ריצ'רד ברנסון

ריצ'רד ברנסון

לידה	18 ביולי 1950 (בן 74) בלקהית', הממלכה המאוחדת
שם לידה	Richard Charles Nicholas Branson
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום מגורים	Necker Island
השכלה	בית הספר סטואו Scaitcliffe
תקופת הפעילות	מ-1966
השקפה דתית	אתאיזם
בן או בת זוג	Joan Templeman (1989–?)
פרסים והוקרה	Tony Jannus Award (2000) מדליית ג'וזפה מוטה (2012) דב ברלין (2003) Segrave Trophy (1986) פרס אזרח העולם של סרז'יו ויירה דה מלו (2007) כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד Knight Bachelor
חתימה
אתר רשמי

סר ריצ'רד צ'ארלס ניקולס ברנסון (באנגלית: Sir Richard Charles Nicholas Branson; נולד ב-18 ביולי 1950) הוא יזם ואיש עסקים בריטי. הוא מזוהה עם מותג העל וירג'ין - Virgin, קבוצה עסקית שכוללת מגוון חברות מתחומים שונים. הונו הוערך בקרוב ל-4.9 מיליארד ליש"ט על ידי כתב העת הבריטי סאנדיי טיימס בשנת 2017 או ב-4.4 מיליארד דולר, על-פי המגזין האמריקאי פורבס נכון ליוני 2020.

ברנסון חובב את אור הזרקורים ונוטה להתנהגות בלתי-שגרתית, הן בהתנהלותו האישית והן בדרכו העסקית.

ראשית דרכו והקמת "וירג'ין רקורדס"

ברנסון, שסובל מדיסלקסיה, לא הצטיין בלימודיו. כבר בגיל 15 שלח את ידו ביוזמה עסקית ראשונה: טיפוח תוכונים. בגיל 16 נטש את בית הספר, עבר מעיר הולדתו שבסארי ללונדון, ושם פתח את העסק המצליח הראשון שלו, עיתון סטודנטים. בשלב הבא נכנס לעסקי המוזיקה: תחילה מכר תקליטים במכוניתו, לאחר מכן דרך הדואר ולאחר מכן מחנות משלו ברחוב אוקספורד, תוך שהוא מקפיד תמיד למכור במחירים נמוכים משמעותית מאלה של הרשתות הגדולות. לעסק ניתן השם "וירג'ין" (בתול או בתולה) שבו ייקראו לימים מרבית עסקיו. לפי האוטוביוגרפיה של ברנסון, הציעה את השם עמיתתו במהלך סיעור מוחות, והמשמעות הייתה שברנסון ושותפיו חדשים ובתוליים בעסקי המוזיקה. ב-1971 הורשע על כך שמכר בחנותו תקליטים שסומנו כמיועדים לייצוא. כדי לעמוד בתשלומים שנגזרו עליו, נאלצה אמו למשכן מחדש את בית המשפחה.

ב-1972 פתח ברנסון יחד עם שותף חברת תקליטים משלו, "וירג'ין רקורדס", ואולפן הקלטות, שהושכר לאמנים. האלבום הראשון שהוציאה "וירג'ין רקורדס", ב-1973, היה Tubular Bells של מייק אולדפילד, אלבום אינסטרומנטלי נסיוני, בסגנון הרוק המתקדם. במפתיע, זכה האלבום להצלחה מסחרית גדולה. וירג'ין רקורדס החתימה מספר רב של אמנים בלתי שגרתיים ואף מעוררי שערוריות, שחברות התקליטים הגדולות חששו לעבוד עימן, דוגמת הסקס פיסטולס. היא התמחתה בתחילה ברוק מתקדם, ובין היתר ייבאה להקות מאירופה (בעיקר מגרמניה), ובהמשך בפאנק ומה שכונה "גל חדש". מבחינה עסקית חידשה החברה בתמחור נמוך. כך למשל נמכר אלבום רוק מתקדם בשם "The Faust tapes" במחיר של תקליטון, והצליח להתברג בצמרת רשימת האלבומים רבי המכר על אף הסגנון הייחודי והאלמוניות היחסית של הלהקה.

