילת 2005.

אבל אכן, גם בחיפוש שערכתי אני עכשיו לא מצאתי זכר לספר בשם זה. ישנו (כאמור בערך) הספר "נפלאות מהר"ל", שפרסם יהודה רוזנברג, בטענו שמדובר בכתב יד המיוחס לחתנו של המהר"ל, ר' יצחק [בן שמשון] כ"ץ – אולם שם כן מופיע סיפור הגולם.

יש גם "ספר תולדות מהר"ל מפראג", שהוא העתקה מאוחרת מהספר "מטה משה" לר' משה בן ישעיהו כ"ץ, קרובו של המהר"ל. ייתכן שהכוונה היא לספר זה? אביעדוס • שיחה ט"ז באלול ה'תשע"ג, 00:23, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

טוב שניתן לתקן כאן. רק חבל שהטעות שוכפלה רבות ברשת בעשר שנים שהופיעה בערך. לגבי הספר האחרון, אין לדעת למה הכוונה. על כל פנים, זה בוודאי לא מה שנכתב בערך. תודה על הבירור. ג'יס - שיחה 01:59, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

"דמות אגדית" - הבעת עמדה, לא עובדה.

בגוף הערך, מופיע ויכוח ידוע ומפורסם האם הגולם הינו אגדה או סיפור הסטורי אמיתי. בשל כך, הגדרתו כבר בפתיח כ"דמות אגדית", הינו נטילת עמדה ברורה בוויכוח, והטיית המאמר כולו. זו אינה עובדה, אלא הבעת דעתו של מחבר הערך.

עליית הגג

יש לחקור על עניין השיפוצים בעליית הגג ב2015. המקום תועד אך ממש לא בבירור - באמצע שיפוצים--82.244.71.215 00:41, 9 בפברואר 2015 (IST)

הוזכר בסדרה שרלוק

עונה אחד פרק שלוש, מתנקש שנוהג לרצוח אנשים בחניקה המכונה הגולם 14ddd14 - שיחה 03:43, 26 במרץ 2020 (IST) ביצעתי 14ddd14 - שיחה 03:16, 1 באפריל 2020 (IDT)

פתיח הערך

בפתיח נכתב "על פי היהדות הוא נוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג..." זה לא נכון בעליל ומגוחך לגמרי. האמונה בגולם מפראג היא לא אחד מעיקרי האמונה, וגם לדעת המצדדים בנכונות הסיפור אין שום מצווה או חובה להאמין בכך ולפעול ע"פ ידיעה זו. ה'יהדות' מעולם לא אמרה את דברה בעניין נכונות הסיפור, ולכן הניסוח מוטעה. אין לי רעיון לניסוח חדש משום שאני לא בקיא בפרטים ולא היה לי זמן לקרוא את כל הערך. אקווה שיש מי שמתחזק את הערך ומבקר בדף שיחה זה ויוכל להציע ניסוח חדש, כי כעת הפתיח נראה מגוחך. עמד - שיחה 23:24, 2 בינואר 2021 (IST)

משער שבעלי הידע ביהדות יסכימו איתי שאין קשר בין הגולם מפראג ליהדות. עמד - שיחה 23:26, 2 בינואר 2021 (IST)

פסקת הפתיחה באופן כללי בנויה בצורה בעייתית. אציע ניסוח חדש שגם אמור לענות על הערותיך.

אגדת הגולם מפראג מספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.

מה דעתך?david7031 • שיחה • י"ט בטבת ה'תשפ"א • 23:34, 2 בינואר 2021 (IST)

עם האמירה הראשונה שלך אני מסכים לחלוטין. עם האמירה השנייה לא. על אף שאני חושב שהגולם מפראג הוא בדותא וקשקוש מוחלט, אי אפשר לומר שאין לזה קשר ליהדות. גם אגדות רבה בר בר חנה למשל הן מצוצות מן האצבע ויש להן דבר וחצי דבר עם היהדות. מאידך, ישנם גם קשקושים מוחלטים (שלא אפרט כדי לא לעורר ויכוח סתם) שהם חלק אינטגרלי מהיהדות. "יהדות" היא דבר רחב, שכולל לא רק את י"ג עיקרי האמונה או את ההלכה. לענייננו, הייתי מנסח "לפי האגדה היהודית". Biegel - שיחה 23:36, 2 בינואר 2021 (IST)

"אגדה יהודית", בלי ה' הידיעה. בברכה, גנדלף - 23:38, 02/01/21

איני מבין מה מפריעה לך ה' הידיעה, אבל לבריאות. אני בעד הניסוח המוצע פה, אפשר עם התיקונים שהוצעובנציון יעבץ - שיחה 23:49, 2 בינואר 2021 (IST)

כמו גנדלף. זה ודאי לא 'לפי היהדות', וגםם לא לפי 'האגדה היהודית' (שמשמעה הפשוט הוא אגדה (יהדות)). בן עדריאל • שיחה • י"ט בטבת ה'תשפ"א 23:49, 2 בינואר 2021 (IST)

לא כל אגדה שממציאה היה יהודי היא חלק מהיהדות, ואע"פ שהמהר"ל נתפס ביהדות כמקובל ובעל כוחות והגולם הוא חלק מהתדמית הזו, זו אגדה בלבד שאין לה דבר וחצי עם היהדות, אולי לחב"ד. אגדות רבה בר בר חנה נכתבו בתלמוד והם התקבלו ביהדות כמאמרים הרומזים על סודות עמוקים, וודאי שאם הם מתקבלים כפשטם הם נשמעים מצוצים מן האצבע. בעד הצעתו של דוד, אבל אני מקבל גם ניסוח שיתאר את האגדה "כאגדה יהודית", בלי ה' הידיעה. עמד - שיחה 23:52, 2 בינואר 2021 (IST)

אני חושב שללא ה' הידיעה זה לא ישמע נכון. אני גם לא מבין מה הבעיה בה. מהי "האגדה היהודית" אם כן? רק אגדות התלמוד? מה עם המדרשים המאוחרים? האם אגדה שמקורה בבמדבר רבה מההמאה ה-12 הוא עדיין "האגדה היהודית"? ואגדת רבי אמנון ממגנצא מהמאה ה-13? ואגדות מאוחרות יותר? איפה עובר הגבול? אני חושב ש"יהדות" אינה תחומה בזמן, ולא נחתמה עם חתימת התלמוד וגם ש"יהדות" במשמעה הרחב איננה רק הדת הרשמית הממוסדת. Biegel - שיחה 23:58, 2 בינואר 2021 (IST)

עמד, אתה עצמך נתפסת להכללה בתוך "היהדות": "המהר"ל נתפס ביהדות כמקובל ובעל כוחות מסיטיים". מי זו "היהדות" שתוספת ככה? היהדות שאתה ינקת בבית המדרש שלמדת בו? אני חלק מהיהדות (אני מקווה) ואני לא חושב כך. ואני מכיר הרבה יהודים טובים וכשרים שלא חושבים כך. אז למה זה כן "היהדות" וזה לא "היהדות"? Biegel - שיחה 00:00, 3 בינואר 2021 (IST)

צר לי, אבל זו איננה "היהדות" או "האגדה היהודית". זו מעשייה אחת מני רבות שמשום מה זכתה לפופולריות. "האגדה היהודית" הוא מושג המתייחס לספרות האגדה של חז"ל, לא למעשיות עממיות משלהי ימי הביניים. אני גם לא חושב שהוא נתפס "ביהדות" כבעל כוחות, כי אם "במסורת העממית היהודית".--Nahum - שיחה 00:03, 3 בינואר 2021 (IST)

כמו שכתב נחום, "האגדה היהודית" הוא מושג המתייחס לספרות האגדה של חז"ל, שכוללת את המשנה, התלמוד, המדרשים, ולדעת רבים גם את ספר הזוהר. אני חושב שההגדרה "המסורת העממית היהודית", או "אגדה יהודית עממית", היא ההגדרה המתאימה. עמד - שיחה 00:08, 3 בינואר 2021 (IST)

אין למדרשים המאוחרים שבטעות קרויים "מדרשי חז"ל" שום יתרון על פני האגדה הזו. Biegel - שיחה 00:09, 3 בינואר 2021 (IST)

נו באמת. ההבדל הפשוט הוא שבהקשר יהודי "האגדה" היא תחום תורני, ולאו דוקא סיפור אכגדה במשמעותי המודרנית של המונח, קבצי מדרשים מאוחרים הם חלק מעולם ה"אגדה" במובן התורני, ופסת אגדה היסטורית זו – לא. בן עדריאל • שיחה • י"ט בטבת ה'תשפ"א 00:13, 3 בינואר 2021 (IST)

אם היינו בויקישיבה או במכלול אז ניחא. אבל כאן הפריזמה היא לא תורנית בהכרח, ומזווית כזו למונח אגדה יש משמעות ברורה ולמונח יהדות אין אולי הגדרה חותכת אך ההגדרה בודאי יותר כללית ומכילה ממהגדרה התורנית. אנילא אתעקש על ניסוח כי גם "האגדה העממית היהודית" זה סביר, אבל אני פשוט לא מצליח להבין אתכם. Biegel - שיחה 00:17, 3 בינואר 2021 (IST)

