מייק אולדפילד

מייק אולדפילד
**Mike Oldfield**
לידה	15 במאי 1953 (בן 71); רדינג, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Michael Gordon Oldfield
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1967
מקום לימודים	בית הספר אלביאן, בית הספר היילנדס, רידינג, Emerson Park School
סוגה	רוק מתקדם, מוזיקה קלאסית, מוזיקת העידן החדש, פופ רוק, מוזיקת אמביינט, מוזיקת פופ, מוזיקת עולם, מוזיקה עממית, פיוז'ן קלטי
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה בס, גיטרה, כלי מקלדת, בס, צ'יימס, גיטרה חשמלית, גלוקנשפיל
חברת תקליטים	וירג'ין EMI רקורדס, וורנר מיוזיק גרופ, מרקורי רקורדס, וירג'ין רקורדס, קרוליין רקורדס, האחים וורנר רקורדס
בן או בת זוג	אניטה הגרלנד (1987–1993)
פרסים והוקרה	פרס גראמי להלחנה אינסטרומנטלית (1975)
	mikeoldfieldofficial.com
	פרופיל ב-IMDb

מייקל גורדון (מייק) אולדפילד (באנגלית: Michael Gordon Oldfield; נולד ב-15 במאי 1953) הוא מוזיקאי, מלחין ויוצר אנגלי. אולדפילד ידוע בסגנונו המשלב רוק מתקדם, מוזיקת ניו-אייג' ומוזיקה מינימליסטית, התפרסם בציבור לראשונה בזכות יצירתו "פעמונים צינוריים" (Tubular Bells).

ביוגרפיה

אולדפילד נולד ברדינג, אנגליה למורין וריימונד. שני אחיו, טרי אולדפילד, וסאלי אולדפילד, הם מוזיקאים אף הם.

קריירה

אולדפילד החל בקריירה מוזיקלית כבר בילדותו, כשהוא מופיע בצמדים שכללו אותו, את אחיו ואת אחותו. ב-1970 היה שותף בלהקת הליווי של קווין איירס כבסיסט, וב-1971 הוציאה הלהקה את האלבום Shooting at the Moon.

במהלך אותן שנים החלה יצירתו המפורסמת Tubular Bells לקרום עור וגידים. לאחר שהשמיע גרסת הדגמה של היצירה למספר חברות תקליטים ונדחה שוב ושוב, שמע את היצירה ריצ'רד ברנסון, בעל חנות תקליטים שהיה בשלבי הקמתה של חברת התקליטים "ורג'ין רקורדס". ברנסון שם את אמונו באולדפילד, ואלבומו היה האלבום הראשון שהפיקה החברה. לימים הפכה ורג'ין לאימפריה כלכלית בשווי מילארדי דולרים הכוללת בין השאר חברת תעופה, הוצאה לאור, ורשת טלפונים סלולריים.

אלבום הבכורה כלל את היצירה בת 49 הדקות לבדה. לאולדפילד יצא שם של וירטואוז, לאחר שהוקלט באלבום כשהוא מנגן על כמעט 30 כלים מוזיקליים שונים, ביניהם גיטרה אקוסטית, חשמלית ובאס, פסנתר, מנדולינה, כלי הקשה, כינור, וכמובן פעמון צינורי - מעין כלי הקשה הבנוי מצינורות מתכת חלולים, שעל שמו נקראת היצירה. האלבום זכה להצלחה מסחררת, שהה 264 שבועות בפסגת המצעד הבריטי, מכר כ-16 מיליון עותקים והקפיץ את אולדפילד למעמד של כוכב. ביצירה האינסטרומנטלית נעשה שימוש בפסקול של הסרט "מגרש השדים", ואולדפילד קיבל בזכותה את פרס גראמי.

לאחר ההצלחה של אלבומו הקודם, פרסם ב-1974 אלבום נוסף בשם " Hergest Ridge". ב 1975 יצא אלבומו Ommadawn שבו מוטיבים של מוזיקת עולם, ובשנת 1978 האלבום Incantations.

ב-1983 החל אולדפילד לעבוד עם הזמרת הסקוטית מגי ריילי, ויחד הוציאו את הלהיט "Moonlight Shadow", שהגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי והציג את אולדפילד לקהל צעיר וחדש^[1]. באותה שנה גם הוציא לאור את האלבום "Crisis" שכלל עוד שיר שביצעה ריילי^[2]. שנה אחר-כך הוציא סינגל נוסף עם ריילי, "To France”, שזכה גם הוא להשמעות רבות. לאחר שאירח את בוני טיילר ב-Islands ב-1987, החל לכתוב מוזיקת פופ סטנדרטית יותר.

ב-2007 פרסם אולדפילד אוטוביוגראפיה בשם "Changeling".

ב-2008 יצא אלבומו "מוזיקת הסְפֵרוֹת" (Music of the Spheres), שהיא יצירתו הקלאסית הראשונה, בה משתתף בין השאר הפסנתרן לאנג לאנג.

ב-27 ביולי 2012 הופיע בטקס פתיחת אולימפיאדת לונדון (2012), בו ביצע את קטע מתוך "Tubular Bells" ואת העיבוד שלו ל-"In Dulci Jubilo"^[3].

ב-2014 הוציא לאור את האלבום "Man On The Rocks", שכלל בעיקר שירים בסגנון רוק קל^[4].

חיים אישיים

בסוף שנות ה-70 נישא לדיאנה ד'אוביניי, נישואים שהחזיקו מעמד שבועות מספר בלבד. בתחילת שנות ה-80 נישא לסאלי, ולזוג שלושה ילדים. לאחר מכן נישא לאניטה הגרלנד, זמרת נורווגית, ולשניים שני ילדים. לאחר מכן נישא לפאני, ולזוג שני בנים. השניים נפרדו ב-2013.

אולדפילד הוא חובב מושבע של אופנועים ומחזיק בחמישה.