הקמת "וירג'ין אטלנטיק איירווייז" והמאבק ב"בריטיש איירווייז"

בסוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים של המאה ה-20 שגשגו עסקיו של ברנסון בתחומי המוזיקה ותחומים קרובים, ואף התרחבו. הוא רכש מועדון לילה והקים חברה בת לוירג'ין רקורדס בארצות הברית. פריצתו הגדולה, עם זאת, הייתה בתחום התעופה, בחברת וירג'ין אטלנטיק איירווייז (נתיבי אוויר אטלנטיים) שהוקמה ב-1984 על בסיס חברה קטנטנה קיימת, בשם "בריטיש אטלנטיק איירווייז", שהחזיקה זיכיון לקו טרנס-אטלנטי. בתחילה כללה החברה מטוס בואינג 747 משומש יחיד, שנחכר במימון וירג'ין רקורדס, וטסה בקו יחיד בין נמל התעופה גטוויק באנגליה וניוארק שליד ניו יורק. בשנות השמונים נרכשו מטוסים נוספים והורחבה רשימת היעדים. פריצה נוספת התרחשה לאחר שבינואר 1991 ניתן היתר לוירג'ין אטלנטיק (שעמדה אז במשבר פיננסי חמור) לפעול מנמל התעופה הית'רו, נמל התעופה המרכזי בלונדון. השנים שלאחר מכן התאפיינו סכסוך עסקי ומשפטי קשה עם בריטיש איירוויז, אשר קודם לכן, מתוקף חוק מ-1978, הייתה החברה הבריטית העיקרית שטסה מהית'רו. במהלך הסכסוך הגיש ברנסון תביעת דיבה נגד בריטיש איירווייז לאחר מאמר בגנותו שנכתב בעלון החברה, וזכה בפיצוי של חצי מיליון ליש"ט לעצמו (סכום שכינה "הבונוס מבריטיש איירוויז" וחילק בין כל העובדים) ועוד 110,000 ליש"ט לחברה.

במהלך המאבק עם בריטיש איירווייז, ב-1992, נאלץ ברנסון למכור את וירג'ין רקורדס לחברת EMI, חברה שמרנית יותר ששנים קודם לכן ביטלה את החוזה שלה עם הסקס פיטולס ואפשרה לוירג'ין להחתימם. הסכם המכירה אסר על ברנסון להיכנס לעסקי המוזיקה, היסוד לכל האימפריה שלו, למשך חמש שנים. לאחר חלוף התקופה הקים את חברת המוזיקה V2.

יוזמות עסקיות

רכבת נוסעים של חברת "וירג'ין רייל"

הצלחתה של חברת התעופה, לצד הצלחתה של רשת חנויות הענק לתקליטים "וירג'ין מגהסטורס" ושל יוזמות נוספות, אפשרה לקבוצת וירג'ין להמשיך ולהתפתח במהלך שנות השמונים והתשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21. מספרן הכולל של היוזמות העסקיות של ברנסון במשך השנים מגיע לכמה עשרות, ברובן חברות שייסדה קבוצת וירג'ין, ובחלקן רכישות של חברות קיימות. החברות פועלות במגוון רב של תחומים, ובאופן עצמאי למדי. חלוקת הבעלות משתנה - חלקן בבעלות מלאה של ברנסון, חלקן בשליטתו, בחלקן יש לו מניות מיעוט, ובמקרים אחדים מוענק הזיכיון לשם "וירג'ין" לעסקים שאין לו כל חלק בהם. שם המותג "וירג'ין" נכלל ברוב שמות החברות. מטה הקבוצה נמצא בלונדון ומוקד הפעילות העסקית נמצא בבריטניה, אך חלק גדול מן העסקים פועלים או רשומים בארצות הברית, מרכזם של אחרים באוסטרליה או במקומות אחרים בעולם - למשל חברת תעופה ניגרית. הקבוצה כוללת גם רשתות בינלאומיות כמו "וירג'ין מגהסטורס".