היהדות היא דת, ו"האגדה היהודית" היא אגדה שמשייכת את עצמה לדת הזאת, גם אם לדעת רבים היא רק "אגדה". בשונה ממדרשי אגדה מאוחרים, אגדת הגולם מפראג היא אגדה של יהודים, לא של היהדות. עמד - שיחה 00:21, 3 בינואר 2021 (IST)

היהדות היא גם דת אבל היא גם המורשת/מסורת/תרבות של הלאום היהודי. ועדיין לא הסברת לי למה כל מיני אגדות עממיות (ולפעמים אפילו גרוע מזה) שבמדרשים המאוחרים ובזוהר, שחלקם חדרו גם לפרשנות המקרא הקלאסית, היא "משייכת עצמה" לדת הזאת יותר מ"שבחי הבעש"ט" או אגדת הגולם מפראג. לא משנה, זה דיון עקרוני גרידא, אני לא מביע התנגדות ל"האגדה העממית היהודית". Biegel - שיחה 00:52, 3 בינואר 2021 (IST)

הייתי מעדיף לנסח "אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר...". לזה אתה מתנגד? עמד - שיחה 01:02, 3 בינואר 2021 (IST)

לא. אבל תחשוב על מה שכתבתי Biegel - שיחה 01:04, 3 בינואר 2021 (IST)

שיניתי את הפתיח בהתאם. אחשוב על זה. עמד - שיחה 01:13, 3 בינואר 2021 (IST)

אני לא חושב שנכון להגדיר את הגולם כאדגה אלא כיצור אגדי. שמש מרפא - שיחה 01:18, 3 בינואר 2021 (IST)

המילה "אגדה" פחות מתאימה כאן. יותר מתאים פולקלור יהודי. קובץ על יד • שיחה • 23:40, 3 בינואר 2021 (IST)

פולקלור זה מונח כוללני מדי לדעתי. שמש מרפא - שיחה 21:13, 4 בינואר 2021 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגולם מפראג שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0069.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140907145346/https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0069.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:33, 9 במאי 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגולם מפראג שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.herzog.ac.il/vtc/0045977.doc נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160303201822/http://www.herzog.ac.il/vtc/0045977.doc לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:34, 24 ביוני 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגולם מפראג שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.hidabroot.org/he/article/57750 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20150311111439/http://www.hidabroot.org/he לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:35, 10 ביולי 2023 (IDT)

ממציא סיפור הגולם מפראג

על סמך מחקרים שעשו כמה אנשים ובהם גם עצמי לא ברור שהאגדה המפורסמת על הגולם מפראג ( כנראה האגדה היהודית המפורסמת ביותר כיום לאחר סיפורי התנ"ך והברית החדשה ומקור לעשרות ואולי מאות סיפורים רומאנים מחזות וסרטים ) נוצרה בפראג.

האיזכורים הקדומים ביותר שלה מאמצע המאה ה-19 ולא לפני כן הם בכלל מגרמניה ואוסטריה.

דעתי בעניין השתנתה כתוצאה מתגליות שונות שכל פעם חייבו אותי לשנות את התיאוריה שלי לגבי יוצר הסיפור.

היום אני נוטה להאמין שהיוצר האמיתי של סיפור הגולם מפראג היה הרב הסופר והמשורר לודויג אוגוסט פרנקל שהתפרסם בביקורו בארץ ישראל והקים שם בית ספר ידוע ” למל” שגירסה שלו של סיפור הגולם מפראג וככל הנראה הגירסה מקורית והראשונה פורסמה בעיתון באוסטריה בנובמבר בשנת 1836.

לדעתי הוא המציא ( דהיינו יצר מדמיונו ) את הסיפור בסביבות 1832 לאחר שקרא קובץ סיפורים על העיר פראג משנת 1831 בו הופיע לראשונה בדפוס עד כמה שידוע סיפור על המהר”ל כמשתמש ב”פנס קסם ” קדום.וזה בין השאר נתן לו את הרעיון להמציא סיפור על המהר”ל כממציא טכנולוגיה פנטסטית כל שהיא. הוא בחר בסיפור של המהר”ל כיוצר גולם והשאר ידוע והפך לתופעה עולמית.

טריגר שני היה לדעתי היתקלותו של פרנקל במאמר של הרב חיים מוולוזין שסיפר על כך שמורו הגאון מוילנה סיפר לו שניסה ליצור גולם.

הגאון מוילנה הוא האדם היחיד שידוע לנו שניסה ליצור גולם.

האינדיקציות לכך שפרנקל הוא הממציא של סיפור הגולם מפראג הם=ן אלו  :

הגירסה הקדומה ביותר של סיפור המהר"ל מפראג והגולם היא של פרנקל מנובמבר 1836.

יש גירסה קדומה יותר לכאורה בשנתיים ,הערת שוליים בספר ,אבל ייתכן שמחברה התבסס על חומר שפרנקל העביר לו .לפני כן.

למרות מחקרים מפורטים מאוד שהתבצעו בשנים האחרונות כתוצאה מהפופולאריות העולמית של סיפור הגולם וחיפושים בחומרים בעברית ביידיש בגרמנית לא נמצאו כל איזכורים על סיפור הגולם והמהר"ל שקודמים לשנות השלושים של המאה ה-19.

אינדיקציה שנייה: לאחר ביקורו בארץ ישראל פרנקל פירסם :"סיפור עממי " בספרו "ירושלמה" שלכאורה ליקט אותו בירושלים. הסיפור עוסק ברב המקים מת לתחיה והוא מזכיר את סיפור הגולם מםפראג .

למעשה אין שום עדות שסיפור זה היה קיים לפני שפרנקל רשם אותו וייתכן שזה מראה על תבנית ביצירתו המצאת סיפורים שפרנקל מייחס ל"עם" אבל הם פרי יצירתו..

אינדיקציה שלישית : לאחר שובו מארץ ישראל ב-1862 פרנקל כתב מחדש את סיפור הגולם ומהר"ל כיצירה שירית ודאג לתרגם אותו בו זמנית עם הפרסום בגרמנית לעברית ,פעמיים בידי שני מתרגמים שונים.דבר שמעולם לא קרה לפני כן או אחרי כן.

הסיבה לכךלכנראה שבשלב זה נודע לו על הפרסום הרב של אגדת הגולם מפראג שהוא המציא כלאחר יד שלושים שנה קודם לכן.

כאשר העניין התברר לו היה לו חשוב ששמו יזוהה עם היצירה אבל לא יכול להופיע כמחברה לאחר שהוא פירסם אותה במקור כסיפור עממי עתיק.

ולכן ניסה להשיג את הפרסום הזה בגירסה פואטית חדשה שתתורגם לעברית ותהיה מוכרת לכל קוראי העברית בעולם.

וראו פירוט על כך במאמרו של ד"ר אלי אשד

"האיש שיצר את הגולם מפראג"

https://www.no-666.com/2023/12/01/%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%99%d7%a6%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%9e%d7%a4%d7%a8% 79.179.171.170‏ 16:16, 1 בדצמבר 2023 (IST)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (ינואר 2024)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• 1832.https://www.no-666.com/2023/12/01/האיש-שיצר-את-הגולם-מפראג-לודיג-אוגוסט-פ/ עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:33, 21 בינואר 2024 (IST)

איך הופץ סיפור הגולם מפראג?

נפתרה החידה שעד כה הייתה קיימת ולא פתורה לגבי סיפור הגולם של המהר"ל מפראג.

סיפור הגולם מפראג הוא כידוע לכל מי שביקר בעיר פראג אחד הסיפורים היהודים הידועים ביותר לאחר סיפורי התנ"ך בלבד.

וכיום עם עליית הבינה המלאכותית ידוע מאי פעם בכל העולם.

הגולם ויוצרו בסיפור המהר"ל הפכו לסמלים של העיר פראג.

אלא שכפי שמראים מחקריו של ד"ר אלי אשד הסיפור ידוע ולמעשה קיים רק משנות השלושים של המאה ה-19.

אף אחד לא שמע עליו קודם לכן.לא בקהילה היהודית ולא אצל הנוצרים.

אבל מרגע שהסיפור צץ באמצע שנות השלושים של המאה ה-19 בתוך כמה שנים בודדות בלבד הסיפור ידוע לכולם.

. גם לאנשי קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם.

וגם לסופרים נוצריים שונים בגרמנית ובצ'כית שמספרים אותו מחדש ושוב ושוב ושוב.

כולם מתארים אותו כ"אגדה עממית קדומה".

בתוך כמה שנים בודדות לסיפור הבלתי ידוע עד שנות השלושים של המאה ה-19 יש עשרות איזכורים בכתבי עת וביצירות שונות של יהודים ונוצרים .

וכעבור עשרות שנים יש מאות איזכורים.

הכיצד ?

איך זה שהסיפור הבלתי ידוע עד שנות השלושים של המאה ה-19 התפרסם כל כך גם בקרב יהודים וגם בקרב הנוצרים במהירות גדולה כל כך?

