ריסאלפור

ריסאלפור
رسالپور

מדינה
מחוז	ח'ייבר פח'טונח'ווה
גובה	309 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	36,653 (2017)
קואורדינטות	34°00′18″N 71°59′56″E
אזור זמן	UTC +5
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת פקיסטן מוגדלת)   אסלאמאבאד רוואלפינדי קראצ'י לאהור פייסלאבאד מולטאן פשאוור היידראבאד כוויתה הודו סין קשמיר אפגניסטן טורקמניסטן איראן הים הערבי ריסאלפור (למפת פקיסטן רגילה)   אסלאמאבאד רוואלפינדי קראצ'י לאהור פייסלאבאד מולטאן פשאוור היידראבאד כוויתה הודו סין קשמיר אפגניסטן טורקמניסטן איראן הים הערבי ריסאלפור tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

ריסאלפּוּר (באורדו/פשטו: رسالپور) היא עיר בפקיסטן, השוכנת בנפת נושרה (ضلع نوشہرہ) שבמחוז ח'ייבר פח'טונח'ווה. העיר ממוקמת כ-45 ק"מ מפשאוור וכ-15 ק"מ ממרדאן, בתוך שקע הנמצא בגובה של כ-300 מטרים מעל פני הים. כ-90 ק"מ צפונית לריסאלפור שוכן מעבר ח'ייבר.

על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב-2017, התגוררו בריסאלפור 36,653 תושבים.

הבסיס הצבאי בריסאלפור, הידוע כ"ביתם של הנשרים" וכ"ביתם של הפלסים", שימש כמרכז אימונים חשוב עבור כוחות האימפריה הבריטית בתקופת שלטונה באזור. לאחר עצמאותה הפכה פקיסטן את הבסיס לאקדמיה של חיל האוויר הפקיסטני. בנוסף, שוכנים בריסאלפור גם מספר מוסדות השכלה ומפעלי תעשייה, הכולל גם את "אזור העיבוד לייצוא של ריסאלפור" (The Risalpur Export Processing Zone), השוכן על הכביש הראשי שבין מרדאן לנושרה. הבסיס עצמו ממוקם על שטח גבוה יחסית לשאר חלקי העיר, והמבנים הישנים ביותר בו הוקמו בשנים 1913–1914.

היסטוריה צבאית

שלטון בריטי

החל מ-1910 שימש המקום כבסיס ושדה תעופה עבור גיס התעופה המלכותי, אשר הפך מאוחר יותר לחיל האוויר המלכותי. במלחמת העולם הראשונה שימש הבסיס את הבריטים כמתקן להסבת טייסים למטוסי קרב. גם במהלך מלחמת העולם השנייה שימשו הבסיס ושדה התעופה שבו לאימונים ולפעילות מבצעית של מטוסי חיל האוויר המלכותי. הבסיס הועבר לידי חיל האוויר הפקיסטני (שנקרא אז חיל האוויר המלכותי הפקיסטני) לאחר חלוקת הודו ב-15 באוגוסט 1947.

ב-1919 התמקמה בבסיס ריסאלפור טייסת מס' 31 של חיל האוויר המלכותי, ויצאה ממנו לגיחות בשטח אפגניסטן ובאזור הגבול בינה לבין הודו הבריטית אשר נשלט בידי שבטים מקומיים, וכונה הגבול הצפון-מערבי (North-West Frontier). ציודה הראשוני של הטייסת כלל מטוסי B.E.2 ופארמן HF.20, והיחידה לקחה חלק במלחמה האנגלו-אפגנית השלישית, במסגרת המשחק הגדול, וביצעה הפצצות במטרה להבטיח את יציבותו של קו דוראנד (בפשטו: د ډیورنډ کرښه), אזור הגבול שבין הודו הבריטית לאפגניסטן עליו הוסכם בין הצדדים לאחר סיום המלחמה באוגוסט 1919. קו זה הפך למעשה לגבול הבינלאומי בין פקיסטן לאפגניסטן.

בספטמבר 1919 הוחלפו ה-B.E.2 של הטייסת במטוסי בריסטול F.2, אשר המשיכה בפעולות כנגד כוחות גרילה באזור הגבול. בין השנים 1936 ל-1939 פעלו מטוסי הטייסת, מסוג הוקר הארט, וסטלנד ואפיטי והוקר אודאקס מבסיס ריסאלפור במסגרת המערכה אשר התנהלה בווזיריסטן. בתחילת מלחמת העולם השנייה הוסבה הטייסת לתפקידי תובלה, הצטיידה במטוסי DC-2 ו-DC-3 דקוטה והטיסה אספקה עבור כוחות בעלות הברית שלחמו בבורמה.

במהלך שנות ה-30 הייתה ריסאלפור גם בסיס ליחידות של הצבא הבריטי, כגון הרגימנט הרכוב של הארטילריה המלכותית ורגימנט ההוסרים ה-14/20 של המלך.

לאחר עצמאות פקיסטן

עם קבלת פקיסטן את עצמאותה ב-15 באוגוסט 1947, הפך שדה התעופה של ריסאלפור לבסיס חיל האוויר הפקיסטני, ולאחר כחודש נוסד בו בית ספר לטיסה, בו שירתו בתחילה ההרווארד והטייגר מות' כמטוסי אימון. טיסת האימון הראשונה המריאה מהבסיס ב-22 בספטמבר 1947.

ב-13 באפריל 1948 ביקר במקום מוחמד עלי ג'ינה והעלה את בית הספר לטיסה לדרגה המקבילה למכללה. ב-21 בינואר 1967 שדרג נשיא פקיסטן איוב ח'אן את בסיס ריסאלפור למעמד האקדמיה של חיל האוויר הפקיסטני.

מפקדו הראשון של הבסיס, אסגר ח'אן (באורדו: اصغر خان) הפך מאוחר יותר למפקד חיל האוויר הפקיסטני, ויזם את העברת המכללה להנדסת אווירונאוטיקה מקראצ'י לריסאלפור ב-1986.

ב-2008 הועבר לריסאלפור גם בית הספר לנ"מ.

מוסדות חינוך

בשל מחסור במוסדות חינוך איכותי במחוזות הסמוכים, מגיעים מדי יום סטודנטים רבים לריסאלפור על מנת ללמוד בבתי הספר שבעיר, כשחלקם מנוהלים על ידי הכוחות המזוינים של פקיסטן. הסטודנטים המגיעים למוסדות אלה הם בדרך כלל ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר ביחס לשאר תושבי המחוזות או שהוריהם מממנים בקושי רב את לימודיהם במקום.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריסאלפור בוויקישיתוף

• "PAF Aacademy Risalpur". joinpaf.gov.pk