שיחה:אברהם קאהאן/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תעתיק בעברית לשמו של Abraham Cahan

העליתי שלוש מספריו של אברהם קאהאן. אפשר לשלב בערך. לשיקולכם:

"היסטאריע פון די פעראייניגטע שטאאטען"', 1910 ניו יורק. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 7

"דיא נשמה יתרה און פענני'ס חתנים", 1913 ניו יורק. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 220

"רפאל נעריצך", 1917 ניו יורק. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

Geagea - שיחה 23:24, 9 בנובמבר 2016 (IST)

הי Geagea, תודה רבה על היוזמה וההשקעה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 10:44, 10 בנובמבר 2016 (IST)

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני
קיים כיום ערך בוויקיפדיה העברית בתעתיק אברהם כהאן, הערך באנגלית שהועלה על ידי אבעדוס, סטודנטית העלתה טיוטה להרחבת הערך בשם אברהם קאהאן. השם במקורו הוא באידיש. אביעדוס ענה לי בדף שיחתו, ואמר שיש תעתיקים רבים אבל הוא נוטה ל"קהאן". אשמח לשמוע דעות נוספות בנושא. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:18, 8 בנובמבר 2016 (IST)

אכן יש תעתיקים רבים, כדאי להציץ בדף הפירושונים קאהן (יש לציין כי Cahan או Kahan מתועתקים לרוב עם קאהאן (או כאהאן), ו-Kahn - קאהן). אם למען האחידות, כדאי דווקא "קאהן". נפיצות תעתוק השם גבוהה מאשר שאר העדיפויות (יש בארץ כאלו הנושאים את השם קאהאן, יותר מכפול מהם נושאים את השם קהאן, ויותר מכפול 10 מאלו האחרונים נושאים את השם קאהן. אך כאמור, זה לא הוכחה מוחצת, משום שזה תלוי באופן הגיית השם. "קהאן" לא כל כך נשמע טוב, משום שהאל"ף באה בעצם לתת תנועה, ו-Cahan היא מלעיל ולא מלרע. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 16:52, 8 בנובמבר 2016 (IST)

תודה. באתר עיתונות יהודית היסטורית, שמו מופיע בתעתיק קאהאן. ראו כאן. רוב המאמרים הם בעיתונים באידיש, אבל כך מופיע גם במאמר בעיתון דבר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:33, 8 בנובמבר 2016 (IST)

הי עמיחי, האם אתה יכול לתרום תובנה לדיון הזה? תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:00, 9 בנובמבר 2016 (IST)

אני לא מבין בזה, אבל אולי אלדד יידע? ‏עמיחי • שיחה 19:36, 9 בנובמבר 2016 (IST)

שמו מופיע על ספרים כ"קאהאן". לדעתי יש ללכת לפי זה. העליתי ספר אחד לדוגמה. Geagea - שיחה 21:51, 9 בנובמבר 2016 (IST)

― סוף העברה

זה התעתיק ביידיש, כמובן. כאן יש לבחור בכתיב המקובל בעברית. אביעדוס • שיחה 21:50, 15 בנובמבר 2016 (IST)

מצאתי את התעתיק הזה גם בספריה הלאומית ראה כאן. נכון שכך כתב באידיש, אבל הוא לא הוציא ספרים בעברית, והגיוני להשתמש באותו תעתיק. בוודאי יותר הגיוני מכל מגוון התעתיקים האחרים. כשתיקנתי בערכים השונים, מצאתי תעתיקים שונים, וזה בוודאי לא טוב. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 22:02, 15 בנובמבר 2016 (IST)

אין חשיבות מרובה לאופן שבו ספרן אחד בספרייה הלאומית החליט לאיית את שמו (מה עוד שהשם נכתב שם "אב. קאהאן", צורה שקיימת ביידיש ולא בעברית). לא יודע אם זה עדיף על "קהאן". אביעדוס • שיחה 22:12, 15 בנובמבר 2016 (IST)

הצעת הוספה למומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

ערך מעניין על אדם בעל מפעל חיים חשוב שנכתב במסגרת הקורס של פרופ' גור אלרואי. אתייג את משתמשת:Hanay גילגמש • שיחה 07:23, 18 באפריל 2017 (IDT)

תודה גילגמש על התיוג, עברתי על הערך בזמן כתיבתו על ידי הסטודנט. כדאי שעורכים נוספים יעברו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 07:42, 18 באפריל 2017 (IDT)

הי, אני יעל, הסטודנטית שכתבה את הערך, נעים מאוד! אשמח לענות על כל שאלה ותהייה לגבי הערך. תודה רבה והמשך יום נעים, יעל משתמשת:Yaellerner ‏ 14:48, 18 באפריל 2017 (IDT)

מכיוון שהערך מוגן, דה פקטו, מפני עריכות נוספות, הוא לא יכול להגיע לרמה של ערך מומלץ. עדירל - שיחה 22:20, 16 במאי 2017 (IDT)

הפרק "ראשית דרכו" הינו אנדרוגינוס שלא החליט האם הוא מתאר באופן אובייקטיבי את ראשית דרכו, או שהוא מתאר את זכרונותיו. אם הוא נועד לתאר את הביוגרפיה שלו, אז הוא כולל המון תיאורים מיותרים של כמעט כל משפחה יהודית באותה תקופה (כן, רוב היהודים היו עניים ודאגו לחינוך של ילדיהם), ואם הוא נועד לתאר את זכרונותיו, אז ראוי שהוא יספר לנו משהו כולל על מהות יצירתו ולא רק אי אלו פלשבקים: "ערבי שישי, חגים יהודיים, זמירות, בני משפחה וחברים." מרוב שהפרק לא יודע מה הוא, המשפטים בתוכו לא החליטו מה הם. למשל אוסף המילים המתחזה למשפט: "בווילנה, העיר הגדולה, התקיימה המשפחה בדוחק והוא מתאר היטב את חיי הקהילה היהודית במקום: ערבי שישי, חגים יהודיים, זמירות, בני משפחה וחברים."

הערך כולל הקשרים נסתרים, כמו במשפט: "באותה שנה מונה למורה בבית-ספר יהודי ממשלתי בעיירה השכנה וֶלִיז' (Велиж); ואפילו פרסם את מאמרו הראשון בשפה הרוסית בשבועון היהודי בשפה הרוסית "רוסקי ייבריי" (Русский Еврей; היהודי הרוסי) שעסק בצורך בבית ספר טכני בווליז' – ידיעה לא חשובה בעליל, אך היא גרמה לשמועות וחשדנות בעיר על "המורה היהודי קאהאן, שכותב עבור עיתונים רוסיים". - הקורא עומד ותמה מה הקשר בין הפרסום להיותו מורה? בשביל מה מספרים לנו על הידיעה בהבלתי חשובה בעליל אם הכותב בעצמו מודה שהוא לא חשוב? מדוע התעורר חשדנות? מה רע במורים שגם כותבים בעיתונים רוסיים? הקורא יצטרך לחפש תשובות במקום אחר. ערך מומלץ נועד למלא בייטים ולעורר סקרנות, לא לתת תשובות לקורא.