כמה מתחומי העיסוק העיקריים של חברות בקבוצה:

• תעופה - נוסף על וירג'ין אטלנטיק קיימות בקבוצה חברות נוספות, בהן חברת התעופה הזולה וירג'ין אוסטרליה, וירג'ין אמריקה ועוד.
• תיירות ונסיעות - סוכנויות נסיעות, מלונות ייחודיים, שירותי הזמנת כרטיסים
• רכבות - חברת "וירג'ין רייל" הבריטית, יוזמה שאפתנית ורבת סיכון של ברנסון, נוסדה ב-1997. וירג'ין מחזיקה כיום ב-49% מן החברה.
• מוזיקה - חברת התקליטים V2, רדיו, פסטיבלי המוזיקה V
• תקשורת - טלפונים ניידים, שירותי אינטרנט, טלוויזיה בכבלים וטלפוניה ביתית
• שירותים פיננסיים - כרטיסי אשראי
• משקאות - "וירג'ין קולה" המשווקת כיום בבריטניה בלבד, "וירג'ין וודקה"

סניף של "וירג'ין מגהסטורס" בסן פרנסיסקו

• ייצור והפצת משחקי וידאו
• הוצאה לאור של ספרים (עם התמחות בספרות אירוטית) וקומיקס
• קמעונאות - בעיקר בתחומי המוזיקה (דרך "וירג'ין מגהסטורס") והאלקטרוניקה הביתית
• פעילות פנאי - רשת מכוני כושר, חברה לארגון ימי כיף
• אנרגיה סולארית - בשנת 2009 ביחד עם ג'יגאר שאה הוקם ארגון Carbon War Room. בהמשך הוא שולב בארגון אחר וברונסון כבר לא מעורב בפעילותו.

הקבוצה כשלה בהתמודדות על הפעלת הלוטו בבריטניה (המופעל על ידי זכיין פרטי) ב-1997.

דפוס עסקי

לחלק מהחברות בקבוצה תחום עיסוק בלתי שגרתי: שירות מוניות על גבי אופנועים מהירים, או הפעלת כדורים פורחים. גם החברות שתחום פעילותן הכללי אינו חריג, פועלות לעיתים קרובות בדרכים יוצאות דופן או מתמקדות בשווקים ייחודיים.

סגנון הניהול של ברנסון הוא בלתי פורמלי, ומעודד גמישות ופתיחות לרעיונות מהשטח. חביבה עליו עמדת דוד הנאבק בגוליית: וירג'ין רקורדס מול EMI וענקיות מוזיקה אחרות בשנות השבעים, וירג'ין אטלנטיק מול בריטיש איירווייז בשנות השמונים ווירג'ין קולה מול קוקה-קולה ופפסי קולה בשנות התשעים.

יוזמות עסקיות עכשוויות

שתי יוזמות מסקרנות של ברנסון משנות האלפיים הן חברת החלל "וירג'ין גלקטיק", שהוקמה ב-2004 מתעתדת לעסוק בתיירות חלל, ו"וירג'ין פיול" שהוקמה ב-2006 במטרה למצוא חלופות בלתי מזהמות לדלק מאובנים (ראו "המאבק באפקט החממה" להלן).