יותר מכל סיפור יהודי אחר אי פעם מאז ימי הברית החדשה.

העניין הזה היה חידה במחקר ובעצם לא הייתה לו תשובה.

עד שהתגלתה זהות יוצר הסיפור.

וכעת הפיתרון לחידה ברור והוא די פשוט.

יוצר סיפור הגולם מפראג לודויג פרנקל היה במשך 40 שנה מזכיר הקהילה היהודית של וינה.

דהיינו האדם השלישי או הרביעי בהיררכיה של הקהילה.אחד האחראיים הראשיים על הכספים שמוציאה הקהילה.

בתפקידו כמזכיר הקהילה הוא גם ארכיונאי הקהילה והאיש שאחראי למאמרים ולספרים שיתפרסמו מטעמה.הוא זה שכותב אותם או מקציב כספים לאחרים שיכתבו אותם על פי נושאים שהוא קובע.

לודויג פרנקל הוא האיש שקבע איזה מאמרים יתפרסמו למשל בעלונים ודפי המידע שמחולקים בבתי הכנסת בוינה. ולא רק בוינה אלא גם בקהילות בערים אחרות באימפריה האוסטרו הונגרית שלמעשה כפופות לקהילת וינה כמו פראג.

בכל המקורות האלו דאג שיתפרסמו באופן קבוע גירסאות שונות של סיפור הגולם מפראג.

כתוצאה מזה הפרסום הפתאומי,בתוך כמה שנים בלבד , של סיפור הגולם מפראג בקהילות היהודיות של האימפריה האוסטרו הונגרית וגם מחוץ לגבולותיה.

ואיך הסיפור התפרסם כל כך בקרב סופרים גרמניים יהודים ולא יהודיים במקביל ?

במקביל להיותו מזכיר הקהילה היהודית של וינה פרנקל עורך גם כתב עת ספרותי משפיע בגרמנית בוינה.

ויש לו קשרים הדוקים עם אנשי ספרות שונים באוסטריה ובגרמניה יהודים ולא יהודים.

ולהערכתו של ד"ר אשד פרנקל מפיץ אצלהם את הסיפור בעל פה בעיקר.

וזאת כנראה אחת הסיבות להפצה המהירה של הסיפור בעולם הספרות האוסטרי הגרמני והצ'כי.

כמובן סיפור הגולם מפראג לא היה מופץ במהירות כזאת אם לא היה דרמטי ובעל משמעויות אינסופיות כפי שהתברר לימים אבל ההשפעה האירגונית והתקשורתית של יוצר הסיפור תרמה תרומה עצומה להפצתו.

היו עוד סיפורים שפרנקל הפיץ על תולדות יהודי וינה ופראג אבל אף אחד מהם לא היה דרמטי כל כך כמו סיפור הגולם מפראג ש"תפס" את עניין הציבור והוא נשאר מפורסם עד היום. ‫79.180.46.90‬ 07:53, 25 ביולי 2024 (IDT)

אכן, הרשת מלאה במאמרים של אלי אשד על תולדותיה וגילגוליה של אגדת הגולם (למשל: כאן). אמנם לרוב מדובר בפוסטים בבלוג האישי שלו או במאמרים באתרים לא אקדמיים וללא ביקורת עמיתים, וכל אלה נחשבים כמקורות לא איכותיים, אך עדיין כדאי להוסיף את המידע לערך. אם יימצאו מקורות איכותיים יותר - עוד יותר טוב. ‫2A0D:6FC7:213:3132:346C:3DFF:FE34:47DB‬ 09:41, 26 ביולי 2024 (IDT)

בקרוב יתפרסם מאמרו של ד"ר אשד על יצירת סיפור הגולם מפראג בידי לודויג פרנקל בכתב העת הספרותי המודפס "נכון".

לאחר מכן תעלה גרסה של מאמר זה בכתב העת ברשת "יקום תרבות ".

ואז יובאו קישורים למאמרים אלו כאן. ‫79.180.46.90‬ 22:26, 27 ביולי 2024 (IDT)

יופי, נהדר. כשיהיו קישורים נוכל לעדכן את המידע. ‫77.137.71.53‬ 22:30, 27 ביולי 2024 (IDT)

עוד שאלה שאין לה פיתרון לכאורה : מה הקשר בין המהר"ל והגולם ?

למהר"ל האמיתי לא היה שום קשר לגולם.חוץ מאיזכור אחד בודד בכתביו.

למה החליט יוצר הסיפור ככל הנראה לודויג פרנקל בשנות השלושים של המאה ה-19 ליצור את סיפור הגולם דווקא סביב דמותו ?

המהר"ל כידוע לא היה אז דמות ידועה .הוא התפרסם בעולם בעיקר הודות לסיפור הגולם מפראג שנצמד לדמותו.

הסיבה היא כנראה שלפני שנוצר סיפור הגולם מפראג על המהר"ל,הסיפור היחיד שעורר בו עניין לאורך הדורות הייתה  העובדה  שהוא נפגש עם הקיסר האבסבורגי של האימפריה הרומית הקדושה רודולף  השני ב-1592והשניים שוחחו על דברים מסתוריים שונים או על בעיות יהודי פראג והאימפריה ( לא ברור על מה).

הסיפור על המפגש הנדיר מאוד בין המהר"ל והקיסר מופיע בספר ההיסטוריה של תלמידו של המהר"ל דוד גנץ.גנץ שהתעניין במדע היה מכר של האסטרונומים טיכו ברהא וקפלר .ויתכן שהוא זה שאירגן את המפגש. והוא  כתב עליו בספרו "צמח דוד " שפורסם ממש כמה חודשים לאחר מכן. ב-1592. אך סירב למסור את תכניו.

וזה כנראה אומר שהפגישה לא הסתיימה בהצלחה. יש להניח שהקיסר לא התעניין מספיק במה שהמהר"ל סיפר לו כדי להמשיך להיפגש איתו כפי  שעשה עם אנשים אחרים כמו ברהא וקפלר והמכשף הבריטי ג'ון די.

יש לשער שאחת הסיבות  ואולי העיקרית שגרמה ליוצר ,פרנקל, להמציא  סיפור על המהר"ל  מפראג  דווקא  כיוצר אדם מלאכותי  למרות שלמהר"ל  האמתי לא היה שום קשר עם נושא הגולם עד כמה שידוע   הייתה  העובדה הידועה שהקיסר רודולף השני שנפגש עם המהר"ל היה  אספן   של אוטומטים,  בובות מלאכותיות,שנוצרו בידי שענים ומכונאים של הזמן. כמה מהם השתמרו במוזיאונים בפראג.

ממציא הסיפור פרנקל חשב שאם כי זה לא ידוע על מה המהר"ל והקיסר רודולף דיברו בפגישתם זה יהיה דרמטי מאוד אם השניים דיברו על אנשים מלאכותיים. לקיסר רודולף היה הרבה מאה  מה לאמר בעניין זה כאספן.

אבל למהר"ל? מה היה לו לענות בפגישה כזאת? ספק אם דיונים בהלכה היהודית תחום מומחיותו של המהר"ל היו מעוררים עניין רב ברודולף חובב המיסטיקה והאלכימיה והמוזרויות השונות.

סביר שהאיש ששקל זאת הסופר לודויג פרנקל החליט לתאר את המהר"ל  כיוצר  של גולם שווה הערך לכל הפחות בתחום עם הקיסר ובהחלט יכול לשוחח עמו בעניין כבר סמכה. ‫79.180.46.90‬ 22:36, 27 ביולי 2024 (IDT)

מאמרו של ד"ר אלי אשד על נושא יצירת סיפור הגולם מפראג ויוצרו

ד"ר אלי אשד פירסם מאמר מחקרי שבו הוא טוען שסיפור הגולם מפראג נוצר בידי הרב והרופא והסופר לודויג פרנקל בסביבות השנים 1832-1833.

להערכתו של ד"ר אשד אינדיקציות שונות מראות שסיפור הגולם מפראג לא היה קיים לפני כן.

הסיפור הופץ על ידי פרנקל דרך פרסומים בעיתונות האוסטרית והגרמנית והצ'כית ודרך עלונים בבתי כנסת שעליהם היה אחראי לאורך שנים ו כמזכיר קהילת וינה. דרך קשרים אישיים שהיו לו עם סופרים אוסטריים גרמניים וצ'כיים שהיו לו כעורך שבועון ספרותי.

בשנת 1862 ן דאג פרנקל שהסיפור יתורגם גם לשפה העברית בגירסה חדשה שיצר.