הפרק כולל כתיבה בלתי אנציקלופדית בעליל, עם פרטי פרטים חסרי כל חשיבות וחזרות מיותרות. ניסיתי לתקן זאת, אבל עריכותי שוחזרו בעריכה הזאת, בטענה שמחקתי מידע חשוב. המידע היה כל כך חשוב שהמשחזר אפילו שחזר קישור לקובץ על המחשב של כותבת הערך.

כרגיל, הערך כולל מידע בלתי רלוונטי לנושא הערך, השייך לערכים אחרים. סטיות אלו מנושא הערך מביאים את הכותבת לכתוב דברים בלתי מדוייקים ואף שגויים. כך לגבי ההצגה המגוחכת של האופציות להגירה שעמדו בפני היהודים בליטא, וכך לגבי הדיון בתנועת עם עולם. נראה שהכותבת מזהה את הפארווערטס עם קאהאן ורואה בהם יישות אחת כי חלק נכבד מהערך כולל ערבוב בין תולדות השניים. הערך כולל אפילו פרטים רבים על העיתון אחרי מותו של קאהאן, ועצות שנותנו כותבי העיתון לקוראים (אחד מיוחס לקאהאן, השאר אפילו זה לא; ספק אם לפרטים אלו יש מקום בערך על העיתון. ללא השוואה לעצות הניתנות בעיתונים אחרים הפרטים אינם יותר מרכילות). הערך דן ביחס העיתון לציונות. מה היה יחסו של קאהאן, שהערך נקרא על שמו? הקורא יצטרך לנחש שאם הוא עורך העיתון ויחס העיתון שלילי, כנראה שגם יחסו היה שלילי. אבל אם יעשה זאת, יגלה שהוא טועה. בעוד העיתון עבר שינוי הדרגתי ביחסו לציונות משנת 1917, הרי שהשינוי אצל קאהאן היה אחרי 1921 ואולי רק בעת ביקורו בארץ ישראל. קשה להבין משהו ברור מהערך.

הערך כולל קביעות בומבסטיות ללא ייחוס ומקור. למשל: "ספק אם היה מי שהשתווה לו בארצות הברית בתיאור ה"גטו" היהודי הניו־יורקי שבו חי ופעל במשך למעלה מעשרים שנה." או "פולמוס שזכה לתיאור היסטוריוגרפי פרי עטו של יעקב גולדשטיין, המציג תמונה מלאה של העימות האידאולוגי" - (אולי כדאי להכריז על ספרו של גולדשטיין כספר מומלץ?)

הערך כולל לא מעט צירופי מילים המסתיימים בנקודה שככל הנראה אמורים להיות משפטים. הבאתי אחד למעלה, הנה עוד אחד: "את השלב האחרון של ביקורו בארץ ייחד קאהאן למפגש עם מנהיג תנועת העבודה והעיתון שלה "דבר", שנוסד שלושה חודשים לפניכן, ונפגש גם עם דוד בן-גוריו."

הערך כמובן כולל בעיות תרגמת, כמו "עורך הראשי והכוחני של העיתון".

אבל אל תרשו לי להפריע לכם להכריז על הערך כמומלץ. הסטודנטית עבדה קשה ומגיע לה פרס. בנוסף, אי מתן מעמד ערך מומלץ לערך עלול להרגיז את משתמשת:Hanay. על כן, אל תהרסו את החגיגה ואל תצביעו נגד. עדירל - שיחה 23:09, 9 ביולי 2017 (IDT)

אי אפשר לקרוא תגובות כה ארוכות שעיקרן ומטרתן להרגיז אותי. צר לי אבל מניסיוני עדירל לא מגיע לכאן בכוונה טובה, משום מה הוא מגיע רק לערכים המועלים למומלצים שנכתבו במסגרת תוכנית רודרמן לתלמידים מצטיינים, ערכים מומלצים אחרים כמעט לא מעניינים אותו. אי לכך אין לי כל אמון במה שהוא כותב. כל ביקורת עניינית של עורך אחר, תזכה להתייחסות עניינית שלי. ערן לתשומת לבך.

תמימה, האם תהיי מוכנה לעבור על הערך כמו שעשית בצורה כה נפלאה בערך האגודה היהודית להגנת נערות ונשים? אני בוטחת בך ובשיקול דעתך. תודה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 03:55, 13 ביולי 2017 (IDT)

תודה, חנה Hanay על דברי ההערכה שלך לעבודתי על הערך האגודה היהודית להגנת נערות ונשים. אלא שדווקא עריכה זו הבהירה לי שיש להשקיע עבודה רבה כדי להכין את הערך לשלב של ערך מומלץ. לאחר עיון בערך בו עסקינן אני מתרשמת באותה צורה. הפתיח דווקא בישר טובות, אבל אני מסכימה עם עדירל שהפרק על ראשית דרכו מכיל הרבה חומר לא אנציקלופדי, ובהכרח גם הניסוח מושפע מכך. מה שמתאים למאמר בעיתון, או לספר זכרונות לא מתאים לערך בוויקיפדיה. הבעיה קיימת בצורה פחותה או מרובה גם בהמשך הערך. שוב, יש בערך השקעה ונתונים רבים, אך לטעמי הוא עדיין זקוק לעריכה מאסיבית. צר לי, חנה, אבל אני לא אוכל להתפנות לג'וב הפעם, ואני מאחלת לסטודנט/ית הצלחה. Tmima5 - שיחה 10:02, 13 ביולי 2017 (IDT)

תודה תמימה על ההתייחסות העניינית. פניתי לדוד שי ובקשתי את עזרתו במעבר על הערך ועל הניסוחים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 22:19, 14 ביולי 2017 (IDT)

קראתי את הערך והכנסתי בו שיפורים מינוריים, בלשון ובטכניקה. לטעמי זהו ערך מצוין, העוסק היטב בנושא חשוב שקצת נסתר מעיני העם היושב בציון. הערך ראוי לתואר "ערך מומלץ". דוד שי - שיחה 10:22, 15 ביולי 2017 (IDT)

תודה דוד על העריכות שלך בערך, ועל מה שכתבת כאן. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 18:19, 15 ביולי 2017 (IDT)

איתי כמי שכתב ערכים מומלצים רבים, אשמח אם גם אתה תעבור על הערך הזה לפני שיגיע להצבעה. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 18:28, 22 ביולי 2017 (IDT)

ערך משובח. הלוואי שהייתי מגיע לרמת פירוט ורהיטות שכזאת בערכי האישים שכתבתי. הערה אחת קטנה: בסיפא של הפתיח מופיעה קביעה שהפארווערטס היה העיתון הלא אנגלי בעל התפוצה הגדולה ביותר בארצות הברית והעיתון היידי הנפוץ בעולם. לדעתי קביעה כזאת צריכה להיות מלווה באסמכתא מדוייקת. בסיפא של הפסקה השנייה, בפרק על עבודתו בעיתון "פארווערטס" מופיעים נתונים על תפוצת העיתון ושם קיימת הערת שוליים לכך. עדיף שנתוני תפוצה כפי שמופיעים בפסקה זו ילוו באסמכתא מדוייקת, כולל מספר עמוד בספר. כמו כן אני רוצה לקוות שבמקור זה קיימת אסמכתא לגבי מעמדו של העיתון כפי ציינתי מעלה. אם כן, חשוב שבאותו אופן תופיע אסמכתא מפורטת כולל מספר עמוד. לסיכום, אשמח לראות את הערך הזה מופיע ברשימת הערכים המומלצים שלנו. Itaygur - שיחה 21:55, 22 ביולי 2017 (IDT)

