חלוקה מנהלית של פקיסטן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מינוח סותר ולא ברור.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מינוח סותר ולא ברור. | |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של פקיסטן |
מבחינה מנהלית פקיסטן מחולקת לארבע פרובינציות (בלוצ'יסטן, ח'ייבר פח'טונח'ווה, סינד ופנג'אב), שתי טריטוריות אוטונומיות (אזאד קשמיר וגילגיט-בלטיסטן) וטריטוריה פדרלית (של עיר הבירה אסלאמאבאד). כמו כן, בתוך המחוזות קיימת חלוקה משנית לנפות, ובתוך הנפות חלוקה משנית לאזורים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורה של חלוקת המחוזות של פקיסטן בחלוקה שהייתה בהודו הבריטית בשעה שפקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-14 באוגוסט 1947. באותה שעה, פקיסטן הייתה מחולקת לשני חלקים נפרדים, שביניהם נמצאת הודו:
- החלק המערבי (מערבית להודו) כלל את מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי, את מערב פנג'אב, את סינד, את בלוצ'יסטן של הנציב הראשי, 13 שלטונות מקומיים וחלקים מקשמיר.
- החלק המזרחי (מזרחית להודו) כלל את מזרח בנגל ואת אזור סילהט, שהיו שייכות לפרובינציה הבריטית של אסאם.
בשנת 1948 הופרדה העיר קראצ'י ממחוז סינד כדי ליצור את מחוז הבירה הפדרלי הראשון של פקיסטן.
בשנת 1950 מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי קלט לתוכן את השלטונות המקומיים אמב ופורלה, ומחוז מערב פנג'אב שינה את שמו לפנג'אב.
בשנת 1952, ארבעת השלטונות המקומיים שבדרום-מערב יצרו ביחד את איחוד מדינות בלוצ'יסטן.
בשנת 1955, בעקבות מדיניות ה-"One Unit Policy" שנועדה לחסוך בהוצאות ולהפחית את האפליה בין המחוזות, אוחדו כל המחוזות שמערבית להודו ל"מערב פקיסטן" שבירתה העיר לאהור, ואילו שמה של מזרח בנגל שונה ל"מזרח פקיסטן", והעיר דאקה נקבעה להיות בירתה.
בשנת 1960, הבירה והאזור האוטונומי שסביבה הועבר מקראצ'י לרוואלפינדי, ובשנת 1961, האזור האוטונומי של עיר הבירה מוזג לתוך מערב פקיסטן. בשנת 1966 הבירה עברה לאסלאמאבאד.
בשנת 1970, הנשיא הצבאי השני של פקיסטן, יאיה חאן, פירק את מערב פקיסטן ל-4 מחוזות: סינד, בלוצ'יסטן, מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי ופנג'אב. באותה שנה, אזור סוכנות גילגיט ואזור בלטיסטן אוחדו ויצרו את "האזורים הצפוניים". בשנת 2009 שונה שמם לגילגיט-בלטיסטן, שבאותה עת קיבלה רשמית מעמד של מחוז.
בשנת 1971, מזרח פקיסטן הופרדה מפקיסטן והפכה להיות מדינה עצמאית נפרדת: בנגלדש.
בשנת 1975 הופרדו חלקים מהנפות פשאוור ודרה איסמאיל חאן ויצרו את האזורים השבטיים המנוהלים פדרלית, שמוזגו לתוך מחוז ח'ייבר פח'טונח'ווה בשנת 2018.[1]
בשנת 1981, האזור שסובב את העיר אסלאמאבאד הופרד ממחוז פנג'אב, והפך לאזור הבירה האוטונומי של אסלאמבאד.[2]
בשנת 2010 שונה שמו של מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי לח'ייבר פח'טונח'ווה.[3]
רשימת המחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דגל | סמל | שם | בירה | שם בשפת המקור | אוכלוסייה (2023) |
שטח (קמ"ר) |
מעמד | מפה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
 |
אזאד קשמיר | מוזפראבאד | آزاد کشمیر | 4,045,366 (2017) | 13,297 | טריטוריה אוטונומית | .svg)
|
 |
טריטוריית הבירה הפדרלית (אנ') | אסלאמאבאד | وفاقی دارالحکومت | 2,363,863 | 906 | טריטוריה פדרלית | _(claims_hatched).svg)
| |
 |
 |
בלוצ'יסטן | כוויתה | بلوچستان | 14,894,402 | 347,190 | פרובינציה | .svg)
|
| | גילגיט-בלטיסטן | גילגיט | گلگت-بلتستان | 2,441,523 (2017) | 72,496 | טריטוריה אוטונומית | _(claims_hatched).svg)
| |
 |
 |
ח'ייבר פח'טונח'ווה (בעבר: אזור הספר הצפון מערבי) | פשאוור | خیبر پښتونخوا (פשטו)
خیبر پختونخوا (אורדו) |
40,856,097 | 74,521 | פרובינציה | .svg)
|
 |
 |
סינד | קראצ'י | سندھ (אורדו)
سنڌ (סינדית) |
47,886,051 (2017) | 140,914 | פרובינציה | .svg)
|
 |
 |
פנג'אב | לאהור | پنجاب | 127,688,922 | 205,344 | פרובינציה | .svg)
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת נפות בפקיסטן (באנגלית), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של פקיסטן
- נתוני אוכלוסייה, 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sohail Khattak, Iftikhar Firdous, New dawn for FATA as K-P approves merger, The Express Tribune, May 27, 2018
Arif Hayat, KP Assembly approves landmark bill merging Fata with province, Dawn.Com, May 27, 2018
Amir Wasim, President signs KP-Fata merger bill into law, Dawn.Com, May 31, 2018 - ^ Northern Areas renamed Gilgit-Baltistan, Dawn.Com, August 30, 2009
Kamal Siddiqi, Disputed Northern Areas renamed as Gilgit-Baltistan, Hindustan Times, August 30, 2009 - ^ From NWFP to Khyber Pakhtunkhwa, Dawn.Com, April 1, 2010
| חלוקה מנהלית של מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
| אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה[3] • איראן • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה[1] • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טאיוואן[2] • טג'יקיסטן • טורקיה[1] • טורקמניסטן • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור[3] • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סוריה • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • הרשות הפלסטינית[2] • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן[1] • קטר • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • רוסיה[1] • תאילנד • תימן | 
| |
| 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 המדינה לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה. | ||