המאמר "מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג? ומתי בדיוק עשה זאת " פורסם בגליון מספר 13 של כתב העת "נכון :כתב עת לאוטופיה ולדיסטופיה ,בספרות " באוקטובר 2024.

https://nahon-online.com/%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a1-13/

המאמר נמצא מורחב ברשת במגזין "יקום תרבות ":

מה למהר"ל מפראג ולגולם חלק א'

https://www.yekum.org/2024/10/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%92-%d7%95%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90%d7%b3/?fbclid=IwY2xjawF_6shleHRuA2FlbQIxMQABHb5KDJkXz1OWAho6dWkDydrPQ0-lFhcrwHSaIsHXkb67AhPRiICLOJ9AEQ_aem_rWyXJMx0vBHZVbZm-vpFMA

חלק ב' -היוצר האמיתי של סיפור הגולם מפראג :https://www.yekum.org/2024/10/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%92-%d7%95%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91%d7%b3-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%94/

‫109.64.34.127‬ 04:34, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

מישהו טרח ומחק ללא נימוק כאן את העידכון בערך על כך שסיפור הגולם מפראג נמצא בנמחקר כפרי יצירתו של גוסטב פרנקל.וזאת במאמר מחקרי שפורסם בשבועות האחרונים והפרטים שלו הם למעלה. אני מציע שהמחק יסביר את נימוקיו למחיקת התוספת.ואם לא יעשה זאת יש לחסום את היכולת שלו למחוק בויקיפדיה. ‫109.64.34.127‬ 17:59, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

@אלעדב. הסרת תחת הטענה חזרה על עריכה, אבל לא ראיתי שזאת חזרה. לא ראיתי שמישהו ביטל את העריכה לפניך. שיפוץ-ניק • שיחה 18:10, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

היי, נראה שטעיתי בתקציר של הביטול. לדעתי אלי אשד לא חוקר מוסמך מספיק בנושא הערך כדי להוסיף את דעתו בגוף הטקסט, אולי כקישור חיצוני. בינתיים הוא כבר החזיר את העריכה שלו ואני לא רואה שמישהו אחר התנגד, אז שיהיה. אלעדב. • שיחה 21:38, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

אני לא מצוי בתחום בכלל, אם לדעתך זה לא מקור מספיק קביל, זה סבבה. אף אחד לא התנגד, כי לא בטוח ששמו לב לעריכה. מתייג את בעלי הידע בהיסטוריהדבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, Funcs, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP, MoranM נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמן, Shimon Tregubov שיגידו מה דעתם. שיפוץ-ניק • שיחה 21:43, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

לא רואה סיבה לא להכניס את זה. אין לנו "ועדת קבלה" שקובעת אילו חוקרים הם "מוסמכים"ואילו לא. כמובן שיש תמיד עדיפות למאמרים שפיטים וכו', אבל אין מניעה לציין את דעתו של אשד. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 21:52, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

הבלוג של אשד הוא לא ברף הגבוה של המקורות, אבל דעתו בהחלט ראויה לאזכור. שמש מרפא • שיחה 23:46, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

אלי אשד הוא לא היסטוריון, ודבריו לרוב מלאים השערות ללא בסיס. אם יש מקום לציינם, יש לתמצת אותם לפסקה קצרה אחת, ולציין זאת כדעתו. אי״ש / שו״ת, י"ט בתשרי ה'תשפ"ה ; 10:34, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

הוא ד"ר לספרות עברית, שזו דיסצפלינה רלוונטית לנושא הערך. לא ראיתי שלהשערות שלו יש פחות בסיס מלאלה של ברי הפלוגתא שלו. הסיבה שלא מדובר במקור מאד איכותי זה כי לא מדובר במאמרים מסודרים בכתב עת מדעי וכד'. שמש מרפא • שיחה 11:48, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

מתייג בעלי הידע ביהדות שמש מרפא • שיחה 11:48, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

@שמש מרפא אף אחד לא אמר לבכר את דעתו על פני הדעות האחרות, אך להביאה בשם אומרה זה בהחלט הדבר הנכון לעשות. מי שבעיניו אשד הוא לא רלוונטי לנושא - שיתעלם, מי שדעתו של אשד חשובה לו - יחכים. לא נחליט בשביל הקורא לאילו דעות לשמוע ולאילו לא. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 12:09, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

הוא מתמחה בספרות עברית חילונית מאוחרת, כמו מדע בדיוני וקומיקס. לא ראיתי שהוא פרסם מאמרים (בבמות רציניות) על פולקלור יהודי. לא ברור על אלו השערות של ברי הפלוגתא שלו אתה מדבר. אי״ש / שו״ת, י"ט בתשרי ה'תשפ"ה ; 12:37, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

דבריו של ד"ר אלי אשד ראויים להישמע גם בנושא זה. דוד שי • שיחה 12:52, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

מתאים להזכיר את דבריו בקיצור. המעוניין בהרחבה, ימצא אותה בקישור. ידך-הגדושה • שיחה 15:08, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

@איש הישראלי זה לא מאד משנה. הוא מומחה לכלים המדעיים לחקר הספרות, זה נכון שבדרך כלל הוא מיישם אותם על רות מאוחרת חילונית, אך אין זה שוהה במהות מבחינת השיטה המדעית מסיפורים קצת יותר מוקדמים (אם בכלל הסיפור הזה מוקדם כל כך). גם פרופ' ישעיהו ליבוביץ התמחה בכלל במדעי הטבע, אך עיקר פרסומו הגיע לו דווקא בשל הגותו (הוא לא היה מומחה פורמלי בפילוסופיה או מחשבת ישראל). ד"ר מנחם קרן קרץ כתב ספרים על יהדות הונגריה כאשר התמחותו היא בכלל ב.... רפואת שיניים. הדוגמות הללו אינן זהות לחלוטין לנידוננו, אף אפשר ללמוד מכך שלא השכלתו והתמחותו הפורמלית של האדם היא הקובעת. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 17:42, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

ובכלל, האם מנחם מנדל שניאורסון נחשב למומחה יותר מאשד? וכנ"ל כתובים נוספים מהעולם הרבני שדעותיהם מובאות בערך, ובצדק, על אף שמבחינה מדעית הן לא נחשבות כלל, כך שאין סיבה שאשד יהיה שונה. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 17:46, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

@Biegel: אין לי מושג מה קורה בתחומים משיקים. בכל מה שקשור למחקרי היהדות (כולל בנושא הנידון), המסקנות של אשד חפוזות ולא מבוססות (השווה למאמרו של י' הרשקוביץ, הע' 3). עובדה שהוא לא פרסם בבמה רצינית מאמרים בתחום.

ההשוואות שלך אינן מן העניין. לייבוביץ' היה הוגה דעות חשוב, קרן־קרץ פרסם ספרים ומאמרים היסטוריים בבמות אקדמיות (ובשונה מדבריך – יש לו דוקטורט בתחום) ואיש לא מזכיר את הרבי מלובביץ' כסמכות מחקרית.

אני לא מתנגד לאזכור טענתו של אשד. רק רוצה להכניס אותה לפרופורציות. אי״ש / שו״ת, כ' בתשרי ה'תשפ"ה ; 19:40, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

@איש הישראלי מי שהוציא אותה מפרופורציות זה אתה. אף אחד לא ביקש לתת לה בלעדיות או בכורה, ועד שלא הזדעקת עליה היא נשארה במקומה הראוי. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 19:50, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

@Biegel: לא אני דחפתי את דעתו של אשד באריכות מוגזמת לכל ערך ודף שיחה בנושא. אי״ש / שו״ת, כ' בתשרי ה'תשפ"ה ; 20:01, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

הוא בלוגר נחמד מאוד וכיף לקרוא את דבריו, לא הייתי קורא לו חוקר. מספיק להזכיר את דבריו בחצי שורה. דיון דומה בש:החבר יוסף אייל • שיחה 20:40, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

הסיפור דנן, מזכיר לי את האנונימי (אשד עצמו?) שדחף ללא לאות את הפסקה שצאצאי הגר"א תומכים ברב זילברשטיין כמנהיג הציבור החרדי. ביקורת כתב שם כך: ”פוסטים בבלוג של אלי אשד לא אמורים להיות חומר אנציקלופדי, הסרתי את הפסקה לפני שראיתי את הדיון. ככלל, כשמישהו לא רלוונטי לנושא כותב משהו, אם המשהו הזה מאד חשוב - אפשר לשמר אותו בערך על הכותב.” ידך-הגדושה • שיחה 01:14, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

לא קשור לדיון. שם היה מדובר בדעה של אשד בענייני השעה ותל"מ. שמש מרפא • שיחה 01:43, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

עברתי על המקורות בערך, לא מצאתי איזכור מלפני 1830 על פירסום הסיפור. במידה ומישהו סבור שהסיפור פורסם קודם לכן, על איזה מקור הוא מסתמך? HanochP • שיחה 16:48, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

@HanochP כמדומני במאמר של בר אילן מוזכרים מקורות מוקדמים יותר.
במאמר של ענבל מתפלמס עם אשד. אייל • שיחה 16:52, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

מאמרו של בר-אילן מופיע בקישורים חיצוניים ולא בהערות שוליים, כלומר המידע בערך לא נסמך על מאמר זה, שגם איננו נגיש. המאמר של הרב יהושע ענבל פורסם בכתב עת התורני של פועלי אגודת ישראל, מציין (ציטוט) : מצוטט אצל בר אילן שם. אין לי גישה לספר הנ”ל, אבל יתכן שיש להגיה 1830 במקום 1730 ובתוך דברי בר אילן שם “המאה הי”ט”’ במקום “המאה הי”ח”' (סוף ציטוט). כל שגם על מאמרו של הרב יהודע ענבל קשה להסתמך בנושא HanochP • שיחה 17:49, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

@HanochP: לא ראיתי שהועלתה טענה שהסיפור מוזכר לפני 1830. לא על כך נסוב הדיון.