תודה רבה איתי, אפנה לסטודנטית בדף שיחתה ,ואפנה אותה להערות שלך כאן. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 22:13, 22 ביולי 2017 (IDT)

איתי, ראה נתוני התפוצה שהעליתי כתמונה, הנתונים מופיעים בשער של העיתון. האם זה מספק? תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 21:47, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

חנה Hanay, כמקור להיקפי התפוצה, זה מספק בהחלט. מה עוד שיש שם גם הערת שוליים מתוך המאמר של אהוד מנור (אגב, שאלת תם, האם אתם בטוחים שמדובר על אהוד מנור? אני יודע שהוא למד בניו יורק ובקיימברידג' תקשורת המונים וספרות אנגלית, אבל לפחות בערך עליו לא רשום דבר על התחום הזה של עיתונית יידית). אני עדיין מחפש (ומבחינתי זה לא תנאי לתמיכתי בערך כמומלץ, תמיכתי מובטחת בכל מקרה) סימוכין לאמירה שהפארווערטס היה העיתון היידי הנפוץ בעולם והעיתון הלא אנגלי הנפוץ בארצות הברית. לא עברתי על כל המאמר של אהוד מנור מפאת אורכו. הצלחתי למצוא שם סימוכין על מספרי התפוצה אבל לא על הקביעה האמורה. אני בטוח שאפשר למצוא מובאה כזאת במאמר הזה או בכל מקום אחר, ושוב, חיוני להביא מספר עמוד מדוייק ולא את כל מספרי העמודים שבהם מתחיל ונגמר המאמר. מי שירצה לחפש את המובאה המדויקת לא ילאה את עצמו ויעבור על כל המאמר כדי למצוא את הציטוט המדויק. Itaygur - שיחה 23:01, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

איתי, אין קישור בערך לאהוד מנור. אני מסופקת אם זה אותו אהוד. יעל תביא מקור לנתוני התפוצה. יש לה את כל הפרטים הביבליוגרפים, רק חסר לה מס' העמוד כי הספר חזר לספריית אוניברסיטת חיפה. לא כל דבר אפשר למצוא במרשתת. אמרתי לה שתציין בשלב ראשון את יתר הפרטים ולאחר מכן יתווסף העמוד. אם אוכל, אעלה לספרייה ואבקש סיוע למציאת העמוד. תודה על כל העזרה שלך לשיפור הערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 05:33, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

בקשות ההבהרה של אביעדוס

תודה לדני, גארפילד, אביעדוס ואלעדב. על השיפורים בערך, היה עוזר אם השיפורים היו נעשים בתקופת ההמתנה הארוכה של הערך במועמדות למומלצים שהחלה ב-18 באפריל לפני שלושה וחצי חודשים. אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.
אביעדוס, הוספת שבע בקשות הבהרה בחמש לא כתבת הסבר מהי ההבהרה שאתה מבקש. כותבת הערך לא יכולה לנחש מה אתה מבקש להבהיר. גם אני לא מבינה מה לא ברור לך. ויש משפטים שהם כה ברורים לקורא הסביר. להלן בקשות ההבהרה שלך:

1. קאהאן נפעם מהשפה העברית ומהיידיש,[דרושה הבהרה] – לא ממש ברור. דרוש ניסוח בהיר יותר.
2. שכנע את הוריו לשולחו לסמינר למורים הממשלתי של וילנה,{{הבהרה|האם סמינר יהודי?}} – כתבתי מה ההבהרה הנדרשת.
3. וכך נעשה לחלוץ מנהיגי הפועלים הסוציאליסטיים[דרושה הבהרה] – פשוט, מהם "הפועלים הסוציאליסטיים"?
4. את הלגיטימציה[דרושה הבהרה] להיות העורך הראשי והכוחני של העיתון – מה פירוש "קיבל את הלגיטימציה להיות העורך הראשי והכוחני של העיתון"?
5. עיתון סוציאליסטי רציני והיו מוכנים לקיימו ככזה גם במחיר ירידה בתפוצתו, אך קאהאן חלק עליהם. את מדיניותו המועדפת[דרושה הבהרה] תיאר בזיכרונותיו באמצעות מטאפורה פדגוגית – מה פירוש "מדיניותו המועדפת"?
6. מסע שנמשך כמה חודשים ולוּוה בפעילות ענפה[דרושה הבהרה] ויחסי ציבור נרחבים (למשל אני תוהה מה לא ברור בצמד המילים פעילות ענפה?) – לא לגמרי הבנתי איזו "פעילות ענפה" שאינה נכללת במושג יחסי ציבור.
7. המסע פורסם בקרב מועדונים וארגונים של יהודים פרוגרסיביים,{{הבהרה|רפורמים?}}

צר לי אבל נראה כאילו נעשה כאן בחלק מהמקרים שימוש בתבנית הבהרה לבקשות הרחבה, וזה שימוש לא נכון של תבנית זאת. אני אצור היום קשר עם הסטודנטית בבקשה שתיכנס מידית לערך ותייחס לבקשות ההבהרה שלך. אני מבקשת שתוסיף לכל בקשת הבהרה הסבר מה לא ברור לך. סימן שאלה שהוספת באחת מבקשות הבהרה היא לא הסבר. ללא הבהרה מצדך מהי ההבהרה שאתה מבקש, הנושא לא יטופל לעולם. כי כאמור אי אפשר לנחש מה לא ברור לך. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 03:44, 31 ביולי 2017 (IDT)

הערך מצוין, מעמיק ומעניין. אין ספק שמתאים להיות מומלץ, לאחר עבודת ליטוש נוספת של דיוק מונחים וקצת ויקיזציה. לטעמי לאהוד (אודי) מנור יש תזה מאוד מעניינת לגבי הפארווערטס, שמסבירה מדוע נקט בקו כה שמרני ביחס לדמוקרטיזציה של הציבור היהודי (עת התנגדו חבריו לקונגרס היהודי-אמריקני), וכן בעניינים סוציאליסטיים כלליים. התזה שלו חסרה בערך, לפחות בתמצות. Aumora - שיחה 12:05, 31 ביולי 2017 (IDT)

חנה, הבהרתי לעיל לבקשתך. אשמח למענה. אביעדוס • שיחה 16:20, 31 ביולי 2017 (IDT)

אביעדוס, להבנתי הכל טופל. חלק מהמשפטים שציינתי נוסחו באופן שונה על ידי אילי, כך שזה כבר לא רלוונטי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 15:33, 4 באוגוסט 2017 (IDT)

אכן. תודה לך, לאילי וליעל.

אני רק מבקש להבהיר שלא אלה הליקויים שמצאתי בערך, ושבעטיים הצבעתי נגד; אלה רק כמה מקומות שרציתי לברר בהם מה כוונת הכותבת. אביעדוס • שיחה 20:25, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה אביעדוס, גם מוטי ערך את הערך. האם במצבו הנוכחי הוא מתאים מבחינתך לערכים מומלצים? או שיש משהו נוסף שאתה מבקש התייחסות אליו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 20:30, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

תשובות לאביעדוס

שלום לכולם,

ראשית, תודה לכולכם על הדיון המעניין ועל העניין שאתם מגלים בערך שכתבתי. אנסה לענות על השאלות שנשאלו כאן, וכעת אני זמינה לכל שאלה נוספת שאולי תישאל.