ב-11 ביולי 2021 המריאו ברנסון, שלושה מעובדי וירג'ין גלקטיק ושני טייסים בטיסת ניסוי של מטוס החלל VSS Unity לגובה של 85.3 ק"מ, ובכך היו לתיירים הראשונים שמגיעים לחלל בטיסה מסחרית. מטוס החלל נישא בידי המטוס הנושא Space Ship Two לגובה של כ-14 ק"מ, משם נסק עצמאית, ונחת בשלום. ברנסון הצהיר שבכך הגשים את חלומו מאז ייסוד וירג'ין גלקטיק 17 שנה קודם לכן. עם זאת, מדובר בטיסה לגובה המוגדר כגבול החלל רק על פי רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית, ולא על פי ההגדרה העולמית הרווחת של הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה לגבול החלל כקו קרמן, הנמצא בגובה 100 קילומטר.

החברה מתעתדת להפעיל טיסות מסחריות אל גבול החלל החל מ-2022, אך כל כלי הטיס שלה קורקעו במסגרת חקירת טיסת הניסוי על ידי רשות התעופה הפדרלית. החקירה נפתחה בשל חריגה מהשטח שהוקצה לטיסה, בניגוד לנוהלי הבטיחות וללא דיווח בזמן אמת.

פעילות צדקה

ברנסון פעיל במספר אפיקים של פעילות הומניטרית. הוא תורם עיקרי (מוגדר כ"פטרון הארגון") של "גדודי ההצלה הבינלאומיים" - International Rescue Corps, ארגון התנדבותי למשימות חילוץ והצלה.

בקבוצת וירג'ין עצמה נכלל ארגון צדקה בשם "וירג'ין יונייט", אשר נוסד ב-2004, כצאצא של ארגון בשם The Healthcare Foundation, שנוסד ב-1987 במטרה להילחם באיידס. הרעיון מאחורי הקמת "וירג'ין יונייט" במתכונת של חברה בת, ולא קרן צדקה נפרדת, היה לנצל את הידע, התשתית הארגונית, הקשרים הפוליטיים והיכולות העסקיות של עובדי וירג'ין (שההנהלה מעודדת אותם לתרום מזמנם, יותר מאשר מכספם) ושל ברנסון עצמו לתועלת האנושות. כדברי ברנסון:

הגעתי לגיל (54) שבו הרווחתי כסף רב, החברות מתפקדות יפה ויש לנו אנשים מוכשרים רבים שעובדים עבורנו. כעת נפנה את יכולותינו העסקיות להתמודדות עם בעיות העולם, במקומות שבהם נוכל לסייע... במהלך 30 השנים הקרובות אני יכול לשנות את חייהם של אנשים רבים, פשוט על ידי שימוש בכוח של שם החברה שלי וביכולתי להתקשר בטלפון לנשיא ניגריה או ל (נשיא דרום אפריקה) ת'אבו מ'בקי...

— ריצ'רד ברנסון, 2004

החברה מתמקדת בנושאי חינוך, חברה ובריאות, בעיקר בבריטניה, באפריקה ובמדינות נוספות. בפרט, היא עוסקת בחיפוש פתרונות לבעיות האיידס, המלריה, והתת-תזונה באפריקה.

המאבק באפקט החממה

ברנסון מעיד כי בתחילה היה ספקן ביחס לאפקט החממה, אך שיחות עם מדענים וקריאה בנושא שינו את דעתו והוא השתכנע באופן סופי בסכנה לאחר שיחה עם אל גור בביתו, ב-2006. דרכו העיקרית למאבק בשינוי האקלים היא באמצעות חברת "וירג'ין פיול", שהוקמה באותה שנה במטרה למצוא חלופות לא מזהמות לדלק, תחילה למכוניות ובהמשך למטוסים. ברנסון התחייב להשקיע בחברה את כל רווחי חברות התחבורה שבבעלותו במשך עשר שנים - סכום המוערך ב-3 מיליארד דולר. בנוסף, הוא קרא לציבור שלא להשתמש בטיסות פנים (מנועי מטוסים הם מזהמים כבדים, ובטיסות קצרות הזיהום ביחס למספר הקילומטרים גדול במיוחד), אלא להעדיף את השימוש ברכבת, הידידותית לסביבה, לצורכי נסיעות בתוך המדינה. קבוצת וירג'ין מפעילה הן טיסות פנים והן רכבות נוסעים.