@אייל: בר־אילן כותב (בשם גולדשמיט), שייחוס גולם למהר"ל נעשה "עוד במאה הי"ח, וליתר דיוק: בין השנים 1730–1740", אבל לא ברור על מה הוא מסתמך. עובדה שבמחקר מאוחר יותר (המצוטט בערך ואצל אשד) נטען שהאזכור הראשון הידוע לנו הוא מ־1834. אי״ש / שו״ת, כ"א בתשרי ה'תשפ"ה ; 18:22, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

יתכו,

גם ד"ר אלי אשד מדבר על שנים אלו. HanochP • שיחה 20:44, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

הייחוס לשנים 1730- 1740 שגם הוא מוקדם מידי נעשה על סמך סיפור שהודפס בשנות השישים של המאה ה-19 ליתר דיוק -1864 ומדווח לראשונה בהערות  המהדיר ,נח משה מקוברין , למהדורה המודפסת של "מגילת יוחסין " על שושלת משפחתו של המהרל על כך שהרב יחזקאל לנדא  עלה בזמנו, כששימש כרב הראשי של פראג ,במאה ה-18 לעליית הגג של בית הכנסת בפראג על מנת לראות את שרידי הגולם.דהיינו הסיפור הזה הופץ בדפוס לראשונה 30 שנה לאחר הפרסום המקורי של סיפור הגולם מפראג בשנות השלושים של המאה ה-19. ההנחה הייתה שאם הרב יחזקאל לנדא מוזכר בפרסום משנות השישים של המאה ה-19 אז הסיפור על הגולם חייב בלהיות מזמנו כששימש ברב של פראג משנת 1755. אבל כמובן אין לזה שום בסיס. אין שום ראייה שמישהו שמע על סיפור זה על הרב לנדא לפני שנת 1864.אם מישהו יודע על ראיה כזאת הוא מוזמן לפרסם אותה כאן. ‫109.64.34.127‬ 00:06, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

תודה, אנונימי. דבריך האחרונים הם דברי טעם. נראה שעדיין יש מקום לאזכר את דעת גולדשמידט, ולו כדעה דחויה. אי״ש / שו״ת, כ"א בתשרי ה'תשפ"ה ; 00:22, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

האם כתב העת "נכון :כתב עת לאוטופיה ולדיסטופיה בספרות" הוא כתב עת מדעי? יש בו ביקורת עמיתים? אלמוני מציף את ויקיפדיה עם פירוט על המאמר הזה בכל ערך שקשור לגולם (לודוויג אוגוסט פרנקל, גולם (מיסטיקה), והערך הזה). אני חושב שזה בעייתי לתת כל כך הרבה משקל למאמר יחיד, שבינתיים לא ברור לי עד כמה הוא מקובל על חוקרים אחרים. גם אם כן, אפשר לבחור את הערך המתאים ביותר ולתאר את המאמר בתמציתיות. פוליתיאורי • שיחה 00:16, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

הביקורת על הטענות שהעלה ד"ר אשד היא פשוטה מאין כמוה . יבואו המבקרים ויביאו ראיות שסיפור הגולם מפראג מאוזכר בדפוס לפני קו פרשת המיים שנת 1832 כאשר פורסם הספר של החוקר והפולקלוריסט הגרמני Julius max Schottky, שיצא לאור בשני כרכים בשנים 1832-1831, “פראג כפי שהייתה והינה”, Prag, wie es war und wie es ist, שבו מזכיר המחבר את המהר”ל כנראה לראשונה בפירוט לציבור הגרמני המשכיל שעד אז לא ידע דבר על הרב היהודי מהמאה השש עשרה. זה היה מעין ספר היסטוריה ומדריך תיירים על תולדות פראג.

הספר תיאר לראשונה בדפוס אגדה על המהר”ל, שהציג לפני הקיסר רודולף את הטירה שלו הודות לפנס קסם שהוא המציא. זוהי האגדה הראשונה הידועה שפורסמה על המהר”ל בדפוס בגרמנית.

הנה מה שכתב Schottky בתרגום לעברית: “על הרב הגדול בצלאל לוי שמספרים עליו שהיה חכם מאוד והיה בעל ידע מדעי ומתמאטי רב והיה ידיד של האסטרונום טיכו ברהה והקיסר אף ביקר אצלו ברובע היהודי בבית עם אריה מאבן בחזית שעדיין קיים. בין יהודי פראג ישנה אגדה עד היום שהוא היה מכשף חכם ויום אחד כאשר הקיסר רודולף השני ביקר אצלו העלה את מראה טירת פראג ברובע היהודי. האגדה נעשית מעניינת במיוחד כאשר אנו מבינים שהרב לוי בעצם המציא את פנס הקסם ועל ידיו היה מסוגל להראות ברובע היהודי לקיסר את הטירה שמחוץ לרובע” (פראג כפי שהייתה והינה כרך ב’ 1832, ע’ 361).

אבל אין שם שום סיפור על המהר”ל והגולם, ואם סיפור זה היה קיים אז הוא היה צריך להופיע בספר,

בלתי אפשרי שב-1832 העורך היה מדלג על סיפור דרמטי כזה.

אם היה קיים.

הסיפור אם כך נוצר "לאחר " פירסום ספר זה.

משום כך אבן הפינה של המחקר נכון לרגע זה שהסיפור על הגולם מפראג עוד לא היה קיים ב-1832 כשהספר יצא לאור.

אם כי יווצר זמן קצר מאוד לאחר מכן.

את זה מחזקות העדויות שאמנן אינן הוכחות שכותבים בשפה הגרמנית שכן עוסקים במהר"ל לפני כן אינם מזכירים את סיפור הגולם מפראג.

כנראה כי לא ידעו עליו.

לדברי החוקרת Cathy S. Gelbin היה אזכור קודם לשנות השלושים של המאה ה-19 של המהר”ל בשפה הגרמנית, באנציקלופדיה לאישים יהודיים מפורסמים שפורסמה בגרמנית בשנת 1817 בידי M.P.Jung. שם היה על המהר”ל ערך קצר כאחד מהאישים היהודיים רבים שהוצגו לפי סדר האלף בית.

בכל אופן הערך באנציקלופדיה לא הזכיר את סיפור הגולם מפראג.

גם בספר ההיסטוריה היהודית המפורסם של יצחק מרדכי יוסט, שפורסם בשפה הגרמנית בתשעה כרכים בשנים 1829-1821, בכרך השביעי של הסדרה, שיצא לאור בשנת 1827, היה עיסוק קצר בדמותו וחייו של המהר”ל. גם הוא לא הזכיר שום גולם.

כניראה כי יוסט לא שמע עליו.

לעומת זאת יוסט כן ידע על סיפור המפגש בין המהר”ל והקיסר רודולף השני חובב המיסטיקה והאלכימיה, שבו שוחחו השניים על דברים מסתוריים שונים. סיפור זה שאותו מביא יוסט הוא כנראה מקור ההשראה לקישור בין המהר”ל לבין הגולם.

מאוחר יותר, אפילו רק לאחר כמה עשרות שנים, לא יעלה על הדעת שמישהו, כולל היסטוריונים ידועים כמו גרץ באמצע המאה ה-19, יעבץ בסוף המאה ה-19, ודובנוב בראשית המאה ה-20, יאזכר את המהר”ל בלי לאזכר את אגדת הגולם שאז כבר נקשרה אליו.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שסיפור הגולם מפראג נוצר רק בסביבות שנת 1832 אולי לאחר שיוצרו קרא את הספר של שוטסקי.

אלא אם כן כמובן ימצא איזכור לסיפור הגולם מפראג שקודם לשנת 1832 ואז כל התיאוריה נופלת.

הקוראים והחוקרים מוזמנים להביא איזכור כזה בדפוס.. ‫109.64.34.127‬ 06:59, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

בעיה נוספת היא השאלה היא בספר ג'יל בלאס היהודי לכאורה מ-1834 אכן הופיע איזכור של סיפור הגולם מפראג בהערת שוליים.

זאת מאחר שמהדירת הספר Wilma Iggers שפירסמה מהדורה חדשה שלו בגרמנית ב-1993 באוטוביוגרפיה שלה ושל בעלה Two Lives in Uncertain Times היא מציינת את הספר פעמיים וכותבת שהוא מ-1837.

אם כי הספר עצמו אכן פורסם ב-1834.

בביקורת שפורסמה על הספר בזמן אמיתי 1834 בכתב העת Blätter für literarische Unterhaltung אין איזכור של סיפור הגולם מפראג.

אז יכול להיות שהסיפור עדיין לא הופיע במהדורה זאת.

אפשר להסביר זאת בכך שהמהדורה שבה השתמשה איגרס הייתה מהדורה שנייה של הספר מ-1837 שבה המחבר עידכן את הספר והוסיף איזכור לסיפור הגולם מפראג שבו נתקל בגירסת פרנקל בעיתון וינאי מ-1836.