במענה לאיתי גור, אוכל לכתוב, כי לגבי נתוני התפוצה של העיתון עליהם ביקש איתי, ובצדק, אסמכתא מסודרת, מצאתי במאמריו השונים של החוקר החשוב בנושא, ד"ר אהוד מנור, (סוציאליזם שמרני? - פארווערטס והקואליציה הפלוטוקרטית-רדיקלית, ניו-יורק 1897-1917,עיונים בתקומת ישראל 12, 2002, עמ' 433), כי הפארווערטס נהג לפרסם את תפוצתו היומית בראש העמוד הראשון. המקור לנתונים היה לשכת המפרסמים של העיר ניו–יורק, The Association Of American Advertizer, שמבחינת העיתון, ולא רק מבחינתו כמובן, הייתה מקור אמין ומוסכם. בראש הגיליון של 26 במאי 1907, למשל, פורסם צילום של האישור מטעם לשכת המפרסמים, ולפיו 'תפוצת ה"פארווערטס" ב–90 הימים האחרונים עמדה על 72,353 עותקים ליום, ובקיץ 1915 עמדה תפוצתו על 200,261 עותקים ליום. ראה: פארווערטס, 3.7.1908, עמ' 1, פארווערטס 1.7.1915, עמ' 1. מבדיקה מדוקדקת שערכתי הנתונים אכן מופיעים ומחזקים את הטענה, ובהמשך היום אוסיף תמונה לערך שכתבתי, שבה תוכלו לראות את שער העיתון ונתוני התפוצה המצוינים עליו.

בנוגע לשאלותיו של אביעדוס:

1. קאהאן נפעם מהשפה העברית ומהיידיש: הבהרה:קאהאן התרגש משתי השפות והחל ללמוד אותן במרץ. היינו, שם לו למטרה להיות בקיא בשתי השפות על בוריין, כך כתב בזיכרונותיו.
2. הסמינר הממשלתי למורים של וילנה לא היה יהודי, הוא היה ממשלתי ובשפה הרוסית, אך נועד להכשיר אנשי חינוך שיפיצו את השפה ואת תרבות המדינה בקרב המוני היהודים דוברי-היידיש שהיו מסוגרים בינם לבין עצמם.
3. וכך נעשה לחלוץ מנהיגי הפועלים הסוציאליסטיים[דרושה הבהרה] בקרב הקהילה: מתנצלת, אך לא הבנתי מה לא מובן במשפט זה.
4. לאחר שקיבל משותפיו ל'איגוד הפאָרווערטס' (הגוף שבבעלותו היה העיתון ושהורכב מחברי איגודים מקצועיים וחברי המפלגה הסוציאליסטית) את הלגיטימציה[דרושה הבהרה]: כלומר, שותפיו לאיגוד נתנו לו "גב" לקבל החלטות משמעותיות לגבי העיתון אותו הוא ערך: תוכן העיתון, חזון ודרך פוליטית וכדומה.
5. את מדיניותו המועדפת[דרושה הבהרה] תיאר בזיכרונותיו באמצעות מטאפורה פדגוגית: גם כאן לא כל כך הבנתי מה לא ברור, המטאפורה מוסברת בהמשך הפסקה.
6. רגע היסטורי חשוב במיוחד היה מסעו של קאהאן לארץ ישראל בשנת 1925, מסע שנמשך כמה חודשים ולוּוה בפעילות ענפה[דרושה הבהרה] ויחסי ציבור נרחבים ב"פארווערטס" ומחוצה לו, שנמשכו כארבעה שבועות שלמים: בהמשך הפיסקה מפורטת מאוד הפעילות הענפה שנערכה במקביל למסעו של קאהאן בארץ ישראל.
7. יהודים פרוגרסיביים, הכוונה היא ליהודים רפורמים.

אני כאן לכל שאלה, הערה והארה. המשך יום נעים, יעל ylerner 12:28, 31 ביולי 2017 (IDT)

שלום אביעדוס. ראה תשובותיה של יעל לבקשות ההבהרה שלך. שמתי לב שהופסתי הסברים לבקשות ההברה לאחר שהיא ענתה לך כאן. אני מבקשת שתתייחס לתשובות הענייניות שלה. אני אערוך בערך בהתאם להבהרות שיעל נתנה כאן (ביקשתי ממנה שתתקן גם בערך, אבל כעורכת חדשה אולי היא לא כל כך הבינה

איתי ראה גם התייחסות להערה שלך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 06:40, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה, יעל. אביעדוס • שיחה 20:25, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

שבירה וחידוש הדיון

לאור התפתחות הדיון בזמן ההצבעה הרגשנו שלא נכון להמשיך אותה במצב הנוכחי. החלטנו למשוך את הערך מההצבעה ולהחזירו להמשך עבודה לפי ההערות שהגיעו בדיון ובהבצעה. נעביר את הערך להצבעה פעם נוספת לאחר השלמת הטיפול בפרטים אלה. משתמש:גארפילד וגילגמש • שיחה 17:15, 1 באוגוסט 2017 (IDT)

חשוב להוסיף - מצבים בהם דיונים מהותיים על תוכן של ערך מתפתחים במהלך הצבעה על ערך אינם רצויים. שכן זה פוגם בגרסה היציבה, ולא מאפשר להצבעה להתנהל באופן חלק.
לפיכך, אנו מנצלים הזדמנות זאת כדי לקרוא לכל המשתתפים בדיון זה - אנא הכנסו לרשימת ההמתנה ותנו את הביקורת שלכם שם מבעוד מועד. בתקופת ההמתנה להצבעה על מומלץ, יש פרק זמן של בין 3 שבועות לחודש וחצי לפחות עד עליית הערך להצבעה. זמן מספיק כדי לעלות על בעיות מהותיות או משניות, ולתקנם עד מועד ההצבעה. תודה והמשך שבוע טוב, גילגמש וגארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 17:27, 1 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה גילגמש וגארפילד על כל המאמץ הרב שאתם משקיעים בנושא המומלצים. אני מעריכה מאד את מה שעשיתם כאן.

אני מודה מאד לאילי שהשקיעה רבות בשיפור הניסוחים, וגם לאחרים Noon, Geagea, Aumora ומוטי. אני מחזקת את דבריו של גארפילד. הערך הזה היה במועמדות במשך 3 חודשים, חבל מאד שהזמן לא מנוצל להערות, והן מגיעות רק בהצבעה. במיוחד ממי שמבקשת שפע של בקשות הבהרה. אני בטוחה שיעל תתייחס לכל דבר, וכל הערת בונה עניינית תקבל התייחסות. תודה לכם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 06:56, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

לא פעם דיונים מהותיים על ערכים המועמדים להמלצה מתפתחים רק בעת ההצבעה. זו אכן בעיה מוכרת וידועה אלא שדווקא הפעם זה לא היה המצב. עדירל התריע על מרבית הבעיות בערך הרבה לפני שלב ההצבעה. אם היית מקשיבה לו במקום לפסול את דבריו על אוטומט ולשחזר כל עריכה שלו בערך תוך כדי ניסיון לשכנע כל מי שרק מוכן להקשיב שיש לו איזו קנוניה מרושעת וזדונית נגד ערכי סטודנטים, אולי אפשר היה להספיק לשפר את הערך לפני שהוא היה עולה להצבעה. אני חייב לציין שגם אני מתחיל להרגיש שאת לוקחת קצת בעלות על הערך הזה (לא יודע אם זה נכון לכל ערכי סטודנטים) דבר שמביא אותך לעשות עריכות לא הגיוניות כמו זו. ביקשתי מקור ל-2 עובדות הרשומות בפתיח:

1. העיתון היה למצליח ביותר בארצות הברית בשפה שאינה אנגלית
2. הוא היה העיתון היידי המוביל בעולם כולו.