חייו האישיים

ברנסון (במושב הנהג) משלים ניסיון לשבור שיא בחציית תעלת למאנש בכלי רכב אמפיבי

ברנסון נשוי בשנית ואב לבן ולבת מאשתו הנוכחית.

הוא הופיע מספר פעמים בתפקידים קטנים (לעיתים בתפקיד עצמו) בסרטים ובסדרות טלוויזיה, למשל כמוכר כובעים בדוכן רחוב בסדרה "חברים" (עונה 4, פרק 23) ונוסע שמעוכב לבדיקה בנמל התעופה בסרט "קאזינו רויאל" מסדרת סרטי ג'יימס בונד. מאז 1985 ערך ברנסון מספר מסעות הרפתקניים, תחילה בספינות ובהמשך בעיקר בכדור פורח. מלבד הסיפוק והאתגר האישי, הם הועילו כנראה לעסקים: הסיקור הרחב שזכו לו מסעות אלה, תמיד תוך הבלטת המותג וירג'ין, סיפק פרסום חינם לעסקי הקבוצה. ניסיון כפול שהוביל ברנסון לצליחת האוקיינוס האטלנטי במפרשית (השני מהשניים הצליח) ב-1985 עורר תשומת לב רבה לוירג'ין אטלנטיק הצעירה. הוא היה הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי בכדור פורח, ושבר שיאי עולם נוספים בתחום זה, אך כשל בנסיונותיו (בשנים 1995 - 1998) להיות הראשון שיקיף בכדור פורח את כדור הארץ (מטרה שהושגה על ידי פיקרד וג'ונס ב-1999).

ברנסון קיבל תואר אבירות מן המלכה אליזבת השנייה ב-1999, על פועלו בתחום היזמות.

ב-12 במאי 2013 הפסיד ברנסון בהתערבות עם עמיתו טוני פרננדס, הבעלים של אייר אסיה. השניים התערבו ביניהם מי יסיים גבוה יותר בתחרות היצרניות בסבב מרוצי המכוניות פורמולה אחד ב-2010. וירג'ין סיימה במקום ה-12, אך לוטוס, הקבוצה של פרננדס, סיימה במקום ה-10. כתוצאה מכך, ברנסון שימש כ"דיילת" בטיסה של אייר אסיה. לצורך כך, גילח את רגליו ולבש מדי דיילת.

לקריאה נוספת

• ריצ'רד ברנסון האוטוביוגרפיה: היזם האגדי שהפך את וירג'ין למותג חובק עולם, הוצאת מטר, תל אביב, 2008.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ריצ'רד ברנסון (באנגלית)
• ריצ'רד ברנסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• ריצ'רד ברנסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הפרק הראשון מן האוטוביוגרפיה של ברנסון, "מאבד את בתוליי" (אנגלית)
• האתר הרשמי של קבוצת וירג'ין (אנגלית)
• בלוג לא רשמי של קבוצת וירג'ין (אנגלית)
• נמרוד הלפרן, איל התעופה ריצ'רד ברנסון קרא לבריטים להימנע מטיסות פנים כדי לצמצם את הנזק לסביבה, באתר הארץ, 1 בינואר 2007
• גיא רולניק, מייקי דגן, אשר שכטר, ריצ'רד ברנסון: הרגולטור צריך לכפות תחרות בשוק הסלולר בישראל ולהכניס ארבעה ספקי סלולר וירטואליים, באתר TheMarker‏, 26 באווסט 2009
• שירות כלכליסט, ב-8 מילים בלבד: ריצ'רד ברנסון מסכם את עצת הקריירה הטובה ביותר שקיבל, באתר כלכליסט, 20 באפריל 2018