זה דווקא דבר שקל להבהיר אותו אם מישהו ימצא את הגירסה המקורית מ-1834 ויראה שסיפור הגולם מפראג אכן מוזכר בה. ‫109.64.34.127‬ 07:17, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

אני לא מתכוון להתווכח עם אשד, ולא דיברתי על התוכן של טי: עונו. אמרתי מספר דברים שלא קשורים לתוכן של המאמר שלו: א. אתה מציף מספר ערכים עם הטיעונים מהמאמר; ב. לא ברור לי אם המאמר פורסם בכתב עת שפיט; ג. לא ברור עם טענותיו מקובלות על חוקרים אחרים (ולא, זה לא מתפקידנו לשפוט אם היא צריכה להיות מקובלת או לא); ד. לאור ב' ו-ג' יש בעיה עם א', ולא צריך לאפשר בזמן זה את ההצפה. פוליתיאורי • שיחה 07:21, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

לגבי כתב העת "נכון " בו פורסם מאמרו של ד"ר אשד. עורכו הוא פרופסור אורציון ברתנא שהוא חוקר ידוע מאוד של ספרות עברית שהוא גם עורך כתב העת של אוניברסיטת אריאל "מורשת ישראל " כתב עת אקדמאי שפיט.

https://www.ariel.ac.il/wp/moreshet-israel-jurnal/

האתר של כתב העת "נכון" :

https://nahon-online.com/ ‫109.64.34.127‬ 07:34, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

לגבי "ההצפה" כביכול של ערכים בויקיפדיה זאת כמובן לא הצפה. בשלושת הערכים "הגולם " " מהר"ל ו"פרנקל" יש צורך לעדכן בכל אחד מהם את הפרטים בהתאם לממצאי המחקר החדשים והדרמטיים .אם מישהו ימצא פרטים סותרים דהיינו איזכורים מוקדמים לשנת 1832 של סיפור הגולם מפראג הם יעודכנו מחדש. ‫109.64.34.127‬ 07:48, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

ד"ר אשד אינו מוציא מכל אפשרות שלודויג פרנקל הוא מקור המידע לפולקלוריסט הגרמני שוטסקי לגבי האגדה על המהר"ל בספר הגרמני "פראג כפי שהייתה והינה" ב-1832. זה סביר שאם כך התוספת על כך שהמהר"ל מפראג יצר פנס קסם קדמון היא המצאתו של פרנקל.בגירסתו שהיא אולי המקורית של סיפור הגולם מפראג הוא מציין את המהר"ל כמי שמשתמש ב"מדע מסתורי" ביצירת הגולם. נציין ששנת 1837 השנה לאחר פירסום האגדה בידי פרנקל בעיתון בוינא ב-1836 כמה יוצרים החלו להתעניין בסיפור הגולם.ברטולד אוארבך בספרו "שפינוזה" . דוע על עוד שני סופרים גרמניים שכתבו יצירות על הגולם מפראג במהלך 1837. גוסטב פיליפסון ודניאל אופי הורן. אם כי פירסמו אותן רק כמה שנים מאוחר יותר.וייתכן גם שסיפור הגולם הוכנס כהערת שוליים בספר "ג'יל בלאס היהודי " רק ב-1837. בבירור שנת 1837 הייתה שנה חשובה מבחינת הגולם מפראג. כנראה כי כל היוצרים האלו נתקלו בסיפור לראשונה במאמרו של פרנקל ב-1836. או ששמעו מימנו את הסיפור אישית. ‫109.64.34.127‬ 08:56, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

אני מבין מתגובתך הקודמת שכתב העת "נכון" נערך על ידי פרופסור מכובד, אבל בניגוד לכתב עת אחר שאותו פרופסור עורך, כתב עת זה אינו שפיט. לא רק שאתה מציף מספר ערכים בו זמנית עם המידע החדש מהמאמר הזה, אתה גם מציף את הדיון פה עם המון תגובות שלא קשורות לשאלות העקרוניות לגבי הכנסת מידע חדש לערכים, אלא לתוכן של המאמר. אתה גם חוזר על עריכות ולא ממתין למיצוי הדיון. פוליתיאורי • שיחה 21:49, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

פוליתאורי הנכבד כל מומחה מוזמן לבקר את המחקר של ד"ר אשד .הם לא צריכים לחכות שזה יתפרסם בכתב עת שפיט. המידע זמין להם כאן. אם יש להם הערות וביקורות אז קדימה שיפרסמו . אפשרות הביקורת והפרכת הטענות היא פשוטה מאוד. כל מה שצריך לעשות זה רק להביא איזכור של סיפור הגולם מפראג שפורסם לפני שנת 1832 במקור שאינו מזוייף. זה הכל.מובן שברגע שמישהו יביא איזכור כזה אז כל התיאוריה של ד"ר אשד לגבי יוצר סיפור הגולם מפראג תצטרך לעבור רביזיה. ואולי לא. תלוי במקור ובתאריך. ‫109.64.34.127‬ 22:08, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

אזכיר עוד לגבי ביקורות אפשריות שהתייחסות למקורות שפורסמו מאוחר יותר משנות השלושים של המאה ה-19 היא לא באמת רלבנטית. זה לא באמת חשוב לנו לדעת שבשנות הארבעים או החמישים או השישים או השבעים או השמונים או התשעים של המאה ה-19 או בראשית המאה עשרים היו משוכנעים שסיפור הגולם מפראג הוא סיפור קדום ואותנטי. זה לא באמת חשוב לדעת שרבנים חשובים כמו רבני חב"ד ואחרים היו משוכנעים מסוף המאה ה-19 ואילך שהסיפור על אבי אבותיו של הרבי מחב"ד המהר"ל מפראג הוא אמיתי ומדוייק. לעומת זאת חשוב לנו לדעת על כל איזכור כזה משנות העשרים או העשרה נניח של המאה ה-19. ומכיוון שלצערנו היו לאורך הדורות לפחות שלושה זיופים שונים מהמאה ה-19 ואילך שהיציגו את עצמן כמסמכים מימי המהר"ל בנושא יהי הצורך לבדוק כל איזכור כזה בשבע עיניים כדי לבדוק אם הוא אותנטי.אשמח בכל אופן עם ציבור החוקרים יגיב עם מידע רלבנטי. ‫109.64.34.127‬ 22:21, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

אתה צריך להבין משהו לגבי ויקיפדיה: בוויקיפדיה יש איסור על מחקר מקורי – זה לא משנה מה עורכים חושבים על התוכן של המאמר של אשד. זה לא משנה אם אני חושב שיש לי את הוכחת הזהב שהוא צודק או טועה. כוללים רק דברים שכבר פורסמו על ידי מקורות מחקריים ואמינים. השאלה היחידה היא האם המאמר של אשד הוא מקור מספיק טוב – מבחינת הקווים המנחים של ויקיפדיה לגבי שימוש איכותי במקורות – כדי לשנות באופן דרמטי את הערך. להזמין עורכים לאתגר את הפרסום של אשד כאן מבחינה עובדתית, ולבדוק בעצמם מקורות ראשוניים בשבע עיניים, זו פשוט הבנה לא נכונה של איך ויקיפדיה פועלת. גם האמירה שלך ש”כל מומחה מוזמן לבקר את המחקר של ד"ר אשד .הם לא צריכים לחכות שזה יתפרסם בכתב עת שפיט. המידע זמין להם כאן” לוקה באותה בעיה. בנושאים שדורשים מחקר, אנחנו לא מפרסמים מחקרים ואז בודקים איך מומחים מגיבים אליהם; אנחנו מפרסמים מחקרים שכבר זכו לביקורת עמיתים. פוליתיאורי • שיחה 22:41, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

אגב הצעה למבקרים : תיאורטית לפחות אפשר לתת לבינה מלאכותית לסרוק את כל המסמכים היהודיים הקיימים בחיפוש אחר איזכורים קדומים לשנת 1832 של הגולם מפראג. אני מניח שזה היום אפשרי בהחלט.

אז אולי מישהו יבצע את זה ויפריך את הטענות  ? ‫109.64.34.127‬ 22:47, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

עוד פעם, חוסר הבנה של תפקיד ויקיפדיה. פוליתיאורי • שיחה 23:03, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

ולגבי טענתך פוליטיאורי האם זה רשום בגייד ליין של ויקיפדיה שהיא מוכנה להתייחס רק למאמרים מכתבי עת שפיטים ? אשמח אם תפנה אותי לכלל זה איפה הוא רשום.

מוזמן לעיין בויקיפדיה:ביבליוגרפיה#איכותם של המקורות ולראות שם שיש מדרג לגבי איכות המקורות. ולהבהיר: כיוון שזה נושא שבו כבר יש ספרות מחקרית (ואשד עצמו מציין זאת ומגיב לה) יש למקורות אלה עדיפות. פוליתיאורי • שיחה 23:03, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

המחקר של ד"ר אשד פורסם כבר בכתב עת וברשת במגזין "יקום תרבות ". הודות לויקיפדיה הוא מגיע לידיעתם של חוקרים ומומחים לא פחות מאשר כל דרך כתב עת שפיט.