כנראה שלא היה לך נעים לראות 2 בקשות מקור בפתיח אז החלטת למחוק אחת מהן. הבעיה היא שאף אחת מהעובדות לא נובעת מהשנייה ולכן צריך מקור לשניהם. בגלל שמחקת בקשת מקור לעובדה הראשונה, מי שמגיע לשפר את הערך יכול בקלות לחשוב שבקשת המקור היא רק לעובדה האחרונה. לכן בעריכה זו, חוץ מכך שהיא מנוגדת לנהלים (לא מורידים סתם כך בקשות מקור) פגעת במאמצים לשפר את הערך. יורי - שיחה 07:31, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

נו יורי באמת, לבקש פעמיים מקור למשפט אחד שהוא המשכי? בכך היה לעיתון המצליח ביותר בארצות הברית בשפה שאינה אנגלית[דרוש מקור], ולעיתון היידי המוביל בעולם כולו.[דרוש מקור] . אל תדאג הסטודנטית תציין את המקור לכך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 07:56, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

אם משפט בודד כולל המון קביעות חד-משמעיות שאינן טריוויאליות אז כן, בהחלט אפשר לבקש פעמיים מקור באותו המשפט ואפילו יותר מכך. בסופו של דבר, זה מקובל ואפשרי להוסיף מקור אחד בסוף המשפט אם הוא תומך בכל הקביעות אבל בקשת המקור המקורית צריכה להיות ל-2 העובדות אחרת, כמו שציינתי, מי שמגיע לשפר את הערך עלול לחשוב שמבוקש מקור רק לעובדה אחת. אז מה שעשיתי נראה לי לחלוטין מקובל וסביר. לא ברור לי למה זה נראה לך תמוהה. יורי - שיחה 08:09, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

שוחחתי עם יעל, ואמנם כמו שהיה ברור לי מלכתחילה, זה אותו מקור, היא תוסיף אותו לערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 22:07, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

המקור הוסף לערך, בנוסף עליתי אתמול לספריית אוניברסיטת חיפה, ושאלתי שני ספרים המופיעים במקורות, ואוסיף את מספרי העמודים, יעל כיוונה אותי היכן למצוא את המידע בקלות. מה לעשות כי לא כל דבר אפשר למצוא במרשתת. פעמים רבות כדי לכתוב ערך משובח וממוסמך כראוי, אין ברירה אלא לכתת רגליים ולגשת בשיטות של פעם לספריות האקדמיות, ולחפש את הספר בתחילה במחשב ולקוות שהוא זמין, לרדת מספר קומות בספרייה, ולהסתובב בין המדפים עד שמוצאים את הספר, ולחזור בחזרה לדלפק לרישום השאילה ולנסוע הביתה ולקרוא בתוך הספר בלי כלי שיקל על חיפוש מילה מסוימת, אלא פשוט כך קריאה כמו פעם.

אני ממליצה לעורכים נוספים לעשות זאת, כי זאת חוויה מאד כיפית. וכל מי שלמד אי פעם באקדמיה, ומכיר את הספריות האקדמיות, ובמיוחד את ספריית אוניברסיטת חיפה המשובחת, יודע איזה כף זה. נכון DGtal? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 03:01, 7 באוגוסט 2017 (IDT)

שיפורים בערך

הערך עבר עריכות רבות, תודה מיוחדת נתונה לאילי ומוטי ששיפרו את הערך. אביעדוס כל הערות שלך טופלו, בראנד, בהתייחס להערותך בהצבעה, כל בקשות ההבהרה טופלו. אלעדב, שים לב למקור שהוסף לטענה שהיה העיתון המוביל בעולם. נתנאל, שים לב שכל ההערות הענייניות טופלו, ערכו את הערך שני עורכים שכתבו ערכים מומלצים רבים ויש להם ניסיון רב בנושא. אני מקווה שזה מספק אותך.

גילגמש וגארפילד, נראה לי שהערך מוכן להעלאה מחדש להצבעה. אם לא יהיו הערות ענייניות מהותיות נוספות הקשורות ישירות לערך. אני מציעה להעלות אותו להצבעה מחדש בשבוע הבא. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 22:28, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

לאור התמשכות העריכות בערך זה ומציאת בעיות נוספות החלטנו למשוך אותו בשלב זה מדיון ההמלצה. גילגמש • שיחה 12:18, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

עריכות שמסירות תוכן ללא הצדקה

עדירל התחיל להסיר תוכן מהערך. זאת ללא דיון מקדים, מבלי להסביר מה הבעייתיות או הסיבה בגינה התחיל למחוק, וכמובן, ללא פתיחת דיון בדף השיחה כמקובל. לפיכך המחיקות שלו שוחזרו. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 18:29, 16 במאי 2017 (IDT)

המחיקה הזאת היא השחתה. לא בדקת את העריכות, לא מצאת בהן כל בעיה, אבל שחזרת אותן. אתה יודע היטב שאין דרישה בויקיפדיה העברית להתייעצות מוקדמת לפני מחיקות. אתה על כן פועל בניגוד לנהלים. מכיוון שכבר היה לי מספיק נסיון איתך ואני יודע ששום טיעון הגיוני לא ישכנע אותך, לא אטרח בכלל לנהל דיון. הרי על כל טענה שאביא תוכל תמיד לטעון שהמידע הזה חשוב לרקע ולאווירה וכו'. ויקיפדיה תשרוד גם אם הערך אברהם קאהאן יישאר במצבו הנוכחי. עדירל - שיחה 18:40, 16 במאי 2017 (IDT)

תהיה בטוח שאם שחזרתי משהו, שבדקתי אותו. לא מצאתי שום יתרון בגרסה שהצעת. מכייוון שלא נימקת עצמך, לא היתה גם שום הצדקה נראית לעין. שאר טענותיך, הם בגדר התקפה אישית גרידא. נראה שאין לך טיעון ענייני על התוכן, אז אתה פונה להתקפות אד הומינום. חבל מאד שלשם אתה פונה. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 19:06, 16 במאי 2017 (IDT)

כל טוב גם לך. עדירל - שיחה 19:08, 16 במאי 2017 (IDT)

אני לא מתפלאת על הסרת התוכן שעדירל עשה כאן, הוא עובר על כל הערכים שנכתבו במסגרת ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/תוכנית רודרמן למצטיינים ביהדות ארצות הברית ומדינת ישראל - אוניברסיטת חיפה ומסיר תוכן ללא הסבר ללא הצדקה, בעיקר חומר רקע, אצל עדירל זה מידע מיותר, לדעתו הוא היחיד שמבין בנושא. וכולנו לא מבינים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 19:14, 16 במאי 2017 (IDT)