כל חוקר עמית שיש לו השגות על טענותיו של ד"ר אשד ויכול להביא הוכחה שסיפור הגולם מפראג קיים לפני שנת 1832 ( שבהחלט יכול להיות אבל צריך להביא לכך הוכחות ) יכול לפרסם אותם בתגובות למאמר ברשת במגזין "יקום תרבות " או בתגובות כאן. ‫109.64.34.127‬ 03:43, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

עכשיו מהי החשיבות של זה?

יש לכך חשיבות גדולה מאחר שסיפור הגולם מפראג הוא הסיפור הפוסט תנכי ( ואני כולל בזה את סיפורי הברית חדשה) היהודי הידוע ביותר בעולם.

אין אף סיפור יהודי פוסט תנכי אחר שעורר עניין עולמי גדול כל כך בקרב יהודים ולא יהודים ונוצרו על פיו מספר גדול כל כך של יצירות שונות בתחומי ספרות אמנות ומדיה שונים.

והיום עם עלייתה של הבינה המלאכותית הסיפור על הגולם מפראג שנראה כחוזה אותה הוא אף יותר רלבנטי ומעורר עניין מאי פעם.

משום כך חשוב לנו מאוד לדעת מתי ואם אפשר לדעת בידי מי נוצר הסיפור הזה. ‫109.64.34.127‬ 03:49, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

כאמור למעלה הכרעה בעניין לכאן או לכאן יכולה להתקבל לאחר סריקה על ידי בינה מלאכותית של כלל המסמכים היהודיים ,ספרים כתבי יד ,כתבי עת בין המאה ה-17 ושנת 1832. וגם כתבי עת וספרים בשפות גרמנית צרפתית ואנגלית רוסית ,פולנית ועברית ויידיש. ‫109.64.34.127‬ 04:06, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

יש לציין שהעורך של כתב העת "יקום תרבות" ויו"ר העמותה הוא אלי אשד, זה שקול לפרסום עצמי. Shimon Tregubov • שיחה 17:09, 25 באוקטובר 2024 (IDT)

המאמר פורסם בדפוס בכתב העת "נכון " שערוך בידי פרופסור אורציון ברתנא . אפשר להחליף לזה. ‫109.64.34.127‬ 18:43, 25 באוקטובר 2024 (IDT)

מגיב בויקיפדיה שלח לי כמה הערות בפרטי שאני חושב שהן חשובות מאוד ולכן אעלה אותם גם כאן ביחד עם התשובות שלי :

"...נקודה נוספת היא שסיפור הגולם מופיע בכתבי רב שנפטר ב־1841 (שהופיעו ב־1846), וכן בכתבי תלמיד ששמע על כך מרבו שנפטר ב־1840 (והופיעו ב־1888). מעניין ששניהם התגוררו בתחומי האימפריה האוסטרית (גליציה), ממנה באו גם כהן ופרנקל ילידי בוהמיה, אבל זה די מוזר לומר שהושפעו מספרות גרמנית שהופיעה זמן קצר לפני פטירתם. האשמת מדפיסי הכתבים בהשחלת תוספות מאוחרות אינה אלא דחייה בקש." ‫109.64.34.127‬ 04:46, 27 באוקטובר 2024 (IST)

וכעת תשובתי :

ענה נקודה אחרי נקודה.

סיפור הגולם “אינו ” מופיע ואינו מאוזכר בכתבי הרב צבי אלימלך מדינוב שכאמור נכונה נפטר ב-1841 ובספר “בני יששכר ” פורסם לאחר מותו ערוך בידי בני משפחתו ב-1846.

כל שהרב אלימלך מסר בעניין ואיננו יודעים מתי כתב זאת היה שידוע שהמהר”ל עסק בספר יצירה.וזה מה שכתוב: “”שהיה ידוע כעוסק בספר יצירה, וזוכה לרוח הקודש”..

אולי זה נכתב רק בשנת 1841? או בשנות השלושים המאוחרות לאחר שסיפור הגולם מפראג הופץ כבר בכתבי עת ובבתי הכנסת באימפריה האוסטרו הונגרית ?

ואם כתב זאת,כי אולי זאת הייתה תוספת של העורך.

בכל מקרה לא כתוב שם שהמהר”ל “יצר גולם”.

אז כמוזכר במפורש במאמר המהר”ל אכן עסק בדיונים הקשורים ל”ספר יצירה”.

אצטט מהמאמר”:

“כמו כן הייתה לסופר סיבה נוספת מדוע לבחור במהר”ל דווקא כיוצר של גולם.

וזאת בגלל שני דיונים בכתבי המהר”ל בסיפורים התלמודיים הקדומים שעוסקים בחכמים שיצרו אדם, ובחכמים אחרים שיצרו עגל על מנת לאכול אותו.

המהר”ל קובע בדיון אחד על סיפורים אלו שמותר לחכמים להשתמש ב”ספר יצירה“, שכולל שמות שעימם יצר האל את העולם, על מנת לעשות דברים שהם לכאורה נגד חוקי הטבע. לפי המהר”ל מאחר שזה מקביל לתפילות, ומכיוון שהאל עצמו השתמש בשמות אלו על מנת לברוא את העולם, הרי זה בגדר המותר, ואין לראות בכך כישוף, ובעצם תיאורטית האדם המאמין בדבקות יכול ליצור כך עולם (המהר”ל מדרשי אגדות לסנהדרין 65 ב’).

מצד שני הוא לא חשב שאפשר ליצור אדם מלאכותי, גולם, שיכול לדבר כמו בני אדם, ולכן שווה ערך להם, כמו שזה בלתי אפשרי לאלוהים ליצור אלוהים אחר שווה לו בדרגה (באר הגולה פרק 2).

יש להניח שהעיסוק התיאורטי של המהר”ל בנושאים אלו היה סיבה נוספת שגרמה ליוצר הסיפור לבחור בו כדמות מתאימה ליצור גולם במציאות, ולא רק לעסוק בכך בדיונים תיאורטיים מופשטים לחלוטין.”

עד כאן הציטוט מהמאמר. האיזכור הקצר של הרב צבי אלימלך שהוא בלתי ניתן לתיארוך וייתכן מאוד שנכתב רק בשנות השלושים של המאה ה-19 לאחר שסיפור הגולם כבר החל להיות מופץ ,במקרה הטוב ביותר מתייחס לאיזכורים שאיש לא הכחיש את מציאותם בכתבי המהר”ל לעיניין מסויים באגדות הקשורות לספר “יצירה”.

הרב אלימלך מדינוב בהחלט לא אומר במשפט שניתן לתארך אותו בבבירור כקודם לשנת 1832 ש”ידוע שהמהר”ל יצר גולם”.

כמובן אם ידוע למי מהמגיבים על כתב יד שניתן לתארך אותו לשנה הקודמת לשנת 1832 של הרב צבי אלימלך ששם נכתב במפורש ש”המהר”ל עסק ביצירת גולם” זה עניין אחר. אתם מוזמנים להביא כתב יד מתוארך כזה לבדיקה. ‫109.64.34.127‬ 04:48, 27 באוקטובר 2024 (IST)

לגבי הטענה שהרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ',סיפר לחסידיו בשנה הקודמת למותו ב-1840 את סיפור הגולם מפראג כפי שסיפר אחד מתלמידיו בספר כעבור עשרות שנים.

שוב...איננו יודעים מתי "בדיוק " סיפר הרב הנ"ל את סיפור הגולם מפראג לתלמידיו.

ייתכן שזה היה במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה ה-19 "לאחר" שהסיפור הופץ כבר במקורות שונים וגם בבתי כנסת שונים ושם נודע לרב עליו.

גם קיימת האפשרות שאותו התלמיד שפירסם את הסיפור התבלבל והעביר ספור ששמע או קרא במקור אחר מאוחר יותר משטען בספר.

דברים כאלו קורים.

בהחלט יכול להיות שאותו תלמיד כתב אמת אבל עלינו לקבל תיארוך מדוייק של מתי הרב אברהם דוד סיפר את הסיפור ואם זה היה לפני או בעת שנות השלושים של המאה ה-19.

‫109.64.34.127‬ 04:52, 27 באוקטובר 2024 (IST)

מגיב כתב לי :כשיש מקור מ־1834 ומקור נוסף מ־1836, עולות שתי אפשרויות: או שהמקור המאוחר הושפע מהמקור המוקדם, או ששני המקורות הושפעו ממקור קדום.

אשד הופך את היוצרות, וטוען שמחבר המקור המוקדם (זליגמן כהן) הושפע ממחבר המקור המאוחר (לודוויג פרנקל)! זאת בשילוב שלל סברות מרתקות, כיאה לחוקר פנטזיה, אך ללא בדל ראיה, ולו לקשר כלשהו בין השניים.