חנה Hanay, לא יפה להשמיץ עורכים אחרים. שימי לב שאת וגארפילד היחידים שמתעקשים להשאיר מידע בלתי רלוונטי בעליל בערכים. אל תפרשי את השתיקה של האחרים כחוסר הבנה. עדירל - שיחה 19:24, 16 במאי 2017 (IDT)

ראוי לתת פה כמה מילות הסבר. הטעות של סטייה מהנושא והכנסת הסברים צדיים לא רלוונטיים אכן קורית הרבה, ומן הסתם גם אני טועה בה לפעמים. אולם היא קורית בעיקר אצל הסטודנטים, כי הם רגילים בכתיבת עבודות ולא בכתיבת ערכים אנציקלופדיים ממוקדים. אלו שני סגנונות שונים, ולא תמיד הסטודנטים מצליחים לעבור היטב מאחד לשני. התפקיד שלנו הוא לעזור להם. הטעות של התעקשות על הכללת מידע בלתי רלוונטי בערכים למרות שמישהו בא ומתקן, היא ייחודית למתי מעט. עדירל - שיחה 19:48, 16 במאי 2017 (IDT)

אמירת האמת אינה השמצה, כולם מבינים את מה שאתה עושה, אתה כועס שאינך יכול לעשות בערכים כרצונך, אתה מרבה להסיר תוכן שאחרים כתבו וליצור מהתוכן ערכים חדשים. כבר הברחת מהוויקיפדיה עורך מופלא, לא תצליח לעשות זאת גם לי. אין לי כוונה להתדיין אתך, כל עוד אתה ממשיך להתנהל כך, עובר ערך ערך במיזם ומסיר תוכן. אני מציעה שתמצא לך עיסוקים אחרים בוויקפדיה, למשל תתחיל ערך חדש מאפס, תמצא מקורות תקרא מההתחלה ותכתוב, זאת תהיה תרומה אמיתית בלי לחפש כל הזמן שגיאות של אחרים בטענות שלא מתקבלות, ולא סבירות ולבזבז את זמני בדיונים שלא תורמים כהוא זה למרחב הערכים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 20:06, 16 במאי 2017 (IDT)

יש בינינו כמה וכמה מחלוקות. המחלוקת בערך זה היא גבולית. ייתכן שאכן אני מקצר יותר מדי וייתכן שאת מאריכה מדי. דרך אחת לבחון את העניין הוא להסתכל במחלוקות האחרות. בשיחה:בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית את מגינה על הפרת זכויות יוצרים שלא ניתן להכחיש אותה. בנשות המזרחי באמריקה את מגינה על טענה מופרכת על איחודים ופיצולים שלא היו ולא נבראו. ברשימת הפועלת והאשה הדתית הוספת לערך מקורות לקריאה נוספת שאין להם שום קשר, ולו קלוש, לנושא הערך. אם באחד מאלו היית מודה שטעית, ולו באופן חלקי, הייתי יכול לחשוב שבאמת יש לך רצון לברר את האמת ולשפר את הויקיפדיה. מכיוון שלא זה המצב, המסקנות המתבקשות ברורות. עדירל - שיחה 21:36, 16 במאי 2017 (IDT)

עדירל, אשמח לגלות שגם אתה מסוגל להודות בטעות כלשהי שלך, והיו רבות. עד שאירוע זה יקרה, נסה לא להזיק. דוד שי - שיחה 22:36, 14 ביולי 2017 (IDT)

דוד שי, כדי לא להזיק, אודה שאני טועה הרבה, אודה לך על עריכותיך ואאחל לכולנו הצלחה. עדירל - שיחה 22:05, 15 ביולי 2017 (IDT)

שתי תנועות אידאולוגיות מרכזיות

בערך כתוב:

"בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, לנוכח הפרעות בתחום המושב, החלו רבים בשכבת המשכילים היהודיים להפנים כי האימפריה הצארית אינה יכולה עוד להיות בית ליהודים. אלה מביניהם שהחליטו להגר, נחלקו בין שתי תנועות אידאולגיות מרכזיות: האחת שדגלה בהגירה לארץ ישראל, ביתו ההיסטורי של העם היהודי (ביל"ו), והשנייה, "עם עולם", שדגלה בהגירה לאמריקה ובהקמת מושבות חקלאיות. האחרונה תמכה בהפיכת היהודים לחקלאים העומדים בזכות עצמם, וראתה בהגירה לאמריקה ובהתיישבות בסְפר כאידאל ולא רק כפתרון זמני למשבר."

מעבר לעובדה שהדברים האלו אינם רלוונטיים לקאהאן, שהיגר בגלל שברח מהמשטרה הצארית והחליט להגר ככל הנראה עוד לפני הסופות בנגב וללא קשר אליהם, הפסקה פשוט שגוייה מתחילתה ועד סופה. ההגירה ההמונית היהודית מליטא החלה בשנת 1870 (היו גם מעטים שהגרו קודם לכן). היא התגברה כל הזמן, גם בגלל הפרעות, אבל ציון הפרעות כסיבה יחידה לשינוי, ללא ציון התפוצצות האוכלוסין והקשיים הכלכליים למשל, הוא שגוי (הסבר יותר מאוזן לגבי הסיבות להגירה מופיע בערך לשכות המודיעין של יק"א בתחום המושב, שהוא ערך לא פחות קדוש מערך זה). אלה מביניהם שהחליטו להגר נפוצו על פני כל העולם. רובם המוחלט היגרו לארה"ב, אך רבים היגרו לדרום אפריקה ולדרום אמריקה. אם הדיון הוא ביעדי הגירה, הרי שציון ארץ ישראל לצד ארצות הברית כשתי אופציות יחידות הוא מגוחך. אם מדברים על תנועות אידיאולוגיות, מן הסתם היו מאות תנועות כאלו, כולם קיקיוניות באותה מידה. הבחירה להציג רק את ביל"ו ועם עולם אינה ראוייה. כמובן, אם הכוונה היא לספר על לבטיו של קאהאן עצמו, זה סיפור אחר, אבל זה לא מה שכתוב כאן. המשפט האחרון, מספר לנו על אידיאל התיישבות בספר של תנועת עם עולם. חיפשתי אידיאל זה בערך המומלץ עם עולם ולא מצאתי רמז לו. אולי כדאי לשקול מחיקתו מכאן, או לפחות הוספתו שם? אציין רק שקאהאן עצמו, אפילו לא התיישב בספר של ניו יורק. עדירל - שיחה 13:09, 31 ביולי 2017 (IDT)

הבעיות בערך

כפי שכתבו חנה ואחרים במהלך ההצבעה הראשונה על ערך זה להוספה למומלצים, אני משתדל, כמו ויקיפדים רבים אחרים, להדיר מקלדתי מההצבעות על המומלצים. הרף הגבוה שלי גורם לכך שאני מביע פעמים רבות התנגדות להמלצה על ערכים, דבר שגורם לעגמת נפש רבה לכותבים המנסים לדחוף את הערכים שלהם. הרבה טוב לא יוצא מזה.