דבריו של אשד כביכול יש ויכוח אם כהן הזכיר את הסיפור ב־1834 או ב־1837, אינם אלא מן המתמיהים: ספרו של כהן זמין לכל במרשתת. כמפורש בדף השער, מדובר בהוצאה מ־1834, והסיפור מופיע בה (בעמ' 20)! הלזה מחקר יקרא? לא ברור לי אם אכן הופיעה מהדורה נוספת ב־1837, או שמדובר בטעות הקלדה. ‫109.64.34.127‬ 04:55, 27 באוקטובר 2024 (IST)

לגבי זליגמן. אכן נראה שהוא פירסם את הסיפור בספרו עוד ב-1834. טענתו של אשד היא שהוא לא יצר את הסיפור אלא שמע עליו מפרנקל שהוא שהפיץ אותו בעוד מקורות ולעוד אנשים.

האישוש לטענה זאת שיש להודות שאינו הוכחה אבל הוא בגדר עדות מסייעת היא שפרנקל הוא האדם היחיד שידוע לנו שפירסם את הסיפור שוב ושוב במהלך המאה ה-19 יותר מפעם אחת באמצעים שונים ובשפות שונות מה שמראה על תשומת לב מיוחדת ממנו לאגדה. הסיבה היא לדעת ד"ר אשד בגלל שהוא יצר אותה.

‫109.64.34.127‬ 04:56, 27 באוקטובר 2024 (IST)

אוסיף עוד שכולם טוענים שזה היה סיפור "מפורסם וידוע" וכך כולם שמעו עליו בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-19.

נשאלת השאלה : מאיפה הסיפור על גולם בעיר פראג היה כל כך מפורסם וידוע ? האם אנשים סיפרו עליו בשווקים למשל זה לזה בעל פה ? אולי בהתכנסויות יום שבת ?

לא ידוע לנו על שום דבר כזה.

לאופולד וייזל שפירסם את הסיפור בגירסה מפורסמת בקובץ בשם "סיפורים" ב-1847 " כותב בהקדמה לסיפור הגולם : ש"מאחר שהסיפור המפורסם כבר נוצל רבות בידי סופרים ומשוררים. נראה לי מיותר לשכתב סיפור ידוע כל כך. ולכן אציג את הסיפור רק בקצרה כדי שאף אחד לא יחשוב שאינני מכיר את סיפור המהר"ל והגולם".

שוב נשאלת השאלה מאיפה הסיפור היה מפורסם כל כך ב-1847 שוויזל חשב שמיותר אפילו לשכתב אותו?

התשובה המסתמנת היא : הסיפור היה מפורסם כל כך וכך ככל הנראה גונב שמעו גם לאוזניהם של הרבנים אברהם דוד מבוטשאטש וצבי אלימלך מדינוב משום שפורסם בדרך האחת והיחידה שדרכה אפשר היה להפוך סיפור למפורסם בקהילות היהודיות.משום שהופץ באופן קבוע בעלונים בבתי הכנסת בוינה ומחוצה לה בידי האחראי על הפרסומים של הקהילה היהודית בוינה לודויג אוגוסט פרנקל.

כתוצאה מהחשיפה הבלתי פוסקת הזאת בבתי הכנסת אלפים שמעו על והיכירו את  סיפור הגולם מפראג.

וכך סיפור המהר"ל והגולם מפראג נעשה למפורסם. ‫109.64.34.127‬ 05:21, 27 באוקטובר 2024 (IST)

תיקון קישור לבורחס

הקישור לא עובד במשפט :הסופר והמשורר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס כתב את השיר "הגולם", שבו הוא מתאר את המהר"ל ואת הגולם שלו.

מציע להחליף אותו בקישור הזה : הגולם פואמה מאת בורח בתרגום אמיר אור במגזין "יקום תרבות "

https://www.yekum.org/2017/07/%d7%94%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%94-%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%a1-%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%a1-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%92/ ‫109.64.34.127‬ 18:39, 25 באוקטובר 2024 (IDT)

ביטה רוזנפלד "אימו" של הגולם .

לפני כמה חודשים פירסמתי בבלוג מאמר סרוק של החוקר דב שטוק סדן שפורסם ב-1935 בכתב העת של אקגוד הסופרים "מאזניים "( עדיין קיים היום לשמחתנו ) שהיה תקציר של ספר של חוקרת גרמניה בשם ביטה רוזנפלד על תולדות השימוש במוטיב הגולם בספרות הגרמנית .

היא לא היגיעה עד ליוצר המקורי של אגדת הגולם מפראג שהמחקר היום שלי ושל אחרים מראה שהיה לודויג אוגוסט פרנקל בסביבות 1832 . אבל התקרבה.

היא הייתה הראשונה שמסרה על כך שברטולד אוארבך פירסם גירסה של הסיפור ב-1837.

ספר יוצא דופן ויחיד במינו שהתבסס על עבודת התזה של החוקרת הנ"ל ופורסם בעת השלטון הנאצי בגרמניה.

ונשרף בהוראת גבלס.

כתבתי אז שאין לי פרטים נוספים על רוזנפלד אם הייתה יהודייה או לא ואם שרדה את המשטר הנאצי או לא.

מאז יצרה עימי קשר נכדה שלה והתברר רוזנפלד שרדה את השואה. היא הייתה יהודיה ועלתה לארץ ישראל ופגשה שם את גרשום שלום חוקר הקבלה.

היא שינתה את שמה לברוריה וינריב והיא אימו של חוקר הפילוסופיה הידוע פרופסור אליעזר וינריב.

התברר שב-2021 אף נעשה סרטון על מחקריה על אגדת הגולם.

שלמרבית המצער לא עובר כאן את מסנן הספאם. ד"ר אלי אשד • שיחה 07:11, 22 בדצמבר 2024 (IST)

חיפוש בידי בינה מלאכותית אחרי מקורות "הגולם מפראג"

פרופסור נחום דרשוביץ מאוניברסיטת תל אביב מומחה לבינה מלאכותית ולחיפוש בכתבי יד בידי בינה מלאכותית כותב לי בעקבות המחקר שלי שמראה לראשונה שעד כמה שידוע אין שום איזכור של סיפור הגולם מפראג שקודם לשנת 1834.

והמסקנה שלי היא שסיפור הגולם מפראג הומצא בסביבות שנת 1832 בידי לודויג פרנקל.

וקיראו על כך כאן :

https://www.yekum.org/2024/10/%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%9C-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92-%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90%D7%B3/

המחקר כמו כל מחקר מדעי ניתן להפרכה אם ימצא איזכור קדום יותר של הגולם מפראג משנת 1832.

העליתי את האפשרות שאפשר למצוא איזכור קדום יותר מ1834 באמצעות סריקה של בינה מלאכותית בדפוס בשפה כלשהיא ואולי בכתב יד בעברית או ביידיש או בפולנית או בגרמנית או באנגלית או ברוסית.

כתבתי לנחום דרשוביץ וביקשתי ממנו שיבצע חיפוש כזה באמצעות הבינה המלאכותית.

ופרופסור דרשוביץ כותב לי

"שאלתי מנוע בינה-מלאכותית מתקדם מאוד (o1), שלא מצא מקור כתוב קדום יותר משלך.

לגבי האפשרות שיש משהו בעברית בין כתבי היד,

תעבורנה עוד שנים מספר עד שנצליח להנגיש אותם למנועי חיפוש."

אז המסקנה היא שעד כמה שהבינה המלאכותית יודעת לאחר סריקה של כל חומרי הדפוס הידועים לאדם,אין איזכור בדפוס לפחות של הגולם מפראג לפני שנות השלושים של המאה ה-19.

בכתבי יד זה עניין אחר. עדיין ישנה אפשרות (קלושה ) שאולי בהם ימצא איזכור כזה. ד"ר אלי אשד • שיחה 17:59, 26 בינואר 2025 (IST)

תודה. בלי לזלזל בחשיבות בדיקה ע"י בינה מלאכותית, היא משמעותית בעיקר כשהיא מוצאת מה שבני אנוש לא מצאו, ולא כשהיא לא מוצאת מה שגם בני אנוש לא מצאו, בבחינת: ומותר הבינה מן האדם אין.

לא מיותר להזכיר, שהמקור הראשון שבידינו שמזכיר את הגולם הוא לא ויקטור פרנקל. וכמדובר. אי״ש / שו״ת, כ"ז בטבת ה'תשפ"ה ; 18:23, 26 בינואר 2025 (IST)

אני מסכים לזה. רק אציין שההנחה הסבירה שלודויג פרנקל הוא הממציא בסביבות שנת 1832 מבוססת על העובדה שהוא האדם היחיד במאה ה19 שפירסם את סיפור הגולם מפראג יותר מפעם אחת בגירסאות שונות ודאג אישית שהגירסה שלו תתורגם לעברית .פעמיים בשני תרגומים שונים. תשומת לב מיוחדת כזאת אפשר להסביר לדעתי בכך שהוא ממציא הסיפור והוא זה שדאג להפיץ אותו לגורמים שונים ואנשים שונים מ-1834 ואילך..טענה זאת יכולה כמובן להיות מופרכת אם מישהו ימצא איזכור קודם לשנות השלושים של המאה ה-19 של סיפור הגולם מפראג .ואז כל התיאוריה הזאת תעבור רויזיה בהתאם. ד"ר אלי אשד • שיחה 16:52, 1 בפברואר 2025 (IST)