מה אם כן שונה במקרה זה שהביא אותי לשנות מהרגלי ולהשתתף בדיון? שני דברים:

• ערך זה נכתב במסגרת פרוייקט ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה, אשר מדיניותו בפועל, כפי שהוא מופעלת על ידי חנה, קוראת תיגר על כל הרעיון של הויקיפדיה: שהחלטות עריכתיות מתקבלות על ידי הקהילה בדיון בדף השיחה. ההחלטות יכולות למצוא חן בעיני, או לא למצוא חן בעיני, אבל הן מתקבלות כאן, בדיון בין העורכים של הויקיפדיה. לעומת זאת, התנהלותה של חנה היא שלילת הזכות של הויקיפדים להחליט החלטות מהותיות לגבי הערכים והעברת האחריות לגורמים באוניברסיטת חיפה שאין לנו כל פיקוח על איכות עבודתם. חנה טוענת שהמרצים עוברים על הערכים ועל כן אין לנו לשנות בהם שום דבר מהותי. בכל שאלה שעולה היא מפנה אל הסטודנט הכותב או אל המרצה. אפילו שינוי השם של ערך בהתאם לכללי הויקיפדיה נתקל בהתנגדות קשה בגלל שהיא נוגדת את הבחירה של הסטודנט. מתן תואר של ערך מומלץ לערך של פרוייקט זה, בתנאים האלו, היא חתירה תחת יסודות ויקיפדיה.
• הסטודנטים אינם טיפשים. הם רוצים לקבל את התואר של כותב ערך מומלץ והם רואים אלו ערכים מקבלים את התואר וכותבים בהתאם. הינה המתכון המנצח לכתיבת ערך מומלץ מתוך ניתוח של טובה סנהדראי וערך זה (בהנחה היותר מסבירה שהוא יזכה בתואר).
  • קחו כמה ספרי זכרונות על מושא הערך.
  • אספו באופן אקראי פרטים על מושא הערך מתוך הספרים.
  • שזרו את הפרטים ביחד בכתיבה קולחת.
  • דאגו לחלוקת הערך ל-6-10 פרקים, גם אם אין קשר בין כותרת הפרק לתוכנו.
  • דאגו ל-30-50 הערות שוליים
  • נפחו את הערך בסיפורים מרגשים מעין בלשיים
  • נפחו את הערך בהסברים פשטניים להחריד וממילא שגויים על פרטים המוזכרים בערך ואמורים להיות מתוארים בערכים שלהם
  • הגעתם ל-40-50K? מצויין! דאגו שהערך קריא וקולח, הוסיפו רשימה ביבליוגרפית מפוצצת כדי שייראה ממש מרשים וצאו לדרך.

מכאן נעבור לערך ספציפי זה. במהלך הדיון העלו ויקיפדים כל מיני הערות נקודתיות על הערך. בעקבות זאת תוקנו דברים פה ושם וכמובן גם קולקלו דברים (לא, פרוגרסיביות אינה יהדות רפורמית. ממש לא. הפראוורטס לא היה שופר של הקהילה היהודית בארה"ב, אלא במה מרכזית שלה, וכו'). אולם העיקר חסר מהדיון. ערך זה אינו יכול להיות מומלץ כי חסר בו חומר מהותי על נושא הערך והוא ראוי לתבנית:להשלים, לא לתואר מומלץ. כרגיל, במצב זה, הוא גם מכיל תוכן רב בלתי רלוונטי לחלוטין (במקרה דנן, חומר רב שצריך להיות בערך על העיתון ולא כאן). מה חסר? לחצו על דפים המקושרים לכאן ותגלו עולם מופלא.

• בערך המומלץ(!) עם עולם מופיעים המשפטים הבאים: "הקולקטיביזם של "עם עולם", ותביעותיה בדבר תיקון המציאות, באו לידי ביטוי בפעולתו המעשית של אייב קאהאן; זה גרס כי על חברי התנועה שהיגרו לאמריקה מוטלת האחריות לפעול לשיפור מצבו של הקיבוץ היהודי ההולך וגדל, בעיקר בחוף המזרחי, אך לא רק. מנהיגי "עם עולם" החלו לייסד ארגוני פועלים יהודיים קטנים החל מקיץ 1882. ב-1888 הוקם האיגוד היהודי המאוחד ("פאראייניגטע אידישע געווערקשאפטען") על ידי קאהאן ומנהיגים נוספים. הייתה זו במובנים רבים יריית הפתיחה של תנועת הפועלים היהודית, ופריצתה לתוך תנועת העבודה האמריקאית הכללית, בה זכתה למקום של כבוד." - הקורא של עם עולם המעוניין לדעת עוד על פעילותו של קאהאן ילחץ על הקישור ויגיע לערך זה. מה הוא ימצא על פעילותו של קאהאן בעם עולם? כלום! מה הוא ימצא על פעילותו בהקמת תנועת פועלים מאוחדת של יהודי ארצות הברית? כלום. אולי שקאהאן היה הראשון לנאום על סוציאליזם ביידיש בארה"ב.
• בערך יידישיזם כתוב: "אברהם קאהאן, עורך העיתון "פארווערטס" בניו יורק, ניצח על פעילות ענפה בשפה כאמצעי להנגיש תוכן לקהל הרחב אך התנגד לשימורה והעדיף להקנות אנגלית לדור הצעיר." - הוקרא המתעניין שילחץ על שמו של קאהאן ויגיע לערך זה לא ימצא על כך שום דבר. במקום זאת הוא ימצא שקאהאן למד יידיש או נפעם מהיידיש או משהו בסגנון.
• בערך אל נקמות (מחזה) מסופר שקאהאן יצא להגן על מחזהו של שלום אש. עניין זה, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על גבולות הפרסום - מה ראוי ומה לא ראוי. לקאהאן כעורך מן הסתם היתה עמדה בעניין. מישהו יודע מה היא?

הבה נשווה גם לערכים מומלצים אחרים. בחרתי אקראית את ג'ורג' גרשווין.

• קאהאן היה סופר. מה היה סגנונו? מישהו יודע? לא מגיע פרק על הסגנון של סופר?
• מה חשבו עליו המבקרים? האם לא מגיע לנו פרק "הערכה וביקורת"?
• קאהאן היה עורך של עיתון נפוץ במשך עשרות שנים. מן הסתם הוא הכניס פה ושם את עמדותיו לכתיבה בעיתון. מה היו עמדותיו? נכון, הקורא בן המאה ה-21 חושב שכל הסוציאליסטים מהסוציאל דמוקרטים עד הקומוניסטים הם אותו דבר, אבל במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו בתוך הסוציאליזם זרמים. איפה קאהאן עמד? האם עמדותיו השתנו עם השנים? מה בדיוק היו עמדותיו הסוציאליסטיות בהיותו בליטא תחת שלטון הצאר. מה הוא גרס בארה"ב? מה היו עמדותיו בשאר הנושאים העומדים על הפרק? אז נכון, יש לנו פרט חשוב על עמדותיו: הוא התנגד לציונות ושינה את דעתו וקיים שני סיורים בארץ ישראל. אבל מכיוון שהוא לא הקדיש את כל חייו לציונות ראוי שהערך יספר עוד משהו על עמדותיו ופעילותו.

חוסרים אלו באים יחד (לטעמי יש קשר בל יינתק בין הדברים) עם עומס של פרטים לא רלוונטיים על העיתון שהוא ערך, פרטים שמקומם בערך של העיתון. הערך על כן, למרות היותו ריק, נראה מלא.

אכן, הערך קריא. הסטודנטית עבדה קשה. מי שזה מספיק לו שיצביע בעד. גם מי שרואה בי אוייב הויקפדיה העברית, שיצביע בעד. אבל מי שחושב שערך מומלץ צריך להיות מקיף, מדוייק וממוקד, צריך לדחות בשתי ידיים את הדרישה להכתיר כערכים מומלצים, ערכים לקויים הבאים עם הדרישה החצופה: "קבלו אותנו as is". עם כל הכבוד לאוניברסיטת חיפה על מאות ערכים טובים שהם הביאו לנו, הם לא יכולים לשנות את אופי הפרוייקט הזה מאנציקלופדיה לבמה לפרסום עבודות סטודנטים של אוניברסיטת חיפה. עד כאן. עדירל - שיחה 11:23, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

עדירל, הוספתי סימן של קו מחוק מעל כל ההערות שלך, שאינן ענייניות ומסרבלות מאד את הקריאה של הערותיך. יש פה עבודה משותפת על ערך, וחשוב להיות מדויקים ולא להתפזר להרבה נושאים, כדי שהעורכים האחרים יוכלו להגיב לדבריך.
השארתי את הביקורת העניינית כפי שכתבת, כך שתהיה מודגשת וברורה. אני מבקש ממך למחוק בעצמך את המלל עם הקו האמצעי, או במידה והוא כל כך חשוב לך - שתעביר אותו לכותרת נפרדת בשם "מחשבותי על מיזם אוניברסיטת חיפה וערכים מומלצים". גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 12:40, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

את אותו הדבר יכולת להגיד לו בלי להעביר בבוטות קו על מחצית מדבריו. עניין של נימוס וכבוד בסיסי בין בני אדם. יורי - שיחה 21:15, 2 באוגוסט 2017 (IDT)

גארפילד, אני מעדיף שהדברים ייכתבו כאן בצורה זאת. אם אתה חושב שיש רצון לשפר את הערך אפשר ליצור פרק נפרד עם טבלה של משימות ושם לבקש מויקיפדים לקחת על עצמם להשלים את הפרקים החסרים בערך. עדירל - שיחה 20:56, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

הבחירה שלך, מלמדת רבות על הדברים שאכן חשובים לך בערך הזה. לצערי, תיקונו ושיפורו הם לא בין הדברים החשובים לך, אלה ההתנגחות עם חנה. שיהיה לך לבריאות. אני רק ניסיתי לסייע ולהפוך את הערותיך ליותר ענייניות. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 22:17, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

להזכירך, מי שניסה לשפר את הערך הוא אני, ואתה וחנה פעלתם לטרפד את שיפור הערך. עדירל - שיחה 23:24, 5 באוגוסט 2017 (IDT)

ושוב זכויות יוצרים, חוסר רלוונטיות וחוסר הבנה היסטורית.

הקטע המתחיל ב"כך למשל" בין הערות שוליים 15-16 מועתק מהמקור (שלפחות ניתן לו קרדיט) תוך הפרה של זכויות יוצרים. הקטע אמנם עבר מעט עריכה, אבל ההעתקה עדיין ברורה בעליל ועל כן בלתי חוקית. מעניין שהקטע הועתק מכתבה בהארץ העוסקת בעיתון הפראווערטס אל ערך העוסק בקאהאן. מכאן אנו יכולים להבין מדוע הקטע אינו עוסק בקאהאן אלא בעיתון.

לדעתי, מישהו צריך להבהיר לסטודנטים של אוניברסיטת חיפה שהפרת זכויות יוצרים אינה מקובלת אצלינו.

מעבר לכך, מצאתי את הכתבה הבאה:

• טעות לעולם חוזר, המודיע, 21 במאי 1912 (התאריך לפי הלוח היוליאני)

מדוגמא זאת נראה שהרעיון לפרסם בעלים שנוטשים את נשותיהם רווח בעיתוני התקופה (המודיע היה עיתון דתי קיצוני). ייתכן שפרסום תמונות הנוטשים היה חידוש של קאהאן, אבל יותר סביר שמדובר רק בחידוש טכנולוגי. סביר יותר להניח שהפראווערטס עשה את מה שעשו כל העיתונים בעניין זה, והזכרת העניין בערך זה נותן רושם מטעה וחסר בסיס, שקאהאן חידש פה משהו. עדירל - שיחה 00:23, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

אינני מצליח לעבור את חומת התשלום של הכתבה, אך אם יש העתקה בשינוי קל - החלק חייב להיות מוסר. אשר לפרט השני, קשה מאוד להאמין שחידש זאת אך ניתן להזכיר קצרות בלי להעביר את הרושם המוטעה. מזכיר לי גם שעלי לכתוב את רחוב הסטר (סרט). AddMore-III - שיחה 15:06, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

לחץ על אני כבר מנוי. עדירל - שיחה 15:18, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

אכן הז"י גמורה, שאיננה מבשרת טובות לגבי שאר הטקסט. AddMore-III - שיחה 15:21, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

כפי שהנחת, אכן יש עוד העתקות בוטות בערך. חלקו הראשון של הפרק "ביקורו בארץ ישראל" מועתק ממשפטים בעמודים 501, 502, 513 במאמר - אהוד מנור, 'הם כמו הבונד' - כיצד ומדוע הפך בשנות העשרים הפארווערטס לאוהד הציונות, עיונים בתקומת ישראל 16, 2006, עמ' 499–535. רובו של הפרק: "פעילותו הציבורית של קאהאן והסוציאליזם כ"דת סנטימנטלית"", שלא הועתק מהארץ, הועתק מאהוד מנור, סוציאליזם שמרני, עמוד 434. נראה, על כן, שהערך בדומה לבית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית נכתב כפסיפס של משפטים מועתקים ממקורות שונים. עדירל - שיחה 07:55, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

לדעתי נדרש פה פעילות רצינית בעניין זכויות יוצרים מול הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. אנחנו פוגשים ערך אחרי ערך שכוללים העתקות נרחבות תוך הפרת זכויות יוצרים. עדירל - שיחה 08:10, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

AddMore-III, הטענה לגבי העתקה מהכתבה בעיתון הארץ למאמר של רחל רוז'נסקי, זה ציטוט והוא מובהר בערך. כך שהטענה להפרת זכויות יוצרים אינה נכונה. כדאי שתסתכל. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 21:04, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

ההפיכה לציטוט אינה פותרת את בעיית הפרת זכויות היוצרים. כדי להתגבר על בעיית זכויות יוצרים הציטוט צריך להיות ממוקד ונצרך לדיון ביצירה ממנו מצטטים או להפניה למקור שמצטטים. במקרה דנן מדובר סתם על פלגיאט. עדירל - שיחה 21:43, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

ציטוט נרחב כזה איננו פלגיאט, שהרי אין בו הטעיה ביחס למקורו, אך הוא עשוי להיות הז"י, כפי שהסביר עדירל (אינני משפטן), והוא בוודאי לא ראוי. מכל מקום, כבר הוכח לעיל שיש בערך מזה (הז"י) ומזה (פלגיאט). פרינציפ (.a.k.a ראובן מ.) - שיחה 15:00, 21 באוגוסט 2017 (IDT)